http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=686575הי לכולם אני אהובה נשואה למשה ואמא לשלושה גברברים צעירים ומקסימים.לפרנסתי אני עובדת כאחות מוס' ביחידה לט.נ.ילדים במרכז הארץ. להנאתי אני יוצרת במגוון רחב של תחומים מתחומי האומנות השימושית. מה יהיה כאן? הכל מכל וכול מתחומי העיניין שלי להתראותheCopyright 2026 אהובה DEJAVU. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=686575http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=686575&blogcode=13396037<div align="right" dir="rtl">הנה עבר החודש ואני מעלה את המשך אוסף הכרטיסים החדשים<img style="width: 640px; height: 480px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/75/65/68/686575/posts/25953006.JPG" bor</div>Thu, 02 Aug 2012 09:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (אהובה DEJAVU)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=686575&blogcode=13396037http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=686575&blog=13396037http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=686575&blogcode=13366120<div align="right" dir="rtl">לפני קצת יותר מחודשיים הציעה נתנאלה לאתגר את עצמה ולאתגר כמה קוראות נוספות בבלוג שלה,אילה שיהיו זריזות להשיב כמובן, להכין כרטיסי ברכה. לא סתם כרטיסים אלה שלושים במספר.כמובן שקפצתי על האתגר.קופסאת הכרטיסים שלי מזמן התרוקנה ,והרבה זמן שלא הכנתי אותם. הרעיון הראשוני שלה היה שהיא תשלח לכול אחת מהתאתגרות 30 החתמות,ומהן נכין כרטיסים. מהר מאוד נתנאלה הבינה שלהחתים ל 15 בנות 30 החתמות ייאשו אותה . חשבון פשוט אומר 450 החתמות . רק מהמספר אפשר להתיאש... אבל נתנאלה כמו נתנאלה החליטה שהיא תשלח מעטפת גודי בג שתיכלול מספר קטן של החתמות וקצת חומרים וצ'ופרים בכדי שיהיה עם מה להתחיל. אז קיבלתי את המעטפה עם השלל המעניין הזה. אחרי התלהבות ראשונית מהשלל התישבתי לאתגר את עצמי עם שימוש בחלק מהשלל, וחלק הוא מהאוסף האן סופי שלי... אמרתי אתגר, אמרתי אבל ניראה לי שהאתגר הגדול ביותר הוא הצילום...</div>Sat, 14 Jul 2012 23:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (אהובה DEJAVU)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=686575&blogcode=13366120http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=686575&blog=13366120http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=686575&blogcode=12828086<div align="right" dir="rtl">אכן זה היה הקיץ האחרון שלה איתי ואיתנו. ואת הפוסט הזה אני מקדישה לאחותי &ndash;ירדנה דגמי אלון. לפני כחודשיים נפטרה אחותי הגדולה, היום חל יום הולדתה, יום הולדת 59 אותו היא לא הספיקה לחגוג. בחודש יוני התבשרה אחותי כי היא חולה בסרטן הראות וזמנה קצר, מי ידע שהוא יהיה כל כך קצר.