<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Hide me</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=694135</link><description>I am beautiful when I&apos;m skinny</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Anna is my drug. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Hide me</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=694135</link><url></url></image><item><title>אני מתחננת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=694135&amp;blogcode=12504732</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;א     נ      י      ר      ו     צ      ה       ל    ר      ז     ו     תis that too much that im asking for?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 21 May 2011 04:27:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anna is my drug)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=694135&amp;blogcode=12504732</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=694135&amp;blog=12504732</comments></item><item><title>פח.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=694135&amp;blogcode=12395604</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ממש אהבה.איך נפלתי ברשת העכביש שלו... איך התאכזבתי כלכך...והוא עוד גרם לי לאכול נורמלי בכמה חודשים האחרונים.רק רע יצא ממנו.אני מפחדת שאיבדתי שליטה לגמרי.my heart is broken. and fill in with fat.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 28 Mar 2011 05:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anna is my drug)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=694135&amp;blogcode=12395604</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=694135&amp;blog=12395604</comments></item><item><title>stop</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=694135&amp;blogcode=12245609</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כי זה עכשיו או האהבה או ההפרעה

good luck&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 02 Jan 2011 00:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anna is my drug)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=694135&amp;blogcode=12245609</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=694135&amp;blog=12245609</comments></item><item><title>im here now.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=694135&amp;blogcode=12134832</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;1.11.10
2פרוסות לחם עםקוטג&apos; ונבטים (105)
נס קפה (38)
יוגורט עם ברנפלקס ותפוח (193)
נס קפה (38)
טבעול לייט (98)

472
-
2.11.10 
נס קפה (38)
2פרוסות לחם עםקוטג&apos; ונבטים (105)
נס קפה (45)
2 פרוסות לחם עם גבינה 1/2% (85)
תפוח (80)
ירקות מוקפצים ברוטבשאמא דחפה לי, בטח איזה 300 קלוריות עם כל מה שהיא שמה שם. 
אני מקווה שהריצה בערב קצת העיפה את השומן שלהם.

353
לא כולל הירקות, וכמה שהייתי רוצה להתעלם מהם, ניתן לעצמיבסה&quot;כ 700קל&apos; להיום.
&lt;SPAN st&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 01 Nov 2010 19:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anna is my drug)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=694135&amp;blogcode=12134832</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=694135&amp;blog=12134832</comments></item><item><title>השמחה נחבאת עמוק בעיני.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=694135&amp;blogcode=11929621</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בא לי למות. בא לי לברוח רחוק מפה. בא לי צרוח עד שאני לא אוכל יותר.

עוד שבוע וחצי הנסיעה לאילת ואני נראית כמו בטטה שמנה שלא זזה כל החופש מהכורסא וטחנה.
כמו סתומה נכנעתי למיה. לא משנה אם אני מקיאה הכל, הבטן עדיין נפוחה וההרגשה עוד יותר מזעזעת מסתם רעב שאני אמורה להתגבר עליו.
עד שפאקינג הגעתי למשקל סבבה של 47.5 ק&quot;ג, הרסתי הכל. עליתי 4 קילו, ירדתי 2, עליתי 2, ירדתי אחד... בקיצור מיה הממכרת הרסה לי את החיים, המשקל, את הגרון ואת הנשמה. בגלל זה אל תתקרבו אליה.
היום &quot;תפסתי את עצמי בידיים&quot; (חחח ממש...) ואכלתי מקסימום 650 קל&apos;. אני כ&quot;כ מקווה שלפני אילת אני אוריד לפחות2-3 קילו... אני רוצה לעשות הכל בשביל שזה יקרה. 

אני מרגישה כל כך רע עכשיו שבא לי לבכות את הנשמה החוצה.
אני נוסעת לאילת, עם החברה הכי טובה שלי. שהיא יותר רזה ממני, יותר יפה ממני, יותר הכל ממני.
זה כל כך קשה כשאת מקנאה בחברה הכי טובה שלך, את מרגישה בן אדם רע כשזה קורה.
נמאס לי, לא רוצה לנסוע. רוצה להשאר לבד בבית ולמות.

