http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690251heCopyright 2026 Nolri. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690251http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/51/02/69/690251/misc/26110662.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690251&blogcode=13465962<div align="right" dir="rtl">שוב לא נרדמתי... לעזאזל עם נדודי השינה האלה. בנוסף יש לי הרבה סיוטים ונמאס לי מהם. יכול להיות שמשהו מטריד אותי אבל אני לא יודע מה בדיוק. אם יכולתי להצביע על מה שמטריד אותי, הייתי פותר את הבעיה ונפטר מהסיוטים אבל מכיוון שאין לי מושג מה הבעיה אאלץ לסבול את הסיוטים האלה... זאת תקופה מוזרה. תקופה מאוד מוזרה. אחסוך את הפרטים, זה גם ככה משעמם מדי.חוץ מזה, אני לא אוהב לדבר על עצמי ובטח שלא בבלוג. הייתה לי תקרית לא נעימה שהעירה אותי ומאז הפסקתי לכתוב על עצמי בפומבי. כל עוד האינטרנט קיים, האנונימיות לא תחזור. יש לי את הפחד התמידי הזה שקיים מישהו שיודע עליי הכל והוא עלול להזיק לי. אני לא יודע אם זה משהו אמיתי שצריך לחשוש ממנו או אם זה רק חלק מהפרנויות הקיצוניות שלי. אני מודה שיש לי לא מעט שריטות בראש אבל למי אין? מעניין אותי לדעת אם יש בן אדם מושלם שמסתתר מכולם. אני שוב מאחל שנה טובה :) ולילה טוב (או בוקר טוב, מה שמתאים) עריכה: עניתי על שאלון... אם היו מצלמים סרט על חייך - מי היה משחק בתפקיד אתה? ג'וני דפ או חוי יודע מי. מה זה משנה, הסיכויים שזה יקרה הם אפסיים. אם היו כותבים</div>Mon, 17 Sep 2012 03:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (Nolri)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690251&blogcode=13465962http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=690251&blog=13465962http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690251&blogcode=13462691<div align="right" dir="rtl">טוב אז השנה אני מקווה שאהיה עמוס. נמאס לי לשבת כל היום מול המחשב ולא לעשות שום דבר. אנשים לפעמים צודקים. זה לא טוב לשבת בחוסר מעש. התכנונים שלי לזמן הקרוב: לקרוא, להתעסק בספורט, להפסיק לזלול Junk food, להמשיך לכתוב סיפורים, לערוך סרטונים ולעבוד כמובן. אני עובד אבל לא מספיק שעות. אם אעבוד יותר, זה לא יהיה בשביל הכסף אלא כדי שארגיש שאני עושה משהו עם החיים שלי. אם להסתכל מהצד, החיים שלי עד כה היו משעממים ושגרתיים לחלוטין. אולי איפשהו בפנים הייתי רוצה להגשים את החלום שלי מאז גיל 12 שזה להיות סופר מצליח. אני יודע שיש לי קושי מסוים בכתיבה ועל זה אצטרך לעבוד. אבל את מי זה מעניין? הנה כמה תמונות נחמדות שמצאתי כאשר שוטטתי בכל מיני אתרים שנה טובה! :) </div>Sat, 15 Sep 2012 01:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (Nolri)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690251&blogcode=13462691http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=690251&blog=13462691http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690251&blogcode=13460092<div align="right" dir="rtl">נו אז החזקתי כמה ימים... ושוב חזרתי לבלוג. אני עלוב נפש. כשאני מתמכר אז אני מתמכר בצורה שקשה לצאת מזה. העכבר הולך אוטומטית לישראבלוג ששמור אצלי במועדפים. אני מניח שאם אמחק אותו מהמועדפים, אני פחות אכנס לכאן אבל עדיין יהיה סיכוי קלוש שאמצא את עצמי משוטט בישראבלוג. אין לי מושג למה