<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Letters for my Valentine</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691735</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Letters For My Valentine. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Letters for my Valentine</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691735</link><url></url></image><item><title>מכתב תשיעי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691735&amp;blogcode=13119189</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;X יקר,
אני מניחה שלא תקרא את המכתב, אבל בהנחה שכן ברצוני לחרוט לך בזיכרון דבר אחד:
פגעת בי כפי שמעולם לא פגעו בי. יקח הרבה זמן להתגבר על הכאב, שכן בפעם האחרונה שנשבר לי הלב בצורה מגעילה לקח לי 8 חודשים רק על מנת שאוכל לחייך באמת.
אבל זה בטח לא מזיז לך, לא היו לך רגשות אליי אף פעם... גם אם אמרת שהיו.
מאחלת לך לחוות הרבה כאבי לב שכאלו, שתבוא לבכות לי ותקבל סטירת לחי.
בחיי לא נפגעתי ממישהו שאהבתי כל כך, לא שיקרו לי במשך 9 חודשים בצורה איומה כזו.
רציתי להיפרד ממך כבר בחודשיים הראשונים, אך נתתי לך צ&apos;אנס ונפלתי לרגליך.
אני זוכרת ששאלת מהי אהבה, ולא ידעתי מה לענות לך. כעת אני יודעת;
כאשר מישהו נמצא במחשבותיך 90% מהזמן, כשאתה נזכר בדבר מצחיק שקרה לשניכם וצוחק לעצמך, כשאתה מוצא עצמך תוהה &quot;מה ___ עושה כרגע?&quot;, כאשר כל דבר יזכיר לך את האדם שאתה אוהב, כשלפני הפגישה שלכם אתה עדיין מתרגש, כשאתה מוצא עצמך מתגעגע גם אם אמרתם &quot;שלום ונתראה שבוע הבא&quot; רק לפני 5 דקות, כשאתה מחייך אליה ומסביר שאתה מחייך כי היא מסבה לך אושר, כשאתה שמח שהיא שלך ומשתגע מהרעיון שהיא תהיה עם מישהו אחר.
ואני כל כך רציתי ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 18 Mar 2012 15:58:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Letters For My Valentine)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691735&amp;blogcode=13119189</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691735&amp;blog=13119189</comments></item><item><title>מכתב שביעי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691735&amp;blogcode=11861000</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;*סליחה על
 חוסר העדכון במשך זמן רב*

בצל ומנואל היקרים,
הגעגועים אל שניכם הורגים אותי, חבל שאתם לא כאן בקיבוץ.
גזר בדיוק עזב - זו סיבה למסיבה מבחינתי! רק אל תביאו לי מוחיטו.
בבקשה אל תביאו לי מוחיטו. אני מעדיפה להיות פיקחת כשאני ליד שניכם.
מנואל-
דיברתי עם מגדלנה עלייך. היא אמרה לי שאתה בנאדם נהדר ומדהים,
והיופי השוויצרי שלך רק מוסיף. שתינו מתגעגעות אלייך מאוד.
כשתשתחרר מהצבא כדאי לך לחזור לכאן ומהר! אני לא שכחתי אותך אפילו לרגע.
דרך אגב, לא מחקו את השם שלך בחדר אוכל.
בצל-
סיפרתי עלייך למגדלנה, היא אמרה שחבל מאוד שלא היה לך כסף בשביל להישאר 
כאן.
לא נשאר כל זכר ממך במחשב של החדר-אוכל ושל הכלבו. חבל.
אני עדיין נזכרת בפעם הראשונה שראיתי אותך, ובפעם ההיא שניסית להגיד את השם
 שלי.
&quot;ולרייה&quot;. חמוד. רק הכאב של הלב השבור שלי מזכיר אותך. אולי תחזור בכל זאת?
טוב, שניכם-
למרות שלך, מנואל, היה קול מאוד מוזר... אהבתי לשמוע אותך אומר את השם שלך.
ואילו המבטא שלך, בצל, הימם אותי לגמרי. מבטא בריטי קומפלט, ואתה בכלל 
הולנדי.
והעובדה שאתה, מנואל, סינגל השאירה אותי חסרת נשימה,
במיו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 19 Jun 2010 18:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Letters For My Valentine)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691735&amp;blogcode=11861000</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691735&amp;blog=11861000</comments></item><item><title>מכתב שישי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691735&amp;blogcode=11842224</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חופש יקר,
בבקשה תמהר להגיע. אני מתגעגעת לתחושה של האי-מחוייבות הזו.
אני כבר רוצה להפסיק להתעורר ב7 כל בוקר.
אני רוצה להפסיק ללכת לבית-הספר הזה.
אני רק רוצה שתבוא מהר ותשמח ולא תאכזב אף אחד.
כולי בתקווה שתבוא ואסע עם אבא לבאר שבע כדי לקנות מלא בגדים לקיץ.
הגעגועים לים מציפים אותי. השנה אסע עם החטיבה לים.
אין לי עוד כוח להיות קשורה עוד לבית-ספר הזה עם שרשראות ברזל גדולות 
וכבדות.
שיעורי הבית יראו רק באופק, המורים והתלמידים השנואים עליי ביותר יהיו מתים
 מצידי.
כל מה שעליי לעשות הוא להנות כמה שיותר.
בבקשה תגיע מהר, חופש, אני נואשת לטעום שוב ממך את טעמה המתוק של החירות.
באהבה, געגועים והערכה רבה,