ככה צריך להראות באילת.
ואני בחיים לא אראה ככה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 22 Jul 2010 03:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anna is my drug)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=694135&amp;blogcode=11929621</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=694135&amp;blog=11929621</comments></item><item><title>Falling</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=694135&amp;blogcode=11881728</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
נפילה רצינית... מיום שישי עד אתמול אני רק אוכלת מלא ומקיאה מלא... אתמול הקאתי אולי 3 או 4 פעמים...
זה פשוט... שאני לא בבית, אין לי כלכך שליטה. זה מזעזע... וכל הימים האלו בקושי הייתי בבית.
אז הרגשתי שאני מפוצצת והגוף שלי לא מכיל את כל מה שאכלתי וגם אם הוא היה מכיל.. הייתי מקיאה הכל.
אבל זו הרגשה מדהימה, באמת. הרגשה של נקיון, שנפטרתי מכל הזבל שאכלתי.

כמו שבטח שמתם לב, הפסקתי עם הabc ביום ה17... אולי אני אחזור לזה עוד שבוע אבל בנתיים אני צריכה לסדר לי את הארוחות כמו שצריך כדי לא ליפול לבולמוס...
אני אשתדל לאכול כמה שפ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 29 Jun 2010 19:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anna is my drug)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=694135&amp;blogcode=11881728</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=694135&amp;blog=11881728</comments></item><item><title>everybody needs somebody to lean on</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=694135&amp;blogcode=11871133</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ראיתי אתמול את הסרט &quot;האמת על מידה 0&quot; ממש לפני שהלכתי לישון... 
וכנראה שבעקבות זה, חלמתי שחברה שלי (שאגב יותר רזה ממני) מגיעה אלי ואומרת לי שהיא מפחדת לא להכנס לשמלה שהיא הביאה איתה, מידה 0.
וחלמתי שאני מודדת אותה והיא אפילו קצתגדולה עלי, וכלכך שמחתי... עד שקמתי בבוקר והתבאסתי לגלות שזה לא נכון.

אני לא יודעת איך אני במצברוח כלכך גרוע, בגלל חלום... באמת שבא לי לבכות ולצעוק ולצרוח ולמות.
אני כבר לא יודעת מה לעשות.. הגוף שלי חלש מדי ואין לי כוח לעשות ספורט, אני מרגישה שאני נשברת.
אני רוצה לצאת החוצה ואפילו סתם ללכת לי ברחוב, אבל אין לי כוח לעמוד ליד הארון ולשים מכנס..

באלי לצום שנתיים, בא לי לשרוף את המקרר ובא לי לשבור את המשקל, אני שונאת אותו
למרות שהוא היחיד שאומר לי את האמת בנוגע לגוף שלי.

יומן אכילה:
יום חמישי 24.6.10
בוקר- X
צהריים- נס קפה (30) מרק (10) לחם שחור קל (35)
ערב- סלט ו2 פריכיות אורז (90) פתיבר (30)

יום16: 200 קל&apos; (או פחות).
23:35 אכלתי בסה&quot;כ195 קל&apos;.

(עריכה 21:02)
בבוקר יצאתי לאיזו חצי שעה או יותר, של הליכה... סתם לטייל עם עצמי... וזה עשה לי כלכך ט&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 24 Jun 2010 11:04:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anna is my drug)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=694135&amp;blogcode=11871133</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=694135&amp;blog=11871133</comments></item><item><title>You are what you eat</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=694135&amp;blogcode=11862368</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז תקראו לזה &quot;בולמוס&quot;, תקראו לזה &quot;ויתרת לעצמך&quot;- זה מה שקרה לי בחמישי ושישי.
ואת כל השבת העברתי בכאבי בטן כלכך נוראיים והקאות. מרצון, ולא מרצון...
כנראה שהגוף שלי לא יכול להכיל הרבה. שזה טוב כן?
אבל נכשלתי בימים 9+10 של הדיאטה, אז אני אפילו לא אעביר עליהם קו ברשימות.
אני מרגישה מזעזע, נכנעתי לאוכל. ועוד איך נכנעתי... 
נכשלתי בענק אחרי פאקינג חודשיים שלמים שהצלחתי לעמוד בכל מה שהקצבתי לעצמי.
ואני כלכך אבל כלכך מפחדת להשקל. אני מפחדת לראות שעליתי מ48, מה שבטוח קרה.
זה יהרוג אותי. אבל אני חייבת... מחר בבוקר. ואני אעדכן...

הייתי עם אמא בסופר ביום חמישי, אז פשוט שמתי בעגלה חלב וקוטג&apos; 1% והיא לא שאלה יותר מדי שאלות.
נרשמתילסטודיו C... סוף סוף 
ופתחתי פייסבוק מזויף כדי להוסיף את טינספוקווין (anna daniell), תוסיפו אותי גם: Anna ismydrug

יומן אכילה:
יום שבת 19.6.10
בוקר- קצת סלט (40) חצי ביצה קשה (44)
צהריים- X
ערב- כוס אבטיח (50)

יום11: 150 קל&apos; (או פחות).
אכלתי בסה&quot;כ 134 קל&apos;. 

