http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692956 הרפתקאותיו של איש שלא סיים לעולם כלו.... heCopyright 2026 ANIMI. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692956http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/56/29/69/692956/misc/20553704.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692956&blogcode=13829604<div align="right" dir="rtl">שוב פעם משהו רעד שם.משהו קרה היום שלא הרגשתי שבע שנים...זה היה מפלאי הטכנולוגיה שעברו עם השנים שלמרותם לא השתנה כלום.חייכתי התגעגעתי שמחתי ואהבתי שוב.מחכה בציפייה לפרק הבא עם ניסיון.ניסיון שמכיר את האצבע שעוברת על הסדק בעדינות שמרגישה את הצלקת.אני שוב מרגיש..אני שוב אוהב.אני שוב מפחד.אני בוכה משמחה.אני חי.אני חי.אני חי Her Eyes Dart Round - Felice Brothers אנינימי.</div>Thu, 27 Jun 2013 22:30:00 +0200metalny@yahoo.com (ANIMI)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692956&blogcode=13829604http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=692956&blog=13829604http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692956&blogcode=13577947<div align="right" dir="rtl">זאת לא תיהיה שרון, זאת לא תיהיה עדי.לא מעיין, לא קסיה ולא המוכרת בפיצוציה למטה.זה לא יהיה מחר ובטח שלא אחרי הצהריים.זה לא תלוי בכלום ולא משוך בחוטי קסם ואבקות כשפים.זה לא מחכה לי, כמו שאני מחכה לו. זה לא אישי ולא שומר טינה.זה לא מרגיש אליי כלום ולא חשוב לו כמו שזה חשוב לי.זה לא.זה כן יקרה, זה כן יהיה מטורף, זה יבוא לי בהפוכה כמו הסוף של המים החמים בדוש.זה יתן לי פיצוץ לפנים כמו אותה הרגשה שאני מנסה לנעול עמוק בפנים כבר 6 שנים.זה יכאב בדיוק כמו שזה צריך, לא יעזור לי לכם ולשומדבר ואני חלש מכדי לעצור את זה.זה גורם לי לקום בבוקר להיסתכל על דברים יותר מהרגיל, לתת לדמיון שלי לחשוב,"מה אם?".לנסות לחפש את זה לא יתן כלום מעבר לתחושת צילום של מצלמה של הרגע במקום לחיות אותו.קורה לי שאני נמצא במצב כזה שאני מרגיש ממש טוב והכל הולך לי בדיוק כפי שציירו לי עם גיר. אני שמח ולא יודע לתאר איך דברים נוטים להסתדר עם עצמם ואיתי אפילו שאני מרגיש קצת אשם. אני מחזק את ההרגשה. אני מתנתק מהראש שלי, מרחף כמה מטרים מעליי ורושם לי איפה אני? בן כמה אני? ומה אני עושה? וחורט על ההרדיסק מוח שלי את ההרגשה שאוכל להשתמש ב</div>Mon, 03 Dec 2012 23:05:00 +0200metalny@yahoo.com (ANIMI)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692956&blogcode=13577947http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=692956&blog=13577947http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692956&blogcode=13051630<div align="right" dir="rtl">5Vעברו חמישה חודשים מאז הפעם האחרונה.חמישה חודשים בלי,רק אני,יבש.עברו חמש שנים מאז הפעם היחידה,חמש שנים בלי,רק היא,רחוק.Disturbia: 60:41הרגע הזה בסרט הזכיר לי הרגשה,משהו שהרגשתי רק פעם אחת בחיים,סוג של נס,סדר בעולם שלי, מהול בהרגשה שהכל יהיה בסדר,חיבור מושלם לרגע.לא יודע אם זה מה שקורה בעולם החדש הזה, לא יודע אם זו קרירות העם שאני חי בו,לא יודע אם זו הכמיהה שלי ל"לחיות כמו בסרטים",לא יודע מה זה אומר,רק יודע שאני רוצה את זה שוב, את ההרפתקאה,את האנושיות, את החום, את החיוך ואת הכיף.