http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684725מיומנו שלheCopyright 2026 D.r sos. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684725http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/25/47/68/684725/misc/25318006.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684725&blogcode=14932607<div align="right" dir="rtl">בתל אביב כולם מזיינים את כולם אבל בעצם מחפשים אהבה, לכולם קשה להתחייב עד שהם מתנגשים עם הפרצוף בקיר ונמרחים כלפי מטה במין משבר גיל 40 עצוב במיוחד. בתל אביב מקיימים מערכות יחסים פתוחות בשם הליברליות, אבל הולכים לישון מכווצים מקנאה בלילה כי זה הורג את הנפש. בתל אביב יש אינספור אפשרויות של הכל מהכל, וכל כך קשה להחליט ולהתחייב למישהו אחד. זה כמו להיות ילד שנכנס לחנות ממתקים ומרוב שהוא רוצה הכל הוא לא מצליח לבחור כלום ונשאר בידיים ריקות. מרוב מחויבות לחוסר מחויבות בעיר ללא הפסקה, אנחנו נכבלים במחויבות לכלום. </div>Wed, 29 Nov 2017 15:26:00 +0200natali_yada@hotmail.com (D.r sos)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684725&blogcode=14932607http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684725&blog=14932607http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684725&blogcode=14332980<div align="right" dir="rtl">נכון לכתיבת שורות אלו, יום הולדתי ה21 זהו ללא ספק יום ההולדת הכי עצוב שהיה לי. נתחיל מזה ששבוע לפני היומולת בן הזוג היקר שלי הודיע לי שדווקא ב26.5 הוא יוצא למילואים. אוי. באסה בריבוע. כל כך ניסתי לשכנע אותו שיישאר אך ללא הועיל. נמשיך משם שלא הרבה שלחו לי הודעות של מזל טוב והייתי צריכה לתזכר את כולם ביום הולדתי המרחש. לחלוטין שיא חדש של השפלה עצמית. לבסוף היום יצאתי עם משפחתי המצומצמת למסעדת דגים טובה, אך שום זכר לעוגת יום הולדת או מתנה... והיום, שהחבר שלי חזר, הוא הזכיר לי שאנחנו צריכים לצאת אך שזה יהיה משהו זול, כי אין כסף. כמובן, עכשיו ממש בא לי לצאת. בקיצור חרא יום הולדת. שונאת ימי הולדת.</div>Thu, 28 May 2015 21:38:00 +0200natali_yada@hotmail.com (D.r sos)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684725&blogcode=14332980http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684725&blog=14332980http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684725&blogcode=14332979<div align="right" dir="rtl">נכון לכתיבת שורות אלו, יום הולדתי ה21 זהו ללא ספק יום ההולדת הכי עצוב שהיה לי. נתחיל מזה ששבוע לפני היומולת בן הזוג היקר שלי הודיע לי שדווקא ב26.5 הוא יוצא למילואים. אוי. באסה בריבוע. כל כך ניסתי לשכנע אותו שיישאר אך ללא הועיל. נמשיך משם שלא הרבה שלחו לי הודעות של מזל טוב והייתי צריכה לתזכר את כולם ביום הולדתי המרחש. לחלוטין שיא חדש של השפלה עצמית. לבסוף היום יצאתי עם משפחתי המצומצמת למסעדת דגים טובה, אך שום זכר לעוגת יום הולדת או מתנה... והיום, שהחבר שלי חזר, הוא הזכיר לי שאנחנו צריכים לצאת אך שזה יהיה משהו זול, כי אין כסף. כמובן, עכשיו ממש בא לי לצאת. בקיצור חרא יום הולדת. שונאת ימי הולדת.</div>Thu, 28 May 2015 21:38:00 +0200natali_yada@hotmail.com (D.r sos)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684725&blogcode=14332979http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684725&blog=14332979http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684725&blogcode=14330880<div align="right" dir="rtl">שום דבר שבעולם לא הכין אותי למפגש הזה. יום חמישי. 21.5.2015. השעה בערך 17:30. קו 66. ארלוזרוב פינת וייצמן. יושבת לתומי במושב הראשון משמאל לאחר הדלת האחורית. התחנה של וייצמן, האוטובוס מתמלא בקצב. והנה הוא עולה לו לאוטובוס פניו רגועות. עיניו תרות אחר מקום ישיבה פנוי. תואר היופי בהתגלמותו. לבוש במכנסי קאמל הורסים. נעלי מוקסין מושלמות וחולצה לבנה מכופתרת ומגוהצת. שעון יוקרתי נאחז בידו השמאלית. הוא בטח נהנה לשהות שם. העור שלו לבן ונקי, כולו מקרין אור. והפנים שלו..