http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6831זה נחמד להיות חשוב, אבל חשוב יותר להיות נחמד.heCopyright 2019 בחור טוב. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6831http://f.nanafiles.co.il/upload/122004/IsraBlog/6831/misc/1189594.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6831&blogcode=14937905<div align="right" dir="rtl">אי אפשר לסמוך על ישרא. מבטיחים שהכל ימחק, כולם בנוסטלגיה ועצובים, ממהרים לגבות ולחפש מקום אחר להעביר אליו את הזכרונות ואז מגיע התאריך והם לא מחקו שום דבר! אז בינתיים, אני אמשיך לכתוב כאן, כי באמת שישראבלוג זה הבית ואני לא יכול להתחייב שיהיה לי נוח להמשיך לכתוב בכתובת של הבלוג החדש. אז אני כותב כאן עד שבאמת ימחק הבלוג. אז מה קרה איתי בשנים האחרונות? נולדה לי בת בשבוע שעבר. היא הילדה השמינית שלי. יש לי עכשיו שישה בנים ושתי בנות. הרבה אנשים שואלים אותי איך אני מסתדר עם כל כך הרבה ילדים והאמת שזה לא כל כך קשה. הילדים טובים וחמודים. הגדולים עוזרים עם הקטנים וב"ה יש לנו משפחה טובה ושמחה. עבודה- אני עובד באותו מקום למעלה מעשר שנים. מצד אחד אני מרגיש שמאוד מעריכים אותי ואת מה שאני עושה. בזמנו המנכ"ל (שכבר ז"ל) אמר שאני נכס לחברה ואני האמנתי לו. הבעיה שמצד המנהלים שלי כנראה שאין תמימות דעים האם אוכל למלא תפקיד משמעותי יותר ולצערי אני לא רואה שאני מתקדם. כדי להתקדם אצטרך לעבוד קשה וללמוד דברים חדשים שבאמת אני לא יודע עדיין. אני מוכן לאתגר אבל גם צריך להשקיש בזה זמן. במה שאני עוסק כרג</div>Thu, 04 Jan 2018 20:13:00 +0200bachoortov@gmail.com (בחור טוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6831&blogcode=14937905http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6831&blog=14937905http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6831&blogcode=14935495<div align="right" dir="rtl">בשבוע שעבר היה ערב גיבוש של החברה' מהעבודה. כל אחד היה צריך לשלוח למארגנת משפט שאף אחד לא יודע עליו כדי ששאר העובדים ינסו לנחש במי מדובר. המשפט שאני בחרתי היה "כתבתי בלוג פופולרי שזכה בפרסים ונסקר בעיתונים ואתרים נפוצים". כשהגיע רגע החשיפה סיפרתי במעומעם שכן, היה לי פעם בלוג, אבל סוגרים את האתר ולכן לא גיליתי להם את כתובתו של הבלוג. יצא לי טוב שבדיוק באותו יום לא הייתה גישה בכלל לישראבלוג ונתתי להם להבין שאין איך למצוא את הבלוג יותר. זה שהם לא התעניינו יותר מדי תרם גם, אבל למה לי להרוס סיפור טוב עם עובדות. והנה הגענו אל קו הסיום, רגע לפני שינתקו את השרתים. בשבוע האחרון עמלתי במרץ בנסיונות לגבות מה שיכולתי ולהעביר את הזכרונות למקום אחר, בתקווה שהוא יהיה הבית החדש של הבלוג. מתוך מעל 800 פוסטים (האמת שחשבתי שהיו יותר), הצלחתי להעביר 650 לכתובת החדשה. ובכן, רשמו לפניכם: https://bachoortov.blogspot.co.il/ זו הכתובת החדשה של הבלוג הזה. אני לא יודע איך עושים מנוי שם, אז מי שיודע שיעשה (אם הוא רוצה להמשיך לעקוב). אני מקווה לעדכן מתישהו. ובינתיים, אומר תודה. תודה על 14 וחצי שנים שליו</div>Sun, 17 Dec 2017 22:24:00 +0200bachoortov@gmail.com (בחור טוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6831&blogcode=14935495http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6831&blog=14935495http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6831&blogcode=14934953<div align="right" dir="rtl">בשקט בשקט, בלי לשים לב, חלפו להן שנתיים מאז הפוסט האחרון.בינתיים ערוץ עשר החליט לסגור את ישראבלוג לצמיתות ובסוף החודש הזה, כל הבלוגים ימחקו.