<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Drama queen diary</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688991</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Sweet Caroline. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Drama queen diary</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688991</link><url></url></image><item><title>גררררר....</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688991&amp;blogcode=12021040</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ריבים על שטויות וסקס.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 05 Sep 2010 01:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Sweet Caroline)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688991&amp;blogcode=12021040</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=688991&amp;blog=12021040</comments></item><item><title>בגרות באומנות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688991&amp;blogcode=11870328</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;סיימתי את הבגרות באומנות. הכנתי את הפרוייקט. קיבלתי 100. לא שהיה סיכוי שאקבל פחות, אבל כן...נ-ה-ד-ר-!

חתיכת ביצ&apos; קטנה, אם רק היה לך שמץ של מושג כמה אני שונאת אותך וכמה בא לי שתתאבדי או משהו. הרי רצית את זה עד לא מזמן? (:
אז אולי הגיע הזמן גם להביא את זה לידי התגשמות. אני אפילו לא אעזור לך. תתאבדי לבד. אני הרי מעולם לא עזרתי לך בשום דבר והכל את עושה לבד, מסכנה קטנה ואומללה שלי.
מה שכן, אני מרגישה חרא מעצם זה שירדתי לרמה שלך בכלל. מה לעשות, אנשים כמוהה מזהמים את האוויר וכולם מסביב מתחילים להידבק בפיגור שכלי. כולל אותי, מסתבר. יופי לך, אזאת מושפעת מהחבר המכוער שלך והחלטת שאת שונאת אותי. טוב, נו, שיהיה לך בכיף. אבל את הרי הבגרות עצמה בהתגלמותה, אז את הולכת ומספרת לכולם שאני חרא חברה! וזה יעני, מעשה נורא נורא בוגר. במיוחד ששתינו יודעות מה קרה באמת ומי כאן החרא והזונה בכל הסיפור הזה.אז כאילו, שיואו. את כלכך ילדה גדולה ובוגרת שזה משהו מטורף. הלוואי וכולם יהיו בוגרים כמוך. פשוט דיי להיות בן אדם טיפש, דיי, מספיק! היית כזאת כל הזמן, תביאי כבר את השינוי הזה לעצמך, לטובתך...
כי החבר שלך לא י&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 23 Jun 2010 22:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Sweet Caroline)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688991&amp;blogcode=11870328</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=688991&amp;blog=11870328</comments></item><item><title>עוד עבודה?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688991&amp;blogcode=11867141</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הבוס שלי התקשר אליי ואמר לי שהוא רוצה שאני אמלצר במקום עבודה נוסף אצל חברים שלו או משהו. וואוו.אולי אני כזאת מלצרית טובה ומבוקשת שהבוס שלי המליץ עליי?או שמא, בגלל שאני כזאת קציצה עסיסית? שגם זאת מחמאה לחלקינו (לא לי אישית, אבל כן...).
כן, העולם מורכב מתובנות גבריות למדי שלי אין כל דרך לפצח אותן...

עד שהוא בא לבקר אותי הוא מטריף לי את הצורה. אני רוצה ללכת איתו מכות כמו שהיינו עושים כשהיינו קטנים. ואז אמא הייתה באה להפריד בינינו ואני הייתי חוטפת ריתוק. עכשיו נראה אם מישהו יצליח לרתק אותי! מוחעחעחעחעחעחעחע!

מעבר לזה... נראה לי שחבר שלי שונא אותי. שוב. כמו תמיד. ברגע שאני שומעת את טון האדישות שלו בטלפון, את הנשימות המיואשות שלו, אני חוטפת התקף לב ומתחילה להתבכיין. גם אם לא באמת יש לי סיבה. מה יהיה איתי, תגידו לי אנשים?

