http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688605heCopyright 2026 Let me CONFESS. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688605http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688605&blogcode=11773157<div align="right" dir="rtl">אני התאכזבתי ממך, מהבחור המדהים הזה שבתכלס לא עשה לי כלום. אני התאכזבתי ממך, כי לא רצית אותי, כי אתה לא מבין שאני רוצה אותך. אני התאכזבתי ממך, כי לא רצית אותי, כי רצית את חברה שלי. שהיא הרבה יותר רזה ממני. אני התאכזבתי ממך, למרות שאתה לא יודע מה אני מרגישה בכל פעם שאתה נוגע בי או כשאנחנו מדברים. אני התאכזבתי ממך, כי אני יודעת שאני חושבת עליך הרבה יותר ממה שאתה חושב עליי. אני מאוכזבת מעצמי, שנתתי לעצמי להכנס שוב לעולם אחר, שנתתי לעצמי לאכול סרטים. * אני התאכזבתי ממך, "החברה שלי". אני התאכזבתי ממך, כי את טוענת שהכל לטובתי. אני התאכזבתי ממך, כי החלטת להאמין למה שאומרים במקום לשאול אותי אם זה באמת נכון. אני התאכזבתי ממך, כי נתת לעצמך לפגוע בי, כי נתת לעצמך לגרום לי לבכות. אני התאכזבתי ממך, כי חשבתי שאת מכירה אותי, לפחות טיפה. אני התאכזבתי ממך, כי את לא חברה אמיתית. * אני התאכזבתי ממך, אחת הילדות החשובות לי ביותר בעולם. אני התאכזבתי ממך, כי את יודעת שהוא נדלק עליך למרות שאני כל כך אוהבת אותו. אני התאכזבתי ממך, כי את מפלרטטת איתו כל הזמן. אני התאכזבתי ממך, כי את לא י</div>Sun, 09 May 2010 20:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (Let me CONFESS)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688605&blogcode=11773157http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=688605&blog=11773157http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688605&blogcode=11765003<div align="right" dir="rtl">חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אחד גדול ומחוייך. היא הפכה אותי לזונה. ל', והיא בטח גררה אחריה גם את ר'. היא החליטה שאני נהייתי פותחת, ושאני רוצה לשכב, וכוסאמאמאשלה. למה? כי היא ואני נדלקנו על אותו אחד. אז שתחפש את החברים שלה ותמצא אותם רחוק ממני, כי מ' יהייה שלי. אחרי מה שהיא העבירה אותי זה המינימום שמגיע לי. אני בטוחה שזה יהייה קשה, אבל אני לא מתכוונת להתלכלך. אני אגיע למטרה שלי בידיים נקיות. למה אני צריכה לנסוג אחורה כדי שהיא תוכל להתקדם?! הילדה כזאת אגואיסטית, לא רואה מעבר למה שמסביבה. ומ' מעריך אנשים בוגרים. היא לא בוגרת. הוא אומר שהיא מציקה לו, אז תרשו לי לשמוח קצת לעיד. :DDDDDDDDDDD שתלך תחפש :P <p style="text-align: ce</div>Wed, 05 May 2010 23:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (Let me CONFESS)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688605&blogcode=11765003http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=688605&blog=11765003http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688605&blogcode=11763033<div align="right" dir="rtl">אני דוחה. אני מגעילה את עצמי. אומרים שגוף שמנמן זה סקסי, למה אני מרגישה שאני צריכה להחביא את עצמי? יש לי שדיים, יש לי ישבן עגול, אבל בנוסף יש גם כרס והרבה ירכיים. אומרים לי שגברים אוהבים את זה. אבל מה מעניין אותי גברים? אני בקטע של נערים תודה רבה לכם. אומרים לי שאני יפה, אני רוצה שיגידו לי שאני כוסית. אבל לא, בשום פנים ואופן לא. לא, למרות שאני מסתכלת במראה ונגעלת מכל איבר כמעט חוץ מתוי הפנים עצמם, לא, למרות שכל פעם שאני אוכלת יותר מדי בא לי פשוט לירוק הכל החוצה בשנייה, לא, למרות שאני לא בטוחה אם מ' אוהב בנות מלאות, לא. אני פשוט לא אתן לעצמי להתדרדר לשם, להרעבה, לאובססיה הזאת. ולמרות שאני כל כך פרפקציוניסטית- אני אעשה את זה בדרך