כמן רבים וטובים הצלחתי לגבות את הבלוג.עכשיו רק נותר לבחור אכסניה ראויה שאליה אפשר להעתיק הכל ולהמשיך (לא לכתוב) משם. ואולי דווקא המעבר למקום חדש יצית מחדש את חיידק הכתיבה.כך או כך, אני מקווה שאספיק לעדכן על מיקומו של הבלוג החדש לפני שהאתר הזה ימחק לצמיתות. ואם לא אספיק, חפשו "כיפה סרוגה" או "הבלוג של בחור טוב" ואני מניח שבעזרת מנועי החיפוש תמצאו אותי שוב, אם תרצו.אני לא נפרד ממכם עדיין כי אני חושב שעוד יש זמן. מצד שני לא חשבתי שיעברו שנתיים בין הפוסט הקודם לנוכחי.המלצות על פלטפורמות חלופיות לבלוג יתקבלו בשמחה.הכל כבר הועתק לוורדפרס, אבל אני לא כל כך אוהב את הממשק שם. חשבתי על בלוגר של גוגל.מה אתם אומרים?</div>Wed, 13 Dec 2017 01:30:00 +0200bachoortov@gmail.com (בחור טוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6831&blogcode=14934953http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6831&blog=14934953http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6831&blogcode=14419413<div align="right" dir="rtl">מכירים את זה שפתאום ממש מדגדג לכתוב ואתם לא יודעים על מה? אז לי ממש התחשק לכתוב. נכנסתי למסך העריכה ואז התחלתי לטייל בבלוגים שהפנו לבלוג שלי כדי לראות מה חדש אצלם. אבל כל הבלוגים נטושים כבר שנים. לאן כולם נעלמו? מה קורה איתם? איתכם? תעדכנו... </div>Mon, 07 Dec 2015 00:46:00 +0200bachoortov@gmail.com (בחור טוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6831&blogcode=14419413http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6831&blog=14419413http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6831&blogcode=14326089<div align="right" dir="rtl">כמעט כל יום אני מקבל הודעת סמס עם המבצעים השונים שיש ברשת אופנה מקומית. אתמול החלטתי לנצל את המבצע שהם פרסמו: "3 חליפות גן ב-50 ש"ח". היות ואני כבר מכיר את הרשת ויודע שלכל מבצע שם יש אותיות קטנטנות, ניגשתי לקופאית לאחר סיבוב מהיר בחנות ושאלתי מה כלול במבצע. היא הצביעה לאזור מסויים בחנות ואני שאלתי אם כל החליפות שם במבצע. "לא.. רק איפה שתלויים חליפות". הלכתי למדפים המדוברים ובחרתי 6 חליפות. עמדתי שוב בתור. הייתה רק אישה אחת לפני, אבל פתאום מישהו דחף את היד שלו בינינו והניח על ערימת גופיות שהייתה על הדלפק עוד גופיה. הוא נעץ בי מבט שכולו אומר "הייתי פה כבר" והסתכל שוב על ערימת הגופיות. ביני לביני תהיתי אם הקופאית תפנה אליו או אלי ראשון, אבל ברגע שהאישה סיימה את קניותיה האיש והגופיות קפץ כנשוך נחש והושיט לקופאית ההמומה את הגופיות שזמם עליהן. לאחר ששילם מה שנדמה לי כמו מחיר מופקע, הגיע תורי. הקופאית התחילה לערוך את החשבון שלי ואחרי שכבר הסירה את פלסטיק הבטחון (נו, הדבר הזה שמצפצף ביציאה מהחנות אם לא מורידים אותו מהבגד קודם), אמרה לי כבדרך אגב "זה לא במבצע". "זה לא במבצע?!" נדהמתי.</div>Wed, 13 May 2015 21:16:00 +0200bachoortov@gmail.com (בחור טוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6831&blogcode=14326089http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6831&blog=14326089http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6831&blogcode=14321765<div align="right" dir="rtl">השמועה אומרת שסוגרים את ישראבלוג בעוד חודש-חודשיים. לכאורה זה לא אמור להפריע לי. הרי אני בקושי מעדכן ואת רוב הבלוגרים החדשים אני לא מכיר בכלל. אבל יש פה את כל זכרונותיי שאספתי וכתבתי במשך כמעט 12 שנים ואי אפשר פשוט לסגור הכל ביום בהיר אחד, ולנופף בססמאות כמה ישראבלוג