http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684892heCopyright 2026 Lady Stardust!. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684892http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684892&blogcode=13944235<div align="right" dir="rtl">ושום מילה מיותרת.</div>Mon, 21 Oct 2013 01:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lady Stardust!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684892&blogcode=13944235http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684892&blog=13944235http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684892&blogcode=13927262<div align="right" dir="rtl">וודקה החליקה לי חמה בגרון בזמן שצחקתי עד כאב בטן והעולם הסתובב סביבי מהר יותר. כמו טינאייג׳רית טיפוסית הוספתי למשוואה גם שני בקבוקי בירה וכמה כוסות יין והרגשתי את הרצפה יוצאת עוד קצת מכלל איזון. באוויר הייתה לחות נוראית ועשן סיגריות שנפל לי ברכות אל תוך הריאות בזמן שכולנו נמסנו לתוך הבועה של עצמנו. רקדנו עד שאיבדנו את הדעת והעשן נכנס ויצא לי מן הגוף בדיוק בקצב דפיקות הלב שלי. האנשים היו כל כל נחמדים, הבחורות כל כך כמוני ותהיתי לעצמי איך לא מצאתי את החבר׳ה האלה קודם. ירח מלא, לילה צעיר, שום דבר לא יכל להרוס לי את הרגע וכל תל אביב נפרסה לפני. אני על גג העולם. תרתי משמע. ראשי נזרק לאחור כשלא הפסקתי לצחוק בגלל שהרצפה התנודדה מצד לצד תחת רגלי. ש״החברים״ הפסיביים שלי ילכו קיבינימט. גם לי מגיע לחיות. מצטערת על האיכות מראש</div>Wed, 02 Oct 2013 18:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lady Stardust!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684892&blogcode=13927262http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684892&blog=13927262http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684892&blogcode=13901906<div align="right" dir="rtl">סרטון שצילמתי וערכתי מארוחת ערב ראש השנה עם המשפחה המורחבת והמטורפת שלי &#9829;התחלתי לצלם ולערוך סרטוני וידיאו לפני יותר משנה, ומאז אני לא יכולה להפסיק. אתם יותר ממוזמנים לפשפש ולצפות בעוד סרטונים שערכתי בערוץ שלי ביוטיוב &#9829;צפייה מהנה! מומלץ ב- HD</div>Sat, 07 Sep 2013 13:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lady Stardust!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684892&blogcode=13901906http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684892&blog=13901906http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684892&blogcode=13863793<div align="right" dir="rtl">רציתי לפרסם את זה כבר מזמן אבל תמיד שכחתי. זהו מכתב שכתבתי לבת הדודה הגדולה שלי שהתגייסה השנה בחורף, בת דודה שמאז ומתמיד הייתה הרבה מעבר "לסתם" קרובת משפחה בשבילי אלא אחות גדולה של ממש. נזכרתי במכתב הזה כי קיבלתי לאחרונה - ובאמת שהגיע הזמן - את הצו הראשון שלי. כן, אני עולה לי"ב ורק עכשיו קיבלתי צו ראשון, ילידת נובמבר שכמותי... מטעמים שכאלה ואחרים, צינזרתי את השם שלה. וגם כי המכתב הזה הוא די אוניברסלי ויכול לדבר אל רבים מאיתנו שהם או קרוביהם מתגייסים ועוברים לשלב הבא בחייהם (ועכשיו אני סתם מנסה להתפלץ...). XXXXX אני רוצה לדבר איתך על "זמן". הזמן יכולה לטוס, הזמן גם עובר לאט. זמן בורח וחומק ולפעמיים הוא גם נשאר. הזמן הוא גם "זמנים", כאלה היו טובים יותר וטובים פחות. אבל הזמן שלנו XXXXX, הזמן שלנו עבר. עבר כל כך מהר שאני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל. אני לא יודעת אם אני רוצה לכתוב לך על הימים התמימים האלה כשהיינו ילדות קטנות, או על הרגעים האלה בהם לא הפסקנו לגדול עד שפשוט שעטנו אל תוך ההתבגרות. אני רוצה לדבר על זיכרונות ילדות מתוקים, ובו בזמן גם על רגעי התבגרות של חששות וכעסים. </div>Mon, 29 Jul 2013 19:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lady Stardust!