<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>מכתבים בבקבוק</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708171</link><description>אלה המכתבים שלי, נישלחים ללא מען לים של תודעה אנושית.

נ.ב: כאן מכבדים לייקים.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 dr.pheonix/mistetr morbid. All Rights Reserved.</copyright><image><title>מכתבים בבקבוק</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708171</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/71/81/70/708171/misc/20853697.JPG</url></image><item><title>לפעמים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708171&amp;blogcode=12322768</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפעמים יש לי כמיהה מטורפת אלייה. כזאת שבריחה את השינה מעיניי, שהאושר הכי גדולשאני יכול להפיקהוא לדעת שתיתגשם ותבוא על סיפוקה. ליפעמים כשאי מביט לתוך עייני האיזמרגד הפראיות שלה, התמימות היא מרטיטה אותי, מרגשת כול עצב בגוף. ליפעמים אני מיסתכל לתוכן ורואה אותה מבפנים,רואה איך שהיא מיסתכלת לתוך עיניי ורואה אותי.ליפעמים היא גורמת לי לאהובשוב כמו ילד, גורמת לחיים להיראות כמו שירה. אבל ליפעמים. ליפעמים אני לא יכול ליראות בה יותר מילדה, אישיות לא בשלה. ליפעמים אני לא מבין למה דווקא היא. ליפעמים אני לא יודע מה מצאתי בה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 14 Feb 2011 16:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (dr.pheonix/mistetr morbid)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708171&amp;blogcode=12322768</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=708171&amp;blog=12322768</comments></item><item><title>גלעד שליט: באמת אכפת לנו?&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;&lt;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708171&amp;blogcode=12174336</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מי מאיתנו לא מרחם על גלעד שליט? חייל ישראלי שהלך כדי לתרום ממיטב שנותיו הצעירות למען המדינה, וכעת הוא מוחזק בשבי, הרחק ממשפחתו, מי יודע באילו תנאים ומי יודע מתי הוא יחזור. גם למשפחת החטוף לא קל. לא קל לחיות בספק לגבי חייו של בן משפחה, ואני לא חושב שאצליח להבין את הכאב הזה עד הסוף. ללא ספק זוהי אחריות המדינה להשיב את גלעד לביתו, אך באיזה מחיר? בעסקת טננבאום, לפני כשבע שנים, שוחררו למעלה מ-400 אסירים ביטחוניים לטובת שחרורו של חטוף ישראלי בידי החזבאללה. מחקרים מודיעיניים הראו שתוצאות השחרור היו מחרידות:אותם מחבלים מסוכנים חזרו למעשי טרור,ותיחננו וביצעו רק הם פיגועים בהם כמה עשרות ישראלים נהרגו. העסקה נחשבה לניצחון גדול ע&quot;י חיזבאללה ונרשמה לישראל כחולשה, מה שהעצים את מעמדם וכוחם בלבנון.יש סברות כי הדבר אפשר בעתיד את חטיפתם של רגב וגולדווסר. עסקת שליט עומדת כרגע על שחרור של כ-1,000 אסירים. תחשבו כמה נזק עלול להיגרם מעסקה זוכמה דם חף מפשע עלול להישפךהאם חייהם של עשרות קרבנות הפיגועים נחותים מאלו של החטוף המשוחרר? נראה שכבר נהייה אופנתי לטעון כי יש להחזיר את גלעד בכל מחיר, וכי זו המטרה הדחופה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 24 Nov 2010 18:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (dr.pheonix/mistetr morbid)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708171&amp;blogcode=12174336</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=708171&amp;blog=12174336</comments></item><item><title>שיר: שירת החרקים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708171&amp;blogcode=12171491</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני צופה בהם נפעם.
מפרכסים תחת השמש
את הריקודהמשוגעשל התמותה.
מזמריםללא קולאתיללת הפרפר,
המזמור הנוגה
של אנקת הגסיסה.

במטרופוליס,החרקים שרים רקוויאם ברחובות .
זורמים שחורים
כמו שמן בצינורות המכונות.
אני צופה בהם מתרוצצים אחר טיפות של מיצוי, להזין,
במקום בו עולמות נופלים,
נושריםאל הריק כמו עלים מתים.

הצללים התגנבו לעולם כשהיה רך,
הביאו איתם את הכפור והכאב.
הםעיצבו צורה באור הבתולי,
ציור על הדף הלבן.