הטובה. ולמרות שמדי פעם בפעם צצות לי מחשבות שבא לי להדחיק, על "אולי אני אצום, רק ליום אחד", למרות הכל אני פשוט לא אתן לעצמי ליפול לבור הזה. אני פשוט לא אתן. ואם אני אפול, אני בן אדם חלש. זה סימן שאני כבר שונה מדי ממה שהכרתי בי קודם. אם אני אפול, אז אני גם אטפס. אני מתחילה לפקפק ביכולת שלי להבדיל בין רע לבין טוב. אני מפקפקת ביכולת שלי להבדיל</div>Tue, 04 May 2010 23:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (Let me CONFESS)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688605&blogcode=11763033http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=688605&blog=11763033http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688605&blogcode=11762412<div align="right" dir="rtl">מסתבר שלא. מסתבר מאוד מאוד שלא. אנחנו מסיימים את הקשר ואני אומרת לו: "רק תבטיח שנישאר ידידים" והוא: "כן כן בטח." עאלקקקקק. שקרן בן שקרן בן שקרנים. שיתפוצץ. מחר יש לו יום הולדת, ומסתבר שכל הידידות שלו והחברים שלו מוזמנים לאיזה מפגש קטן בבית שלו. שלחתי לו אסמס: "אמרת שנישאר ידידים", ואז הוא התקשר אלי ופשוט אמרתי לו שאני מרגישה שהוא מתחמק ממני, וWTF. אני מאוד רוצה להיות ידידה שלו. כיף לי מאוד לדבר איתו סתם ככה, השאלה אם זה ייתכן. אם הוא לא רוצה שנשאר ידידים, למה הוא לא אומר מההתחלה שהוא לא רוצה? הוא מפחד לפגוע בי? אם הוא היה אומר את זה אז, היום לא הייתי נפגעת כל כך. אני רוצה לשמור איתו על קשר, ולהמשיך לדבר איתו. זה מוזר מדי לעבור ליד בן אדם שצירפת אותי במשך חודש ולהתעלם ממנו, זה משהו שלא יעלה על הדעת. הוא אמר שהוא יתקשר אלי כשהוא יסיים אימון, והוא אמר את זה ב-5. הוא עדיין לא התקשר. אני לא באמת צריכה אותו. נכון?</div>Tue, 04 May 2010 19:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (Let me CONFESS)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688605&blogcode=11762412http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=688605&blog=11762412http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688605&blogcode=11760590<div align="right" dir="rtl">ביקורת- דניאל. דניאל- ביקורת. לא נעים להכיר. אז כן, אני עוברת יום יום תחת העין החושדת של הביקורת. אני הולכת בבית הספר, ולמרות שיצאתי מהבית מרגישה רזה אני חוזרת אליו מרגישה שמנה. אני מגעילה את עצמי וממש ממש בא לי להקיא. אפילו אמא שלי החליטה שהאוכל שאני אוכלת לא "בריא" מספיק. הדמעות חונקות לי את הגרון. אין לי תאבון לכלום, חשבתי על לחם, אבל גם על זה היא תגיד שלא בריא. אני רעבה אבל לא בא לי לאכול. זה כבר לא בטווח שליטתי- פעם הייתי רעבה והייתי מחזיקה את עצמי לא לאכול יותר משלוש ארוחות ובין לבין, אבל היום? היום מגעיל אותי לאכול. מגעיל אותי לחשוב מה הם יראו כשיסתכלו עליי, מגעיל אותי להסתכל במראה כשאני מתחילה לנגוס בעצמי מבפנים על כל דבר שהכנסתי לפה היום. נמאס לי מה-4 קילו העודפים האלה שצריכים לרדת. נמאס לי מהאנשים מסביב שבטוחים שהם יודעים כל כך טוב מה הכי טוב בשבילי. נ מ א ס . כמו שאני שם בשביל כולם אני רוצה מישהו שיעמוד כאן בשבילי, שיראה שמשהו לא בסדר. תודה לכם אנשים יקרים- ולעיניים החודרות שלכם שרואות מעבר לבן אדם שאני אל תוך השמנה שאני. תודה לכם אנשים יקרים- ש</div>Mon, 03 May 2010 21:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (Let me CONFESS)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688605&blogcode=11760590http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=688605&blog=11760590http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688605&blogcode=11759616<div align="right" dir="rtl">אמממממממ, אני מתאהבת. באותו אחד שהכרתי