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 22 Jun 2010 12:52:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Sweet Caroline)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688991&amp;blogcode=11867141</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=688991&amp;blog=11867141</comments></item><item><title>שיעמום</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688991&amp;blogcode=11865498</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;וואוו, לא היהלי מושג עד כמה היום הזה הולך להיות משעמם וחסר פואנטה כשביטלתי יום עבודה.
כי למען האמת, כבר 5 דק&apos; אח&quot;כ התחרטתי. אני נורא נהנת לעבוד שם, קשה מאוד, לא שווה במיוחד מבחינה כלכלית, אבל תענוג לנשמה. זה מה שחשוב, לא כך? ולפחות נותנים לי להרגיש מקובלת ורצויה רוב הזמן, בניגוד למה שקורה עכשיו. אפילו כשאני זאת שיוזמת שיחות! (צריך להנציח שיא עולמי חדש, כאן ועכשיו!) אין תגובה, יבש, מת.יכול להיות שאני פשוט נדחפת למקום הלא נכון. אני מסתכלת על מי שאמור להיות &apos;חבר&apos; שלי ובא לי להקיא.
זה האנשים שעל ידם אני מנסה להתחבב? פתטיים ושיטחיים ברמות מכבירות. אני בטוחה שאם הייתי מעלה תמונות חצי עירום שלי בפייסבוק, הצלחת הייתה מתהפכת על פיה ואתם הייתם דורשים בחברתי. אזמזל וחבל שזה לא קורה 0:
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 21 Jun 2010 17:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Sweet Caroline)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688991&amp;blogcode=11865498</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=688991&amp;blog=11865498</comments></item><item><title>אירוני.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688991&amp;blogcode=11852448</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עבר כמעט חודש מהפוסט האחרון שלי, ומאז שמתי לב שיש לי נטייה להתחיל לחרבש כאן רק כשאני נורא מדוכאת. אז אם אני כותבת עכשיו זה לא סימן טוב במיוחד. החלק האירוני בכל הסיפור הזה שכן טוב לי, אפילו יותר מידי (וגם זה סימן לא מי יודע מה טוב). עבודה, חבר, חיים סוף סוף ולא באמת יש לי זמן לחושב איפה לא טוב לי ומה יש לי או אין לי לתקן. הכל זורם בקצב שלו, בסטייל שלו ואני רק תופסת את הגל הנכון ומקווה שלא יבוא צונאמי ויטביע אותי.

יש לי שאיפות נוראגדולות לעתיד הרחוק. אני רוצה לקבל הכל, במידיות ולא אכפת לי מה תלוי בזה. אני יודעתשזה לא אפשרי. אבל אני משקיעה מכל הלב ומכל שארית כוחותיי. אני רוצה להבטיח לעצמי חיים מוצלחים. בלי תלות באף אחד. להיות אדון לרצונות שלי ושלא יהיה לי איזה גבר גרגרן שיספור כל אגורה שנכנסת הבייתה. בגיל 20+ אני בטח אעבור לגור לבד, אולי עם חבר אולי בלי (תלוי בחבר). יהיה לנו אוטו, כלב גדול וכלב קטן ואני כמובן רוצה גם חתול, אולי שניים? אחד שיהיה פלומתי ממש כמו בובת פרווה בחנויות הצעצועים הגדולות ואחד סתם. רנדומאלי. העיקר חתול. אני גם רוצה שני ילדים. אולי שלושה. עדין לא החלטתי. אבל מה שכ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 15 Jun 2010 18:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Sweet Caroline)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688991&amp;blogcode=11852448</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=688991&amp;blog=11852448</comments></item><item><title>יום מעצבן.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688991&amp;blogcode=11830994</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שוב אני לבד מול כל הצרות בעולם?
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 05 Jun 2010 16:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Sweet Caroline)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688991&amp;blogcode=11830994</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=688991&amp;blog=11830994</comments></item><item><title>יוני</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688991&amp;blogcode=11821696</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שיעראדמדם מתנופף ברוח ים חמימה ולחה. אנשים הולכים וחוזרים, הולכים וחוזרים. שחפים השורקים מרחוק. רעש של אנשים שהולכים וחוזרים, הולכים וחוזרים. ואת נערהאדומת שיער. יושבת לך על ספסל מעץמול החוף. בין כל האנשים שהולכים וחוזרים, הולכים וחוזרים. הדממה שלך היא הכוח שלך, אז אנא,אל תאבדי אותה. את מביטה אל הים מבט אחרון וחטוף, מנסה לחשוב על דברים אחרים. הרוח מתחזקת. אז את קמה והולכת לכיוון המרינה. בין כל האנשים שהולכים וחוזרים, הולכים וחוזרים. הגלים נשברים אי שם על הצוק, והטיפות מתנגשות בעורך הלבן. הרוח הקרירה של הערב מצננת את גופך דרך שימלת קיץ דקיקה ופירחונית. את ממשיכה ללכת. לא חושבת על כלום. צעד אחר צעד מתקרבת אל הקצה. את אפילו לא מסתכלת למטה, רק עוצרת את הנשימה וקופצת אל מותך. יוני 2010.