חשוב וכמה הוא הולך לעלות בסדר העדיפויות של נענע10. במשך 12 שנים זה היה המקום לפרוק את התסכולים, לנסות להצחיק עם חוש ההומור התפל שלי, להביע דעה על נושאים בוערים יותר או פחות ובעיקר לכתוב. אני לא רוצה לעבור למקום אחר. אם האתר יסגר סביר שלא אפתח בלוג חדש באתר מתחרה. לפני כמה שבועות שלחתי למישהי בעבודה את הקטע על מה שקורה בבר מצווהשכתבתי ב-2004. בתגובה היא אמרה שאני חייב לפתוח בלוג. כעבור זמן קצר שלחתי לה קישור לבלוג שאף אחד בעבודה לא יודע על קיומו (ג'אגר כבר לא עובד איתי לצערי). יהיה לי מאוד עצוב אם יסגרו את ישראבלוג. האצבעות מדגדגות הרבה ורוצות להקליד פוסט מדי פעם. אני נחשב לאחד מ"ותיקי ישרא" (שלא לומר "זקני ישרא"...). אי אפשר לצפות מתרח כמוני ללמוד אתר חדש. ובכלל אני נהיה סנילי לעת זקנה. היתרון הגדול זה שתמיד מכירי</div>Tue, 05 May 2015 00:13:00 +0200bachoortov@gmail.com (בחור טוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6831&blogcode=14321765http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6831&blog=14321765http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6831&blogcode=14285903<div align="right" dir="rtl">בשנת 1987 פרסם אורי אורבך ז"ל מאמר בכת העת "נקודה" שקרא לשמיניסטים להצטרף לתקשורת שבאותם ימים הייתה דלילה בחובשי כיפות ולובשות חצאית. הרבה מהדתיים שנמצאים כיום בתקשורת אמרו כי המאמר הזה נתן להם את הדחיפה להצטרף. השבוע פרסם אתר וואלה את המאמר ולטובת מי שפספס, או רוצה לקרוא אותו כאן, אני מביא אותו במלואו. הטובים לתקשורת / אורי אורבך (המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "נקודה", גליון 106. ח' בטבת תשמ"ז 9.1.87) שמיניסט יקר, הר"מ שלך בישיבה התיכונית בטח קורא לתקשורת בשם "תישקורת". וזה במקרה הטוב. "עלמא דשיקרא", הוא חוזר בכל הזדמנות ו"לא חשוב מה יאמרו השדרנים חשוב מה יעשו היהודים". אחר-כך הוא מצטט את ה"שפת-אמת". במידה מסוימת הר"מ שלך צודק. אבל צר לי לעוף סמכות: הר"מ צודק, אבל הדעות שלו לטווח ארוך הן אסון. מידי שעה אנו משלמים בריבית-דריבית, את ההתנתקות והנתק שבין הציבור שלנו לעולם התיקשורת. הדעות הלאומיות והנכונות יוצאות וידיהן על ראשן בכל הרשתות ובכל השעות. הזמן היחידי של ביטוי פחות או יותר אובייקטיבי לדעותינו בקול-ישראל הוא בין השעה אחת אחרי חצות ל-6 בבוקר: צפצוף ארוך וצורמני. בגלי-צה"ל אף</div>Fri, 20 Feb 2015 10:30:00 +0200bachoortov@gmail.com (בחור טוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6831&blogcode=14285903http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6831&blog=14285903http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6831&blogcode=14264727<div align="right" dir="rtl">לא הספקתי לספר לכם שנולד לנו בן לפני כמה חודשים. בהמשך למסורת המפוארת במשפחתנו קראנו לו בשם שמתחיל באות א'- איל. כמו כל תינוק, גם איל צורך חיתולים ולכן דאגנו למלא את הבית במלאי חיתולים- כולם מסוג האגיס פרידום שזהו המותג המועדף על אשתי. לאחרונה, שופרסל השיקה חיתול חדש עם ההבטחה: אותה האיכות, ללא המותג, בפחת כסף. קיבלתי חבילה של חיתולי שופרסל במידה 3 לבדיקה והחלטתי להעמיד במבחן את ההבטחה של שופרסל. "אותה האיכות" החיתול של שופרסל חמוד. הוא מעוטר בציור של כבשה חמודה, אך הוא עבה הרבה יותר מחיתול של האגיס או פמפרס. מבחינת העובי הוא מזכיר חיתול של טיטלים פרימיום או בייבי סיטר. אך מי שמשווה אותו להאגיס ירגיש שהוא קצת יותר מגושם כי הוא גדול יותר. מבחינת ספיגה החיתול של שופרסל לא רע, אך הוא נחות מזה של האגיס. את