http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684404My LIFEheCopyright 2026 ~Firefly~. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684404http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684404&blogcode=11824488<div align="right" dir="rtl"> או שאני לא מסוגלת לשבת על התחת שלי ולהתחיל ללמוד או שאני פשוט מפגרת. אני לא יודעת כלום.כלום. ובמקום אני יושבת במחשב כמו ילדה מפגרת וכותבת בבלוג שגם ככה אף אחד לא קורא. בא לי לצאת לחורשה להשכב בפרדס ולא לעשות כלווווווום. מצידי שלא תהיה לי תעודת בגרות. אני אהיה מנקת רחובות וזהו. פשוט המוח שלי לא מסוגל להכיל כמות כזאת של חומר. אהאהעאעאהעאהעאהההאעע. על זה אני חושבת עכשיו. אלוהים תעשה שמשהו אחד טוב לפחות יקרה. אין לי כבר כוח לחיות באמת בא לי ללכת לישון ולקום לאותו יום לעשות בו משהו שונה ולא להתבגר. בא לי לחיות ביער עם ההוא ולא לראות מבוגר יותר לעולם. אני יודעת שזה מפגר אבל ככה אני מרגישה כנראה שאני באמת מפגרת. מפגרת ושמנה. </div>Wed, 02 Jun 2010 15:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (~Firefly~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684404&blogcode=11824488http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684404&blog=11824488http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684404&blogcode=11797135<div align="right" dir="rtl">שמישהו כבר יוציא אותי מהבור הזה. בחיים לא הייתי כ"כ מדוכאת. זה הכל ביחד. אני לא יכולה יותר. אני מתגעגעת. מאוכזבת. עייפה. טיפשה. שמנה. אף אחד לא מסוגל להוציא ממני חיוך כרגע. אני שונאת את כולם. אני לא מצליחה כלום אני גרועה. למה אני ככה אם לא חסר לי כלום? לא רוצה ללמוד. אוכלת כמו פרה. לא רוצה לרקוד. לא רוצה לצחוק. לא רוצה לצאת. מה נהיה ממני? כולם מאכזבים אותי. כולל אני נמאס לי. כ"כ נמאס לי...:( אלוהים. תעשה שיקרה לי משהו טוב. תעשה פעם אחת שאני ארגיש נפלא ... תעשה שיקרה משהו כבר. רק תעשה.</div>Thu, 20 May 2010 20:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (~Firefly~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684404&blogcode=11797135http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684404&blog=11797135http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684404&blogcode=11729035<div align="right" dir="rtl"> יום הזכרון לחללי מערכות ישראל תנצב"ה במותם ציוו לנו את החיים זה יום הזכרון הראשון שאני מרגישה כל כך מחוברת לעם שלי. לארץ שלי. למולדת שלי. אני אסירת תודהרק רציתי לומר תודה. תודה על זה שאתם מגנים עלינו. <FONT size</div>Mon, 19 Apr 2010 14:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (~Firefly~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684404&blogcode=11729035http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684404&blog=11729035http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684404&blogcode=11718950<div align="right" dir="rtl"> תמיד דיברתי על היום הזה שיבוא... היום הזה שאני אעבור מדיבורים למעשים. די כבר. נשבר לי. אני מתחילה להתעסק בדברים החשובים בחיים בתקווה שזה ישכיח בי את הרצון למתוק, מטוגן...