http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=696685heCopyright 2026 Martyr. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=696685http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=696685&blogcode=14998195<div align="right" dir="rtl">כבר כמה ימים שאני לא ישן טוב. היה לי חלום על האקסית ועל זה שהיא המשיכה הלאה (כנראה הכנה למה שיבוא), היה לי חלום על מישהי שלמדה איתי בתיכון שאני לא זוכר מה קרה בו וכמובן, איך אפשר בלי חלום על הצבא? גיליתי שאני לא יכול לישון לבד. בימים שישנתי אצל חברים או שבאו לישון אצלי הרגשתי יותר נינוח ואפילו הייתה לי שינה רצופה. לצערי אם המצב ימשך ככה אני לא אוכל לעבור לגור ביחידת דיור. אני מודה, קשה לי. בשבועיים האחרונים לא הצלחתי לצאת מהמצב רוח הרע שלי, אולי אפילו ההפך. הזמן עובר, שום דבר כרגע לא משתנה וגם החשק שלי לשנות דברים לא ממש קיים. את רוב הימים האחרונים אני מעביר מול באטל רויאל כזה או אחר, הולך להתמרמר קצת עם עצמי וחוזר חלילה. כתבתי כבר תכנית פעולה אבל כשקמתי בבוקר כבר לא היה לי חשק לקרוא את מה שכתבתי אפילו. לפי הספרות המקצועית קוראים לזה דיכאון, בתקופה הזאת הרגשתי לראשונה אחרי המון זמן לבד. העולם בחוץ הוא כן קר (טחח הלוואי, אנחנו גורמים למשבר אקלים שרק נהיה גרוע יותר מיום ליום) ורק בתקופות כאלו מבינים את זה באמת. זה בסדר גמור. ידעתי את זה כבר, פשוט כנראה הייתי צריך לחוות את זה על עצמ</div>Fri, 23 Aug 2019 01:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (Martyr)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=696685&blogcode=14998195http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=696685&blog=14998195http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=696685&blogcode=14997115<div align="right" dir="rtl">איכשהו זכרתי את השם משתמש והסיסמא של הבלוג הזה והבלוג הפתוח יותר שלי. מן הסתם המון דברים השתנו ואני אצטרך לעצב מחדש פה הכל, אבל גם זה יגיע. הראש שלי מלא במחשבות שעוברות מהר מדי. חשבתי שיהיה יותר קל להקיא את כל המילים על המקלדת אבל גם זה כמו הרבה דברים, רק בראש שלי בסופו של דבר. אני חושב שאני נמצא בתקופה הכי קשה שהייתה לי אי פעם. אני משתקם מדיכאון כבד שנפל עלי ומיום ליום אני מרגיש יותר טוב. פחות או יותר.. סיימתי מערכת יחסים ביום שהיינו אמורים לחגוג שנתיים. שנינו יודעים שזה לטובתינו אבל זה לא עושה את זה פחות קשה. אני מתגעגע אליה ומפחד מהלבד שאני נמצא בו כרגע, ועוד יותר מפחידה אותי העובדה שאנחנו כנראה גם לא נחזור ואני אשאר בלעדיה. עזבתי את המרכז וחזרתי להורים. זה לא היה נורא כל כך כמו שזה היה נראה בהתחלה. אני מרגיש שאני משלים פערים עם ההורים שלי על כל השנים שהיה בינינו ריחוק. הם ממש שמחו והם בראש שאני אשאר פה עוד הרבה זמן. אני חושב שמוקדם מדי לשבור להם את הלב לגבי זה.. מאז שחזרתי נפגשתי בעיקר עם החבר הכי טוב שלי. הוא אמר שהוא רוצה להשכיר דירת יחיד וביקש ממני שעד שאמצא דירה</div>Sat, 10 Aug 2019 00:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (Martyr)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=696685&blogcode=14997115http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=696685&blog=14997115