ככל שאתה מתבגר אתה בונה את המגננות האלו ומביןשבסופו של דבר הם רק הורסות לך את כל מה שרצית ממהתחלה,להרגיש.אנונימילים אישיות.00:3312-02-12כבר הגיעה חמש?אני מאחר.</div>Sun, 12 Feb 2012 00:25:00 +0200metalny@yahoo.com (ANIMI)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692956&blogcode=13051630http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=692956&blog=13051630http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692956&blogcode=12573327<div align="right" dir="rtl"> עכשיו. זהו זה. הקש ששבר את גב הגמל. הפעם אני אתגבר על האינסטינקטים החייתיים שלי. הפעם אני אשתמש בכל החושים בכל התרגילים ובכל התכסיסים שלי לצוד אותך. אז כשסוף סוף המגננות ירדו, וכשכל העכבות יצופו ויתאדו, אז אני, כן כן אני, אתנוון. אני לא רוצה ממך יותר כלום. שם, אחרי כל המאמצים, כל החיזור, הפלירטוטים, המשחקים, והמניירות הקטנות. שם אני אפסיק את הכל, ואצא "גבר" ואגיד לך בפנים, שאת כלבה, שמי שחינך אותך להיות "אישה" היא כלבה, וכל השושלת של הגזע המעורב שלכן הוא זבל מדושן ומנופח חזה כדי להוביל שולל גברים כמוני על הריצפה מתחננים לאהבה, וכן גם אם היא פיזית גרידא. אני לא אתן לדם לזרום למטה, אני אקום אקח את הנעליים שלי ואצא לך\לי מהחדר עם חיוך של ניצחון, כן המהלך שישבש לך את כל המערכת. קצר. Error 404. המשחקים הדבילים האלו שלא נותנים לך כלום מלבד חצי חיוך על אספרסו עם החברות השוצפות קינאה מגואלת בקרירות. סביר שאחת מהן נמשכת בכלל לצד השני, והיא מכל האחרות, "הרול מודל" שלכן. היא זאת שנותנת את הטון בחברות המעיקה הזאת. מדבקת את הדור המזוויע</div>Tue, 21 Jun 2011 23:47:00 +0200metalny@yahoo.com (ANIMI)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692956&blogcode=12573327http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=692956&blog=12573327http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692956&blogcode=12480220<div align="right" dir="rtl">ככה רוב הדברים מתחילים.להחליט לכתוב, ולהוציא משהו מהראש לידיים למקלדת למסך הלבן הזה אלייך.להחליט ליצור לבנות להשאיר משהו לפנייך או אחרייך לקדם לדחות להבליט להשטיח או לכסח. כל אלה מתחילים ונגמרים בהחלטה.כשאתה מחליט הכל נעלם ושומדבר לא יכול לעצור אותך, כי אחרי החלטה מתחיל מעשה, וכל מה שקוטע מעשה הוא מכשול. שהוא חלק מובנה בתהליך השלמת של ההחלטה.אז מה?אז זהו.אחרי תקופה של קיפאון, של אימפוטנציה ורוטציה מLOOPפת של סיפוק תענוגות רגעיים שנמשכה 23 שנים.אני, מחליט.אני מחליט לעשות את הצעד הראשון שלי,נגד.נגד כל מה שקורה. אני צריך את המוח שלי לעצמי. את המעשים שלי שישנו משהו. אני תקוע פה באמצע. אני מנתק את חוסר הטעם, ואת איפוף התשובות המהירות הזמינות והחולניות, טעם נרכש.אני החלטתי לייצר לעצמי דבר טהור יותר, נכון יותר, מוצלח יותר, והכי חשוב אישי.אני מחפש הרפתקאה, כן הרפתקאה.כל הרעיון הזה שהרפתקאה זה מין עולם דמיוני וקסום שקיים רק בסיפורי אגדות או תחת כמות בלתי מבוטלת של מבסוטונים ויושבי מדף בפיצוצייותבפוטנציה לא מתקבלת על הדעת במקרה שלי. אני מחפש את זה ואם מוחמד לא יבוא אל ההר אני אביא דחפור.