הם שאפשרו לגורדי השחקיםלגדול,
לדורות לעלות וליפול.
לנהרות ועורקים לזרום, 
ללב האדם לפעום.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 22 Nov 2010 20:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (dr.pheonix/mistetr morbid)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708171&amp;blogcode=12171491</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=708171&amp;blog=12171491</comments></item><item><title>שיר שכתבתי בזמנים תמימים הרבה יותר: בלדה לאביב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708171&amp;blogcode=12118773</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בלדה לאביב
ריח האביב מציף באפי, מתקתק כריח בשערות ראשה של נערה.
פריחת השני, הבוהקת עד שכרון, כזוג עיניה חודרת.
מגע העשב המלטף, קטיפתי כמגע ידה.
השמש המחממת כחיוכה הקורן.
קול זימרת הציפורים כקול הזמרה אשר בתוך ראשי
ואני רובץ לי ושוכח, ורק שוקע בשדה סביבי אשר הוא כמראה שבחדרה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 23 Oct 2010 23:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (dr.pheonix/mistetr morbid)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708171&amp;blogcode=12118773</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=708171&amp;blog=12118773</comments></item><item><title>יש לי רומן סודי עם סכין גילוח</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708171&amp;blogcode=12118571</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 23 Oct 2010 22:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (dr.pheonix/mistetr morbid)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708171&amp;blogcode=12118571</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=708171&amp;blog=12118571</comments></item><item><title>לא מצליח ליצור. דרושה עצה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708171&amp;blogcode=12040246</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קצב כתיבת השירים שלי תמיד היה איטי מאוד. בשלוש שנים שאני כותב יצרתי רק 20 שירים שאומנם אני גאה בהם מאוד אבל הייתי רוצה להצליח לכתוב יותר. אני מצליח לכתוב באמת רק ברגעים נדירים של התקפי מוזה ארוכים. מיקרים בהם פרץ של התלהבות ויצירתיות מציף אותי וגורם למוח שלי להתרוצץ שעות עד שאני יושב ופורק הכל על המקלדת. הבעיה היא שרגעים כאלה לא ממהרים לבוא ואני רוצה ליצור ולהוציא רעיונות לפועל גם ממעט השראה. מה שקורה בדרך כלל שאני מנסה לכתוב זה שעולים על הדף רק חלקי שירים, או אפילו משפטים בודדים, חומרים שאני לא מצליח לפתח ולהפוך לשירים כשאני ניגש עליהם אחר כך. ניסיתי לקרוא שירים ולחשוב מחשבות כדי לעורר השראה בכוח אבל זה לא עבד. ניסיתי לכתוב &quot;לוכד מחשבות&quot; שזה עמוד שבו אני רושם כל מחשבה יצירתית ורעיון שעולים לי בראש כדי לשמור אותם ולפתח בעתיד, אבל שירים לא צמחומזה. אני באמת רוצה לכתוב יותר כדי לצמוח ולפתח את כישורי הכתיבה שלי, להיות מסוגל להשלים ספרי שירה ולהפוך את הכתיבה לאמצעי ביטוי קל ומרכזי בשבילי. אז בבקשה מהאמנים שביניכם, שתפו אותי בשיטות שלכם ובעצות שלכם כי אני אבוד ומתוסכל ואולי תצילו כישרון גדו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Sep 2010 17:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (dr.pheonix/mistetr morbid)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708171&amp;blogcode=12040246</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=708171&amp;blog=12040246</comments></item><item><title>clownofobia</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708171&amp;blogcode=12040101</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יום אחד אני אלמד לתופף ואקים להקה... יקראו לנו clownofobia ואנחנו נופיע עם מסכות של ליצנים מפחידים וננגן מוזיקה מהירה...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Sep 2010 17:05:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (dr.pheonix/mistetr morbid)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708171&amp;blogcode=12040101</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=708171&amp;blog=12040101</comments></item><item><title>גבר מת מהלך</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708171&amp;blogcode=11979154</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני כל כךשיכור כל הזמן ולא יודע למה.רוב הזמן אני לא חושב צלול,מרגישלא מאופס, כאילו אני על סמים.אני עייףמידי להשקיעמחשבה במשהו. והכי גרוע זהשאנילא מחובר לרגע,המוח שלי במקום אחר אם בכלל.אני מרגיש הרבה פחותשימחה, צער, עונג... או כל דבר, היתרגשות כברלא קיימת. האדישות שולטת,זה חצי חיים!הדבר היחיד שבאמת אכפת לי זה שלא מספיקאכפת לי מכלום.ליפעמים יש זעם שמיתפרץ,אני מנשה לעורר את עצמי, דופק את הראש בקיר, שופך עליי מים קרים.אי אפשר לצאת מיזה, גםאם ברגעים מסוימיםנידמה לי שאני מרגיש רגשות עם עוצמה כמושלילדות ושישתקווהשהכל יחזור.אולי זה פשוט הגילשעושה את כולם אדישים ואני היחיד שלא מסוגל להשלים. אולי זה רק אני שהתעייף ואיכשהו שרף לעצמו את הרגש.אולי יש לי תקווה להרגישחי שוב ואולי לא. אוליהכל ניסבל ואני סתםיושב פה ומזיין לעצמי את השכל.מה שלא יהיה אני צריך פשוט להשלים.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 15 Aug 2010 16:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (dr.pheonix/mistetr morbid)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708171&amp;blogcode=11979154</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=708171&amp;blog=11979154</comments></item><item><title>קריאת הזאבים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708171&amp;blogcode=11969376</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היללה המרוחקת, חודרת את המולת המסיבה.
אורות מהבהבים בגולגולתי 
רועשים לפוצצה. 
בתוך כלא של בטון אני שוכב,
בוהה כמו מת בתקרה. 
הם קוראים לי מהיער...
לרוץ איתם בגשם,
לבכות אל שמי המאורות שקוראים להם.

חלמתי אותנו כתף א&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 10 Aug 2010 19:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (dr.pheonix/mistetr morbid)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708171&amp;blogcode=11969376</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=708171&amp;blog=11969376</comments></item><item><title>שיר שכתבתי: מחול הארורים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708171&amp;blogcode=11967444</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הוא צפה בה.
רצה בשדות הצחיחים,
לתוך הקטקומבות
סוכני הריק אחריה.
נערה חיוורת בשכמייה אדומה.
עפעפיה כבדים וקהים,
והאפר שנמרח בדמעותיה כאיפור,
&lt;P style=&quot;TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0in 0in 0pt; unicode-bidi: embed; DIRECTION: rtl; tab-stops: center 3.0in&quot; dir=rtl class=&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 09 Aug 2010 20:22:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (dr.pheonix/mistetr morbid)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=708171&amp;blogcode=11967444</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=708171&amp;blog=11967444</comments></item></channel></rss>