http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69857.heCopyright 2026 Kristiblop Applecheeks. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69857http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69857&blogcode=13630361<div align="right" dir="rtl">התעוררתי כרגע מחלום ומנטישת הבלוג שלי די ברור שאני לא מעדכנת כל חלום פה אבל החלום הזה הערער אותי. אני לא זוכרת פרטים מלאים מדי ממנו כי הוא מתפוגג ברגעים אלה אבל יונתן היה בו ואני התעוררתי בלי ברגשות שליליים. אני בטוחה שלא הוא ולא טל קוראים פה לכן אני יכולה להגיד בדיוק איך אני מרגישה. מהרגשות שהיו כלפיו נשאר רק חרטה, מעט מאד ממנה אבל היא שם, על מעשים מסויימים שעשית ובעיקר גועל, פשוט רצון עז להקיא כשאני רואה אותו (לכן אני שמחה שאני לא) וטל עדיין מגעילה אותי לגמרי. חלום זה אני רואה כסימן אזהרה. לא לחזור על הטעויות של העבר ולא לנסות לעשות מעשים ופעולות שיביאו לתוצאות מסויימות. אוף טופיק: מוזר לחלום עליו. אני לא חושבת אליו וממש לא מענוניינת בו אבל המוח שלי החליט שעשיתי טעות עם אילן שהיא, כנראה, חזרה על טעות שעשיתי עם יונתן. נחקור :)</div>Sat, 12 Jan 2013 05:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (Kristiblop Applecheeks)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69857&blogcode=13630361http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=69857&blog=13630361http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69857&blogcode=13189313<div align="right" dir="rtl">היום הראשון של חופשת פסח, אני בבית וחולה. נדבקתי ממישהו משהו. ועושה מרתון של עקרות בית נואשות. אתמול היה מועד ב'. נקווה לטוב. הנוסחא לחישוב קרמר נמחקה לי בהדפסה. מעצבן כל כך! עוד מעט עולמות... עם כל המשתמע מזה. הפעם זה אני ואילן. נקווה שלא יהיה יותר מדי גרוע... </div>Tue, 03 Apr 2012 07:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (Kristiblop Applecheeks)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69857&blogcode=13189313http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=69857&blog=13189313http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69857&blogcode=12999941<div align="right" dir="rtl">הרבה זמן לא עדכנתי. אין הרבה לעדכן. המון לימודים, עייפות מצטברת. למשל, אני כרגע בדרך ללימודים. יש אינטרנט באוטובוס לכן אני יכולה לכתוב מכאן. כן, אני סוחבת את הנייד איתי. נכון, אין לי גב ואני כולי בכאבים מהמשקל כי עבר זמן מה מהצבא. נוסעת לשני שיעורים,ארבע שעות של מוות קליני והתעוררות (אחרי שעה של חלון) לסטטיסטיקה תרגול ואז חזרה למוות קליני עד 17:30. לימודים במתכונת הנוכחית מדכאים כל כך. אני לא יודעת אם זה האנשים או אני. אולי אני צריכה תואר במשהו אחר ולא במשהו שלי. לפחות התחלתי ללמוד c++ . זה שאנחנו לומדים את זה מתחילת הסמסטר לא אומר שאני למדתי את זה :)</div>Mon, 16 Jan 2012 07:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (Kristiblop Applecheeks)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69857&blogcode=12999941http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=69857&blog=12999941http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69857&blogcode=12839298<div align="right" dir="rtl">זהו, היום רשמית אני מתחילה שנה ב'. פחד שנשאר. למה? זאת לא שנה א'. אוף איתי ועם החרדות שלי. דבר אחד טוב, אני מתחילה את השבוע עם אילן ומסיימת בשלישי בצהריים. כיף לי. השנה הקורסים נראים מעניינים יותר. נראה אם זה נכון. בשבוע שינויים יש לי עוד קורס אחד לקחת וסיימתי. מאגרי מידע למדעי החברה יש לי ואני מנסה להשיג מאגרי מידע לכלכלה. שבוע הבא נראה מטורף. מכרמיאל לתל אביב, תל אביב קרית ים, קרית ים כרמיאל (?), כרמיאל עכו. עמוס לי.... :(</div>Sun, 30 Oct 2011 07:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (Kristiblop Applecheeks)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69857&blogcode=12839298http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=69857&blog=12839298http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69857&blogcode=12804381<div align="right" dir="rtl">אני אפילו לא זוכרת מתי היה פוסט אחרון. וואל, אייקון שבוע הבא. ראשון עד שלישי בערב-לילה-רביעי לפחות בוקר... חמישי נסיעה משפחתית לפאקינג רמת הגולן. שישי דברים לסדר. שבת ובום! שבוע עד הלימודים. פאק! תכננתי להספיק הרבה יותר ולא הצלחתי. פאק מיי אני גרועה. *** התחלתי/חזרתי לרוץ וחוויתי פציעה ברגל. זה היה לפני שבוע. זה עדיין מחלים. כנראה שהתזונה שלי כל כך נוראית שלוקח לי מלא זמן להחלים. לפעמים בא לי לבכות כי אני מרגישה F. התחלתי לדבר עם אמא ואמרתי לה:"מה זה נורמלי? אני רואה נורמלי ברחוב, מדברת עם נורמלי, לומדת עם נורמלי ואני לא מרגישה נורמלי. תקראי לזה שחצנות או גאווה, אני לא יכולה לדבר על כל נושא שבא לי כי לצד השני אין מושג על מה אני מדברת. בין אם זה צעיפים של הרמס עם חלק אחד של נורמלי לבין עקרונות בסיסים בביולגיית האדם עם אחר. האם אני לא נורמלית או הם לא מספיק נורמליים בשבילי?" כמובן שאין לה תשובה. למה אין לי איש שאני יכולה לדבר איתו על ה-כ-ל? על צעיפים ועל בגדים וכל ביולוגיה ועל כימיה. באמת זה מתחיל לחלחל. אני מרגגישה לבד כי דחקתי החוצה אנשים שלא היה לי נעים איתם בדרך כזו או אחרת</div>Fri, 14 Oct 2011 22:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (Kristiblop Applecheeks)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69857&blogcode=12804381http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=69857&blog=12804381http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69857&blogcode=12666960<div align="right" dir="rtl">מסיימת שנה ראשונה של תואר אקדמאי. אחרי 3 שבועות של "מאבק המחאה" או איך ששמו לא שונה החלטתי שיש לי משהו לומר בעניין. קראתי לפני כמה ימים כתבה, טור של בחור שלומד משפטים ומילואימניק. הסכמתי עם כל מילה. מעמד הביניים של המדינה הזו לא יודע ומבין מה זה מעמד הביניים. אני מעמד הביניים. או פחות (?) משפחה חד הורית לסטודנטית במשרה מלאה. אני חיה נהדר,יחסית. יחסית ל-מה? יחסית לסלאמס שאני רואה. מה ההבדל בין סלאמס למעמד הביניים מלבד השכונה? העובדה שאין להם כסף לכלום: דירה,חשבונות,בגדים,טיפולי שיניים, אוכל,קוסמטיקה,סרטים, הצגות וגם לא אייפון/גלקסי או טיסות לחו"ל. נכון, ייצור הילדים שלהם הוא מטורף. מצד שני, גם בארץ. קראתי היום כתבה "ורק מחשבה על ילד נוסף מעוררת חרדה" אז אל תלדי? ממתי 3 ילדים זה חייב? זאת נורמה חברתית ישראלית נטו. באירופה, מדינות סקנדינביה, חיים מעולה עם ילד אחד. בארץ נוצר קונספט כזה: תלדי 3 ילדים, אחד לאמא, אחד לאבא ואחד שימות בצבא עם כל הצער לומר זאת. מה יקרה אם יהיה יחד אחד או מקסימום שניים? אנחנו לא בתקופת המקרא או ימי הביניים כשלידה בבית זה 50-50 לילד ו70-30 לטובת האישה. את</div>Sat, 06 Aug 2011 12:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (Kristiblop Applecheeks)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69857&blogcode=12666960http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=69857&blog=12666960http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69857&blogcode=12577613<div align="right" dir="rtl">רק מחשבה קטנה: כולם מסביבי מתכננים חופשה ליוון, קפריסין, טורקיה, אירופה וכאלה אחרי תקופת המבחנים. אני רוצה לקחת את ה.."סיכון" ולמצוא קבוצה קטנה של חברים, לנסוע איתם ללונה גל, להינות ולצלם. שינוי מסויים. לעשות משהו כיפי לסוף כי אפילו לא חגגתי את הסיום של שנת הלימודים הראשונה שלי.