http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682746אני לא אוהבת לקרוא, כי הרי אין אדם אוהב את הנשימה. במילים אלה, פחות או יותר, ניסחה הרפר לי את היחס שלה, ושלי לקריאה בכלל ולספרים בפרט... שלום, אני סיגל, מנהלת רשת הספריות ברחובות וסטודנטית למידענות וספרנות במכללת דוד ילין. מקווה שיהיה מעניין...heCopyright 2026 sigaloola. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682746http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/46/27/68/682746/misc/20235794.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682746&blogcode=11894378<div align="right" dir="rtl"> עובר עלי שבוע מוזר. מצד אחד הצעדה של אביבה ונועם שליט וכה רבים מ"עמישראל" מאוד מרגשת אותי. כשאני קוראת בעיתון על הקשישים שעומדים בצידי הכביש ומחלקים מים ואוכל לצועדים, כי הם לא יכולים להצטרף בעצמם לצעדה,העיניים שלי מתמלאות דמעות. כשאני רואה את האנשים שצועדים בחום הכבד בשביל גלעד, החייל שלנו, ובשביל ההורים שלו,שיכלו להיות כל אחד מאיתנו, אני ממש גאה בעם שלי. כשאנשים מקבלים את פניהם של הצועדים בפרחי חמניות כי גלעד לא ראה אור שמש 4 שנים הלב שלי מתכווץ למחשבה מה הילד הזה עובר. אני חושבת שמחאה נגד החלטות (או אי החלטות) של הממשלהדרך צעדה ברחבי הארץהיא מעשה כל כך ערכי, כל כך מחובר לכל מה שיפה בהוויה הישראלית, כל כך מסמל אתזוג ההורים החזק והמדהים הזה. אבל אני לא מתכוונת להצטרף לצעדה. למרות שמחר היא עוברת ממש לידי. כי אני מאוד מקווה שהמחאה הזו לא תצליח לשנות את עמדת הממשלה. אני מאוד מקווה שראש הממשלה לא יתקפל בפני "רצון העם" ולא ייכנע ללחץ הציבורי (גם אם מדובר ב84% שהם בעד העסקה בסקרים) ולא ייכנע ללחץ העיתונאי (שמתם לב לכותרות העיתונים? ממש מפחיד לחשוב אחרת) ולא ייכנע ללחץ ה"סלבס" שבט</div>Mon, 05 Jul 2010 17:08:00 +0200sigaloola@yahoo.com (sigaloola)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682746&blogcode=11894378http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682746&blog=11894378http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682746&blogcode=11867724<div align="right" dir="rtl">וככה זה מתחיל... "משרד החקירות של מא רמוצווה שכן למרגלות קגאלה היל באפריקה, ונכסיו כללו טנדר לבן קטן, שני שולחנות כתיבה, שני כסאות, טלפון ומכונת כתיבה ישנה. וכמובן קומקום תה, ששימש את מא רמוצווה- החוקרת הפרטית היחידה בכל בוצוואנה- לחליטת תה צמחים..מה עוד צריך במשרד חקירות? משרדי חקירות מסתמכים על האינטואיציה והאינטיליגנציה האנושית, ובאלה התברכה מא רמוצווה בשפע. אבל מובן שדברים מעין אלה לעולם לא יהיו כלולים בשום רשימת מלאי.." עד כה יצאו בסדרה המענגת של ספרי "סוכנות הבלשיות מספר 1"חמישה ספרים, כולם תורגמו כבר לעברית, המגוללים את קורותיה של פרשס רמוצווה, מאמא אפריקנית הבנויה "באופן מסורתי" בוצוואני, אישה גדולה בכל מובן שמצליחה לגלם את תמצית חוכמת החיים הפשוטה, החמה והחומלת. בלשית פילוסופיתשפותרת תעלומות בדרך אגב כי לב הסיפור הוא תמיד החוויה של אפריקה. בכל ספר אני נדהמת מחדש מהיכולת המופלאה של גבר לבן (פרופסור סקוטיבשם אלכסנדר מק'קול סמית) ליצוראת האישה השחורה המדהימה הזו. מומלץ ביותר!! נ.