אויי...הפנים שלו. יש דבר כזה בכלל ?! פנים לבנות חלקות מזוקן קמעה. עיניו כחולות עמוקות. המבט שלו חודר, מתעמק. האף שלו מסליד. מושלם והולם את פניו. שיערו בצבע שטני טיפה ארוך. הוא מסתובב ופתאום מבצבצת לה כיפה קטנה בצבע שיערו. זהו! שאני אמות עכשיו! מה עוד יותר מזה ? מושלם. כמובן שתחנה הבאה אני יורדת וכולי מלאת צער על זה שלא הספקתי לזכות לעוד כמה שניות של התגלות אלוקית. לאחר זמן קצר אני רואה את בן הזוג שלי שמחכה לי וכולו עסוק בענייני העבודה. אני נזכרת באוטובוס. מסתכלת חזרה אל הבן הזוג שלי. מסתכלת לשמיים וממלמלת ברכת תודה שיש</div>Sun, 24 May 2015 15:58:00 +0200natali_yada@hotmail.com (D.r sos)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684725&blogcode=14330880http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684725&blog=14330880http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684725&blogcode=14268260<div align="right" dir="rtl">יצא לי לחשוב על זה היום אחרי סגירת שבוע של ויכוחים בלתי פוסקים ביני לבין בן הזוג שלי. אני הברווזון המכוער. אני נולדתי לבית שבכלל לא מתאים לי. אני יצאתי שונה מכולם. הם אוהבים את חיי הקהילה, את זה שמחטטים להם בחיים. ואני לא. אני אוהבת את הפרטיות שלי. אני לא אוהבת שמתחילים לשאול על חיי האישיים. אני אוהבת את מרחב המחיה שלי, וכמו חיית טרף, כשאני מתחילה להריח גנבים המקדמים לעברי עם רשת תפיסה אני מפתחת את האינסטינקטים שלי ויוצאת למלחמה על חירות וחופש. FREEDOM. בשבוע האחרון אני והבן זוג שלי מתקוטטים ללא הרף. על הדברים הבנאלים שנראים לנו הכי לא רבים על זה בני זוג אחרים- הוא טוען שאני לא מקשיבה לו ולא מתייחסת אליו, מזלזלת בו, מתלוננת כל הזמן. ואני טוענת הפוך. לא זכור לי מתי באמת ישבנו לדבר אחד על רגשותיו של האחר. אני כבר לא יכולה יותר אם להגיד לכם את האמת. אני מסתובבת בעולם ללא תחושת שייכות, אין לי למי לספר ולשתף את כל המידע הזה. כשאני מספרת את זה אני נתקלת בהמון מחסומים שכמובן גורמים לי לוותר מראש על העניין. ואז כמובן אני נסגרת, ונסגרת. עד לאובדן חשק מוחלט ליצור קשר עם העולם החיצון. </div>Thu, 15 Jan 2015 23:16:00 +0200natali_yada@hotmail.com (D.r sos)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684725&blogcode=14268260http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684725&blog=14268260http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684725&blogcode=14125268<div align="right" dir="rtl">סוגרת 20 אביבים.שומעת plug me in נזכרת בדירה של נועם בדיזינגוף מול גן השעשועים לבעלי חיים.זוכרת איך טיילנו בלילה הגשום בלי מיטרייה והרגשתי מאוהבת בכל גופי. התאהבתי בגבר תל אביבי ולא האמנתי שאתאהב עד עצמותיי גם בעיר.ביי נועם, שלום עיר.שלום עירשלום איתי.לימדת אותי לעשן.נייס גיי.ביי איתי.שלום עיר.היי צינה, שלום לכיכר.ביי כיכר, להתראות צינה.היי אני נטלי, שלום מושיק עפיה, אני בן.ביי נטלי, להתראות תל אביב.היי בן, היי עכו.שלום ולא ברכה למזרחית. היי עופר לוי. אפשר להתחלק? לא!? הא.בכי. צרחות. דיכאון.שלום ולא להתראות בןהתגעגתי אלייך תל אביב.צבע בשיער. פירסינג בפה. ראסטות.התחלת לעשן. יפה.היי ערן. שלום.היי תל אביב. היי ערן.היי אני. היי אתה.תל אביב רק את בתמונה.</div>Fri, 30 May 2014 13:33:00 +0200natali_yada@hotmail.com (D.r sos)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684725&blogcode=14125268http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684725&blog=14125268http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684725&blogcode=14110973<div align="right" dir="rtl"> </div>Tue, 13 May 2014 21:38:00 +0200natali_yada@hotmail.com (D.r sos)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684725&blogcode=14110973http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684725&blog=14110973http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684725&blogcode=13936674<div align="right" dir="rtl">אחנך את ילדייכמו שאני הייתי רוצה שייחנכו אותי.