ואני למרות שידעתי שלא נישאר הרבה זמן עדיין חשבתי, שאת החגים אולי נספיק לעבור ביחד. כמה נאיביות יכולה להיות אצל אנשי מקצוע מתחום הרפואה והסיעוד כשהדברים נוגעים לקרובי משפחה. אבל אחותי לא הפסיקה להביט לאמת בעיניים, וידעה שאת החגים ואת יום הולדתה היא לא תחגוג. תחגגי בלעדי היא אמרה, תרימי כוסית לכבודי. ואני מרימה כוסית לחיים לכבודך לכבוד זכרך. לחיי האומץ שהיה בך גם ברגעים קשים,גם כשנסיבות חייך לא היו קלים, והעקלתון בו הלכת היה מלא מהמורות. לחיי האומנית והיוצרת שהיית. לחיי העוז ורוח הכתיבה שהיו בך. ובעיקר לזכרך. ירדנה אחותי הייתה אישה צבעונית,צבעוניות שבאה לידי ביטוי בעיקר בעבודותיה ,ופחות בחיי היום יום שלה. אישה ברוכת כישרונות , בציור בפיסול ובכתיבה, אמנית ברוכת כישרון שנשמה וחיתה על פי עקרונותיה ללא עיגול פינ</div>Mon, 24 Oct 2011 13:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (אהובה DEJAVU)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=686575&blogcode=12828086http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=686575&blog=12828086http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=686575&blogcode=12472229<div align="right" dir="rtl">יש לי חיבה מיוחדת לעץ, חיבה לא ממש מוסברת אבל קיימת. כשיוצא לי להכנס לחנויות שמוכרות ציוד לאומנות תמיד אני מוצאת את עצמי יוצאת עם איזשהיא קופסא, משטח, ותמיד עץ. המרקם לא ממש משנה, הגוון עדיף בהיר, למה? ככה!!! אז אתמול אחרי תורנות לילה לא ממש נירדמתי, ככה זה כשמנגנון השנה דפוק מעבודה במשמרות. ניכנסתי לסטודיו והתישבתי לבהות , אחרי ישיבת זומבי של בערך שעה, יכול להיות שאפילו נמנמתי לי על הכסא, התישבתי במרץ לשיף, לצבוע, שוב לשיף, להחתים, להדביק ואלה תוצרי האתמול. ולמי שתוהה מה הפרודוקטיביות הזו שקפצה עלי, כשהתותחים הפנימים אצלי רועמים,המוזות מתפרצות.זה מה שקורה לי, פרצי יצירתיות בהן הראש ריק, הידים עובדות וכולי שקועה בעצמי. לא זוכרת לאכול, לא מקירה את אף אחד רק יוצרת. ישנם עו כמה דברים בתהליך של יצירה טרם סימתי תמונות שלהם בפעם הבאה. הנה קוביות העץ הקטנות קופסא שהיעוד שלה ממש לא ברור קופסאת תכשיטים <img style="width: 640px; height: 480px;" sr</div>Thu, 05 May 2011 10:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (אהובה DEJAVU)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=686575&blogcode=12472229http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=686575&blog=12472229http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=686575&blogcode=12464417<div align="right" dir="rtl">לפני כשבועיים יצאו החברה שלי לסוף שבוע שכולו שטח עם כוונה מוצהרת לנסות ולתפוס שטפונות בנגב. כן החזאים הבטיחו אבל לא ממש ... אני לא ממש אוהבת ללכת לישון כשאין אף אחד בבית, בלילה, וטיולי שטח הם לא ממש MY CUP OF TEA במיוחד כשאני לא אוהבת לשתות במיוחד תה. החלטתי על לילה לבן. על מנת למלה את הלילה שלי בתוכן הזמנתי את נתנאלה לבוא לליילה לבן, ליצור סקראפ היא על האלבום של אהבה ואני על כרטיסי ברכה שהייתי חיבת ליצור לטובת חנות מתנות. את הערב התחלתי בשעה 10 בליילה, לבד, נתנאלה נשארה ערה בביתה , וכך נולדו להם 28 כרטיסים, לא להבהל לא את כולם אני מעלה לכאן, וכן שתי קופסאות לשתי ילדות חמודות, קופסאות לסרטים. הנה הכרטיסים, כולם צבועים בצבעי עיפרון אקוורלים<img style="width: 640px; height: 480px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/75/65/68/686575/posts/22494463.jpg" bor</div>Sun, 01 May 2011 13:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (אהובה DEJAVU)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=686575&blogcode=12464417http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=686575&blog=12464417http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=686575&blogcode=12372093<div