<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>the song of life</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=700742</link><description>כל פוסט בבלוג מכיל שיר שכתבתי, ותיאור היום שעבר עליי....</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 the mystery girl. All Rights Reserved.</copyright><image><title>the song of life</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=700742</link><url></url></image><item><title>לחזור ללימודים אם אנרגיות מחודשות?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=700742&amp;blogcode=12016023</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תמיד הכל בסימן שאלה...כמו הקטע הזה, אז חוזרים ללימודים.........אז מה?חשבתי שיהיו ילדים חדשים בכיתה...קיוויתי בנים...נשמע שטחי אבל כן.
אני חייבת משהו שיסיח את דעתי מאותו ילד מקולל, שחשבתי ששחכתי, הייתי בטוחה.
שכבתי בלילה 31 לאוגוסט מחר מתכוונת ללכת לבית הספר, בין אם יש שביתה ובין אם לא, אני גרה קרוב...
בראש שלי עוברת המחשבה, שיהיה ילד חדש, הכל יתחיל מחדש האהבה הנשיקות החיבוקים, ה&quot;אני אוהב אותך לתמיד&quot;...
לא לא זה לא קרה, שום ילד חדש לא נכנס לחיי,וגם אם כן , זה לא היה משפיע.....
ברוח האבל של סוף החופש, התיישבתי בכיתהעל הכיסא הלא נוח, ליד השולחןהמקושקשנכנסו המורים שכל אחד מהתלמידים שונא, והנה התחילה לה עוד שנה.
הגיע ההפסקה, כולי צוחקת עם חברים, והוא נכנס ללכיתה, הוא הוא אותו אחד שבכיתי בגללו חודשים, אותו אחד שחשבתי ששחכתי, אותו אחד שלו נתתי את הנשיקה הראשונה, והחיבוק הראשון והאהבה הראשונה.
התחלנו לדבר,[בטח ששמרנו על קשר הרי לדעת כולם לא קרה כלום],בין הדיבורים התחלתי רק להנהן שיחשוב שאני בשיחה הסתכלי לו בעיניים בצבע דבש, ואז עלו בי המחשבות שמעלות בי בכי המחשבות על החיבוק ההוא בפארק,&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 02 Sep 2010 17:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (the mystery girl)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=700742&amp;blogcode=12016023</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=700742&amp;blog=12016023</comments></item><item><title>לשכוח או לא לשכוח..זאת השאלה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=700742&amp;blogcode=11879840</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מתחילה לשכוח, כבר חושבת אולי לגמרי לסלוח....
אני רוצה לשכוח אותו כבר אבל בעצם לא ישאר לי טעם בחיים, ברגעים מסוימים אני אומרת לעצמי, צאי מזה תשכחי, דיי הוא נפרד הוא עזב הוא לא רוצה יותר.
אבל מצד שני....אנחנו כל כך מתאימים, אוהבים אותה מוזיקה, אותם צבעים, אותו אוכל, מתלבשים באותו סגנון, מדברים באותו סגנון, ולפני החופש, בבית הספר הייתי מוצאת את עצמי במצב הזה כמעט כל יום: אנחנו בשתי קצוות שונים של הכיתה, המורה אומרת הערה שנונה, אני מגיבה על כך בשקט בלי שאף אחד ישמע , ופתאום אני שומעת אותו אומר את אותו הדבר בדיוק, מילה במילה...זה הגיוני בכלל?
אבל אולי בגלל שאנחנו כל כך דומים אז להפך אנחנו לא אמורים להיות יחד.
קראתי פעם בספר, סיפור אהבה, שם היה כתוב שהם מכירים הרבה זמן, היא ידעה שהוא הולך להציע לה נישואין, הוא הציע והיא פשוט סירבה, ואמרה: &quot;אנחנו יותר מידי דומים אנחנו לא יכולים להיות יחד!&quot;
כמו שאומרים הפכים נמשכים , אני לא מוצאת בן אדם שאני הפוכ לו , אבל שבכל זאת...אני יכולה להיות איתו