להוריד את הראש שמבוגר מדבר,שלא לדבר על לקום שכשהוא נכנס.ארצה שידעו שבע"ח יש להם זכויות,ואין להתעלל בהם או לאכול אותם.אלמד אותם שגם להם יש רגשות, אבא, אמא - שתשמור עליו מכל משמר.ושגם להם מותר לחיות בכבוד.שזקנים ותינוקות הם חפים מפשע,תמימים, כל אחד בדרכו שלו.</div</div>Sat, 12 Oct 2013 19:45:00 +0200natali_yada@hotmail.com (D.r sos)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684725&blogcode=13936674http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684725&blog=13936674http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684725&blogcode=13927532<div align="right" dir="rtl">אתמול הוגשו כתבי אישום נגד המתעללים. העבירות הקשות כללו הכאת חסר ישע בעזרת מקלות עץ וצינורות פלסטיק, חשמול בעזרת שוקר, עינויים וגרימת סבל וכאב. מזעזע, נכון? אבל לא, לשם שינוי הפעם לא מדובר בעבירות של אם מתעללת או אב מכה כלפי ילדיהם הרכים, אלא בהתעללות בבעלי חיים. עגלים, ליתר דיוק. ילדים מזן אחר. כתבי האישום הוגשו נגד מנהל קו השחיטה, סגנו ושני עובדיו במפעל "אדום אדום" של חברת תנובה, בעקבות תחקיר "כלבוטק". מראות הזוועה שצולמו במצלמה הנסתרת של עובדי קו השחיטה - ברברים חסרי לב - מכים עגלים ללא רחם, מחשמלים אותם על מנת לזרזם, ליבם אטום ואדיש לצרחות הכאב ולגעיות הסבל של אלה שגם כך הולכים אל סופם - לא השאירו שום נפש אדישה. אנשים שמתעללים בבעלי חיים, ולא משנה אם זה במסגרת עבודתם - כי גם בקר המיועד לשחיטה אינו "מוצר" או "מזון" שיש להתעלל בו - או אם מדובר בסתם פסיכופתים שמתעללים בכלבים ובחתולים להנאתם הגרוטסקית, חייבים לשאת בעונש מקסימלי, כזה שנושאים בו הורים שהתעללו בילדיהם (ולצערי לא חסרים מקרים כאלה במדינתנו), אנסים, פדופילים ושאר מבצעי עבירות חמורות. בעלי חיים אינם נבדלים מילדים בכך שגם הם</div>Wed, 02 Oct 2013 22:52:00 +0200natali_yada@hotmail.com (D.r sos)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684725&blogcode=13927532http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684725&blog=13927532http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684725&blogcode=13921292<div align="right" dir="rtl">לראשונה ראיתי לידה של פרה.זה אירוע משמח, בשביל מי ששותה חלב, פחות בשביל הפרה והעגל..אחרי 9 חודשים של הריון הוא סוף סוף נולד, וסוף סוף היא החלה לייצר חלבשזה מה שעושה את האירוע הזה משמח, בשביל מי ששותה את החלב, שזה באופן מפתיע לא העגל.העגל נלקח מאמא שלו כמה שעות אחרי הלידה, כדי שהוא חלילה לא ישתה את החלב שנוצר עבורו,והחלב שנוצר עבורו יוכל להגיע למי שכן שותה את החלב, שזה בעצם מין אחר בכלל והוא בן אדם.כלומר - העגל הגיע לעולם שלנו כתוצר לוואי של תעשיית החלב, הוא לא יצור חי, למרות שהוא יצור חי.אין לו מקום בתעשייה הזו והוא ישחט בחודשים הקרובים - כעגל.כפתרון למה עושים עם התוצר לוואי הזה נוצרה תעשיית "עגלי החלב"אני יודע שהרבה אנשים לא אוכלים בשר עגל מתוך עיקרון (וגם אני הייתי ביניהם)לצערי זה לא מה שיציל את העגל - תפסיקו לצרוך מוצרי חלב, זה מה שיציל את העגל.עוד כמה שבועות היא תאנס שוב,שזה אירוע משמח, בשביל מי ששותה חלב, פחות בשביל הפרה. <img style="width: 9</div>Thu, 26 Sep 2013 20:11:00 +0200natali_yada@hotmail.com (D.r sos)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684725&blogcode=13921292http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684725&blog=13921292