ב. כאילו התוכן לא מספיק, גם עטיפות הספר יפהפיות עם ההדפסים האפריקאים הצבעונייים שעליהן.</div>Tue, 22 Jun 2010 17:57:00 +0200sigaloola@yahoo.com (sigaloola)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682746&blogcode=11867724http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682746&blog=11867724http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682746&blogcode=11835583<div align="right" dir="rtl">"שבוע" הספר העברי עבר בשנים האחרונות מהפך: הוא הפך לשבועיים ואח"כ לשלושה ולחודש, וירידי הספרים התמעטו והפכו לחלק משני בחגיגות. השנה החלטנו ברשת הספריות של רחובות לחגוג את חודש הספר והקריאה באירועים מגוונים לקהל הרחב ולהשאיר את מכירת הספרים לחנויות. חשוב היה לנו ליצור תכנית מגוונת של אירועים לקהלים שונים במטרה לשתף כמה שיותר מבוגרים, נוער וילדים בחוויות ספרותיות ותרבותיות מהנות. מוקד האירועים הוא כמובן בספריה המרכזית ע"ש מאירהוף, אולם אירועי חודש הספר יתקיימו גם בספריות הסניפים בשכונות השונות וגם בבתי הספר בעיר. בכלל הגיע הזמן לדעתי להפריד בתודעה הישראלית בין "חג" לבין "קניות". למה כל חג צריך להיחגג ע"י קניות? ספר הוא דוגמא נהדרת למשהו שאדם יכול להינות ממנו בלי לקנות אותו. אפשר לשאול מחברים, אפשר "לשאול" מחנות הספרים (סתם) והכי טוב, אפשר לשאול מהספריה!זה אחלהלהקדיש חג לספר העברי, אבל את החג הזה ממש לא חייבים לחגוג ע"י דוכני מכירת ספרים לפי משקל: 4 במאה, קנו אחד וקבלו 3 בחינם, תתעטשו פעמיים והנה לכם עוד שניים.. בואו נהיה יצירתיים, כמו הכותבים שבזכותם אנחנו חוגגים, את החג הזה צריך לחגו</div>Mon, 07 Jun 2010 18:24:00 +0200sigaloola@yahoo.com (sigaloola)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682746&blogcode=11835583http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682746&blog=11835583http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682746&blogcode=11757313<div align="right" dir="rtl">אם לא הספיק פסטיבל הסופרים הבינלאומי שייערך בירושלים, ושבוע הספר שייפתח בתחילת חודש יוני, לאחרונה הוכרז גם על "חודש הקריאה והספרות העברית", יוזמה חדשה של מרכז הספר והספריות בישראל, בשיתוף מינהל התרבות במשרד התרבות והספורט, שמטרתה קידום תרבות הקריאה והספר בישראל.במסגרת היוזמה ייערכו מפגשי ספרות עם 45 סופרים ומשוררים בבתי קפה ברחבי הארץ. המפגשים יערכו ללא תשלום והם פתוחים לקהל הרחב. במפגשים ידברו הסופרים על קריאה, כתיבה ועל ספריהם, יקראו מתוך ספר כזה או אחר ויענו לשאלות הקהל. כך פורסם היום ב YNET. יוזמה ברוכה? אז זהו, שלא כל כך. "מרכז הספר והספריות" הוא שמו החדש של "מרכז ההדרכה לספריות", ובמסגרת שמו החדש הוא החליט לקדם את פעילות.. בתי הקפה והמסעדות בארץ. נחמד מאוד שהמרכז בוחר להשקיע את מאות אלפי השקלים שהוא מקבל מהמחלקה לספריותשל משרד התרבות בקידומםשל עסקי ההסעדהוהמשקאות בארץ, ע"י סבסוד מלא של תכניות תרבותיות שימשכו לקוחות רבים לבית הקפה ו/או למסעדה ברת המזל ויעשירו את בעלי העסק. תמוהה הבחירה לא לקיים את האירועים בספריות הציבוריות ברחבי הארץ שהיו שמחות מאוד לארח תכנית כזו ולהציע או</div>Sun, 02 May 2010 13:43:00 +0200sigaloola@yahoo.com (sigaloola)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682746&blogcode=11757313http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682746&blog=11757313http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682746&blogcode=11718142<div align="right" dir="rtl">דבריהם האחרונים של יהודים ששלחו מכתבים לקרובים בחו"ל רגע לפני, שהטמינו צוואות במחבוא, שקברו שורות בעפר, שזרקו פתקים מקרונות הרכבת בדרך למחנות. דברים אלה לוקטו ונערכו ע"י פרופ' צבי בכרך לספר בשם זה. בערב יום השואה קיימנו בספריה המרכזית ע"ש מאירהוף ברחובות ערב שיח וזיכרון בו הקראנו קטעים מתוך הספר. חלק נכתבו לקרובים, לאהובים, לחברים וחלק למין האנושי באשר הוא. אחד המכתבים הוא של חיים, נער בן 14 מגליציה שכותב מהמחנה: "שלשום ברחו שני בחורים, לכן העמידו אותנו בשורה וכל חמישי נורה למוות. אני לא הייתי החמישי אבל אני יודע שלא אצא מכאן חי. אני נפרד מכם, אמא יקרה, אבא יקר, אחי היקרים, ואני בוכה." מכמירי לב ומצמררים במיוחד הם גם המכתבים של אלו שלא ידעו לאן הם הולכים, המוטרדים בדרך לאושוויץ אם ארזו מספיק בגדים,ומבטיחים לשלוח את הכתובת החדשה לקרובים בחו"ל ברגע שיגיעו.. </div>Wed, 14 Apr 2010 16:51:00 +0200sigaloola@yahoo.com (sigaloola)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682746&blogcode=11718142http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682746&blog=11718142http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682746&blogcode=11717703<div align="right" dir="rtl">בספרו המקסים של וילקי קולינס "אבן הירח" יש דמות מצחיקה בצורה היסטרית (ישבכלל דמויות מצחיקות בספר- מומלץ ביותר!) שמשימתה בעולם היא להפיץ את ערכי הנצרות, כפי שהיא מבינה אותם. אשה זו מסתובבת בעולם עם תיק מלא חוברות המטיפות ומסבירות כיצד לחיות אורח חיים נוצרילמופת ומפזרת אותןבקרב מכריה וכל מי שנקרה על דרכה. לעיתים היא מטמינה את החוברות בין כריות הספה, כשהמארחת יוצאת לרגע, לעיתים היא מחליקה את החוברותלתיבת הדואר או מתחת לדלת. פעם אחת היא אף הגדילה לעשות ותחבה חוברות המטיפות לצניעות בלבוש בין צנצנות האיפור של אחיינית צעירהומטופחת (מטופחת מדי לטעמה של הדודה...) שלא גילתה נכונות להקשיב למסרים הללו בע"פ. אותה גברת עיצבנה מאוד את כל מי ש"זכה" לקבל חומר קריאה שהוא כלל לא ביקש וכלל לא היה מעוניין בו. אבל היא לפחות חילקה אותו בחינם, וכריכתו שיקפה את תוכנו. "צומתספרים" לעומת זאת, הציגה את הספרים כערכה ליום העצמאות הכוללת בעיקר דגל, ומכרה אותם לקונים תמימים שלא ידעו כלל מה הם רוכשים. נדמה לי שזהלא חוקי. נדמה לי שקוראים לזה הטעיית צרכנים. אבל כמובן ש"כניעה ללחץ פוליטי" נשמע ג'וסי יותר...ולמי חשו</div>Wed, 14 Apr 2010 13:29:00 +0200sigaloola@yahoo.com (sigaloola)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682746&blogcode=11717703http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682746&blog=11717703http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682746&blogcode=11717648<div align="right" dir="rtl"> "הסערה שעוררה החלטת רשת צומת ספריםלהפסיק למכור אתהספר "השמאל הלאומי"בעקבות לחץ מצד גורמי ימין ודרישת מנכ"ל מועצת יש"ע, דני דיין, עדיין לא שוככת. אחרי מאות טוקבקים והתעניינות מצד התקשורת הבינלאומית בחשיפת ynet, חתמו כמה עשרות אנשי אקדמיה, דוקטורים ופרופסורים, על עצומה להחרמת רשת צומת ספרים. "אנו החתומים מטה, אנשי אקדמיה, חוקרים ואנשי ציבור, דוחים בשאט נפש את החלטת הנהלת צומת ספרים להסיר מהמדפים את הספר 'השמאל הלאומי' שנכתב ע"י המחזאי שמואל הספרי ועו"ד אלדד יניב...