וכמה שאני אוהבת לאכול. אז להתראות פרה. אני שיא הרצינית הפעם. זה לא יכול להמשך ככה. בהצלחה לי. ואני אזדקק לה.. :|</div>Wed, 14 Apr 2010 22:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (~Firefly~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684404&blogcode=11718950http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684404&blog=11718950http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684404&blogcode=11707761<div align="right" dir="rtl"> שוב. אכזבת. במקום להכנס לבלוג הזה ולהתחרט כל הזמן על מה שעשית, שהשארת אותי בבית ושהלכת לאכול בחוץ. אל תתפלאי שלא הולך לך. תתחילי לעשות. וזה רציני הפעם. בפעם הבאה אל תשכחי אותי בבית. וכל פעם שאת מכניסה משהו לפה תחשבי עלי. ומה שאת עושה לי. את משמינה אותי. את יודעת שתחושת הריקנות הזאת ממלאת את הלב שלך. אנשים יתחילו להתייחס. לשים לב. התוכנית שלך היא כזאת: התנזרות ממתקים\חטיפים. התנזרות ממטוגנים\קלוריות ריקות\שתיה ממותקת. ספורט. המון המון המון המון מים. - הפחתה בכמויותאוכל. לא לאכול בחוץ. ספורט. ספורט ספורט ספורט ספורט ספורט. המון המון המון המון המון המון מים. - הגעה למראה הרצוי. השגת המטרה. _______________________________________ כדאי לך להתחיל להתזיז את התחת. אחרת תשארי תקועה במקום. בהצלחה לי. אני מפחדת כל כך שאני עושה טעות. ואני אגרום למשהו שלא רציתי. </div>Fri, 09 Apr 2010 21:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (~Firefly~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684404&blogcode=11707761http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684404&blog=11707761http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684404&blogcode=11704924<div align="right" dir="rtl"> הקול בראש הזה.. הוא חוזר אלי... הוא כל הזמן מהדהד לי בראש...הוא לא יוצא...הוא אומר חתיכת שמנה. חתיכת שמנה מכוערת. איך הרשית לעצמך? מה חשבת!?מה עבר עליך באותו בדיוק?! בלי לחשוב פעמיים. ככה. בלי שום מחשבה. כמו ילדה מטומטת מפגרת. מהיום את יכולה לשכוח מכל מתוק. מה את חושבת?! שככה תרזי!? רק חושבת על זה כל הזמן. אבל בתכלס לא עושה כלום. רק דיבורים את יודעת. ולמה את חושבת שאת לא מוצאת מכנסיים שטובות עליך?? כי את השמנת! במקום לרזות, השמנת!!! ולמה את חושבת שהחברות מעקמות לך פרצוף כשאנחנו מדברות על הצורה של הגוף... הן חושבות לעצמן שהשמנת בטירוף, אבל הן בחיים לא יאמרו לך את זה. תסתכלי על עצמך. כנראה שהשומן עלה לך כבר למוח. פשוט תסתמי את הפה שלך ותזיזי את התחת השמן הזה כבר.</div>Thu, 08 Apr 2010 18:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (~Firefly~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684404&blogcode=11704924http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684404&blog=11704924http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684404&blogcode=11702967<div align="right" dir="rtl"> היום אמרו לי שרזיתי. אני לא יודעת אם זה סתם הסתלבטות של בנים בגיל 14 אבל...אמרו. אמרו "תראי איך רזית! ממש אנורקסית" כאילו... לא ממש ברצינות... בסתלבט כזה אבל לך תדע. :\ אני יודעת שיש מצב גדול שהם סתם אמרו כי הם מתים על הצומי שלי אבל...הם עשו לי את היום. עשיתי פרצוף עקום.. אבל כל כך שמחתי - הרגשת סיפוק ענקית.. כאילו באמת זה קרה הרגשתי כל כך טוב עם עצמי..בדיוק אכלתי באגט ביצים הסתכלתי עליו,וזרקתי אותו לפח. (למרות שהוא היה כל כך טעים...) אבל אני לא מאמינה להם... אין מצב שהצלחתי אפילו קצת. יש לי רק משהו אחד לומר THANKS FOR MAKING ME FIGHTER </div>Wed, 07 Apr 2010 19:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (~Firefly~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684404&blogcode=11702967http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684404&blog=11702967http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684404&blogcode=11685374<div align="right" dir="rtl"> די. החלטתי