אז מה דעתכם מה אני צריכה לעשות? כי אני לא מוצאת בינתיים אף אחד אחר שאני אתאים לו, אני לא יכולה ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 28 Jun 2010 19:48:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (the mystery girl)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=700742&amp;blogcode=11879840</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=700742&amp;blog=11879840</comments></item><item><title>ורוד ורוד למה דווקא ורוד?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=700742&amp;blogcode=11873879</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ורוד ורוד...אני רואה המון בלוגים דכאוניים , אבל הרקע? ורוד, אז למה בעצם למה אתם צובעים את הרקע בורוד? זה אומר שלא באמת רע לכם?או שאתם אופטימיים?
אני לא מבינה איך צבע יכול לשנות את מצב הרוח אמנם הבלוג שלי אפור, אבל החיים שלי כאלה.
בעצם אולי כשאני חושבת על זה באמת אהבתי פחות צבעים &quot;שחור-לבן&quot; כשהינו ביחד, אז אהבתי תכלת, אחחח הצבע של השמים הצבע הטהור הזה, עכשיו אני פשוט לא רואה אותו, רואה לבן - אפור - שחור
חיים ורודים..מה זה בעצם אומר?
זה אומר שטוב לכם?
זה אומר שאתם שמחים?
זה אומר שאתם מאושרים?
או..שאתם מאוהבים?

יש המון מושגים, כלומר אם טוב לי זה לא אומר שאני מאושרת זה אומר שאני במין מקום ביניים כזה , לארע ולא טוב.

אם אני שמחה, אז זאת שמחה של רגע שמחה שלא נמשכת בהכרח להרבה זמן, כמו לונה פארק אתה בא, נהנה , שמח וחוזר הביתה לבעיות שלך.

אם אני מאושרת, זה לאורך תקופה ארוכה, זה לחיות בתוך בועה ורודה, הבעיה שמבחינה מדעית בועה ורודה לא קיימת.
אז זה בלתי אפשרי להיות מאושר לכל הזמן, הרי בסוף מישהו בא ומנפץ את זה.

להיות מאוהב זה המושג הכי מסובך, להיות מאוהב זה בלתי מוסבר...לפעמים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 25 Jun 2010 15:44:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (the mystery girl)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=700742&amp;blogcode=11873879</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=700742&amp;blog=11873879</comments></item><item><title>פוסט קטנטן של החופש...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=700742&amp;blogcode=11871469</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחחחח חופש חופש כמה שחיכיתי לרגע הזה, לשכוח מכל הכיתה כבר, לא לראות אותו יותר,
אבל לא....הוא חייב לסמס לי,&quot;מה קורה&quot; הוא כותב לי....
אני יותר הייתי שואלת מה קרה?מה קרה שפתאום מעניין אותך מה שלומי?
אבל אסמס נוסף הסביר לי הכל...עניתי לו שבסדר ומה קורה איתו?
הוא ענה לי: מבואס...נו בטח הריי תכתוב לי רק בשביל להתלונן, אף פעם לא לשתף במשהו נחמד אף פעם לא בשביל לשאול גם מה שלומי ובאמת להתכוון לזה.
שאלתי אותו למה מה קרה?
וזהו יותר הוא לא ענה...

עוד שיר קטן שכתבתי לפני שהוא נפרד ממני:

I am stupid enough
To believe that you want me

I am stupid enough
To believe that you love me&lt;SPAN style=&quot;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 24 Jun 2010 14:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (the mystery girl)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=700742&amp;blogcode=11871469</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=700742&amp;blog=11871469</comments></item><item><title>קצת על עצמי..הקדמה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=700742&amp;blogcode=11869529</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היי, אממ...בכל הבלוגים, בהקדמות מופיעה שם, עיר, גיל , תחביבים, חברות טובות....
אני לא אגלה לכם מי אני , כך עדיף לי....אני רק אגיד שאני בת 13.....
בבלוגאשתף קצת בשירים שאני כתבתי....ובכלל שארועי היום...זה כמו בלוג פריקה כזה, כי במציאות פשוט אין לי את מי לשתף...
מצידי תעליבו, תפגעו, תגידו שאני סתם ילדה פתטית ... כבר לא אכפת לי מכלום.




פוסט פתיחה שכזה &amp;gt;&amp;lt;&quot;
שיר שכתבתי, כשידעתי שהוא הולך לעזוב...
I love just you
nobody alse&apos; just you

there other prity boy&apos;s
but you are the prityest

there other cute boys
but you are the cutest

there other liars
but you are the best

....לאלה בינכם שלא הבינו[ובצדק] הוא עזב אותי סתם ככה אחרי חצי שנה של ביחד,
חצי שנה של אהבה נשיקות, חצי שנה מאושרת
הוא פשוט עזב אותי, בלי להסביר יותר מידי....
את אחרת, הוא אמר לי....הבנתי את זה , ניסיתי להשתנות, הצלחתי זה מה שכולם אומרים....
אבל הוא , לא שם לב אליי יותר...כאילו מעולם לא היינו יחד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 23 Jun 2010 15:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (the mystery girl)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=700742&amp;blogcode=11869529</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=700742&amp;blog=11869529</comments></item></channel></rss>