align="right" dir="rtl">לפני מספר חודשים חגגה עחברה ממקום העבודה בת מצוה לבתה הבחורה. ע. הגיעה למחלקתנו בחורה צעירה ורוקה וכעבור מספר שבועות מתחילת עבודתה ליווינו אותה לחתונה, חלפו החודשים וכולנו שמחנו שנולדה לה תינוקת יפהפיה העונה לשם לינוי. עם השנים נוספו למשפחה עוד ילדים. לפני מספר חודשים היא חגגה את בת המצוה שלה,וכולנו במחלקה התארגנו לחגוג עם המשפחה, כולנו חוץ ממני,עקב התחיבויות משפחתיות אחרות. הבנות שלא הלכו התארגנו באיסוף סכום כסף למתנה משותפת, השתתפתי בסכום אך הוא ניראה זעום מבחינתי. אחרי שחלפה ההתרגשות המשפחתית ביקשתי מ ע . שתישלח לי תמונות של הנסיכה, בניסיונותיה לברר את הסיבה אמרתי שאני צריכה תמונות של ילדה לפרויקט מסוים,ומיכוון שאן לי בנות אשמח לקבל תמונות של לינוי. וקיבלתי.... והתישבתי להכין את זה. <img style="width: 548px; height: 390px;" src="http://f.nanafiles.</div>Mon, 14 Mar 2011 18:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (אהובה DEJAVU)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=686575&blogcode=12372093http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=686575&blog=12372093http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=686575&blogcode=12357856<div align="right" dir="rtl">אחרי הרבה זמן אני שוב כאן, והפעם אני רוצה לספר על טיול שערכנו ביום שישי האחרון. אני ובעלי יצאנו לטיול מאורגן היטב על ידי המועצה האזורית בישוב בו אנו גרים. הטיול היה למחוזותיה של העיר תל אביב,למושבה האמריקאית, והטמפלרית, כן הטמפלרים היו גם בתל אביב. כן כן אני בכל אופן לא ידעתי שהייתה קהילה אמריקאית בסוף המאה ה18 בדרומה של תל אביב. קהילה נוצרית שבאה לגור מול הים. תראו איזה יופי של בתים היו להם היופי של הבתים שוחזר ,ותחושת המערב הפרוע נישמרה,הנה אוטוטו יצא השריף או יעוף משהוא מהגג. מי ידע שהשכונה הזו חיה ונושמת בדרומה של תל אביב, ממש מול מכון אבני. אחרי האמריקאים הגיעו הטמפלרים ויצרו ממש באותו אזור את היופי הבא, כנסית סנטעמנואל יפיפיה שניראת מבפנים יותר כמו אולם ארועים קטן, עם חלונות ויטרג' מדהימים שמכניסים פנימה אור רך. כנסיה ללא סממני כנסיה.לבאים לסיור ניתנת הדרכה על נגינה באוגב באקוסטיקה מצויינת, חוויה אמיתית. זה הכיתוב שמופיע בתוך הכנסיה מתצפית אחד הבנינ</div>Sun, 06 Mar 2011 18:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (אהובה DEJAVU)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=686575&blogcode=12357856http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=686575&blog=12357856http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=686575&blogcode=12177035<div align="right" dir="rtl">שנים שאני רוצה ללמוד קרמיקה. החומר, המרקם שלו ,העבודה עם הידיים, משכו אותי וסיקרנו אותי. אך שהוא כל השנים שבהן רציתי זה לא הסתדר. הנסיעה לחוג, הצורך להתחייב ליום קבוע,לא ממש התאפשרו לי עם מקום עבודתי. עבודה במשמרות מסביב לשעון מאפשרת גמישות אבל לא עד כדי התחיבות. לא הפעם, כאשר המועצה האזורית בה אני גרה העביר את חוג הקרמיקה ממרכז החוגים האזורי אלנו למושב, שכנעה אותי שהפעם זה בעצם כמו אצלי בסטודיו. שכנעתי את הבן הגדול שלי שיצטרף אלי, וביחד אנחנו