הסרה של כל ספר ממדפי הספרים בחנויות בשל לחצים אידיאולוגיים-פוליטיים, פסולה ופוגעת בלב לבה של הדמוקרטיה, ומהווה פגיעה אנושה בחופש הביטוי ובחופש הבחירה של הציבור", נכתב בעצומה. כך קראתי אתמול בYNET. מקומם נכון? לאן הגענו שבמדינה שלנו מורידים ספר מהמדפים בשל לחצים פוליטיים? בעיקר ספר"שנועד לצקת תוכן רענן לשיח הציבורי בכלל, ולזה השמאלי בפרט...בשפה קולחת, שנונה - ושזורה בפרובוקציות -נפרשים הרעיונות שעשויים להפוך את השיח הסוציאל-דמוקרטי לרלבנטי. האמת היא שזה גם הפתיע אותי, מהיכרות שלי עם חנויות הרשת, ומהזמנות ורכישות שלנו לספ</div>Wed, 14 Apr 2010 11:53:00 +0200sigaloola@yahoo.com (sigaloola)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682746&blogcode=11717648http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682746&blog=11717648http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682746&blogcode=11702149<div align="right" dir="rtl">אז זהו, שהבלוג של אורית עריף ממחיש את מה שיפה בבבלוגיזם שמאפשר למישהי מוכשרת להגיע לכל אחד מהמחשב שלה במטבח, גם אם עדיין אין לה חוזה עם הוצאה לאור, גם אם אין לה קשרים בעיתונות,פשוט כייש לה מה להגיד ומה להראות! אז זהו.. החלטתי להצטרף לתופעה.. האמת היא שגם אין לי כ"כ ברירה... חלק ממטלות הקורס...אבל ניראה לי שאני מתחילה להינות.</div>Wed, 07 Apr 2010 13:37:00 +0200sigaloola@yahoo.com (sigaloola)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682746&blogcode=11702149http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682746&blog=11702149http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682746&blogcode=11702136<div align="right" dir="rtl">אני חייבת להודות... בהתחלה ניראה לי קצת טיפשי העסק הזה של הבלוגים... נכנסתי לכמה בלוגים וניראה היה לי שמן הסתם היתה סיבה לכל שעד עידן הבלוגים היה איזה תהליך כלשהו שאדם היה צריך לעבור לפני שהגיגיו, תמונותיו או/ודיעותיוהיו מתפרסמים באתרי האינטרנט, איזה תהליך שמסנן, שמחייב לרמה מסויימת של תוכן וכתיבה. גם כשהתחילו הטוקבקים,שבהם כל אחד יכול לכתוב מהשהוארוצהואיךשהוארוצה הרמה של רובם הוכיחה לי ששום דבר טוב לא יוצא מזה שנותנים לאנשים במה ציבורית חופשית בלי שתהיהלהםכל אחריות וACCOUNTABILITY על מה שהם כותבים..למרות שאין ספק שהרבה פעמים היוגם טוקבקים מצחיקים, חכמים ומעניינים לפעמים יותרמהכתבה עצמה... היום נכנסתי לבלוג מקסים של מאיירת בשם אורית עריף..שווה ביותר! http://www.notes.co.il/arif/index.asp </div>Wed, 07 Apr 2010 12:58:00 +0200sigaloola@yahoo.com (sigaloola)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682746&blogcode=11702136http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682746&blog=11702136