http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691865מחשבות ורעיונות לפרשיות השבועheCopyright 2026 נחום אורן. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691865http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691865&blogcode=13510823<div align="right" dir="rtl"> בפרשת שופטים מציגה לנו התורה את הסיבה לתופעת הנבואה לדורות: דברים י"ח: יד כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָםאֶל-מְעֹנְנִים וְאֶל-קֹסְמִים, יִשְׁמָעוּ; וְאַתָּהלֹא כֵן, נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. טו נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי, יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: אֵלָיו, תִּשְׁמָעוּן. טז כְּכֹל אֲשֶׁר-שָׁאַלְתָּ מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּחֹרֵב, בְּיוֹם הַקָּהָל, לֵאמֹר: לֹא אֹסֵף, לִשְׁמֹעַ אֶת-קוֹל יְהוָה אֱלֹהָי, וְאֶת-הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹא-אֶרְאֶה עוֹד, וְלֹא אָמוּת. יז וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלָי: הֵיטִיבוּ, אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ. יח נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם, כָּמוֹךָ; וְנָתַתִּי דְבָרַי, בְּפִיו, וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ. יט וְהָיָה, הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יִשְׁמַע אֶל-דְּבָרַי, אֲשֶׁר יְדַבֵּר, בִּשְׁמִיאָנֹכִי, אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ. הפסוקים שציטטנו קושרים בין תופעת הנבואה לדורותיה ובין מעמד הר סיני שבתחילתו ביקש העם לא לשמוע בעצמו את דברי ה', אלא שמשה הוא אשר ישמע ויביא אליהם את דבר ה'. לכאורה אין הדברים כ</div>Mon, 15 Oct 2012 15:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (נחום אורן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691865&blogcode=13510823http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691865&blog=13510823http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691865&blogcode=13510821<div align="right" dir="rtl"> המסר הרוחני של אברהם: אברהם - עמוד האמונה: חז"ל מתארים את אברהם כ"איש האמונה" וכמי שגדל מוקף בע"ז וגילה את מציאות ה'. אברהם משמש כסמל לאדם המאמין ביהדות, והרמב"ם מתאר את אברהם כמאמין הראשון שהגיע בכוח הפילוסופיה – החקירה והעיון השכלי - להכרה במציאות ה'. הסביבה בה חי אברהם מתוארת בחז"ל כסביבה של עובדי ע"ז, עד כי אברהם היה בצד אחד וכל העולם כולו בעבר השני, ולכן נקרא שמו "אברהם העברי". <U</div>Mon, 15 Oct 2012 15:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (נחום אורן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691865&blogcode=13510821http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691865&blog=13510821http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691865&blogcode=11959668<div align="right" dir="rtl">בס"ד המניע לרעיון זה היה הרב איגרא שליט"א שהתארח בערש"ק פרשת עקב בקהילת נצח שלמה בפתח תקווה, ובדרשתו העלה שישנו הבדל בין הפרשה הראשונה בקריאת שמע והפרשה השנייה בסדר המצוות, כפי שנראה להלן. הרב איגרא שליט"א הזמין את הציבור לנסות ולמצוא הסבר להבדל זה. לאחר התבוננות בדברים, מצאתי שישנם עוד כמה הבדלים בין שתי הפרשיות, ואנסה לטעון שלענ"ד הסבר אחד מסביר את כל ההבדלים. הפרשה הראשונה של קריאת שמע נמצאת בפרשת ואתחנן, פ"ו, פס' ד-ט: "(ד) שְמַע יִשְׂרָאֵל יְדֹוָד אֱלֹהֵינוּ יְדֹוָד אֶחָד: (ה)<SPAN style=</div>Fri, 06 Aug 2010 00:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (נחום אורן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691865&blogcode=11959668http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691865&blog=11959668http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691865&blogcode=11959054<div align="right" dir="rtl"> בחלק זה, הממשיך את המאמר הקודם על שה"ש ננסה ללכת באותו קו מחשבה בו הלכנו במאמר הקודם. מאמר זה רואה בתיאור של חיי המלך שלמה בשיר השירים ניגוד לאהבה הטהורה שבין העלם לעלמה, כלומר שלמה המלך עורך לעת זקנתו חשבון נפש מר עם חייו שלו ויחסו לנשים, שכן הוא רואה בריבוי נשיו את מקור נפילתו והתרחקותו מהקב"ה. כלומר, יש קשר ישיר בין המשל והנמשל בשה"ש: האהבה הטהורה בין עלם לעלמה מושווית ליחסי עם ישראל והקב"ה, ואילו יחסיו של שלמה עם נשיו הרבות, מושווים ליחסי עם ישראל עם ע"ז וההתרחקות מהקב"ה. הקשר בין הדברים אינו רק קשר של משל ונמשל לפי דברינו, כי אם קשר ישיר של סיבה תוצאה. ננסה לבדוק את משמעותם של הפסוקים העוסקים במלך שלמה באופן ישיר, ואת שילובם במסגרת הסיפורית של שיר השירים ברמת המשל. כבר במאמר הקודם ניסינו לטעון ששה"ש הוא שיר של חשבון נפש ששלמה כותב לעת זקנתו, כמשל על יחסי עם ישראל והקב"ה בימי מלכותו. השימוש במשל על עלם ועלמה שיש ביניהם אהבה יחידאית ונעלה, גם הוא שימוש אירוני של שלמה המלין על עצמו על שלא השכיל לפתח מערכת יחסים של אהבה חזקה עם עלמה אחת מבנות