בל"ג בעומר והבנות החליטו שאני "זורמת" איתו יותר מדי. התחלתי לדבר איתו, אשכרה שיחות של שעה, והשיחות פשוט זרמו וזרמו וזרמו, זאת הפעם הראשונה שזה קורה לי. הזרימה הזאת בשיחות, היכולת לפתח נושא שיחה משטויות פשוט. זה כבר עבר את סף ההתדלקות. ואני יודעת שזה קורה מהר מדי, ואני יודעת שאני במרחק נגיעה מלהתאכזב שוב. אני רוצה להכיר אותו, אני רוצה לשמוע ממנו, אני רוצה להרגיש אותו, אני רוצה להתנשק איתו, להתחבק איתו. אני רוצה להתאהב. אני רוצה שהוא יאהב אותי. אה, ובנוסף, כמו שהזכרתי בפוסט הקודם, הוא חתיכוס עלוס. תהייה שלי!!!!!!!1 ובכן, כפי שמצוין בכותרת, זנות ויחסים. מה הגבול בין להמרח על מישהו ולזרום איתו כפי שציינו חברותי [כביכול], לבין זנות? מסתבר שצר מאוד ודק. לפחות מנקודת המבט שלהן. חשבתי שדוקא האנשים שמכירים אותי אמורים לדעת שאני שונה מכל הזונות והשרמוטות למניהן, שאני הכי לא פזיזה, שאני שוקלת כל דבר אלף פעמים פלוס מינוס. חשבתי שדוקא החברות שלי אמורות להעריך אותי כבן אדם ולדעת שלעולם לא אגיע לגבול הזה. ואם בא לי להמרח עליו?! אם בא לי</div>Mon, 03 May 2010 14:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (Let me CONFESS)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688605&blogcode=11759616http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=688605&blog=11759616http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688605&blogcode=11756990<div align="right" dir="rtl">אז מה לא קרה בחג הזה? הצלחתי להתעצבן, להדלק על מישו, לריב עם שתי בנות, להשלים עם שתי בנות, להתעצבן על עוד ילדה, להרגיע ילדה עצבנית אחרת, לראות איך מגרשים חברה שלי כי רבו איתה ועם חבר שלה, לראות חברה אחרת שלי נתקעת בין זאת לזאת, קראו לי זונה, החליטו שנמרחתי על מישו, אחר כך אמרו שגם לא דיברו עלי, התעצבנתי, בכיתי, כעסתי, צחקתי. בתכלס היה כיף D: ואני לא צינית. היו משהו כמו 20-30 דקות של עצבים לא פוסקים, אבל זהו. ועכשיו הפירוט- כמה ילדים שיכורים מהתחת התחילו לדבר איתנו. אחד מהם היה ידיד טוב של חברה שלי שהיא לא ראתה הרבה זמן, אז התחלנו לדבר איתו. ואז חבר שלו בא. משהו מדהים של 1.70, ריבועים בבטן [הוא בא עם סווצ'רט פתוח ולא מבין למה קר לו], ועיניים מהממות. קיצר, מי התחיל לדבר איתו? אני. שלוש שנים אני חופרת לחברות שלי: "נדלקתי עליו, נדלקתי עליו..." בלהבלהבלה. ואז ל' החליטה שגם לה בא להדלק עליו. כל הדרך היא קודחת לי בראש על כמה היא אוהבת אותו וכמה הוא בטח אוהב אותה... עלק הבחור שטלן. פתאום כולן מתחילות לצאת עלי "מה את נמרחת עליו?!" כמעט התפוצצתי שם. במקום זה בכיתי. למה כשאני נדל</div>Sun, 02 May 2010 11:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (Let me CONFESS)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688605&blogcode=11756990http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=688605&blog=11756990http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688605&blogcode=11753499<div align="right" dir="rtl">טוב, היום נעלתי בפעם הראשונה בחיי עקבים. ולא סתם עקבים, 7 סנטימטר. הצלחתי ללכת, נראיתי קצת כמו פינגווין, אבל למי אכפת? ואז פתאום אני חושבת, בואנה. את י ל ד ה. לפני 5 שנים היית בת 10. את ילדה בנעליים של אשה. את נכנסת לעולם המבוגרים, ומה יותר טוב מנעלי עקב לסמל את המעבר הזה? לא. אני לא אוהבת את זה שאני צריכה לגדול ולעזוב את הילדות מאחור. אבל, אין לי ברירה. נכון? </div>Fri, 30 Apr 2010 19:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (Let me CONFESS)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688605&blogcode=11753499http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=688605&blog=11753499