http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684356heCopyright 2026 ~ gaya ~. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684356http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684356&blogcode=11967061<div align="right" dir="rtl">איכס, הכל כל כך מגעיל. מתחילה צום, לא מוגבל בזמן. בגלל שהיום הראשון תמיד הכי קשה לי, אני הולכת לעדכן כל שעה. 14:00, 15:00, 16:00, 17:00 , 18:00 , 19:00 ,20:00 , 21:00 , 22:00</div>Mon, 09 Aug 2010 16:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (~ gaya ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684356&blogcode=11967061http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684356&blog=11967061http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684356&blogcode=11736196<div align="right" dir="rtl">יומן אכילה אתמול- קפה הפוך (100), אייס ארומה דיאט (140), רבע תפוח (20), כרוב מבושל (100-150) סה''כ- בסביבות ה- 400 היום- נס קפה (50), כרוב מבושל (100-150), חביתה (120), גבינה בולגרית (50), עגבניה קטנה (20) סה''כ- בסביבות ה- 350</div>Thu, 22 Apr 2010 19:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (~ gaya ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684356&blogcode=11736196http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684356&blog=11736196http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684356&blogcode=11682089<div align="right" dir="rtl">אני לא מאמינה שערב ליל הסדר ואני בבסיס, יושבת לבד במשרד וגולשת באינטרנט. אני סוגרת מיום ראשון עד רביעי בבוקר עם עוד כמה בנות שנדפקו כמוני. הקטע הוא שכל שאר הבנות רוסיות ורובן לא ממש מציינות את פסח בבית, אז אני היחידה שממש קשה לה עם זה. אפילו לא הלכתי ל''סדר'' שעושים פה בחדר אוכל כי אני מבואסת וממש אין לי תיאבון. מצחיק שלפני שנה זה בערך היה החלום שלי-לא להיות חייבת ללכת לאורוחות משפחתיות ולהיות במצב של חוסר תיאבון טבעי, במיוחד בפסח. אבל בדוגרי, זה די קשה עכשיו. היום אכלתי- בוקר- קפה (40) צהריים- גביע קוטג' אישי 3% (80) ערב-2 פריכיות אורז (60) סה''כ- 180. אני לא בטוחה אם אני מרוצה או לא. בכל מקרה,הדיאטנית הולכת להרוג אותי. חג שמח גאיה</div>Mon, 29 Mar 2010 20:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (~ gaya ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684356&blogcode=11682089http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684356&blog=11682089http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684356&blogcode=11680501<div align="right" dir="rtl">שלום, אני גאיה, אניבת 19 ואני מתמודדת עם הפרעות אכילה. אני לא זוכרת את הפעם הראשונה שבא החלטתי לצום. אחרי שניסתי לשחזר שוב ושוב את האירועים מהילדות, אני מהמרת שזה היה בסביבות גיל 10-9, אבל אל תתפסו אותי במילה. בכל מקרה, את המילה דיאטה הכרתי הרבה לפני. אחותי שגדולה ממני בשנתיים מתמודדת עם עודף משקל משמעותי מגיל 4 וככה גם ההורים.בואו נגיד שהרבה דיאטות נוסו אצלי בבית.הגנטיקה כנראה פסחה עלי, כי אני תמיד הייתי רזה. מאוד רזה ומאוד גבוהה. בדיעבד, התחלתי לצום כי רציתי צומת לב. בחנתי את עצמי ואת הסביבה- כמה זמן אני יכולה לצום, כמה אני יורדת במשקל ותוך כמה זמן ישימו לב שאני לא אוכלת.(רמז- לא שמו לב). בדר''כ הייתי נכנעת תוך יומיים שלושה, בכל זאת הייתי ממש קטנה. בגיל 12 נכנסתי לבית ספר לאומנויות במגמת מחול. אתם יכולים להבין שזה לא בדיוק עזר להשקיט את מה שכבר התחלתי לטפח. מבחינתי נכנס גורם נוסף למשוואה-הנושא של דימוי גוף. בערך בגיל הזה התחלתי לרצות לרזות. הימים של צמצום באוכל וצומות התארכו, אבל עדייו לא ברמה של אנרוקסיה. כמה ימי צום פה, שבועיים דיאטת כאסח שם אבללא יותר. גם המשקל יחסית יציב. ה</div>Mon, 29 Mar 2010 01:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (~ gaya ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=684356&blogcode=11680501http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=684356&blog=11680501