http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692739כשאתה מקבל לימונים,יש לך שתי אפשרויות,לעשות פרצוף חמוץ.או לימונדה.heCopyright 2026 o p a l. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692739http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692739&blogcode=12057833<div align="right" dir="rtl"><p>וואו,אחרי שנה וקצת של התנזרות</p> <p>אתמול סוף סוף נכנעתי לחרמנות ועשיתי סקס עם הפנטזיה של חיי.</p> <p>היה מדהים.</p> <p>מקווה שימשיך להיות...</p> <p>יאמ יאמ יייייייייייאמ!<img title="קול" src="../moodicons/cool.gif" alt="קול" width="15" height="15" /><img title="קול" src="../moodicons/cool.gif" alt="קול" width="15" height="15" /><img title="קול" src="../moodicons/cool.gif" alt="קול" width="15" height="15" /></p></div>Thu, 23 Sep 2010 22:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (o p a l)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692739&blogcode=12057833http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=692739&blog=12057833http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692739&blogcode=12050280<div align="right" dir="rtl"><p dir="rtl">מרגיש כאילו פתחתי בלוג רק כדי לנטוש אותו ואז להצהיר שחזרתי...אבל לא. הסיפור הוא יותר טחינה נפשית ופיזית במה שנקרא "צבא הגנה לישראל" לאור שחרור של כמה בנות שמאוד הועילו ליציאות שלי ולזמני החופשי שכרגע מתווסף לרשימת הדברים שאני שואפת להשיג.</p> <p dir="rtl">אז חזרתי,בזכות מחשב נייד (לא מאושר) שקיבלתי ליום ההולדת(מזל טוב לי)מהאבא היקר שלי שהבחין שכדי שאני לא אעבד את עצמי לדעת,כדאי לזרוק לי עצם של פייסבוק.כן כן.</p> <p dir="rtl">הנה אני פה,בחמל המיואש והלא מאוייש.מהרהרת לעצמי ומדברת לעצמי ולפעמים(אל תספרו לאף אחד)עושה לעצמי דיגי ביד,סתם כדי לראות אם אני מרגישה כשאני מגיעה לאמצע היד.עצוב.אבל היי,זה מעביר עוד כמה דקות...</p> <p dir="rtl">אז עכשיו אני במשמרת לילה,עם סמל תורן שלפעמים בא לבקר,סתם לבדוק שאני חייה ונואוטיפיקיישנז בפייסבוק...</p> <p dir="rtl">גלגלצ מרדימים אותי עם פלייליסט ברמה נמוכה מידי וחרקים מכל הסוגים והגדלים מאיימים לעקוץ אותי בלי להגיד מילה...</p> <p dir="rtl">התענוג שבלהיות סמבצית...עד מתי?</p></div>Mon, 20 Sep 2010 04:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (o p a l)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692739&blogcode=12050280http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=692739&blog=12050280http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692739&blogcode=11818454<div align="right" dir="rtl"><B>1. כמה פעמים ביום/שבוע את צוחקת?</B><BR>כל יום.יותר מידי.<BR><BR><B>2. מה גורם לך לצחוק הכי הרבה?</B><BR>אח שלי.<BR><BR><B>3. אי פעם צחקת ולא יכלת להפסיק?</B><BR>תמיד.<BR><BR><B>4. לכולם יש צחוק שונה, משונה ויפיפה. איך נשמע שלך?</B><BR>אממ..מצחיק?<BR><BR><B>5. איך נשמע הצחוק הכי משוגע, מצחיק ומוזר שאי-פעם שמעת?</B><BR>כמו הצחוק שלי...חוצמזה,איך אפשר להשמיע צחוק במילים?<BR><BR><B>6. אי פעם צחקת בלי סיבה?</B><BR>לכל דבר יש סיבה[=<BR><BR><B>7. את אוהבת לצחוק?</B><BR>אחד התחביבים הכי גדולים שלי<BR><BR><B>8. לכולם קורה שצוחקים לא במקום. איפה את צחקת הכי לא במקום?