ולריה.&amp;#9829;

נ. ב.
אני רוצה לשמוע את השיר &quot;התחלה חדשה&quot; מתנגן בכל הארץ.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 10 Jun 2010 21:53:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Letters For My Valentine)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691735&amp;blogcode=11842224</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691735&amp;blog=11842224</comments></item><item><title>אוסף מכתבים.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691735&amp;blogcode=11826637</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ילד,
רק רציתי שתדע שאני לא רוצה אותך. זאת הסיבה שנפרדתי ממך.
בעצם, זאת רק אחת משתי הסיבות.
הסיבה השנייה היא שאתה זבל שבגדת בי.
ואני לא עד כדי כך מטומטמת כדי לרצות אותך שוב.
הפעם אני באמת אחפש לי את הרוסי הבלונדיני עם העיניים הכחולות החתיך 
שרציתי.
ואולי יקראו לו אנדריי אז זה בכלל יהיה מעולה.
והקטע הכי טוב?
הוא לא יהיה אתה.
ודרך אגב - היא גם לא רוצה אותך, אז רד מהעץ.

ולריה.


  
  
  טישו היקרה,
אחרי אתמול אפשר להגיד שאולי מצאתי אותך, ואיבדתי אותך.
היום התחיל מעולה - רק שתינו.
ואז הם באו והכל נהרס. בשבילי, כמובן. לך היה כיף.
אני שמחה לראות שטוב לך ושאת מחייכת.
אבל למען האמת, התנהגת קצת באנוכיות אתמול.
אמרתי לך כבר פעמיים שאני מרגישה לבד, ואת?
התייחסת אליי בדיוק ל5 דקות בכל פעם, כי היינו איתם.
זאת הסיבה שהלכתי לבאני.
לא רציתי לנטוש אותך שם עם הבנים, אבל הרגשתי שלא הייתה ברירה.
אני מקווה שביום שישי יהיה טוב הרבה הרבה יותר.
את יודעת, אני ממש מתגעגעת לזמן ההוא שהייתי באה אלייך כל שבוע, ואת אליי.
זה חסר לי עכשיו.
    אוהבת 
אותך המון. &amp;#9829;
    
