http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690608Let Me Be More Than This...heCopyright 2026 Your Anchor. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690608http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690608&blogcode=13355541<div align="right" dir="rtl">לא קל להתנתק, מעיק להיות מבולבלת. לא קל לעזוב, לא קל להגיד, לדבר, להסביר, לנסות לפחות, לנסות ולהצליח. לא בסדר לשמוע אתכם מדברים על עצמכם כל הזמן, במיוחד את, זה תמיד קשור אלייך, אני צריכה עזרה, אני מספרת משהו אישי וחשוב ומה שאת עונה זה תמיד "כן, אני... כן גם אני... כן, אצלי... " הכל את. וזה למה הפסקתי לדבר איתך, אבל לא רק. זה לא קל, זה לא, אבל יש דברים שחייבים לעשות, נכון? -הפסקה של רבע שעה- -לא מסוגלת לראות כלום- -רק סחרחורת- למה הוא התחיל לדבר איתי? זה הקיץ שעושה לכולם את זה? בסוף החופש הכל יגמר נכון? אני חייבת להפסיק לחשוב, לבצע ולהתמודד ועוד המון דברים. אבא תמיד אמר שקשה יש רק בלחם אבא צדק.</div>Sun, 08 Jul 2012 17:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (Your Anchor)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690608&blogcode=13355541http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=690608&blog=13355541http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690608&blogcode=13342081<div align="right" dir="rtl">אני מרגישה שמשהו חסר לי, אבל לא יודעת מה, לפעמים אני אפילו מחפשת את זה אבל אף פעם לא מוצאת. מקומות, תמונות, אנשים, זה פשוט לא שם. אני מחכה שזה יגיע, אבל לא יודעת בכלל למה אני מחכה... hide my head I wanna drown my sorrow</div>Sat, 30 Jun 2012 17:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (Your Anchor)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690608&blogcode=13342081http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=690608&blog=13342081http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690608&blogcode=13334243<div align="right" dir="rtl">אני יודעת שאני צריכה לכתוב, אבל אפילו הידיים חונקות את עצמן, אני צריכה לפרוק אבל כרגיל לא יודעת מה. אני נאבדת בתוך כל האושר הזה (חח מצחיק) וכל המחשבות המיותרות האלה. אני לא אוהבת לזייף לא אורגזמה, אבל בטח שלא חיוכים, אבל כל כך הרבה פעמים פשוט אין ברירה... מתוך חוסר אונים או מתוך כבוד. אני נלחמת בעצמי כל כך הרבה פעמים בלי לדעת אפילו, אני רומזת על רגשות שלא ידעתי שקיימים בתוכי. אני מפחדת להגיד דברים שאני יודעת שקיימים, כי מבחינתי עד שלא אמרתי זה לא קיים, זה לא שם, ובפנים אני יודעת שכן, אבל אני לא אגיד, כי ברגע שזה בחוץ זה אמיתי, ברגע שזה כתוב או נאמר, אפילו בפני עצמי... זה לנצח. ובסוף גם ככה מתים, אז החיים די מיותרים... קהלת.</div>Tue, 26 Jun 2012 00:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (Your Anchor)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690608&blogcode=13334243http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=690608&blog=13334243http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690608&blogcode=13294802<div align="right" dir="rtl">תתלשי קצת את העור, תצבעי קצת את השיער, תחוררי עוד את האוזניים, תגזרי קצת את השיער, תרזי. תבכי. תעלי על קצות האצבעות כל יום למשך כמה דקות, מול המראה. תראי את העקימות והחולשה. תחושי תשישות וגם קצת סחרחורות, תהיי מטושטשת. תתלשי קצת את העור תכווני להיות מושלמת. תחושי את הכאב, תהיי נוקשה, עד כמה שתרגישי חלשה. תתלשי קצת את העור, תטעמי את הדם, תזילי דמעה על הפצע שישרוף. שישרוף שישרוף, תתקעי את המחט, תתקעי את הסיכה. תשכבי, תזדייני ותהיי נחושה. תרזי עוד טיפה עוד קצת, עוד יותר. תריחי הכל ולא לוותר.