http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684898מחשבות, דעות, ביקורות, רגשות, והכל שלי-בשבילכם.heCopyright 2026 אצבעונית/. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684898http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/98/48/68/684898/misc/20308194.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684898&blogcode=12481989<div align="right" dir="rtl"> בס"ד אבא היקר לי מאוד... ערב יום העצמאות. מה אני עושה בבית?!!!! היו לי כל כך הרבה מקומות ואנשים שיכלתי ללכת איתם. חברות שהציעו לי לבוא איתן לסטנד אפ אני לא אלך ספירת העומר. מילא לשמוע שירים של יום העצמאות שיחזקו אותי וירוממו את הנפש שלי על זה שיש לי מדינה ברוך השם. אבל סטנד אפ? מה הקשר? לא הייתי שלמה אז לא הלכתי...מאוד פשוט. חברות אחרות שלי שכל כך התאכזבתי מהן. פאב. ראבק. בנות דתיות. מילא 2 מהן שגם ככה לא מאוזנות אבל השלישית שלא ציפיתי ממנה? עצוב לי על זה. וחוצמזה מה יש לחגוג את עצמאות בפאב? מה אנחנו? את ילדה דתיה, בת של מלך, מייצגת כל כך הרבה דברים. אז למה ללכת לשם? תכף הן יתרצו לעצמן שזה קידוש השם. התאומות לא מפתיעות במיוחד. וגם עוד אחת אחרת שהלכה לחברה של חברה. כלה. משמר.משמר. כלה. היא לא הייתה אמורה לסיים באיזה עשר וחצי? השעה 12עכשיו... ומורי...שהלואי והייתי יכולה לצאת איתה...עוד איכשהוא מהיחידות שעדיין מאופסות על עצמן. אבל אין לה מושג מתי היא תצא. משמע..אני לא אעזוב את הבית באחת בלילה כדי לחזור בשלוש וחצי...מהסיבה הפשוטה והילדותית. ההורים שלי.. כל כך מעצבן. אנ</div>Tue, 10 May 2011 01:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (אצבעונית/)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684898&blogcode=12481989http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684898&blog=12481989http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684898&blogcode=12481908<div align="right" dir="rtl">בס"ד אבא היקר לי מאוד... ערב יום העצמאות. מה אני עושה בבית?!!!! היו לי כל כך הרבה מקומות ואנשים שיכלתי ללכת איתם. חברות שהציעו לי לבוא איתן לסטנד אפ אני לא אלך ספירת העומר. מילא לשמוע שירים של יום העצמאות שיחזקו אותי וירוממו את הנפש שלי על זה שיש לי מדינה ברוך השם. אבל סטנד אפ? מה הקשר? לא הייתי שלמה אז לא הלכתי...מאוד פשוט. חברות אחרות שלי שכל כך התאכזבתי מהן. פאב. ראבק. בנות דתיות. מילא 2 מהן שגם ככה לא מאוזנות אבל השלישית שלא ציפיתי ממנה? עצוב לי על זה. וחוצמזה מה יש לחגוג את עצמאות בפאב? מה אנחנו? את ילדה דתיה, בת של מלך, מייצגת כל כך הרבה דברים. אז למה ללכת לשם? תכף הן יתרצו לעצמן שזה קידוש השם. התאומות לא מפתיעות במיוחד. וגם עוד אחת אחרת שהלכה לחברה של חברה. כלה. משמר.משמר. כלה. היא לא הייתה אמורה לסיים באיזה עשר וחצי? השעה 12עכשיו... ומורי...שהלואי והייתי יכולה לצאת איתה...עוד איכשהוא מהיחידות שעדיין מאופסות על עצמן. אבל אין לה מושג מתי היא תצא. משמע..אני לא אעזוב את הבית באחת בלילה כדי לחזור בשלוש וחצי...מהסיבה הפשוטה והילדותית. ההורים שלי.. כל כך מעצבן. אני</div>Mon, 09 May 2011 23:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (אצבעונית/)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684898&blogcode=12481908http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684898&blog=12481908http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684898&blogcode=12361486<div align="right" dir="rtl">בס"ד יום האישה הבינלאומי הוא דבר דבילי לחלוטין. ציטוט: יום האישה הבינלאומימצוין במדינות רבות בעולם, ובהןישראל, ב-8 במרץ, והוא מוקדש לבחינת השתלבותן שלנשיםבכלכלה, בפוליטיקהובחברהולציון הישגיהן בתחומים אלה. אז לכל הפמינסטיות למינהן, נראה לכן שיום האישה שאתן סוגדות לו הוא דבר פמיניסטי? להפך! הוא רק מנציח את העובדה שגברים ונשים הם לא אותו דבר, ולעולם לא יהיו. ולצערי, בשנת 2030הכותרות עדיין ימשיכו להיות "נשים מקבלות פחות שכר נגברים." אני לא שובניסטית בכלל אבל כל העניין הזה דפוק מהבסיס. <span style="font-size: x-small;</div>Tue, 08 Mar 2011 19:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (אצבעונית/)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684898&blogcode=12361486http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684898&blog=12361486http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684898&blogcode=12332075<div align="right" dir="rtl">בס"ד מתחשק לי מתחשק לי לסיים כבר את השנת שירות הזו! להיות בסוף שנה. קרוב לבית. לחום וה מעטפת המדהימה שלי. לא שאני סובלת עכשיו....