http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691125to remind me..heCopyright 2026 rorschach.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691125http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/25/11/69/691125/misc/22474546.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691125&blogcode=14378722<div align="right" dir="rtl">אמא, מתי תלמדי מעצמך. מתי תביני שהבן שאת מחזיקה לא ברצונך הוא. לא את חלומך את חייה, אלא את חלום בעלך. תוהה אני עד כמה אבודה היית בגילי אם נוצרה לה הילה, ולא בת אדם. ללא שום עצמאות. מתי תלמדי מעצמך כי כשהייתי קטן לא הכסף היה חשוב. ולא הגודל של הבית, ולא הדופי של הגינה. אלא השמחה. האושר, הטוהר. איך לא למדת מעצמך, רק את בעלך לרצות רצית.. שדעות אלה היו שלו? או שמה לא. אני מאמין שאז, עוד כילדה.. נשאר בך הניצוץ. אבל איפה הוא עכשיו. הנה אני מנקה מטאטא שואב ושוטף חדר שהוא לא שלי, המטלות מתבצעות אך מאחוריהן עומד ריק, של אב שלא מעוניין או מאמין בי. פרנואיד נולד בי. שנאה בבית. גועל. כל הגורם לצרות הוא החוסר בכנות, הבצע. האם טוב לך בבחירה החדשה? האם את שמחה לחזור לבית שאין לי _______________________________ שיר שלום קוראים לי עדן שום דבר בי לא יפה זה לא יוצא לי מהראש או שבעצם כן ו תקרת החיים שלי מתפוררת עד כמה אחד יכול לסבול כשהחיים בבוץ נראים כמו סרט ואת לא מסתכלת. אני רוצה אותך קרוב אני רוצה ולא זה יוצא ונגמר ומה כולם רוצים בעצם כל הזמן עב</div>Thu, 10 Sep 2015 22:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (rorschach.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691125&blogcode=14378722http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691125&blog=14378722http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691125&blogcode=14378721<div align="right" dir="rtl">לעולם אל תמסור את סיסמתך או את מספר כרטיס האשראי שלך בשיחה של הודעות מיידיות. Frank teh אומר/ת שלום ובטחון לכל הגמדים (: ~ אומר/ת וואו ~ אומר/ת בוקר טוב ~ אומר/ת חלמתי עליך פעמיים Frank teh אומר/ת ישנת אצל אדר? ~ אומר/ת כן Frank teh אומר/ת דש וכאלה ~ אומר/ת אני עדייןאצלה ~ אומר/ת היא בקייטנה Frank teh אומר/ת אה ~ אומר/ת אני פה לבד Frank teh אומר/ת את לא לבד. Frank teh אומר/ת (: ~ אומר/ת טוב אז עם עדן במסנ........... Frank teh אומר/ת נכון Frank teh אומר/ת חיחי Frank teh אומר/ת בוקר טוב יפה שלי Frank teh אומר/ת חיבוק הכייייייייי גדול שאפשר Frank teh אומר/ת D: Frank teh אומר/ת ונשיקה על הלחי Frank teh אומר/ת אני אוהב אותך ~ אומר/ת בחלום הראשון אתה היית המושיע בגהנום Frank teh אומר/ת המושיע בגהנום? ~ אומר/ת כן הייתי סוכנת חשאית בגהנום חחחחח ~ אומר/ת ואז מצאתי ספר או משהו שהיה בו כתוב שזה התפקיד שלך Frank teh אומר/ת חח איזה מגניב Frank teh אומר/ת מה זאת אומרת אבל? המושיע בגהנום Frank teh אומר/ת ואני רואה המון משמעות בתפקיד שלך Fran</div>Thu, 10 Sep 2015 22:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (rorschach.