ירושלים ותחת זאת נטה ליבו אחרי הר</div>Thu, 05 Aug 2010 19:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (נחום אורן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691865&blogcode=11959054http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691865&blog=11959054http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691865&blogcode=11959052<div align="right" dir="rtl">שיר השירים (חלק ב') - זמן כתיבתו בחיי שלמה והנמשל שלו: דומה שהמגמה השלטת היא ששה"ש הוא תחילת יצירתו של שלמה המלך. במדרש שה"ש רבה פרשה א', מובא: "אי זה מהן כתב תחילה? ר' חייא רבה ורבי יונתן. ר' חייא רבה אמר: משלי כתב תחילה ואח"כ שיר השירים ואח"כ קהלת. ומייתי לה מהאי קרא: וידבר ג' אלפים משל – משל זה ספר משלי. ויהי שירו חמישה ואלף – זה שיר השירים. וקהלת בסוף אמר. מתנייתא דר' חייא רבה פליגא על הדין שמעתא. מתניתא אמרה: שלשתן כתב כאחד ושמעתא אמרה: כל חד וחד בפני עצמו. תני ר' חייא רבה: רק לעת זקנת שלמה שרתה עליו רוח הקודש ואמר ג' ספרים משלי וקהלת ושיר השירים. ר' יונתן אמר: שיר השירים כתבה תחילה ואח"כ משלי ואח"ג קהלת. ומייתי לה ר' יונתן מדרך ארץ: כשאדם נער אומר שירי זמר, הגדיל אומר דברי משלות, הזקין אומר דברי הבלים. ר' ינאי חמוי דר' אמי אמר: הכל מודים שקהלת בסוף אמרה." כלומר, הדעות מתפלגות בשאלה, האם אמר את שיר השירים בצעירותו, שהרי דרכו של עלם היא לחרוז ולשיר שירי אהבה (ר' יונתן) או שמא אמר לעת זיקנתו ברוח הקודש, אבל בודאי לא היה זה אחרון</div>Thu, 05 Aug 2010 19:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (נחום אורן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691865&blogcode=11959052http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691865&blog=11959052http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691865&blogcode=11959049<div align="right" dir="rtl">בס"ד שיר השירים (חלק א') - הכללתו בין כתבי הקודש - גישה הלכתית חדשה בביהמ"ד: מבוסס על שיעור בשבת חוה"מ פסח תשס"ט – קהילת נצח שלמה פ"ת ברצוני להתמקד עלהכנסתו של שיר השירים לכתבי הקודש. ברצוני להראות שההכרעה משקפת גישה מחשבתית-הלכתית שגרמה לעוד שינויים בבית המדרש של התנאים. שיר השירים וכתבי הקודש: שיר השירים אינו ספר רגיל בין ספרי התנ"ך, רב הנסתר בו על הנגלה.</div>Thu, 05 Aug 2010 19:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (נחום אורן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691865&blogcode=11959049http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691865&blog=11959049http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691865&blogcode=11803502<div align="right" dir="rtl">מדוע הציץ אינו נמנה עם בגדי הכהונה בתחילת פרשת תצוה? ומדוע לא נימנו המכנסיים של הכהנים? האם יש קשר בין שניהם או לא? לעניות דעתי, הבגדים שנימנו הם בגדים שמטרתם היא "לכבוד ולתפארת" בעוד שפרטי לבוש אחרים שמטרתויהם שונות לא נימנו. הציץ ועוד פריטי לבוש נועדו לשם אלמנטים שונים של כפרה, ולכן לא נימנו ברשימת הבגדים. המכנסיים נועדו לשם צניעות ויש בהם אלמנט של יראת המקדש ולא של כבוד ותפארת וזו הסיבה שהן לא נימנו ברשימת הבגדים. ברשימה זו אנו הולכים בעקבות פירושיהם של רמב"ן ואבן עזרא לתורה, אבל גם מרחיבים ומוסיפים בהסבר הכתובים, ומנסים לתרץ עוד כמה קושיות לשוניות וסגנוניות אחרות המתעוררות בפסוקים העוסקים בהכנת בגדי הכהונה.</div>Sun, 23 May 2010 17:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (נחום אורן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691865&blogcode=11803502http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691865&blog=11803502http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691865&blogcode=11803430<div align="right" dir="rtl"> בס"ד, ליל שבועות ה'תשס"ט שיעור לילדי קהילת נצח שלמה, פתח תקווה. שולחן ערוך, חלק אורח חיים, סימן תצ"ד, אינו מזכיר את המנהג כלל. מגן אברהם על השו"ע: "איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו ניעורים כל הלילה ועוסקים בתורה. וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן. ואפשר לתת טעם על פי פשוטו, לפי שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקב"ה להעיר אותם, כדאיתא במדרש, לכן אנו צריכים לתקן זה". מדרש שיר השירים רבה, פרק א' אות נ"ו: "הקב"ה הקדים דכתיב: (שמות, פרק י"ט, פס' ט"ז)"ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר" וכתיב: "כי ביום השלישי ירד ה' לעיני על העם". ישנו להם ישראל כל אותו הלילה, לפי ששינה של עצרת עריבה והלילה קצר. בא הקב"ה ומצאן ישנים. התחיל לעמוד עליהם בקלאנין, הדא הוא דכתיב: "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים". והיה משה מעורר לישראל ומוציאן לאפנטי של מלך מלכי המ</div>Sun, 23 May 2010 17:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (נחום אורן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691865&blogcode=11803430http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691865&blog=11803430