התעוררתי עכשיו. בדרך כלל אני ישן ברצף ושום דבר לא מפריע לי. אם יעבור קרקס בשכונה באמצע הלילה, לא אדע מכך כי אהיה עסוק מדי בשינה. הכל נראה אחרת בלילה... וגם שקט יותר. אם כי עדיין עוברות מכוניות פה ושם. אני תמיד מתפלא מהיופי בחוץ כשכבר כל הפנסים כבויים. זאת השעה הכי יפה, כשאין עדיין שמש ויש גוון כחול כהה. למרות שהנוף מהחלון שלי זה רחוב, עדיין הכל נראה כל כך יפה. הייתי רוצה לראות פעם אחת את הים ברגע כזה. עוד פעם היו לי קצת שינויים בזמן האחרון. גיליתי שאני אוהב שינויים, אבל רק אם אעשה אותם בעצמי. הפתעות פחות רצויות גם אם הן טובות. וזהו. זה כל מה שיש לי לכתוב בינתיים. בקרוב אתן חוות דעת על דוני דארקו. הסרט הזה נמצא אצלי ב-Top 10. </div>Thu, 13 Sep 2012 03:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (Nolri)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690251&blogcode=13460092http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=690251&blog=13460092http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690251&blogcode=13449916<div align="right" dir="rtl">נמאס לי לשוטט באתרים המיותרים האלה. הם לא נותנים לי שום מידע מועיל והם פשוט מיותרים. אני מדבר על פייסבוק, כל מיני פורומים למיניהם וכן גם ישראבלוג. פשוט נמאס לי שאני מבזבז את הזמן שלי עליהם. יש לי דברים אחרים לעשות. מעכשיו אנסה להימנע מלהיכנס אליהם. אז בזמן הקרוב כנראה שלא אעדכן בכלל. ביי פרשתי לבינתיים. </div>Wed, 05 Sep 2012 17:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (Nolri)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690251&blogcode=13449916http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=690251&blog=13449916http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690251&blogcode=13447147<div align="right" dir="rtl">כשאני כותב עכשיו, אני פונה אל ההומופובים, טרנסופובים, מתעללים בבעלי חיים וכל הבריונים למיניהם ששולחים יד על חלשים יותר. מי לעזאזל נתן לכם רשות לעשות זאת? מי נתן לכם רשות להחליט מי יקבל טראומה ומי לא? אתם לא אלוהים ולעולם גם לא תהיו. קודם כל, אתם עושים נזק לעצמכם. תחשבו בהיגיון. אתם באמת רוצים לשבת בכלא כל חייכם? הרי זה לא יעצור רק בלתת מכות פה ושם. זה עלול להסתיים ברצח, הדרדרות לסמים ועוד. חיי אדם או כל בעל חיים שהוא לא משתווים לחפצים או זהב או כסף. הערך של חיים הוא הרבה מעבר. לכל אדם מותר לעשות מה שמתחשק לו כל עוד הוא לא פוגע בסביבה, באחרים (כולל בעלי חיים) או בעצמו. אם מישהו מעז להרוס זאת אז המישהו הזה צריך לחשוב טוב לפני שהוא עושה משהו. אם אתם רוצים שלום, תטפלו קודם כל בעצמכם. תלכו לפסיכולוגים או לפסיכיאטרים, רק תעשו משהו עם עצמכם. לאף אחד לא מגיע לסבול אלימות. זה בסדר אם אתם לא מסוגלים לתאר לעצמכם מה הומואים, טרנסג'נדרים וכל האחרים עוברים בחייהם, אבל אל תנסו לעצור בעדם. מה הם עשו לכם? כלום. הם רק חיים את החיים שלהם בכיף. אין להם שום כוונה זדונית להרע לכם, אז בבקשה תכבדו אותם</div>Mon, 03 Sep 2012 16:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (Nolri)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690251&blogcode=13447147http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=690251&blog=13447147http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690251&blogcode=13445119<div