פעם בשבוע מבלים שעתיים של כף. בניגוד לעבודה יצירתית אחרת שיוצרים ותוך כמה זמן יש מוצר מוכן להתפאר בו, כאן נדרשת סבלנות,והרבה. אני כידועה בקושי שלה בדחיית סיפוקים (פותחת ,ממששת נוגעת במוצרים שאני קונה עוד בדרך הביתה) הופתעתי מעצמי שהנה יוצרים,עובר שבוע יוצרים משהוא אחר,עוד שבוע העבודה הראשונה יצאה מהתנור, צובעים עוד שבוע ... צובעים שוב .... ואני לא באי שקט פנימי של ליראות מה? מי? ואך.... התבגרתי ואולי התגברתי.... אז בתחילת השבוע בחוג המתינה לי הפתעה, כל מה שהכנתי במהלך השבועיים הראשונים מוכן,צבוע עם גלזורה רק ממתין לי .... ללטף, למשש,לפנטז לה</div>Fri, 26 Nov 2010 09:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (אהובה DEJAVU)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=686575&blogcode=12177035http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=686575&blog=12177035http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=686575&blogcode=12174518<div align="right" dir="rtl">קוראים לזה מתלהבת כן מתלהבת מהקולקציה החדשה של תכשיטי החמר הפולימרי שלי. כל כך אוהבת אותם שכל יום אני עונדת שרשרת אחרת, ומאוד נהנת לקצור את המחמאות ובעיקר את הפליאה מה זה פימו? כן כן זה חמר פולימרי הקרוי במחוזותינו &ndash;פימו, יש שלוש הזמנות מחברות בעבודה, נרשמה התעניינות לסדנה, אז מי שקוראת כאן ומעוניינת להצטרף מוזמנת ליצור קשר.<img style="width: 600px; height: 450px;" src="http://f.nanafiles.co.il/uplo</div>Wed, 24 Nov 2010 19:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (אהובה DEJAVU)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=686575&blogcode=12174518http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=686575&blog=12174518http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=686575&blogcode=12164895<div align="right" dir="rtl">מכירים את התחושה הזו שרציתים להכין משהוא או ליצור משהוא ולא ממש זכרתם מה זה היה... קורה לי הרבה פעמים שיש לי רעיון אבל הביצוע מתמהמה עד שהרעיון מתמוסס, ונדחף למגרה אחורית עקב רעיון חדש שבא במקומו. קורה לי גם שאני יודעת מה אני רוצה ליצור, אבל כשהתיישבתי ליצור כל מה שעשיתי זה לבהות ולבסוף לצאת מהסטודיו ללא תוצרים. קורה לי גם שאני רושמת סקיצה למשהו שראיתי,חשבתי,דמיינתי ובסוף כשאני מסתכלת על הסקיצה אני לא ממש מצליחה להבין מה רציתי שם... לא כך הפעם... אתמול בבוקר התעוררתי עם התחושה שזה הבוקר של התליון הזה....... ראיתי משהוא בסגנון הזה לפני הרבה מאוד זמן באחד הבלוגים של יוצרת פימואיסטית מארה"ב, מכוון שהייתי בתורנות לילה אז לא יכולתי לשמור את הקישור, אבל זכרתי כמעט בברור מה רציתי להכין, מכוון שאן לי אפשרות לתת קרדיטים לאותה יוצרת , אן לי גם אפשרות להעלות את ההשראה, אבל כן יש לי אפשרות להעלות את הבוק שצילמתי לשרשרת הבאה. נכון מהממת, כן אני מפרגנת לעצמי כי המחמאות שהשרשרת קצרה אתמול היו מדהימות, כולל הזמנה לשרשרת נוספת. השבוע הייתי פרודוקטיבית,הנה עוד כמה שרשראות <im</div>Fri, 19 Nov 2010 10:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (אהובה DEJAVU)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=686575&blogcode=12164895http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=686575&blog=12164895