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684892&blogcode=13863793http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684892&blog=13863793http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684892&blogcode=13813146<div align="right" dir="rtl">אני במשבר. כבר הרבה מאוד זמן. שנים. שנים על גבי שנים. אני במשבר. משבר כתיבה. פעם היה לי יותר קל, כי גססתי, הנפש שלי גססה וכאב לי כל כך עד שהדחף לכתוב בער לי בקצות האצבעות. היה זה כאב שפער בי חור שגדל מידי יום, הפך ונהיה כל כך ממשי, עד שהוא שרף לי יותר פיזית מאשר נפשית. האש הזאת הרגה אותי אך בירכה אותי בפרץ יצירתיות שהתפרס על גבי ערמות של דפים וקבצים במחשב. האש הלכה וגדלה, גדלה וגדלה וגדלה וגדלה וגדלה עד שכמעט הרגתי את עצמי. עד שלפתע מצאתי בי כוחות וחזרתי לחיים. אבל אז מתה לי ההשראה. זה לא שאני לא כותבת היום בכלל, להפך, הכתיבה שלי הולכת ומשתפרת עם השנים ואני יודעת במאה ועשרה אחוזיםשיש לי כישרון רב לזה. אוצר המילים שלי הולך וגדל ואפילו התחלתי לכתוב שירים באנגלית בשנה האחרונהוכמה מהם הם מאסטר פיס של ממש. וכן, הדיקדוק שלי נפלא ואוצר המילים שלי הוא פואטי ומקסים. העניין הוא שאני לא מחויבת לזה כמו פעם.לא זקוקה לזה כמו פעם.פעם זה היה האוויר שלי. היום זה פשוט עוד כישרון שיש לי, ואני שונאת להרגיש ככה. פעם הכאב היה זה שהזין אותי לכתוב והיום אחרי שהכאב נעלם, נעלמה גם ההשראה. הרבה זמן</div>Thu, 13 Jun 2013 02:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lady Stardust!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684892&blogcode=13813146http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684892&blog=13813146http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684892&blogcode=13799331<div align="right" dir="rtl">באמצע הלילה לפני כמה ימים, עליתי לחדר שלי כדי ללכת לישון וכנראה הערתי את אחי הקטן בטעות. היה לו חם והוא ביקש שאדליק לו מיזוג, אז כמובן שעשיתי זאת ולאחר מכן השכבתי אותו בחזרה לישון. לחשתי לו: "אתה יודע שעוד מעט יש לך יום הולדת שמונה!" והוא החזיר לי חיוך ישנוני ופיהק. שאלתי אותו מהי המתנה שהוא הכי הכי ירצה לקבל ליום ההולדת שלו. אחי הקטן פיהק ושיפשף את עיניו והייתי בטוחה שבעוד רגע ישקע בשנתו. אך טעיתי. אחרי פיהוק ארוך במיוחד הוא השיב לי: "אהבה" וחיוך גדול נמרח על פניו. בתמורה נמרח גם חיוך על פניי, נישקתי אותו לילה טוב והלכתי לחדרי לישון. ילדים הם יצורים נבונים.הסיפור אמיתי לגמרי אגב. אני כבר מתה שהתקופה הזאת של הבגרויות תסתיים, הבגרות שלי בכימיה הייתה אחת הקשות! במקרה הטוב אני מקבלת 70...וזה עוד אחרי שעשיתי מאמץ כדי לקרוע את התחת ולקבל במתכונת 80. נכון, כימיה זה לא מקצוע קשה בכלל ואפשר להוציא 90+ בקלות, אבל לי יש את אחת המורות הגרועות בעולם. כל כך גרועה עד שכמעט כיתה שלמה נכשלה אצלה. תתפטרי כבר!*אם יש כאן מעריצי Full House הנוסטלגית במקרה אז הם בטח יבינו את התמונה הראשונה.<img style="widt</div>Fri, 31 May 2013 20:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lady Stardust!