align="right" dir="rtl">הפעם זה מעודף אנרגיות. לא יודע מאיפה זה הגיע פתאום אבל מתחשק לי לרוץ, לעשות שכיבות סמיכה- מה שלא עשיתי כבר איזה חצי שנה. הבעיה היא שעכשיו לילה ואני צריך לקום מחר מוקדם בבוקר. כנראה שאקרא ספר או משהו... זה תמיד מרדים אותי. גם אם הספר מאוד מעניין. ראיתי היום את הסרט מת לחיות 3 עם ברוס וויליס. משום מה אהבתי אותו. הוא נמשך שעתיים ולא היה לי משעמם אפילו לרגע אחד. יש בסרטים כאלה משהו מהפנט שאי אפשר לתאר במילים. אני אנסה להירדם עכשיו בפעם האלף... אני די מרגיש מסטול כרגע, בטח אפילו לא אזכור בבוקר שכתבתי כאן חחח לילה טוב לכל מי שקורא את השטות הזאת. תמונת אנימה רנדומלית</div>Sun, 02 Sep 2012 00:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (Nolri)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690251&blogcode=13445119http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=690251&blog=13445119http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690251&blogcode=13431972<div align="right" dir="rtl"> אחד מאותם הסרטים שהותירו עליי רושם גדול. ראיתי אותו לראשונה בגיל צעיר ולא כל כך זכרתי על מה הוא היה בכלל. כמה שנים לאחר מכן, ראיתי את הסרט שוב וחשבתי לעצמי, "וואו. איזה סרט חזק." במהלכו היו לי צמרמורות- מה שקורה לי לעיתים רחוקות. צפיתי בו לפחות עוד עשרים פעמים וסביר להניח שאמשיך לראות אותו מדי פעם. מדובר בסייבורג מחסל (ארנולד שוורצנגר) שנשלח חזרה בזמן כדי להגן על ג'ון קונור (אדוארד פרלונג) מפני T-1000, הדגם המתקדם יותר (רוברט פטריק). בינתיים שהמפגש בין שלושתם מלווה במרדפים, יריות ופיצוצים, שרה קונור (לינדה המילטון) נמצאת במוסד פסיכיאטרי ומנסה לברוח משם בכוחות עצמה. T-1000 המרושע משנה את צורתו כמעט לכל אדם או חפץ וגם מתמזג עם רצפות. כמו כן, עלול להתחזות לשוטר. סליחה, איפה הבן המאומץ שלכם, ג'ון קונור? אני שוטר אמיתי ואני רק רוצה לדבר איתו. מאוחר יותר... <img style="width: 400px; height: 167px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xter</div>Fri, 24 Aug 2012 15:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (Nolri)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690251&blogcode=13431972http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=690251&blog=13431972http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690251&blogcode=13424197<div align="right" dir="rtl">אז למה בעצם פתחתי בלוג? הכל התחיל לפני 5 שנים בערך כשעוד הייתי בחטיבת הביניים. הייתי מסתובב עם בני נוער בגילי שנחשבו לפריקים של השכבה. הם פתחו בלוג לחבורה ואז כל אחד מהם פתח בלוג אישי ובבלוג המשותף היו קישורים לכל מי ששייך לחבורה. אז גם אני פתחתי בלוג אישי. הבלוג הזה שרד עד כיתה י"א כזכור לי ואז מחקתי אותו. העברתי את המספר של הבלוג. אי אפשר כבר למצוא אותו. גם לא בחיפוש בגוגל. מצד אחד הייתי רוצה להציץ מה כבר כתבתי שם שעורר את זעמם של חבריי אבל מצד שני אולי כדאי שאשכח את כל מה שקשור לבלוג ההוא. זאת הייתה תקופה מוזרה מאוד שלא ממש זכורה לי. בתקופה אחרת בחיי, פתחתי יותר מדי בלוגים אחרים שגם אותם מחקתי. הבלוג הנוכחי נפתח כי רציתי להשתתף בתחרות כתיבה. אחר כך זה התפתח למקומות שונים וכעת אפשר לראות נושאים מגוונים בהם יש לי עניין רב. חוץ מאנשים ספציפיים שאני מיודד איתם מעבר לישראבלוג, אף אחד