    ולריה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 03 Jun 2010 16:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Letters For My Valentine)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691735&amp;blogcode=11826637</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691735&amp;blog=11826637</comments></item><item><title>מכתב חמישי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691735&amp;blogcode=11823006</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ולריה היקרה,
את חייבת להילחם ברגשות המפגרים שלך. גם אם זה גורם לך לבכות.
נכון שבזמן האחרון את רוצה פשוט לבכות... אבל את צריכה לחפש סיבה לבכות.
כי בינתיים אין לך על מה.
הציונים שלך טובים, יש לך חברים מדהימים, השלמת עם החברה הכי טובה שלך 
מכיתה ג&apos;...
מה חסר לך?
אולי זה מה שתמיד חסר לך.
אהבה.
אל תחשבי שאת פתאטית. את ממש לא. טוב אולי קצת... הרבה... מאוד.
כל כך פתאטית שאת כותבת לעצמך מכתבים בפאקינג בלוג.
כל כך פתאטית שאת מפנטזת על מי שבחיים לא תשיגי.
כל כך פתאטית שאת חושבת שהאקס שלך אוהב את החברה הכי טובה שלך.
כל כך פתאטית שאת מחפשת סיבות להתחבא.
כל כך פתאטית שאת לא מוזמנת למסיבות של חברים שלך.
כל כך פתאטית שאת לא מסוגלת לשמור על איזון בין החברים לבין עצמך.
כל כך פתאטית שאת מתחילה להשמין לאט לאט.
כל כך פתאטית שאת אשכרה כותבת את זה.
אוי.
מתי תתבגרי ותהיי בנאדם, ולריה?
מתי תביני שאת בחיים לא תשיגי מה שאת רוצה, כי החיים די שונאים אותך?..
מתי תהיי יפה?
מתי תפסיקי להיות הפסיכולוגית של כולם ובמיוחד של עצמך?
הגיעה השעה להיות אמיתית, ולריה:
כולם שונאים את ולריה האמיתית ורוצי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 01 Jun 2010 20:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Letters For My Valentine)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691735&amp;blogcode=11823006</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691735&amp;blog=11823006</comments></item><item><title>מכתב רביעי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691735&amp;blogcode=11818987</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מנואל היקר,
שמחתי לדבר איתך.
אני מתגעגעת אלייך, למען האמת.
שיהיה לך כל טוב והצלחה בצבא השוויצרי. אני מקווה שתקבל חופש ותבוא לבקר.
היה לי חלום עלייך אתמול בלילה;
חלמתי שהייתי בבי&quot;ס ואז התקשרת אליי ואמרת לי בגרמנית שאתה בא לארץ.
אז הלכתי לתחנת אוטובוסים ולקחתי רכבת (אני יודעת שזה מאוד לא הגיוני) 
לבן-גוריון.
חיכיתי לך עם שלט גדול שכתוב עליו &quot;מנואל&quot; עם מלא לבבות. רק עמדתי וחיכיתי.
הסתכלתי על הנחיתות, הטיסה שלך נחתה.
ואז נפתחה הדלת הגדולה הזאת, ואתה עמדת שם עם המזוודות שלך וחייכת אליי.
רצתי אלייך כמו משוגעת, היינו רק שנינו באולם הגדול הזה.
וכשהגעתי אלייך, הסתכלתי עלייך וחיבקתי אותך.
והנשיקה פשוט קרתה מעצמה.
היה לי כל-כך כיף לראות שפרסת לי משהו על הוול.
וכן, אני יודעת גרמנית.
אוהבת אותך הרבה,

ולריה. &amp;#9829;

