<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>life and death</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688007</link><description>בבלוג זה יתפרסמו סיפורים שלנו.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 latter end. All Rights Reserved.</copyright><image><title>life and death</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688007</link><url></url></image><item><title>אנשייםם!!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688007&amp;blogcode=12040010</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוקי אז ככה יכולה להיות שנטשנו קצת את הבלוג אבל זה בגלל שלא היינו על המחשב(היה חופש עמוסס)
ועכשיו התחלנו ט&apos; אז אין לנו בכלל זמן.
אנחנו רוצות להחליף את הסיפור כנראה לסיפור גלישה עם שמות ואנשים שמבוססים על אנשים אבל זה יהיה
מאוחר יותר כי אין לי מספיק פרקים....
תקשיבו שמנו לב שהסיפור לא הולך וגם שני הבלוגים האחרים שלי לא ממש מצליחים אז אחד אני כנראה סוגרת
ואת השני אני יעדכןן פעם שבוע בערך(מקווה להספיק)....
עם יש משהו שאתם רוצים לקרוא או לשמוע אתם מוזמנים להגיב לנו ונעלה אולי סיפורים קצרים בין פרק לפרק....
את הפרק השני אתם מוזמנים לקרוא ולהגיב עליו כי התגובות חשובות לנו[אנחנו רוצות להוציא ספר(חלום מכיתה ז&apos;)ואנחנו צריכות את העזרה שלכם!]
מקווה שתקראו ותגיבוו!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Sep 2010 16:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (latter end)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688007&amp;blogcode=12040010</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=688007&amp;blog=12040010</comments></item><item><title>הסיפור הראשון שלי 0.0 - פרק 2</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688007&amp;blogcode=11748390</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הפרק השני!!!תהנו^^בפרק הקודם:סוזן מחליטה לשנות את המראה שלה, קבוצת הכדורסל מנצחת בזכות מקס ויום הטיול מתחיל.                                           פרק ב&apos;                                      ~~יום הטיול~~                *קייסי* &quot;קייסי את חייבת לצאת&quot; אמא הזכירה בדאגה ובאה לעזור לי עם המזוודה. היא הסיעה אותי עד לבית ספר ושם כבר האוטובוסים חיכו.&quot;את צריכה משהו???&quot;  שאלה&quot;לא יש לי כסף, בגדים, פלאפון , מטען, מים וחטיפים&quot; הרגעתי אותה &quot;ניפגש עוד כמה ימים&quot; יצאתי מהאוטו והלכתי לסוזן. סוזן עמדה ליד השער לחוצה, זה הטיול הארוך ביותר שאני והיא נהייה בו עם כל הכיתה. המחנכת הגיעה, קראה שמות ועלינו לאוטובוס &quot;בוקר טוב תלמידים, עכשיו תזכרו כמה כללים: אסור לאכול באוטובוס! חובה לשבת עם חגורות בטיחות! וצריך להקשיב למדריך שלנו אורי&quot; אורית אמרה ברמקול של האוטובוס &quot;ועוד משהו אחרון, בערב כול כיתה תהיה במקום נפרד ולא ניתן להחליף חדרים&quot;                               ~השעה בערך 10 בלילה בבית המלון~*דניאל*ישבנו מקס, אני, מייקל, מאיה והחברות של מאיה בחדר שלי. אנחנו משחקים אמת או חובה, התור היה שלי אז שאלתי את מקס&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 28 Apr 2010 07:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (latter end)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688007&amp;blogcode=11748390</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=688007&amp;blog=11748390</comments></item><item><title>הסיפור הראשון שלי 0.0</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688007&amp;blogcode=11747266</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הסיפור מחולק לפי נקודות מבט של הדמויותהקדמה קצרה:קוראים לי קייסי, אני בת 14 ונמצאת בכיתה ט&apos;. לחברה הטובה שלי קוראים סוזן.                                             פרק א&apos;*קייסי* השעה הייתה שבע בבוקר, סוזי התקשרה ואמרה שהיא בדרך עליי. כול בוקר אנחנו הולכות ביחד לבית הספר אך היום היא הקדימה.פעמון הדלת צלצל, רצתי לפתוח את הדלת &quot;בוקר טוב&quot; אמרה לי ואני אמרתי לה בחזרה. &quot;אנחנו חייבות לצאת אחרת נאחר&quot; אמרתי והלכתי לקחת את התיק מהחדר.*מייקל*הלכתי לבית הספר במהירות כדי לא לאחר אך עצרתי לשמע קריאות שמי, הסתובבתי וראיתי שדניאל ומקס רציים לעברי. דניאל ומקס הם החברים הטובים ביותר שלי מאז כיתה ג&apos; ,אנחנו באותה כיתה ובאותה קבוצת כדורסל.בשניה שהגענו לבית הספר נשמע הצלצול, המחנכת נכנסה לכיתה קוראים לה אורית.&quot;בעוד שבוע נצא לטיול שנתי, הטיול ימשך במשך ארבעה ימים ונלון בבית מלון&quot; הודיעה.*סוזן*יום הלימודים נגמר עם הודעה על טיול שנתי, רצתי הביתה כדי להכין את הדברים לטיול. אני ממש אוהבת טיולים אך עברה בי מחשבה עצובה. אני אוהבת אותו והוא בכלל לא שם לב אליי.באותה שניה עברה עליי מחשבה מבריקה &apos;אני צריכה לשנות את&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 27 Apr 2010 18:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (latter end)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=688007&amp;blogcode=11747266</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=688007&amp;blog=11747266</comments></item></channel></rss>