החיתול של שופרסל צריך להחליף בתדירות גבוהה יותר, משום שהוא לא סופג כמו זה של האגיס. הבחיתול של האגיס אם נשכח להחליף חיתול מיד לא יקרה שום דבר, אך בחיתול של שופרסל תהיה דליפה וזה כבר ממש לא נעים. חיתולי האגיס אנו מחליפים 4-6 פעמים ביום, לעומת 6-8 פעמים ביום חיתול של שופ</div>Fri, 09 Jan 2015 09:52:00 +0200bachoortov@gmail.com (בחור טוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6831&blogcode=14264727http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6831&blog=14264727http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6831&blogcode=14259682<div align="right" dir="rtl">קצת לפני חנוכה צפיתי עם אהרן (שהוא המתבגר הבכור שלי- כבר בן 13) במופע מוזיקלי שכתב חנן בן ארי המוכשר. המופע נקרא "מתבגרים- מופע מוזיקלי" והוא עוסק במתבגרים ובהורים של מתבגרים ומה שביניהם. במופע מופיעים חנו בן ארי, ניר רובין ויעקב אסרף. לאורך המופע הם הציגו מצבים שהקהל יכל להזדהות איתם וסיפרו סיפורים מרגשים וחוויות אישיות שאחר כך התחברו לשיר. חנן, למשל, סיפר על כך שכשהיה בן 8 אחיו הגדול (נריה, בן 15) חזר בשאלה ועזב את הבית. הוא סיפר איך היה לגדול בבית שכל הזמן אמרו לו "תיזהר שלא תגמור כמו אחיך!" ואיך היה מצפה לואח שיבוא בכל יום שישי שבו הבטיח לבוא, ואיך לא תמיד קיים. כעבור כמה שנים הם (האחים) כתבו יחד את השיר "אחים" באמצעות האימייל: בית חנן ובית נריה. אחרי שחנן סיים לספר את הסיפור הוא שר את השיר עם ניר רובין (ששר את הבתים של נריה). החבורה היטיבה לתאר מצבים שאפשר להזדהות איתם הן מנקודת המבט של ההורה והן מצד המתבגר. באחד הקטעים הם הזכירו את זה שלכל אבא יש את "המבט". בשלב זה לחשתי לאהרן: "לי אין מבט, נכון?". אהרן חירחר בבוז אז נעצתי בו מבט מאיים והוא שתק. אני נהנתי מהמופ</div>Tue, 30 Dec 2014 23:02:00 +0200bachoortov@gmail.com (בחור טוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6831&blogcode=14259682http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6831&blog=14259682http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6831&blogcode=14094794<div align="right" dir="rtl">לפני כמה שבועות הוקמה קבוצה סודית בפייסבוק. כמה סודית? ובכן, זה תלוי אם זכיתם להיות בין 720 חברי הקבצה או שאתם שומעים עליה כאן לראשונה. לכל מי שלא שמע על הקבוצה, אספר בקצרה ש-נ' אחת הבלוגריות היותר ותיקות בישרא החליטה להקים קבוצה שתכיל את כל נוטשי ישרא-בלוג לדורותיהם. מיהם נוטשי ישרא-בלוג? כל אלה שהיה להם בלוג לפני עשר שנים והיום כבר אין להם. וכך, בשקט מופתי יצאו כל ותיקי ישרא ונחשפו לעיני כל הקבוצה. כל אלה שלפני עשור כיכבו בטבלת "הפעילים במיוחד" ומאז הבלוג שלהם העלה אבק או נסגר. כל אלה, מלבד מרגי שלעד תישאר חידה כנראה ועוד עשרות בלוגרים פעילים יותר או פחות. גם אני נחשפתי שם, אבל מהר מאוד הצטרפו עוד ועוד אנשים שכבר אי אפשר היה לעקוב ולהבין מי זה מי וגם אחרי שהם אמרו מה הכינוי שלהם, לבושתי אני חייב להודות שעל מרביתם לא שמעתי מעולם. ואני, מגלומן שכמוני, חשבתי שהנה כולם יתרפקו על הבלוג שלי ויזכרו איזה טוב הוא פעם היה וכמה חבל שהוא כבר לא. אך במקום זה ראיתי חבורות-חבורות עם בדיחות פנימיות וזכרונות מכל מיני בלוגים שמעולם לא קראתי. וכל השרשורים הרבים בקבוצה הזאת מיגנטו אותי באופן לא מו</div>Tue, 22 Apr 2014 23:11:00 +0200bachoortov@gmail.com (בחור טוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6831&blogcode=14094794http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6831&blog=14094794