אני (רצי</div>Mon, 09 May 2011 02:15:00 +0200metalny@yahoo.com (ANIMI)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692956&blogcode=12480220http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=692956&blog=12480220http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692956&blogcode=12361982<div align="right" dir="rtl">שוכח, זוכר זה לא עובר מנסה,זה שונה לא רגיל זה מתחיל? כמו זבוב זה כתוב לכל אחד יש את שלו איתך או בלעדייך אין הרבה להוסיף אבל יש לשתף היום היום שלה זה כיף להכניס משהו חדש, לפעמים כשאתה נפגש במשהו חדש אתה רוצה לטעום ולנסות את הכל ולא לטרוף. ואחרי שטרפת אתה מצטער, כי איך תאכל להנות?, לא יישאר יותר לטעום פעם ב... . עכשיו נשאר מלא ב(מ)עצמך מבואס, חסר, נקי, טהור, רגיל ובוהה בסדינים. אנונימי זה לא אני? זה אני ועוד איך וכל זה פשוט סימפוטמים לא רגשות האקסית שלי אמרה לי פעם שאני לא זוכר פרטים אני זוכר רגשות והיום זה ברור לי מתמיד שרגשות ופרטים זה דברים זהים. קווים מקבילים לא נפגשים הם זורמים אחד ליד השני וגם אםניתזים אגלים אתה נשאר יבש אניאמיתי 23:32 the killers - when you were young new be(g)gin(g)ing</div>Tue, 08 Mar 2011 23:30:00 +0200metalny@yahoo.com (ANIMI)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692956&blogcode=12361982http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=692956&blog=12361982http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692956&blogcode=12349933<div align="right" dir="rtl">החלטתי לכתוב רק מלהסתכל על האותיות על המקלדת וזה כל מה שייצא. הרוב נשאר בראש. מחקר קצר. מסקנה לטווח הארוך. מי אמר שכל דבר שנכתב צריך להעביר מישהו. אין מערכת. ERROR. לילה טוב.</div>Wed, 02 Mar 2011 02:26:00 +0200metalny@yahoo.com (ANIMI)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692956&blogcode=12349933http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=692956&blog=12349933http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692956&blogcode=12326963<div align="right" dir="rtl"> אני:"כן ספרי לי על המיוחדים שלכם\הריג'קטס של השף\תסמונת דאון של דגים ברוטב טרטר\מחיר גבוה לשאריות של שבוע שעבר" היא:"אני יודעת מכריחים אותנו להגיד את זה" אני:"אני יודע עשיתי לך את מבחן החיוך המזוייף" היא:באוזן:"זה ללא ספק הדבר היחידי שאני מזייפת:)" ובחזרה מהדמיון שלי למה שקורה בעולם המעאפן: כבר תקופה שאני מחפש סיבה לכתוב או סוג של הרגשה דומה לזאתי שהייתה לי בעבר כשכתבתי את הפוסטים הבודדים שהיו לי כאן. אני חושב שזה משחרר לכתוב, זה כמו להגיד משהו כל הזמן בלי אחריות לספר אותו שוב ושוב. באיזשהו שלב אני מחפש תירוץ לרשום על הרגשה או סיפור או משהו מעניין ואז נזכר שזה לא באמת משנה כי כל מילה כתובה עושה את שלה מבחינתי. החלטתי לנבור קצת ולהבין מה קורה איתי מבחינת התקופה האחרונה ולקח לי משהו כמו חודשיים לקלוט כמה דברים חדשים נתחיל בזה שיצאתי למסעדה עם ההורים מקום פלצני וגדוש המטעמים טבולים בריר וירטואלי כהרגלנו שמתי לב שהמלצרית נחמדה אליי יותר מהרגיל :|) ללא ספק תופעה נדירה בקרב מלצריות בסביבתי, לשמחתי היא גם הייתה מושכת עד מאוד וכבר תכננתי את ההיתקלות המקרית שלי