ובנימה אופטימית זאת...
אני אלך לישון.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 01 Jun 2010 02:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Sweet Caroline)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688991&amp;blogcode=11821696</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=688991&amp;blog=11821696</comments></item><item><title>סלאמאת&apos;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688991&amp;blogcode=11820207</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מרגיז אותי ברמות שאנשים באים ושואלים לעצתי ואח&quot;כ מתעצבנים מזה שמה שאני חושבת זה לא לרוחכם. זאת לא תוכנית לפי בקשתך, אתם שואלים אני עונה וכאן השיחה אמורה להסתיים. אני לא אמורה להסביר את עצמי מיליון פעם בישביל שאתם תחוסו עליי ולא תעלבו ותתנתקו לי מהמסנג&apos;ר עם סמיילי עצבני &amp;gt;: בוהו בוהו
סעמק, ממש נמאס לי מהאנושות. ממש נמאס לי מהוואנבי &apos;חברים&apos; ששולחים הודעה פעם במאה שנה בישביל לבכות על זה שרע להם בטירוף, להטיף לי מוסר, או לספר לי משהו גראנדיאוזי שקרה להם. כשלא היה לכם למי לפנות, למה למי הלכתם?אז לא רוצה להיות יותר השעיר לעזאזל של אף אחד. רוצים כבוד, תנו כבוד בחזרה בדיוק כמו שאני הייתי נותנת לכם. ועד אז סלאמאת&apos;.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 31 May 2010 15:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Sweet Caroline)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688991&amp;blogcode=11820207</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=688991&amp;blog=11820207</comments></item><item><title>סעמק, זה שוב קורה...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688991&amp;blogcode=11817087</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נראה כאילו אתה מסתדר מצויין בלעדיי.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 29 May 2010 22:51:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Sweet Caroline)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688991&amp;blogcode=11817087</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=688991&amp;blog=11817087</comments></item><item><title>קשה לך, קשה לי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688991&amp;blogcode=11812949</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני רוצה לעזור, אני רוצה להיות שם עד הסוף.רוצה להיות זאת שתבוא ותבכה לה על הכתף כשרע לך. רוצה לחבק אותך הכי חזק בעולם וללטף אותך. רוצה שתרגע בין זרעותיי ותרדם. רוצה שתשכח מכל הצרות שלך. רוצה שתחייך חיוך רחב. כי הוא שווה מיליון דולר. רוצה שיהיה לך טוב. רוצה להיות זאת שתגרום לך להרגיש טוב גם אם רע לך לא בגללי. רוצה להתמודד איתך. לא רוצה לתת לך להיות לבד. רוצה להיות צמודה אלייך. רוצה שנהיה רק שנינו וזהו. שתיים זה הרבה יותר טוב מאחד. אני רוצה להיות האחת והיחידה. בבקשה, בוא נלחם על זה.



מאוד קשה לי להתמודד עם הכל. אני נשברת בקלות כי כל הסביבה שלי לוחצת עליי, מלא דברים שצריך לעשות ודברים שצריכים להתקיים. דדליין. כולם בלחץ מסיבות כאלו ואחרות ואני חיה בבועה משלי. אבל אני לא בן אדם אנוכי, לכן אני תמיד דואגת קודם כל לאנשים שסביבי. גם כשרע לי. כבר התרגלתי לזה שהכרית היא זאת שסופגת את הדמעות שלי בלילות. תמיד בין השעות 2-4. אני אומרת מצד אחד שיהיה בסדר ומצד שני מייבבת כמו חיה פצועה לתוך החשכה. בודד לי וחשוך לי אבל אני עושה הכל כמו ילדה גדולה. לא נכנעת. רק מידי פעם עוצרת לשבת ולבכות. אני מצטער&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 28 May 2010 00:52:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Sweet Caroline)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688991&amp;blogcode=11812949</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=688991&amp;blog=11812949</comments></item></channel></rss>