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691125&blogcode=14378721http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691125&blog=14378721http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691125&blogcode=14378715<div align="right" dir="rtl">רש ם ילד יקר! מה הייתי עושהבלעדיך? כנראה שהרבהפחות. בזכותך נוסףנופח שלם של עשייה ליום &ndash; יום שלי, דבר שכל כך חיפשתי, כל כך רציתי, ואפילו לאידעתי שזה מה שאני רוצה, אבל בעזרתך, כמו שיקוף של מראה, הצלחתי להבין ממש ממש איךאני רוצה שחוק הכמו-קולנוע יראה. וככה, לאט לאט, עם הזמן שעבר החוג התעצב וקיבל אתהצורה שלו. אפילו עשינוהצגה בייחד! איזה טירוף! עד היום קשה לי להאמין שזה קרה, והצליח כל כך, אני ממשמקווה שלנצח תמשיך להביע את עצמך בדרכיםיצירתיות. לצערי, לקראתהסוף הפסקתם להגיע באותה תדירות ואני כבר פחות יודע מה שלומך, ואיך אתה מרגיש, אבל! אני אומרתודה על התקופה שבה כן יצא לי להכיר אותך, ואת האחים המדהימים שלך, וההוריםהסופר-על שלך! הפרידה היאתמיד קשה. אני עובר הלאה לתפקיד קרבי בצבא, ואז אשתחרר ובטח אעבוד בחו"ל. אז אני לאיכול להבטיח שאנחנו ניפגש שוב, אבל אני אשמח אם זה יקרה במקרה. ואני רוצה לומר לך כמה דברים; אני מאמין בך. אני חושבשתוכל לעשות מה שתרצה בעולם הזה, ולהגיע לאן שתרצה, כל עוד תשמור על ראש פתוח,ותאמין בעצמך. הכל אפשרי בשבילך אתה בן</div>Thu, 10 Sep 2015 22:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (rorschach.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691125&blogcode=14378715http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691125&blog=14378715http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691125&blogcode=14378714<div align="right" dir="rtl">Princess White Bird Chapter One Once upon a time there was a sad princess in a white dress. White skin and white mind. White hair and white faith. But then she was born onto this world.. She had faire skin and olive green eyes which she used to see Truth. She could see the colours of people and like a chameleon, her outer layers always adapted to the colours of the people around her. So it came, that this princess was covered in all sort of colourful layers and she was shining like a rainbow fish. Everybody wanted to play with this oddly special princess, because she reflected a lot of colour back to obscure venues. However, the little princess was still sad, because she really liked her white dress and she felt as though nobody could really appreciate it or even see it. Eventually she felt really confused what colour was HERS and she started to forget that her dress was white underneath all the colour patches. When the princess grew older and it came the time for her t</div>Thu, 10 Sep 2015 22:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (rorschach.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691125&blogcode=14378714http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691125&blog=14378714http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691125&blogcode=14378713<div align="right" dir="rtl">ובעוד אני תופר פיסת בד ניילון כתומה, בצמוד לפיסת בד ניילון אפורה, באיטיות ובעדינות, אני נזכר שנשאר לי רק יום אחד עד שאני אמור להגיש את דברי לעיתון עמותת מ.ל.