מהמכרים שלי לא יודע על הבלוג הנ"ל או כך לפחות אני מקווה. בכללי, אני לא רוצה להתעסק יותר מדי בבלוג הזה כי זה עלול להפוך לסוג של יומן ואני לא רוצה לחשוף יותר מדי על עצמי. הפרטיות מאוד חשובה לי, בעיקר בא</div>Sun, 19 Aug 2012 16:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (Nolri)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690251&blogcode=13424197http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=690251&blog=13424197http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690251&blogcode=13422921<div align="right" dir="rtl"> מה זה אומר מבחינתך להיות מפורסם?מבחינתי זה אומר שיכירו בך כאומן, שחקן ובכללי בן אדם כשרוני.היית רוצה להיות מפורסם? בזכות מה היית רוצה להתפרסם?לא בעודי חי. אבל כשאמות, אני רוצה להיות מפורסם בזכות הספרים שלי, השירים שכתבתי והקליפים שערכתי.האם היית שמח להתפרסם גם בזכות משהו שאתה לא גאה בו?לא.על אילו דברים בוודאות לא היית רוצה להתפרסם?על שטויות שעלולות לקרות מתוך דחף.האם יש הבדל בין מי שמפורסם בגלל מקצועו לבין מי שמפורסם בזכות אישיותו?אני לא מכיר כאלה שמפורסמים רק בזכות האישיות. חייב להיות משהו נוסף לכך. לא יודע מה הכוונה של השאלה אז אין לי מושג איך לענות.עד לאן היית מרחיק בכדי להתפרסם?עד לשום מקום. כפי שכבר ציינתי, אני לא רוצה להתפרסם בעודי חי. להיות מפורסם זה pain in the ass.האם לאנשים מפורסמים מותר לעשות דברים שלאחרים אסור?לא. הם בני אדם בדיוק כמו כולם. זה דפוק שהם כן מבצעים פשעים ומעלימים עין רק בגלל שהם מפורסמים.אם היית עומד מול בחירה בין פרסום לאושר - מה היית בוחר?אושר. זה די חסר לי.אם יכולת להתפרסם בזכות השגייך אבל לא בשמך האמיתי, איך היית מרגיש?הייתי מרגיש נפלא (: אף אחד ל</div>Sat, 18 Aug 2012 23:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (Nolri)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690251&blogcode=13422921http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=690251&blog=13422921http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690251&blogcode=13422340<div align="right" dir="rtl"> זה הסרט היחיד שלא התאכזבתי ממנו כשראיתי אותו בקולנוע. בהתחלה היה קצת משעמם אבל אז האקשן צבר תאוצה וממש נהניתי. אפילו היו קטעים משעשעים. אם קראתם ביקורת רעה על הסרט, סימן שמי שכתב אותה ציפה לעלילה כלשהי. מבחינת הדמויות והעלילה אין ממש מה לצפות אבל האקשן מצוין. שוורצנגר, סטאלון, נוריס וכל השאר ממש שיחקו אותה. יש לא מעט אזכורים לסרטים של השחקנים הראשיים וגם כמה בדיחות שקשורות לתדמית שלהם בדומה למשפט מהסרט הראשון כשבארני (סטאלון) אומר "He wants to be president" על טרנץ' (שוורצנגר). הכי בולטים כמובן היו סטאלון, שוורצנגר, ברוס וויליס, צ'אק נוריס וז'אן קלוד ואן דאם. חוץ מהם, טיפה מרגישים את הנוכחות של כל השאר. ג'ט לי הופיע רק לכמה דקות בודדות בהתחלה ואז נעלם. קיוויתי ששוורצנגר יופיע ליותר זמן מבסרט הראשון והוא אכן הפגין נוכחות מסוימת. My shoe is bigger than this car בכללי מאוד אהבתי את הסרט. אני נותן לו 10 מתוך 10. </div>Sat, 18 Aug 2012 16:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (Nolri)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690251&blogcode=13422340http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=690251&blog=13422340