<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Show Must Go On</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69844</link><description>&quot;הכל יכול להיות פשוט, אם לא תסבך את זה.&quot;</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 איילת... All Rights Reserved.</copyright><image><title>Show Must Go On</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69844</link><url></url></image><item><title>סוף לסיפור</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69844&amp;blogcode=10600638</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;את יוצאת?&quot; שאל אותה הקול מהטלפון.היא העירה אותו, &quot;אני צריכה ללכת&quot; היא אמרה לו. הוא חייך חיוך עייף כזה וביקש סליחה שנרדם. שניהם לבשו את הסווטשרטים, ואמרו כמה שקר בחוץ, וכמה חם מתחת לשמיכה.רגע לפניי שיצאו היא ביקשה ממנו לענות אם יתקשרו להגיד לה לצאת, ונכנסה לחדר האמבטיה. במבט זריז למראה היא ראתה שהאיפור מרוח והשיער מבולגן, מדי.היא אספה אותו במהירות וניגבה את הדמעה שהחלה לרדת במורד פניה. כשהיא יצאה הוא הסתכל וניסה להבין מה שונה בה.הם יצאו החוצה והלכו במהירות, בניגוד לדרך שעשו בכיוון ההפוך לפניי כמה שעות, אותה עשו באיטיות מכוונת, נהנים מהצפייה לבאות. כשהגיעו לפנייה וראו את האוטו מחכה היא הרגישה משהו נשבר בה. היא רצתה להתחיל ללכת ממנו, אבל הוא היה כל כך הרבה יותר מהיר ממנה, כך שגם ככה היא הלכה כדי להדביק אותו.הוא ואחותה החליפו כמה מילים, וכשהוא הלך ואמר &quot;אני אתקשר&quot; היא ידעה שהוא משקר, אבל חייכה וסגרה את הדלת בכל זאת.כשהאוטו החל נוסע הוא הסתכל אחריה והבין פתאום מה היה השונה.היא הפכה למושגת.הדבר הזה, שגרם לו לרצות, נעלם.בדרך הביתה, האחות דרשה לדעת פרטים.והיא, בבכי חנוק סיפרה שהיה כל כך כיף,&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 05 Mar 2009 20:51:00 +0200</pubDate><author>ayeletso11@hotmail.com (איילת..)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69844&amp;blogcode=10600638</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=69844&amp;blog=10600638</comments></item><item><title>שינוי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69844&amp;blogcode=10516580</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אתמול אמרת שלא השתנתי בכלל בשנתיים האחרונותואולי זה רק מה שרצית לחשוב.שנשארתי אותה איילת שאתה הכרת.אבל בעצם, האיילת שהכרת נעלמת מזמן.עכשיו היא עולה לפעמים בקטעים ישנים שהיא כתבה, או כשמעלים זכרונות עם דמויות שנעלמו גם הן מזמן.עכשיו היא איילת של התמונות.לפעמים אני מתגעגעת אליה.היא הייתה כלכך הרבה יותר תמימה. היא האמינה שאם מישהו באמת חשוב לך אז הוא ישאר. כי אתה אוהב אותו, וכי זה צריך להספיק.היום היא יודעת שאנשים יעזבו,כי זה מה שהם עושים. אבל גם היא יודעת לעזוב בשעת הצורך. ועכשיו היא רק מחזיקה חזק את מה שנשאר.היא כבר לא קיימת. אבל היא תמיד כאן. כי עובדה שאתה רואה אותה. ואולי זה מה אני מראה לך.אתמול אמרת שלא השתנתי בכלל בשנתיים האחרונותדווקא יותר טוב עם מה שיש עכשיו.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 09 Feb 2009 19:47:00 +0200</pubDate><author>ayeletso11@hotmail.com (איילת..)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69844&amp;blogcode=10516580</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=69844&amp;blog=10516580</comments></item><item><title>אצלי הכל בסדר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69844&amp;blogcode=10446938</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכי קל זה להחייך ולהגיד שטוב לי עכשיו.הכי קל זה לצחוק ולשמוח, ולשכוח איך נראה הבית מרוב שאני בחוץ.הכי קל זה לשכוח, לעזוב דברים שקרו בעבר ולא להתייחס אליהם,הכי קל זה לא לשנוא ולא להאחז בזכרונות ששמים לי רגליים ומפילים אותי כל פעם מחדש.אבל עם כמה שזה קל, אני לא מסוגלת. כי כמה שאני לא מנסה, אני עדיין קופצת כל פעם שמישהו נוגע לי במותן בטעות,או לא בטעות, אני עדיין מפחדת. אני עדיין שונאת.[אולי בעוד כמה זמן זה יעבור, אולי אני צריכה עזרה באמת.]באופן כללי,געגוע הוא בר חלוף, במיוחד עכשיו.[אצלי הכל בסדר,השבוע כבר מצאתי לי חדר,סביבה נחמדה..תמיד זה נשמע לי כמו אחד השירים היותר עצובים]&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 22 Jan 2009 20:59:00 +0200</pubDate><author>ayeletso11@hotmail.com (איילת..)