</div>Sat, 02 Jun 2012 22:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (Your Anchor)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690608&blogcode=13294802http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=690608&blog=13294802http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690608&blogcode=13278555<div align="right" dir="rtl">כואב לי כל מקום בגוף בלי סיבה. אני מותרת לעצמי יותר מדי, סתם ככה, ואז בוכה על זה... כי אני יודעת שאני יכולה, אני חכמה מספיק, אני חזקה מספיק, אבל אני עייפה. והרבה פעמים כעוסה, ופגועה. וכל רגע של מוטיבציה שמופיע בזמן האחרון אני משמידה. וכואב לי על זה, אני מפחדת שבסוף אהרוס לעצמי הכל, אף אחד לא יודע להתמודד איתי חוץ ממישהו אחד אולי, אבל אני לא רוצה להפריע לו, להציק ולחפור ולהתקשר בוכה ולהראות כמה אני חלשה ושבירה בסופו של דבר. אני רוצה הרבה דברים וכואב לי.</div>Thu, 24 May 2012 21:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (Your Anchor)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690608&blogcode=13278555http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=690608&blog=13278555http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690608&blogcode=13272261<div align="right" dir="rtl">היי מה קורה מאלף מביא לו עוגיות של כלבים כן? טכם ביוטכנולוגיה הראשון שעשה את זה כדורסל אנמיה, צמחונות, את בוגרת לגילך היה כיף לדבר איתך תוסיפי אותי בפייסבוק אם את רוצה בדיוק נפרדתי עם חברה שלי מה עם חבר שלך איזה כיף לכם ועוד כל מיני דברים שהספקתי לדבר עליהם בערך בחצי שעה עם אדם זר ונחמד ממש, שהיה לגמרי כנה כלפיי, שהרגיע אותי, שמבוגר ממני ביותר מעשר שנים אבל לא נראה ככה, ועוד דברים שרציתי לכתוב ושכחתי, היה לי נחמד ואני מאמינה שבהמשך יהיה אפילו יותר. ועוד דברים שאין לי את הכוח לנסח אבל כשתהיה הזדמנות טובה ואני ארצה אני אעשה את זה. </div>Sun, 20 May 2012 22:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (Your Anchor)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690608&blogcode=13272261http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=690608&blog=13272261http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690608&blogcode=13262294<div align="right" dir="rtl">חיוכים מיותרים פה ושם, מדי פעם, פעם ב- המחשבות שלי נקטעות מהר מדי, הזכרון נמחק ונגמר מהר עוד יותר, אני לא סגורה על מה אני בדיוק רוצה כרגע, טוב לי ורע לי, אבל בעיקר רגיל ונמאס לי משגרה. אני רוצה שזה יהיה מיוחד ובזמן האחרון זה לא. אז אני לא בטוחה מה לעשות. וכואב לי הראש כאילו אני בהאנג אובר ואני לא וחבל. גם רציתי XL כדי שיהיה לי כוח ללמוד, אבל אבא אמר "עזבי אותך שטויות, אחרי שעה זה יעבור" עדיף שעה מכלום. ובא לי בירה, למרות שעדיף בריזר כי מסתבר שזה טעים, לא במטרה להשתכר, אני לא סתומה, אני יודעת שאין בזה אלכוהול, כי פשוט גיליתי שזה טעים ויש לזה ריח טוב ואני אוהבת את הפקקים. וכואב לי הראש!