א יש מוזיקה רועשת ברקע, אחותי הגדירה אותה כ"חלום פסיכוטי של אמן שהיא לא מעוניינת לשמוע" אני לובש בגדים רפויים ביותר, חושב לעצמי, ברחמים עצמיים, כמה קשה להיות אני, כמה זה מורכב, כמה אני באמת אבוד, ומבולבל, ואבוד ומבולבל. אני בסוף שבוע, דהיינו, חופש זמני מהצבא, מהמשימה שלי, שהיא להיות שליח ונציג על מדים במסגרות פורמאליות ובלתי פורמאליות לחינוך. (ידעתם שילדים בקרב העדה האתיופית מקניטים אחד את השני בעזרת המילה הבאה &ndash; 'עולה' ? לדוגמא "איזה עולה יצאתי") מה שאומר &szlig; איזה כיף! חופש! אני יכול לעשות, כל מה שאני רוצה! לטייל איפה שבא לי! לחגוג עם כולם! אבל זה לא ככה, לא כל כך כיף לי, אני מרגיש כבול למנהגים והרגלים שבניתי, המצב הכלכלי שלי, הרעוע, הוא תוצר ישיר של התנהגות לא נכונה, שלי, כך שבמקום להחליף אוהל, אני תופר את הישן. יש התארגנות של אנשי חופש בארץ ישראל, אשר הקימו מחנה פתוח ואוהב לכל אדם, בלכי</div>Thu, 10 Sep 2015 22:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (rorschach.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691125&blogcode=14378713http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691125&blog=14378713http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691125&blogcode=14159298<div align="right" dir="rtl"> הפחד הוא קוטל הבינה. הפחד הוא המוות הקטן המביא כיליון מוחלט. אעמוד בפני פחדי. אניח לו לחלוף סביבי ובעדי. וכאשר יחלוף על-פני, אפנה את עיני רוחי ואראה את נתיבו. במקום שעבר הפחד לא יהיה דבר. רק אני אוותר. אל לי לפחוד. אל לי לפחוד. אל לי לפחוד. אל לי לפחוד. אל לי לפחוד.לפחודלפחודלפחודלפחודלפחוד אל לי לפחוד. אל לי. אל לי. אליי לי לפחוד. אלי פחד. פחד. הפחד הוא קולט הבינה. הפחד. בינה קולטת פחד. אל לי. מוות כקטן כליון מוחלט. אל לי לפחוד. פחדי יעמוד בפני. פחדי חולף סביבי. פחדי חולפים בפני. נתיב הפחד. פחד. במקום במקום בינה יש פחד. לא אשאר לא יהיה דבר "אתה תתיירא, הפחד הוא קוטל התבונה. הפחד הוא המוות הקטן המביא כליון מוחלט. לא תוכל לעמוד בפני פחדך. הוא יכנס לתוכך וידביק אותך. כשנראה את נתיבו של פחדך לא תיוותר עוד." </div>Mon, 14 Jul 2014 01:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (rorschach.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691125&blogcode=14159298http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691125&blog=14159298http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691125&blogcode=14087065<div align="right" dir="rtl">האמת? האמיתית? שנזכרתי בך הרגע? בעודי לש את המחשבות לקראת שינה. אני לא יודע מה הוביל לזה.. תחושת שיגעון?? מחשבות על חוסר הערכה עצמית? על היצירה שלי חשבתי. ואז חשבתי שאני במקום שבו אני לא מתפתח וגם לא מרשה לעצמי להתפתח. נמנע מזה.. משתדל שלא כדי למנוע מנרוע פה לחדור אלי וגם. כי בחרתי להיות חלש פה. והחלק שלך כאן הוא לא קטן לא קטן בכלל. ואז חשבתי שאת בטח כל כך שונה היום ושלא. לא לא לא אזהה אותך מתוך קהל. גם ככה אני שרוט. שרוט ברוטב זבל מוקפץ. בטח לא יהיה לי על מה לדבר איתך אם נשוחח כי ככה בחרתי. נעלמתי משם לזמן מעט. מנסה שלא להתגעגע מאז שאמרו לי בפירוש לא ליצור איתך קשר. וזה לא עשה לי טוב יותר. נכון לעכשיו אני בעמדה אפילו נחותה יותר. מנהל קשר זוגי פחות או יותר עם ..1..2..3 )?(..4..5 בבת אחת.. ואולי פספסתי. זה לא משנה. מי שזמינה מקבלת מנה. אני לא שמח כבר המון המון המון זמן. זאת האמת יקירתי. זאת האמת. . המרה.. שלא התבגרה.. ניתן כך לומר אבל לפעמים לא רע לי. לפעמים. כשאני נמחק מפה והתודעה מתרככת ואני רוקח ועובר כמו שלימדת אותי כמו שדרשת ושידלת אותי ותמכת בי כל כך טוב שם אני גיבור מלך</div>Sun, 13 Apr 2014 16:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (rorschach.