-

יום ראשון 20.6.10
בוקר- נס קפה (25)
צהריים- מלפפון (17)
ערב- סלט עם קוטג&apos;(76) 2 לחם ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 20 Jun 2010 11:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anna is my drug)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=694135&amp;blogcode=11862368</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=694135&amp;blog=11862368</comments></item><item><title>ה48 עלה לי לראש</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=694135&amp;blogcode=11849308</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא יודעת מה נסגר איתי, ישנתי שעה, קמתי ולא הצלחתי להרדם עד עכשיו... אני שונאת להיות ערה בלילה, השעות המסוכנות... הינה כבר אכלתי90 קלוריות מהיום. נשארו עוד 110... אני כלכך מקווה לעמוד בזה...
בעע דפקתי 2 פריכיות אורזעם טחינה, אני מרגישה את כל הבטן יוצאת לי החוצה ואת כל השומנים נשפכים..

לפני כמה ימים דיברתי עם אמא והצעתי לה לקנות קוטג&apos; 1% &quot;כי זה יותר בריא&quot;, והיא התחילה לחפור שממש ירדתי במשקל ושהבטן נדבקת לי לגב אפילו בזמן מחזור ושאני לא אוכלת בכלל. עניתי לה שאני אוכלת מלא וש&quot;אני שוקלת 51&quot; ותמיד שקלתי 51. 
אז ניסיתי לחשוב על רעיון ועלה לי משהו לראש: לקנות קוטג&apos; 1%, לרוקן את הקופסאות של ה5% ולשים שם את ה1% במקום. ואת האמת אפשר לעשות את אותו הדבר עם החלב. אני אנסה את זה השבוע.

אני כלכך מקווה להגיע ל46 בשבועיים הקרובים, ואני מבטיחה לעצמי, לגוף שלי ולבריאות שלי שאני אפסיק אם הabc אם זה יקרה. רק שהדיאטה הזאת נותנת לי מסגרת מסודרת שעד עכשיו הצלחתי לעמוד בה, ואני לא יודעת איך אני אשמור על ה46 ברגע שאני אהיה בו. באמת שאני לא יודעת, ואני מפחדת שאני אעלה אח&quot;כ..

אז אני לא מדהימה, אין מה לק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 14 Jun 2010 07:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anna is my drug)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=694135&amp;blogcode=11849308</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=694135&amp;blog=11849308</comments></item><item><title>Work for it</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=694135&amp;blogcode=11842819</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוף. עוד פחות מ24 שעות המסיבה, ותכננתי להיות כבר 48 מקסימום. בנתיים אני 49.8.
אז עברתי את היומיים הראשונים של דיאטת ה abc בהצלחה, רק שזה לא יעלה לי לראש.
אני מאמינה בעצמי. אני מאמינה בעצמי. אני מאמינה בעצמי. אני מאמינה בעצמי. 
אז קצת ספורט לפני השינה, מחר ספורט בבוקר ובצהריים, ובמסיבה עצמה אני אוריד הרבה קלוריות (:

ישבתי עם חברים במסעדה ורק לעסתי אורביט, והזמנתי מים. איזה כיף.
הסופלה, הרביולי, הפסטה, ההמבורגר... נראו טוב. אני מודה.
אבל אני כבר משוכנעת שיש מאכלים שהם לא בשבילי. בנתיים הם לא מיועדים לי, ואני צריכה לקלוט את זה.
היום שרדתי את הפיתוי, מקווה גם שבהמשך הדרך אני אתמיד ככה.
ואני חייבת להודות שהטריק עם הגומיה באמת פועל.
(לשים גומיה, מהחומות האלה, על פרק היד וכל פעם שחושבים על אוכל למתוח אותה ולעזוב)

התמכרתי להרגשה הזו של הריקנות מאוכל, של החולשה, של העייפות, של הקור.
אני מתה לראות כבר תוצאות, ולא רק על המשקל.

עריכה (16:08)
וואי... היום בבוקר הייתה לי את ההרגשה הכי מזעזעת בעולם.
קמתי עם רעב מוזר שאכל לי את הבטן, חולשה מטורפת, לא הצלחתי לקום מהמיטה, לא הצלחתי ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 11 Jun 2010 04:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Anna is my drug)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=694135&amp;blogcode=11842819</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=694135&amp;blog=11842819</comments></item></channel></rss>