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69844&amp;blogcode=10446938</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=69844&amp;blog=10446938</comments></item><item><title>סוד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69844&amp;blogcode=10261555</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בסוף ימי הכעסכשהסערה כבר תשכחהזכרון על אותן מילים שנזרקו בכעסעדיין יצרוב מתחת לעורעדיין,ברגעי חולשה,בחיוך סדוק,ניתן יהיה לראות את אותן הטעויותשבליל אמש נעשווגם אותן מילות סליחה וצערשמרוב שימושאיבדו כבר מטעמן המתוקיטשטשו מעט את הפגיעהאולם הפצע הוא עמוקועד הפעם הבאה;לא יספיק הוא להחליםאל דאגה,סולחת.אזעקות ההגנה הושקטוחומות ההגנה פורקו שקי החול הוחזרו למקומם,חושפים מעט את המתרחש מתחת לפני השטח,מראים לכל,שהזכרון על אותן מילים שנזרקו בכעסצרבו לי מתחת לעור.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 06 Dec 2008 22:51:00 +0200</pubDate><author>ayeletso11@hotmail.com (איילת..)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69844&amp;blogcode=10261555</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=69844&amp;blog=10261555</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69844&amp;blogcode=10236749</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;I close my eyes
only for a moment
and the moment&apos;s gone
all my dreams
pass before my eyes a curiosity
dust in the wind
all we are is dust in the wind

Same old song
just a  of water
in the endless sea
all we do
crumbles to the ground
though we refuse to see
dust in the wind
all we are is dust in the wind

Now, don&apos;t hang on
nothing last forever
but the earth and sky
it slips away

And all your money
won&apos;t another minute buy

Dust in the wind
all we are is dust in the wind
dust in the wind
everything is dust in the windממצה באופן מושלם את ההרגשה שלי.[כבר כל-כך הרבה זמן לא רציתי כל-כך לבכות. עכשיו אפילו הדמעות לא מקשיבות לי יותר.]&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 30 Nov 2008 22:11:00 +0200</pubDate><author>ayeletso11@hotmail.com (איילת..)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69844&amp;blogcode=10236749</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=69844&amp;blog=10236749</comments></item><item><title>כוחות נפש</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69844&amp;blogcode=10182653</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין לי כח לזה, באמת שלא.די, נמאס לי כבר מהסיבובים סביב הזנב שלנו, נמאס לי לרדוף אחרי קשתות בענן[רצתי לירח, לראות אם הוא גדל.]הרדיפה המאוסה הזו אחרי אושר רגעי מעייפת אותי יותר מכל דבר אחר, הרצון הזה להיות בסדר תמיד, לרצות את הסביבה. הפחד הזה, הפחד הנוראי הזה, נמאס לי ממנו. מאסתי בכל זה, בכל פיסות החיים האלו סביבי[בעוד מאה שנה, מי יזכור אותך? -אף אחד, אני חיה בשביל עצמי.לפעמים זה לא מרגיש שווה את זה]לפעמים כשמתרגלים לצעקות ולבכי סביבך זה הופך לרק רעש רקע בלתי נסבל.[היא לא הייתה בטוחה אם הלב שלה עדיין פועם, היא הוציאה אותו כדי לבדוק וגילתה שאין לאן להחזיר אותו.]לפעמים בא לי לבדוק מה קורה אחר כך.[איך היו קוראים להמלט אם הוא היה אני?]&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 16 Nov 2008 22:36:00 +0200</pubDate><author>ayeletso11@hotmail.com (איילת..)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69844&amp;blogcode=10182653</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=69844&amp;blog=10182653</comments></item><item><title>אנשים משתמשים.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69844&amp;blogcode=9987068</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש אנשים שאני לא מצליחה להבין;אנשים שכאילו בכח הולכים נגד האנשים שאוהבים אותם,אנשים שלא מוכנים להודות בתבוסה, אנשים שלא מוכנים שיראו אותם בחולשתם, אז הם מעמידים פנים שהכל בסדר, גם אם בדיוק קרס עליהם עולמם.אבל האנשים שאני הכי לא מצליחה להבין, הם גם האנשים שאני בזה להם בצורה הכי עמוקה.אם יש תכונה אחת שאני לא אקבל שאף בן אדם שאהוב עליי זו צביעות, אולי אלו החברים הקרובים אליי שכל-כך הטמיעו בי את הסלידה הזו מצביעות.