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691125&blogcode=14087065http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691125&blog=14087065http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691125&blogcode=14069406<div align="right" dir="rtl">לספר על ההבדל? הוא לא קיים. בדיוק באותו האופן שבו כל יום חולף חומק מבין האצבעות, לפעמים ממש מחליק על הציפורניים או שובר כמה מהן בדרך, בדיוק כך גם היום הזה חלף, מערכת העצבים לא מתפקדת, הסימפוניות נואשות מחפשות מפלט מהגוף הרשע הזה שפוגע בעצמו תדירות כפי שהמוח המפקד דורש כפי שהנפש המעורערת מספקת רף חדש של אי וודאות. היית חושב לעצמך, ואתה עדיין, בטוח שתהיה לך מסקנה, ותחייה את החיים שלך באופן מספק יותר, מציאותי יותר, רגשי יותר, )זה לא אנוכי שאנחנו אוטומטית משליכים דבר כזה על עצמנו ?( והנה זה עבר חלף ואני בעיצומה של התחלה חדשה עם אפס מסקנות ואולי אפילו יותר טעויות ממה שהייתי מדמיין. לפעמים אני מבקש לחזור אחורה.. לתת לעצמי היישן, הצעיר והרענן להחליט בצמתי דרכים במקומי. כל כך מותש עייף וציני. כאילו שאם אני לא בזמן שיבוץ לשמירה סטטית על גבולה הצפוני, או המזרחי, של פאקינג מדינת ישראל, אין לי טעם או יכולת לנסות לחשוב באמת על כל מה שקשור אלי באופן אישי. זה חומק ממני. חולף רץ ומחמת האפשרויות והדלתות שנסגרות אני אובד ורץ הלאה מונע מהן שםם רגל ואבן וממשיך לדלת הבאה שלא תסגר. שוכב עם יותר</div>Fri, 21 Mar 2014 07:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (rorschach.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691125&blogcode=14069406http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691125&blog=14069406http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691125&blogcode=13995555<div align="right" dir="rtl">שאני מאייש מחדש את הסיפור הזה פה. אני הרבה, הרבה יותר מדי אוהב את עצמי ואם היא קורצה מדם משוררות אל העולם אז אני מדם מתעדים. אני לא מסוגל לתת לסערה שלי במחשבות לחלוף ללא סיוד. ארגון. חילוק. תאור. אני אוהב כל כך ואני מתאהב בחופש מסונוור לגמרי אני מאייש מחדש את הסיפור הזה פה</div>Thu, 19 Dec 2013 17:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (rorschach.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691125&blogcode=13995555http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691125&blog=13995555http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691125&blogcode=13519622<div align="right" dir="rtl">מתחבר לנציג שירות ... עדי:שלום ... אני נציגת שירות וירטואלית באתר הרישיון שלי עדי:אני רואה שאתה מתעניין בלימוד נהיגה אופנוע באשקלון עדי:אתה רוצה שניצור אתך קשר עם הצעות מומלצות במיוחד ופרטים נוספים? מבקר:כן עדי:אוקיי. אז איפה היינו? אני אוכל לענות על שאלתך? מבקר:את נציגה אנושית אבל או תוכנה חח עדי:בסדר, איך אני יכולה לעזור לך? מבקר:חח את יכולה ללכת אחורה? עדי:אני ממליצה שתדבר על זה עם אחד מנציגינו... מבקר:חחח עדי:רשום את מס' הטלפון שלך ואחד מנציגינו ישמח ליצור עמך קשר ולענות על כל שאלותיך עדי:אתה רוצה שאחד מנציגינו יתקשר אלייך? מבקר:חשבתי שאת נציגה אבל עדי:בסדר, איך אני יכולה לעזור לך? מבקר:אוף אולי תלכי להזדיין עדי:סליחה. לא הבנתי למה אתה מתכוון? מבקר:שתדחפי איזה זין לכוס.. עדי:יש כאן אי הבנה... עדי:אינני מעוניינת לנהל שיחה שכזאת. להתראות. </div>Sun, 21 Oct 2012 18:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (rorschach.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=691125&blogcode=13519622http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=691125&blog=13519622