ובכל זאת כל כך מתחשק לי. מתחשק לי להרגיש שוב אישה! ולהפסיק להיות מוזנחת. מתחשק לי ללמוד משהו חדש. משהו לנפש. לצייר או לכתוב. מתחשק לי להתחזק באמונה. מתחשק לי לדעת יותר. מתחשק לי כל כך שהמחשבה שלי והלב שלי יהיו שווים. שאני אהיה שלמה עם ההחלטות שלי. בדרך כלל זה ככה. אבל לאחרונה כשהוא נכנס לחיים שלי...זה קצת מטשטש. הוא פשוט אדם טוב. מקסים. אכפתי. צנוע, בלי יותר מידי רוח וצלצולים-בעצם נטול לגמריי. חייכן. כולם אוהבים להיות איתו. אז מה הבעיה? הבעיה היא לא הוא. היא אני. אני ממש רוצה בלב להתחיל קשר. אבל השכל יודע שלא. לא. לא תמיד זה טוב לעשות מה שמתחשק. אני כן בשלה לקשר. אבל התקופה המרגיזה הזו. אני לא מאוזנת. אז למה? למה להכניס אותו עכשיו? זה רק יהרוס את כל מה שיכול להיות מדהים בעתיד. אז למה הלב עושה בעיות? </div>Sun, 20 Feb 2011 00:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (אצבעונית/)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684898&blogcode=12332075http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684898&blog=12332075http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684898&blogcode=12253058<div align="right" dir="rtl"> בס"ד סינדרלותיקרות שלי. ברוב הפעמים שאני צופה בקומדיות/ קלאסיקות רומנטיות כמו עכשיו כסיימתי לצפות בפעם המי יודע כמה את סיפור סידרלה (עם אחותי הקטנה והמתבגרת) בכל אופן כשאני צופה בסרטים האלו..אני נכנסת למצב רוח... מוזר? אולי זה טעם מר של אכזבה. שגם אני מחכה לנסיך שלי שיבוא. לא כרגע בכל אופן. כשיגיע העיתוי המושלם...לא ממהרת לשום מקום. ואולי זה הבועה שאני נכנסת אליה ככל שהסרט יותר קיטשי. וגורמת לעצמי לחיות בסרט. מצחיק. או שלא.. בכל אופן. בואו נחזור למציאות. האבירשמתואר בדרך כלל כיפה תואר, מושלם, אצילי, אמיץ, מגונן, גברי, חסון, אבירי וטוב לב שבא להציל את העלמה במצוקה. להמחשה: החיה שבסוף הופכת לנסיך (מהיפה והחיה), הגיבור בסרט הנסיכה הקסומה (כן..החתיך), רומיאו (מרומיאו ויוליה..לייק דה), אדוארד (סגאת דמדומים..כי גם אני מושפעת), ואם לא מחשיבם מראה חיצוני אז שרק (משרק חח). כל אותם אנשים סיכנו את חייהם למען אותן עלמות חן במצוקה.החיה-נלחמה בגסטון בקרב סוער בגשם, הגיבור בנסיכה הקסומהספג עינויים קשים היה חצי מת במלוא מובן המילה נלחם עד הסוף עד שהציל את אהובתו,אדוארד- לא</div>Thu, 06 Jan 2011 13:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (אצבעונית/)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684898&blogcode=12253058http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684898&blog=12253058http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684898&blogcode=11862358<div align="right" dir="rtl">בס"ד הסוד שלרונה הכל התחיל מאותו יום בו הייתי בבית ספר בתחילת כיתה י'. שובצתי לכיתה עם כמה מחבריי הטובים. גם רונה הייתה אמורה להיות איתי. רונה. רונה שהייתה מושלמת בעיניי. היה לה את החיוך הכי מקסים שראיתי, והוא תמיד נסוך על פניה. היה לה יופי רגיל, ובו זמנית,המיוחד ביותר.מתולתלת כזו, עם שיער חום ועיניים חומות בהירות. עורה הבהיר לעיתים נראה אפילו זוהר במקצת מהגדר הנורמלי. היא אחד מן האנשים עם הלב הכי רחב שהכרתי,היא תמידידעה להיות ה'כתף התומכת' של כולם גם אם הם לא היו מקבוצת החברות הטובות שלה.היהלה לב טוב.לא היהספק בכך בכלל. יכולתילשבת במשך שעות כך ולחשוב עליה. אני יודע בוודאות שאיני היחידי. לרונה לא היה חבר והרבה מחזרים היו לה. אבל את כולם היא דחתה,ואף אחד לא ידע מדוע. באותו יום של תחילת כיתה י', רונה לא הייתה. לא ביום שאחריו, וגם לא לאחר מכן. בהתחלה, התרוצצו שמועות רבותביננו. שמענו על אנורקסיה, על מעבר לחו"ל בגלל קידום שאביה קיבל, אחר כך, נאמר שזה היה בגלל סכסוך רציני בינה לבין שתי חברותיה הטובות, ואז זה שוב חזר לאנורקסיה. אבל אף אחד לאידע באמתמה קרה לרונה. אני זוכר רגעים י</div>Sun, 20 Jun 2010 11:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (אצבעונית/)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684898&blogcode=11862358http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684898&blog=11862358http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684898&blogcode=11842075<div align="right" dir="rtl">בס"ד להיות אני זה לא קנאה. זה משהו אחר. זה שיש לה את זה עכשיו ולי אין זה לא אומר שלא יהיה לי. בעזרת ה' גם לי יהיה. וכשזה יהיה זה יהיה הכי יפה והכי טהור בעולם. וכמו שאני יודעת שזה יגמר לה מתישהוא אפילו שזה נשמע מגעיל אבל ככה זה בגיל הזה. אני באמת לא רוצה לעשות לה עין הרע ואני מאחלת לה את כל הטוב שבעולם עם כל כמה שהיא פגעה בי. אני לא מייחלת שיגמר לה, אבל למה תמיד הכל נראה אצלה ורוד ומושלם? אני יודעת שרוב רובה חיי על פידבקים טובים מאנשים. אני חושבת שעשיתי טוב כשהתרחקתי ממנה. אני מאוד רוצה את המשהו הזה שנקרא אהבה. אני רוצה להרגיש נאהבת, או מחוזרת או מה שזה לא יהיה. אני יודעת שיהיה קשה למצוא ממשהו ממניעים טהורים בשלב הזה ולכן אני אפילו לא מנסה. אני ממשיכה להחזיק את הרצון הזה בי. אני רק שואלת את עצמי איך זהשהיא מקבלת כל כך הרבה טוב? יש לה משפחה טובה (לא שלי אין חס וחלילה לא התלוננתי), אהבה כבר חצי שנה, כסף, חברות טובות, בריאות. יש לה תמונות של חיוך מליון דולר. ואני שואלת את עצמי זה יכול להיות כל כך אמיתי? אני יודעת שהיא שחקנית מלידה. אני מכירה אותה כל כך טוב שזה כואב. </div>Thu, 10 Jun 2010 20:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (אצבעונית/)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684898&blogcode=11842075http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684898&blog=11842075http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684898&blogcode=11699037<div align="right" dir="rtl">בס"ד לילדה הקטנה שהייתי וואוו...אין לי שמץ איך להתחיל. יש לי מליון דברים להגיד ובו זמנית שום כלום. ננסה לתת לך כמה טיפים לעתיד. תקשיבי לאמא ואבאהם ברוב המקרים אם לא בכולם צודקים. וגם אם משהו לא נראה לך תבררי לעומק מה המניע ובכל מקרה תמיד תדעי שהכל מאהבה. אה..ואם כבר דיברנו על משפחה אז תזכרי שזה הכי חשוב. היא תישאר איתך תמיד. בניגוד לכל אלו שאת חושבת שהן חברות. כשאמא ואבא יניסו לשכנע אותך לעבור בצפר, תקשיבימלכתחילה. כי עובדה שעכשיו טוב לי. וזו הייתה ההחלטה הטובה שתעשי בחייך. טוב לא יודעת..עד גיל 18 לפחות. כל אותן בנות שאת חושבת שהן חברות שלך. הן לא באמת כאלו. טוב בעצם רק רותם. היא הוכיחה את עצמה יפה יפה אז תדאגי להמשיך להיות חברה טובה. וכל השאר אני יכולה לך את הפייסבוק שלהן כדי שתראי עם איזה מטומטמות את מסתובבת. את חושבת שאת בוגרת? אני בטוחה. זה גם מה שאני חשבתי בגילך. תני לי להאיר את עיניך- זה חרטה. את חושבת שאת אחות גדולה לתפארת?- גם זה חרטה. אני לא מאמינה שאני אומרת לך את זה- אבל תני לאחותך הקטנה והפצלוחה כל מה שהיא תצטרך למרות שאני יודעת שאת מותק ואת</div>Tue, 06 Apr 2010 01:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (אצבעונית/)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684898&blogcode=11699037http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684898&blog=11699037http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684898&blogcode=11698649<div align="right" dir="rtl">האמת שאכזבתם קצת...אין תגובות?</div>Mon, 05 Apr 2010 22:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (אצבעונית/)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684898&blogcode=11698649http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684898&blog=11698649http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684898&blogcode=11689285<div align="right" dir="rtl">בס"ד פתח דבר:) פוסט ראשון. זה לא הבלוג הראשון שלי. יש אחד נוסף. הוא לא קשור הוא בלוג כתיבה שלי. כאן זה אחרת. יהיה כתוב פה על הרבה דברים לא בהכרח קשורים אחד לשני. וכמו שכתוב למעלה. מחשבות דעות רגשות ביקורות וכו וכו וכו על פיסת האינטרנט שלי. נשדל שהיה איכותי. שיהיה לנו בהצלחה:) אוהבת, אצבעונית</div>Fri, 02 Apr 2010 01:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (אצבעונית/)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684898&blogcode=11689285http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684898&blog=11689285