סופית. זה כבר עובר כל גבול. אני מתנזרת מכל שוקולד, מתוק, חטיפים, אנאערף... כל מה שיש בו קלוריות ריקות. אם אני אצליח אני לא אוכל גם לחם רגיל.. רק את הקל המגעיל הזה... אני הולכת להוריד6 קילו. ושום דבר לא יעצור אותי. אני הולכת לחיות בחדר כושר מעכשיו ואני אזיע כמו סוס רק בשביל זה. כולן גבוהות ורזות. רק אני נשארתי שמנה ונמוכה. הבטן שלי הולכת להיות שטוחה התחת קטן והיריכיים לא יראו כמו זוג היפופוטמים. אני הולכת להראות מדהים עד הקיץ. רזה וחטובה :) בהצלחה לי ;)</div>Wed, 31 Mar 2010 11:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (~Firefly~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684404&blogcode=11685374http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684404&blog=11685374http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684404&blogcode=11681457<div align="right" dir="rtl"> ערב חג. אני כל כך אוהבת את האווירה של החג ובמיוחד החופש הזה שהייתי כל כך זקוקה לו.. :) כרגיל אני אלבש איזה חולצה גדולה מנופחת כדי להסתיר את כל השומן הזה. זה כל כך מגעיל אותי... ובמקום לרדת עליתי! 2 קילו...! איך אני מצליחה לעשות את זה.. אני כל כך מוכשרת אווךך. כל פעם מחדש אני מבטיחה לעצמי שאני לא אוכלת אבל כל כך מתאים לי להתעלם מהעצמי הקודם וברגע שאני רואה אוכל אני כבר מאבדת שליטה.. רק אני נהנת ככה מאוכל? הפנים שלי השמינו, היידים אפילו האצבעות! השומן מתחיל לעלות לי כבר למוח.. אני לא יכולה ככה יותר! זהו. מהיום אני מתחילה לעשות ספורט- המון, לשמור וגם אולי אפילו לצמצם באוכל. הירקות הולכים להיות החברים הכי טובים שלי. אני לא אתן לעצמי לעלות ממה שאני עכשיו. זה פשוט נורא.. זה כל כך מגעיל אותי אני רוצה בטן שטוחה. ועצמות בולטות ... אבל אני לא אנורקסית! אני מדברת ככה אולי.. אבל אני ממש לא! לא יקרה לי כלום אם אני לא אוכל הרבה ואשתה הרבה מים ואעשה הרבה ספורט. אני אהיה בריאה יותר ויפה יותר. נכון? <IMG title=http://blog.lib.umn.edu/biomdoc/access_services/general/ style="PADDING-RIGHT: 0px;</div>Mon, 29 Mar 2010 15:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (~Firefly~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684404&blogcode=11681457http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684404&blog=11681457http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684404&blogcode=11621501<div align="right" dir="rtl">לא יודעת למה חזרתי לפה... המקום הזה עושה לי רע אבל גם ככה אני מבואסת עוד מלפני שאני נכנסת...אז זה לא משנה כל כך סתם הרגשתי בודדה.. אותה הרגשה מוזרה שהרגשתי עוד כשכתבתי פה. אני פשוט אדם כזה. אני לא מסוגלת לשמוח. אף פעם. ואפילו החיוך הזה שכולם התרגלו אליו. זה לא בגלל שאני באמת מאושרת זה סתם מתוך נחמדות...אני חושבת שאני לעולם לא אצליח להיות מאושרת. זה פשוט תמוהה בתוכי. אני שונאת את המקום שהגעתי אליו. כל הזמן מחפשת רק תשומת לב. וזה לא שאין לי. אני פשוט צריכה אותה בהרבה. יותר מידי. אני שונאת את עצמי. כל הזמן צריכה צומי. אני שונאת את כולם. אני אראה לכולם מה זה. אני ילדותית. אז מה!? אני הולכת להפוך לנערה הכי שווה פצצה מהממת או וואט אבר. אין לי חברות שמבינות אותי. יש לי חברות טיפשות. חוץ מאחת, שהיא פשוט תמימה מידי. כל השאר סתם. למה אני כותבת את זה בכלל? אני פשוט מטורפת.</div>Mon, 01 Mar 2010 21:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (~Firefly~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684404&blogcode=11621501http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684404&blog=11621501