<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>הבלוג של אברהם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=702865</link><language>he</language><copyright>Copyright 2026 אברהם מורדו. All Rights Reserved.</copyright><image><title>הבלוג של אברהם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=702865</link></image><item><title>הסולם והחלון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=702865&amp;blogcode=12583878</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכול התחיל בפשטות הרגילה של השגרה. סולם ארוך היה שעון על קיר הבניין בו דירתי בקומה שלישית. עמדתי בתחתית אותו סולם שכאמור נסמך היה על קיר ביתי מחכה לראות מי עושה מה בסולם. הרגעים חלפו, איש לא הופיע על כן עלתה בי מחשבה שמא מישהוא כבר עלה בסולם פרץ לדירתי ושדד אותי. מתוך הרגל ודאגה מופרזת למטלטלי שאיש לא היה זורק בהם אפילו מבט, התחלתי לעלות בסולם. שלבי הסולם כאילו הרימו אותי מעלה. והנה אני מגיע ועומד מול חלון חדר השינה שלי מביט פנים החדר ורואה שדבר לא השתנה. המנורה שתלויה מעל מיטתי לא חידשה פניה, גם ארון הבגדים נשאר עם דלת אחת פתוחה מחכה לי. על כן התחלתי לרדת בסולם כשמבטי מופנה מעלה כדי לא להיבהל מהגובה הרב אליו עליתי. ואז לפתע התחוור לי שהקצה העליון של הסולם עבר את גובה גג הבניין ומיד צצה בי דאגה נוספת. חשבתי שהגנב נכנס לדירתי דרך הגג ולא כמו שנדמה היה לי כי ביכר את החלון. וכך, במקום לרדת בסולם עליתי בו. וכשאני כבר מגיע סוף סוף לגג הבטון ראיתי שהסולם באורח פלא הוסיף לעצמו עוד קומה וכבר נוספו בו גם שלבים חדשים בין התמוכות שלאורכו. וככל שהמשכתי לעלות בסולם כי כבר פחדתי לרדת מגובה שכזה, הסו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 26 Jun 2011 19:52:00 +0200</pubDate><author>mordo_abc@walla.com (אברהם מורדו)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=702865&amp;blogcode=12583878</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=702865&amp;blog=12583878</comments></item></channel></rss>