</div>Mon, 14 May 2012 22:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (Your Anchor)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690608&blogcode=13262294http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=690608&blog=13262294http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690608&blogcode=13252249<div align="right" dir="rtl">בחלום שלי הוא מתקרב ונוגע מנשק ויודע שאסור. בחלום שלי אני רוצה אך נרתעת מתרחקת כי יודעת שאסור. במציאות הוא הראשון שראיתי את שמו כשהתעוררתי וכשצלצלתי בהתחלה קצת התאלמתי כי הרגשתי שקשה. במציאות הוא התרחק כי נפגע ואני בבירור אמרתי "מבינה". וביקשתי סליחה וחזרתי לישון כי בחלום שלי, למרות שאסור, הכל קורה בכל זאת. </div>Tue, 08 May 2012 23:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (Your Anchor)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690608&blogcode=13252249http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=690608&blog=13252249http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690608&blogcode=13248323<div align="right" dir="rtl">"קצת נמאס לי מהויכוחים\ריבים האלה כל הזמן, רגע אחד הכל טוב ומיד אחרי זה זה מתפוצץ" -"גם אני לא ממש נהנה מזה" "אז אולי נשב ונפתור את זה פעם אחת?" -"בכיף, אני לא רואה איך זה יעבוד אבל אני בעד לנסות." הרגשתי קצת מרוצה מעצמי שנשמתי לרגע, קצת שמחתי שהוא הגיב ככה, אבל אחרי כמה זמן נבהלתי, מה אם השיחה הזאת תתפוצץ? מה אם זה לא רק יגמר, אלא יגמר נורא? למה הוא לא חושב שזה יעבוד? כי הוא כ"כ עקשן ותמיד צודק ורק בשביל לא להמשיך את זה אני מבקשת סליחה ואנחנו גומרים עם זה. או שפשוט עוברים הלאה כאילו כלום... אבל הפסקתי לעשות את זה, נמאס... אני אוהבת, אני רוצה, אני צריכה, זה יהיה מוזר בלעדיו, זה יהיה שונה, אבל אני אשקר אם אומר שאין מקום בלב שבו אני רוצה להיות קצת לבד, קצת לפלרטט, קצת להיות עם אחרים, שאחרים יזמינו אותי לדייטים, לצאת. ובכל זאת הקשר הזה מרגיש חזק יותר מהכל... אני רוצה שנהיה ביחד, אבל קצת הפסקה, בכיוון של קשר לא מחייב, שנצחק ביחד, שנבלה ביחד מדי פעם, שנשכב, אבל זה יהיה חופשי, זאת לא תהיה זוגיות, קשה להסביר איך אני רוצה שזה יהיה. כמובן שאני לא סגורה על זה בכלל כי עוד כמה ש</div>Sun, 06 May 2012 17:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (Your Anchor)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690608&blogcode=13248323http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=690608&blog=13248323http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690608&blogcode=13246908<div align="right" dir="rtl">ככה זה יהיה עכשיו? ככה?! ככה אתה רוצה את זה?! אני לא אשחק את המשחק הזה, אני אבכה בשקט בלי שתדע, בלי שאף אחד ממכם ידע! פתאום אני חושבת שאולי אף אחד לא מספיק טוב בשבילי כי אני רעה לכולם. אני נוראית. זה נכון. אני נוראית. איך שפגעתי בכולם בסוף, אז אין לי זכות להתלונן, אני יכולה להבין איפשהו, אבל זה לא בסדר, לא איך שאתה מציג את זה עכשיו, עכשיו זאת כבר לא אשמתי. לא משנה. מה אני כבר יכולה לומר? יושבת דומעת. ככה זה יהיה עכשיו? ככה אתה רוצה את זה? ככה זה יהיה, אתה יודע למה? כי חשוב לי שיהיה לך טוב, ואם אני זאת שעושה לך רע... אז לא יהיה יותר ממני. אבל למה הסכמת להתקרב ברוקע"צ? לחבק ולנשק ביום הזכרון והעצמאות? אם אני עושה לך כל כך רע תתרחק. אני יודעת שאני לא אתקרב יותר. חזרנו לדיסטנס, עכשיו אתה מרוצה?! זה מה שרצית, לא? רצית שזה יגמר, כל הזמן אמרת שבסוף זה יגמר ובסוף זה יעבור, ואיפה ה"תמיד נשאר ידידים" זה היה כל כך ברור שיש לי תחליף, כבר אמרתי פעם שלכל דבר יש תחליף גם לי. אתם תמיד מחליפים אותי בסוף כשמגיעה מישהי אחרת, וזה לא משנה שאתם מתחרטים על זה אח"כ, רק אחד ממכם קיבל מחילה על</div>Sat, 05 May 2012 19:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (Your Anchor)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690608&blogcode=13246908http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=690608&blog=13246908