נ.ב.
תמיד תהיה לנו את ציריך.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 30 May 2010 21:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Letters For My Valentine)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691735&amp;blogcode=11818987</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691735&amp;blog=11818987</comments></item><item><title>מכתב שלישי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691735&amp;blogcode=11812172</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;גזר הנכבד,רק רציתי להבהיר לך משהו.לא אומר לא.זאת אומרת שכשאתה מזמין אותי להליכה ואני אומרת לך לא - אני לא אבוא.זאת אומרת שכשאתה מזמין אותי לעשות משהו איתך ואני אומרת לא - אני לא אעשה.זה פשוט אומר לא.ולדעתי אתה כבר צריך להבין. אתה בן 19, ואני לא.יש הבדל בינינו של כמה שנים נחמדות ומסבירות פנים.וזה ממש לא בסדר להתחיל עם מריה שהיא בת 23, ואז לעבור אליי.הייתי סוטרת לך, כי אתה פשוט פדופיל חרמן ונואש, אבל אז היית נוגעת לך בפנים והיית נהנה.אז לא.ולריה.נ.ב.צירפתי מפה. לך תחפש חיים.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 27 May 2010 19:27:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Letters For My Valentine)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691735&amp;blogcode=11812172</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691735&amp;blog=11812172</comments></item><item><title>מכתב שני.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691735&amp;blogcode=11808502</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בצל היקר,
יום חולף. ועוד יום. ועוד יום. ועוד שבוע כשאתה שם.
אתה יודע בצל, הייתי בקן היום. היה נחמד מאוד. נהניתי עם רותם ואביב.
הגעתי למסקנה שאני כן יכולה להנות בלעדייך. זה פשוט קצת קשה יותר.
אני בלחץ נוראי בצל, מבחנים ושיעורי בית. וגם עבודות בקיבוץ.
אני מצטערת שלא כתבתי זמן מה, בצל. אתה בטח יודע איך זה להיות בלחץ נוראי.
מחר יש אירוע בבריכה, אני צריכה לעבוד בלסדר שולחנות וכיסאות ולעשות על 
האש.
חבל שלא תהיה מחר.
הסיפור שלי, בצל, הולך נהדר! תודה ששאלת באמת. 
אני כבר כותבת את הפרק השביעי, וילהלם מתחיל לשנוא את סברינה ולאהוב את 
האנה.
הלוואי וזה היה ככה גם במציאות לפעמים, ואני לא מדברת ספציפית על המקרה 
שלנו.
אני מקווה שמצאת קופסה בשביל הדברים שאני שולחת לך מצורפים למכתבים.
והפעם תזכור לרפד את הקופסה שבה נמצאות חתיכות הלב שלי, לדעתי כבר שברת 
אותו מספיק - לא כך?
לדעתי אנשים פה לא מתלהבים שעזבת, חוץ מיעל וממני כמובן.
טוב, זה הכל בצל.

ולריה. &amp;#9829;

נ.ב.
הנה עוד חתיכה מהלב מצורפת והשיר הזה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 25 May 2010 22:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Letters For My Valentine)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691735&amp;blogcode=11808502</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691735&amp;blog=11808502</comments></item><item><title>מכתב ראשון.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691735&amp;blogcode=11801739</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בצל היקר,
כבר יותר משבועיים שאתה לא נמצא באזור הצלחת שלי.
הבריכה הולכת להיפתח מחר. כנראה שלא אראה אותך בבגד ים למרות הכל, מה?
אתה יודע בצל, הגיע לצלחת שלי גזר. בהתחלה התלהבתי, אבל אז נזכרתי שאני 
שונאת גזרים.
יצאתי איתו להליכה והתברר לי שהוא פשוט חור השכלתי אחד גדול. 
הו, בצל. הימים בלעדייך נראים נוראיים.
אני בטוחה שאתה נהנה שם בהולנד בצלחת של מריה או איך שלא קוראים לה.
וכמו שקומקומי אמר, אני בטוחה שהיא נותנת לך דברים שאני פשוט לא יכולה לתת 
לך.. טוב, לפחות לא בטווח הקרוב.
אני מקווה שתצליח לחדש את הויזת עובד שלך ותחזור לעבוד כאן בצלחת.
שתדע שאף אחד לא יכול להחליף אותך, אתה אחד ויחיד.
אני אוהבת אותך בצל. 3&amp;gt;

ולריה. &amp;#9829;נ.ב.מצורפים חתיכה קטנה מהלב השבור שלי, שמור עליה היטב,והשיר הזה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 22 May 2010 20:52:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Letters For My Valentine)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691735&amp;blogcode=11801739</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691735&amp;blog=11801739</comments></item></channel></rss>