</B><BR>כשידיד שלי סיפר לי שהוא עשה קעקוע של אבא שלו שנפטר על הגב והראה לי אותו..."\<BR><BR><B>9. מה הסיטואציה שבגללה צחקת הכי הרבה?</B><BR>יש הרבה, אבל נניח אתמול,ישבתי עם חברים שלי ואחד סיפר על איזה אחת שנחנקה למוות מטוסט.ואז הגיעו הבדיחות השחורות וזה...חחח גדול.<BR><BR></div>Sun, 30 May 2010 18:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (o p a l)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692739&blogcode=11818454http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=692739&blog=11818454http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692739&blogcode=11816902<div align="right" dir="rtl"><P>תמיד יש איזה אחד שקוראים לו איזה אחד.תמיד את חושבת שהוא ה-אחד,ותמיד איכשהו הוא יוצא בן זונה שצריך לספר עליו.</P> <P>אז יש איזה אחד,שהבטיח לי דייט היום!האמת,ממש ברגעים אלה.</P> <P>כמו ששמים לב,אני בבית,ואם להכנס לפרטים,עם חולצה של האקס ומכנסי דכאון,עצבנית,פגועה והיפוכונדרית מתמיד.שונאת אותו.</P> <P>הקטע העצוב הוא,ששלחתי לו הודעה והוא עוד לא ענה.הקטע העוד יותר עצוב הוא שאני אראה אותו במסיבה עוד שבועיים.ואז מגיע השלב שהמציאות מתפוצצת לך בפנים..שכבר קיללת אותו והחלטת שאת עוברת הלאה ושמצדך הוא יכול ללכת למקומות עם שמות לא נעימים בכלל.ואז הוא שם,לבוש בחיוך הכי יפה שלו עם הקול הזה והסקס אפיל תוצרת חוץ.ואת עומדת שם,מנסה להסתיר את העובדה שהכבוד העצמי שלך תקוע ממש עמוק מתחת לבלטות.מחייכת והולכת מכות עם הדמעות שמנסות להתפרץ החוצה.</P> <P>אח,כל כך בא לי שיכאב לו.בא לי לקלל אותו קללות כל כך נוראיות שהוא ירגיש מה שאני מרגישה עכשיו.</P> <P>חייבת לצאת מזה איכשהו.השאלה מה עושים?ולמה אני נכנסת למצבים האלה מהתחלה!?</P> <P>תמיד אמרתי שאני צריכה ללכת על חנונים.חנון מקסים כזה שיתקשר מתי שצריך להתקשר ולא יבריז מדייטים.ובנוסף,אחד שלא צריך להעיף ממנו בנות פרחות עם פן מקלות בשחור סיני וציפורניים שיכולות לשמש כעת חפירה.</P> <P>מה לא בסדר?העולם או אני?!</P> <P>עד מתי?!</P></div>Sat, 29 May 2010 21:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (o p a l)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692739&blogcode=11816902http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=692739&blog=11816902http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692739&blogcode=11816779<div align="right" dir="rtl"><P>בלוג.</P> <P>כן,בלוג.לא יודעת מה תקף אותי, כנראה שילוב של תקופה מחורבנת ויותר מידי מחשבות שהיומן שלי קורס תחתן.או סתם יד ימין.(מלכתוב..אהמ..)אהה,ושביזות יום א'.</P> <P>כן,יומן.הריפוי בעיסוק שלי,הפסיכולוג הפרטי שלי שאפעם לא מזכיר לי שנגמר הזמן,המקום היחיד שבאמת אפשר לבלבל בו את השכל בלי שיחשבו שאתה משוגע,או רכלן או חרמן.לא יודעת למה,מחשבות כתובות נראות הרבה פחות מוזרות ממחשבות מדוברות, אז אני כותבת,וליומן שלי יש מעריצים קבועים שקוראים בו,מעלים לי את האגו ונוזפים בי שאין לי בלוג.לא הבנתי כל כך מה הסיפור עם הבלוג,אני רק מנסה.אולי בסוף עוד יצא מזה משהו טוב.</P> <P>כן,בלוג.לא יודעת מה תקף אותי....<IMG src="/moodicons/smile.gif"></P></div>Sat, 29 May 2010 20:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (o p a l)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=692739&blogcode=11816779http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=692739&blog=11816779