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684892&blogcode=13799331http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684892&blog=13799331http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684892&blogcode=13758827<div align="right" dir="rtl">אחד מיני שיעורי הבית שלי לחופשת פסח מהמגמה הייתה עבודה בפיסול בנושא מיצב. כלומר, התבקשנו להקים מיצב של חלל כלשהו לבחירתנו. אולם, בתקופה זו של השנה אין אפשרות לארגן לכל תלמיד חדר להקים את המיצב שלו (כי אנחנו הרבה אחרי התערוכת אמצע), אז המטרה הייתה להקים גרסה מוקטנת של החלל ולצלם אותו בצורה כזו שבצילומים החלל יראה כמו חדר אמיתי ולא כמו מודל מוקטן. אני בחרתי להקים חלל שיראה כמו קלידוסקופ מבפנים. רציתי לעשות חלל שיהיה דימוי לפנים המוח שלי, והגעתי למסקנה שקליידוסקופ זו הדוגמא הטובה ביותר; מטורף, קריפי אבל תמיד חינני ;) אלו ה- Top five. לילה טוב מהגברת אבק כוכבים שהולכת לחלום הלילה על בגד הים המטריף שהיא חושקת בו מ H&amp;M (ואף הולכת לקנות אותו השבוע כי יש לה אימא מקסימה) D:</div>Sat, 27 Apr 2013 01:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lady Stardust!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684892&blogcode=13758827http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684892&blog=13758827http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684892&blogcode=13735906<div align="right" dir="rtl">הינה משהו שכתבתי לפני שנתיים\שלוש ותכננתי לפרסם כאן ביום השואה. זה אף פעם לא הסתדר לי כי לא הספקתי לכתוב את הכל בזמן ולכן תמיד דחיתי את זה לשנה הבאה שתבוא. הפעם החלטתי No more והינה עכשיו אני מוצאת עצמי יושבת עד שעה מאוחרת בכדי לסיים מלאכה שהתחלתי לפני שנים. קריאה מהנה (: לא גדלתי בצל השואה. אינני דור שלישי לניצול שואה. אף אחד מסביי או סבותיי לא היה שם. קשה לי להתחבר ליום הזה על כן.אך אל תתנו למילים אלו להטעות אתכם &ndash; אינני מזלזלת ביום זה או בניצולי השואה וצאצאיהם. כמובן שגם אני מתעצבנת אל מול היחס המחפיר שמקבלים ניצולי השואה מהמדינה וכולי וכולי... אך לא על כך באתי לדבר.רציתי לשתף אתכם, ולו במעט, באחד מסיפורי ההיסטוריה המשפחתיים והאישיים שלי. סיפור שתמיד ליווה אותי כצל כהה, שהיה &ndash; ונשאר &ndash; שזור בין זיכרונות הילדות שלי. כשאני חושבת על סבא שלי אני חושבת על גיבור על, כשאני חושבת על גיבור על אני חושבת על סבא.ברצוני לספר לכם סיפור אחד בלבד מיני רבים &ndash; את סיפורו של סבי מצד אימי; סבא דוד ז"ל, או כפי שנהגנו לקרוא לו; סבא דודו. סבי נולד ב- 16.11.1918 בעיר קישינב שבבר</div>Mon, 08 Apr 2013 00:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lady Stardust!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684892&blogcode=13735906http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684892&blog=13735906http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684892&blogcode=13717957<div align="right" dir="rtl">וזה מה שאני הולכת לעשות עכשיו.</div>Mon, 25 Mar 2013 02:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lady Stardust!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684892&blogcode=13717957http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684892&blog=13717957http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684892&blogcode=13683468<div align="right" dir="rtl">אז הטבעתי את יגוני בארבע כוסות שמפניה ושוט של ויסקי כי חשבתי שיש לי חברים.</div>Sat, 23 Feb 2013 23:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lady Stardust!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684892&blogcode=13683468http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684892&blog=13683468