בזמן האחרון, אני מנסה להתרחק כמה שיותר מהאנשים האלו, שסובבים אותי כל הזמן, כי בצביעות יש משהו כזה שנדבק גם בך.זה נדבק לי לשיער, לבגדים ולאוויר שאני נושמת. מצד שני, תמיד יש את האנשים האלו שהם כל-כך מדהימים.[רוצה טרמפ? את נראית לי חמודה, איך קוראים אותך?]&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 04 Oct 2008 23:32:00 +0200</pubDate><author>ayeletso11@hotmail.com (איילת..)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69844&amp;blogcode=9987068</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=69844&amp;blog=9987068</comments></item><item><title>פעם היא אמרה לי,</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69844&amp;blogcode=9747844</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פעם, היא אמרה לי&quot;החיים הם אופציונליים&quot;ואם זה כך, שפשוט נשכח,שפעם היא סיפרה לישהיא חלמה שזה קורה ליושהיא הבריאהופעם אחת בצחוק משוגע היא צרחהוביקשה,שנכשח אותהופעם אחתבבכי נורא היא צחקהוביקשה,שנסלח לה.פעם, היא שיקרה ליהיא אמרה ונשבעה ליהיא הבטיחה, זה נגמר.פעם, היא הלכה ליהיא ביקשה להעלם כיהיא רצתה שדי.ופעם אחת 
בצחוק משוגע היא צרחה
וביקשה,
שנכשח אותה
ופעם אחת
בבכי נורא היא צחקה
וביקשה,
שנסלח לה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 14 Aug 2008 20:32:00 +0200</pubDate><author>ayeletso11@hotmail.com (איילת..)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69844&amp;blogcode=9747844</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=69844&amp;blog=9747844</comments></item><item><title>גבולות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69844&amp;blogcode=9682224</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני חושבת שאני לא מציבה גבולות ברורים לחלוטין רק בגלל שאני נהנת מהמחשבה שיש מישהו עם חולשה אליי, מישהו שאני יודעת ששם תמיד, עם כמה שזה מציק.ואחרי השבוע האחרון אני צריכה את הידיעה הזאת.זו הרגשה כזו קצת חסרת אונים ואני לא יכולה לעשות כלום חוץ מלהנהן ולהגיד שגם אני כשהיא אומרת כמה היא רוצה שכבר יהיה לי משהו כזה.אני רוצה להיות גיבורה של ספר, כזאת שלוקח לה המון זמן, וזה כרוך בכל-כך הרבה מאמץ ונפילות וקימות, אבל בסופו של דבר זה כזה ברור שזה יקרה אז זה לא משנה לה, ואולי היא אפילו נהנת מהרדיפה.[&quot;איך את יודעת שזה זה?&quot;  &quot;אני לא.&quot;]אולי אני פשוט אתחיל לאסוף חתולים מעכשיו..&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 02 Aug 2008 18:34:00 +0200</pubDate><author>ayeletso11@hotmail.com (איילת..)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69844&amp;blogcode=9682224</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=69844&amp;blog=9682224</comments></item><item><title>בא לי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69844&amp;blogcode=9608665</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בא לי משהו חדש.אמיתי כזה, שישנה אותי. שיהיה לי טוב. שאני ארצה להיות טובה בשבילו.בא לי משהו שיסחוף אותי.שירגש אותי, שישמח אותי, שיגרום לי להרגיש שלא משנה מה, יש לי משהו שהוא רק שלי.במיוחד עכשיו, כשלשתי הבנות שהכי חשובות לי יש משהו כזה.[פעם הזאת המקצועית אמרה לי שיש שני סוגים של קנאה, ושרואים כמה אני בוגרת בכך שאי מסוגלת להפריד בניהם, ולדעת מתי זה מה.בא לי כמו שיש להן, ולא את מה שיש להן.]בא לי שהעבודה הקשה שלי תראה את פירותיה כבר.זאת אומרת, אני כבר מרגישה, אבל לא מספיק.בא לי לשיר ולנגן.בא לי להקליט אלבום, ולהופיע איפשהו שהוא לא ארטיק.בא לי שיכירו אותי ויעריכו אותי בגלל שאני טובה במה שאני אוהבת הכי בעולם.בא לי שהשמחה של שישי לא תעבור.שהכיף הזה יחזור על עצמו.כל-כך התגעגעתי.[בא לי שלא תשכחי לעולם כמה אני אוהבת אותך.]זו תקופה באמצע עכשיו. אבל תקופה טובה. כבר הרבה זמן שאני לא מוצאת את עצמי עושה פשוט לא כלום, ואני כלכך נהנת מהעשייה. השלושה שבועות הקרובים הולכים להיות מלאים עד אפס מקום, ואני לא יכולה לחכות.לפניי כמה ימים פתאום הכתה בי ההכרה של כמה החלומות לעתיד כבר פגו תוקף. לפחות אחת מהן, אבל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 20 Jul 2008 02:06:00 +0200</pubDate><author>ayeletso11@hotmail.com (איילת..)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=69844&amp;blogcode=9608665</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=69844&amp;blog=9608665</comments></item></channel></rss>