</div>Thu, 23 Jun 2011 22:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (Kristiblop Applecheeks)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69857&blogcode=12577613http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=69857&blog=12577613http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69857&blogcode=12570753<div align="right" dir="rtl">בשישי רשמית סיימתי את שנת הלימודים הראשונה שלי! איזה כיף! מאחר שתואר שלי זה לא רפואה ולא פיזיקה גרעינית, משעמם לי. ביומיים האחרונים שאני מריצה בראש את הרעיון של האוניברסיטה הפתוחה עם הלימודים הנוכחיים, הפלוסים והמינוסים (שני מבחנים באותו יום, הכסף...) מחר מבחן ראשון מתוך 13 שפרוס(ש)ים על חודש וחצי. בממוצע של שני מבחנים בשבוע. למדתי המון. אני כבר לא יכולה לראות "תיקון לחוק... פסקה ככה" "על פי חוק העונשים סעיף..." אז אני עושה כל דבר כדי לא ללמוד. כמו עכשיו. אתמול נסעתי לחיפה לבקר פיזיוטרפיסט שנתן לי את השם הרשמי של האבחנה שלי. אין לזה ריפוי ואין לזה תיקון רק טיפול בסינטומים. זה גנטי ועבר מאמא שלי ואבא שלה (מצחיק כי הוא כפול אצל בנות). היא עזרה לי להבין שאני לא פריק עם מחלה אלא זה בסדר, יש עוד כמוני בעולם והם אפילו מצליחים מבחינת קריירה ומבחינה אתלטית (ריצה וכאלה). אחרי זה התחיל הבלאגן של חזרה לכרמיאל. מדרום חיפה (מת"ם) לכרמיאל לקח לנו... שעתיים וחצי ברכב עם waze (לא נכנסו לפקק של מוצקין בזכותו). אצל הקוסמטיקאית בערב התבשרתי שעברתי מאקנה סטנדרטי ורגיל לאקנה הורמונלי (מזל טוב?) והיא ר</div>Mon, 20 Jun 2011 21:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (Kristiblop Applecheeks)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69857&blogcode=12570753http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=69857&blog=12570753http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69857&blogcode=12549010<div align="right" dir="rtl">להשתפך על הבעיות בחיי ועל הלחץ, הלכתי להמציא חיים אחרים בסימס. חיים יותר טובים עם צ'יטים ובלי בעיות של החיים האמיתיים. בהצלחה לי! </div>Sat, 11 Jun 2011 00:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (Kristiblop Applecheeks)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69857&blogcode=12549010http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=69857&blog=12549010http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69857&blogcode=12452491<div align="right" dir="rtl">אין כותרת. למה? כי אין יותר כותרות. יש רק תוכן. עולמות נגמר. אני בטוחה שהייתי נהנת יותר אם הייתי סגל. דיברתי על זה בבוקר עם מעין. אני סגל. זה לא הטייטל, זה לא הכרטיסים החינמיים או כל דבר אחר ש*ניתן* במסגרת התפקיד. זה הזמן. הזמן שבו אני חופשייה לעשות מה שאני רוצה מלבד קריאות קטנות לתיקון המחשב. *** אני שונאת לקנות בגדים. מתעבת בעיקר מכנסיים. אני לא קונת מתאים לי ומעלה אלא דווקא תמנון. קניתי במבצע של תמנון 2 זוגות מכנסיים וחולצה במאה שקלים. שני ג'ינסים נהדרים. באמת. רק שבגלל מבנה הגוף שלי הם נהרסים נורא מהר לכן נסעתי היום לירכא כדי לקנות בגדים. הבעיה בירכא היא המידות. מה שיש בו את מגוון המידות עולה מעל מאה שקלים ומה שעולה פחות יש לו מידה 0-1. התחלתי לבכות. מזל שיש אילן. "יאללה סיבוב שני" אמר כדי לעודד אותי לחפש עוד בגדים. אחרי שלושה סיבובים מצאתי זוג בארבעים וזוג שמונים. לא רע בכלל. ירדו למחלקת גברים ולא מצאנו לו כלום :(. *** הייתי לי שיחה עם אדם שאת שמו לא אציין. "יפה או חנונית?" זה היה הנושא. האם אני יפה או חנונית? המון גורו-יופי מיו טיוב מצלמות את החדרים שלהם. קולקציות איפו</div>Mon, 25 Apr 2011 19:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (Kristiblop Applecheeks)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69857&blogcode=12452491http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=69857&blog=12452491