בדר</div>Thu, 17 Feb 2011 00:58:00 +0200metalny@yahoo.com (ANIMI)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692956&blogcode=12326963http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=692956&blog=12326963http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692956&blogcode=12100152<div align="right" dir="rtl">לזה זה נהפך הא? המסע הזה מגיל 12 אחרי זאתי עם הפוני עם הציץ. הרזה הסקסית הפריקית הזאת שצוחקת מהשטויות שאתה מגדיר כדרך חיים, כן, אז היא, לא מתקרבת בצעדיי ענק ולא בתיפופי עקב נוקב, ובטח שהצעדים שלך לא עוזרים. אני מתחיללזרוק על עצמי תאורתפשרן,מועד לכיוון הסכמה חד צדדיתשל מרפי. אין על מי לצעוק תכלס. מצד אחד נאמר כי הצד השני שלך צריך להיות הפוך ממך כי ככה אתם יוצרים יחסים מיוחדים שכל אחד מוסיף משלו והופכים את זה לקלחת מדהימה כזאתשל סקס מעולה וצחוקים בלתי נשלטים ומוזיקה טובה ומצד שני אתה מחפש מישהי שתתאים ..לך ...כמוך ...ואז מה ..מה היא מחדשת לךאחרי חצי שנה תסתכל הבמראה ותראה אותה גם ככה?...כן זהו אולי זה מה שחיפשתי? מישהי שיודעת מה טוב לשמוע., מעריכה שיר איכותי ...שיר איכותי! (לדעתי). זה מחזיר אותי לפוסט הקודםשמחכה שמשהויקרה, שיזוז אני אשמח לאיזה מנה טעימה של מישהי שאדע שהיא מגניבה. וגם פה אין יותר מגניבה למען האמת היום המיינסטרים זה האקסטרים ומכאן הלאה. יש לי חשד שאני מתחיל לקבל את זה. :\ קדימה תביאי תציצי שלך וקיצורי דרך לאיך להשיג אותך אני כבר אחכה שם גם ככה. אולי</div>Thu, 14 Oct 2010 13:09:00 +0200metalny@yahoo.com (ANIMI)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692956&blogcode=12100152http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=692956&blog=12100152http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692956&blogcode=12088367<div align="right" dir="rtl">מה עכשיו?! עכשיו זה תוקף אותי אותה הרגשה שקשה לי להבין איך כל אחד נופל ברובריקות הקטנות האלה של החיים. לא מבין למה זה צריך להיות תקף לגבי כל בנאדם אותה הפרוצדורה וכולם באותו האופן. זאת ללא ספק התקופה הכי משעממת וחסרת תכלית בחיים שלי. אני מצפה שמכאן יקרה משהו שיסחף או\ו שיקדם לכיוון יותר מעניין שאני לא אתקע על שטות כמו שאר הסתומים בגילי, שבדיוק פסעו החוצה מהבקו"ם בפעם השנייה והולכים כמו זומבים אבודים לחלל של חוסר ידיעה טוטאלי. וזה מדבר על כל הרזולוציות שיש להסתכל עליהם במצב הזה. אפילו בניתוק טוטאלי מרוחניות ותכלית של היות ומימוש בתמונה הגדולה, הצורך שלך כתוב איפשהו?! הסיבה של לקום בבוקר?. הפכתי הכל. בין יום ולילה לא קמתי מהכיסא כבר שבועיים חוץ מלאכול או לישון. פוטוסינתזה כשהשמש היא המסך מחשב. הפייסבוק מאכיל אותי מסכים פטריוטים של אנשים לא מעניינים במצב סטטי במסווה של שינוי. אני בתקווה שמחר משהו יקרה שיגרום לי לצאת מהשלב הזה לפחות שיקדם אותי לרובריקה של החיים שלי שבסוף יקבע אותי בפינה אחרת עושה את אותו הדבר מנקודה אחרת במערכת אחרת מול מחשב רב פעמי:\. בשתי מיל</div>Fri, 08 Oct 2010 03:59:00 +0200metalny@yahoo.com (ANIMI)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692956&blogcode=12088367http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=692956&blog=12088367