<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>מנסה להתעלם אך המציאות תופסת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682719</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 &quot;תעשה איש חשוב&quot;. All Rights Reserved.</copyright><image><title>מנסה להתעלם אך המציאות תופסת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682719</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/26/38/66/663826/misc/19864966.JPG</url></image><item><title>מה שיסופר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682719&amp;blogcode=13314143</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
שני אהובים ושניהם יושבים
על גדת נחל או צלע הר
שתי חסידות או שני עפרונים
מה שיסופר כך הוא נזכר

לצלע הר מפל
ולנחל חלוקיו קופצים
שניהם שיכורים, שני האהובים
שתי חסידות או מה שיסופר
להקת עפרונים ומה שנשאר

שני אוהבים והם רק רוצים
ליפול לנהר או מצלע הר
שתי חסידות או שני עפרונים&lt;/s&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 14 Jun 2012 14:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (&quot;תעשה איש חשוב&quot;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682719&amp;blogcode=13314143</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682719&amp;blog=13314143</comments></item><item><title>לא חייב לכעוס</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682719&amp;blogcode=13301362</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
הדמות שלך מצליחה להישאר עטופה בלובן תמידי. גם אם אני חייב לכעוס אני מצליח לראות את השיניים שלך מחייכות אלי, כאילו לא עברנו תופת יחד.
אני לא חייב לכעוס, אני יכול לחייך מהידיעה שכנראה ומצאת את המקום המאושר שלך שבו אמון ואהבה נפגשים לך כל כך טוב. אבל קשה לי לחייך, לדעת שמצאת טוב יותר. מתאים יותר.
אני מאגד פה אוסף של פתקים שאולי קשורים אולי לא, רק אליך או רק אלי, מחשבות שאצטער שחשבתי ומחשבות שמגדירות אותי ומזכירות לי מי הייתי ועדיין אני. 
אני יכול לקרוע לעצמי את הקרביים מגעגועים. כל הבפנים שלי עשוי געגועים ודם. אם הייתי יכול הייתי תופס את הגעגועים האלה ומעיף אותם הרחק ממני, קובר אותם באיזה יער או בחול הים או אפילו קורע אותם במו ידי ואוכל אותם - אכול געגועים.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 06 Jun 2012 19:57:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (&quot;תעשה איש חשוב&quot;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682719&amp;blogcode=13301362</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682719&amp;blog=13301362</comments></item><item><title>עיר ים תיכונית</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682719&amp;blogcode=13214519</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
חלקה המערבי של עיר ים תיכונית
מסוקים בקו חופה, היא חייכנית
אני שומע אותם מתקרבים
מטילים את משפטי המחץ בשבלונות נאות
וסביב העיר מופזגת
ואני סתם אחד הולך ברחוב
חמציץ בפי והוא טעים
חמוץ וטוב
על צווארי אישה
כמו במשיכת מכחול ישנה
והחולצה נמתחת
וזה ברור שהיא מונחת
ככה סתם
עד יחלוף זעם השמיים
רק לחורף לבנתיים
בשולי רקיע אדמדם אוחז העט בצבע דם
כמו פעם
כמו במשיכת מכחול ישנה
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 17 Apr 2012 09:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (&quot;תעשה איש חשוב&quot;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682719&amp;blogcode=13214519</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682719&amp;blog=13214519</comments></item><item><title>אנחת עליך</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682719&amp;blogcode=13208361</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
עוד ימים מעטים נותרו
ואת מנסה להשאיר אותי שלך
כבר איני עוד
ימים רבים
מסובבת נעילה שלא אברח
החלון פתוח במטבח
נרדמת ולא שמת לב
בגופי המרחף אני גבוה מעליך
אנחת על גופך
ליום יומיים
בדרך ארוכה את קטע
גיא לפני העליה
פיסגה מושלגת
פיסה בפאזל
אנחת מעליך לקריאתך
מכיל אותך
לרגע שנותר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 13 Apr 2012 20:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (&quot;תעשה איש חשוב&quot;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682719&amp;blogcode=13208361</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682719&amp;blog=13208361</comments></item><item><title>אריתראה והבכי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682719&amp;blogcode=13206607</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
ממשיך לנשום, שומע את הדופק מזמין למלחמה ואת צועדת בראש המחנה
אני לא מצליח להבין בראש איזה צבאות מדון והרס את עומדת
להגנתי הגעת? לא הגעת.
שוב נושם. פולט.
את המשיח, הגאולה מול ריסוק עצמותיי והפכת אותי לנכה תמידי
גאולה יפה ומחייכת - רק מחייכת ואני פולט הכל החוצה, את כל השמחה שבעולם
את לא מחייכת וזה שובר את ליבי (ועכשיו, בשורות אלה ממש עיניי דמעות, והלקוחות מציצים ואני בושה ואהבה )
האם המוסר ייעלם ואני אחשוק ב&quot;לחנך את הסוררת?&quot;
מתי אקבל את פשטות המוסר ואתן לך למות צעירה ויפה, נסיכת הקרח והעוז.
מי ישאר לספר את סיפורך? האם עלי מוטל הדבר? אחד ממספר מצומצם האוהבים אותך באמת?
נושם, לא פולט. שומר בבטן עגלגלה במקצת
נושף וכואב לי החזה ולא מהסיגריות, יותר (כמה בנאלי) מאיזה לב, הסדק מתחיל להתפשט.
קל להתמסר לכאב. להתפלש במיצי כל החרא שבעולם.
פתאום ילדים רעבים באריתראה גורמים לי להזיל דמעה
הידעת?
אריתראה שוכנת על החוף המזרחי של יבשת אפריקה על חופי הים האדום
אריתראה הייתה תחת שילטון אתיופיה במשך מאות בשנים והייתה גם קולוניה איטלקית ובריטית
בשנת 1991 היא קיבלה עצמאות אחרי שלושים שנות מ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 12 Apr 2012 20:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (&quot;תעשה איש חשוב&quot;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682719&amp;blogcode=13206607</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682719&amp;blog=13206607</comments></item><item><title>מציצות מהחלון הקידמי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682719&amp;blogcode=13102017</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מנער את הראש והכל רק כדי להוציא את הפרצוף המחייך שלך ממני. ראש חצי על צידו, שיניים גדולות. למרות שאמרתי לך לא פעם שכשאת אוספת את שערך את הכי יפה אני חושב שאת אוהבת את הרעיון שאת משילה את עצמך בכל מקום מסביבי, כמו רשת קורי עכביש שלא יתנו לי לברוח. זה בדיוק הזמן לקבל ממך מציצה הגונה שתרגיע לי את הלב. ואז נשרף לי הלב, זאת ההרגשה בדיוק - כאילו נשרף לי הלב. אני רואה אותך מוצצת כל כך טוב לטבח שלך, כשהוא חוזר מיום עבודה מפרך, חייבים להיות לו זיפים קשים, הוא גם חייב להיות אדם הגון וטוב אחרת אני לא אסלח לעצמי. אבל כל זה לא משנה כי את יורדת על ארבע ושמחה כל כך לתת את מה שאת יודעת הכי טוב, למצוץ.
ואני נשבע לעצמי שכל הסיבות שגרשתי אותך מעלי היו הסיבות הנכונות אבל אני כל כך מתגעגע למציצות שלך, לרוק האדיר שעלי ועליך. את אוהבת את זה, להביט מלמטה איך התרגשות עולה בי, איך אני תופס לך את הראש ומחבק אותו אל תוך הזין שלי.
אני יושב בבית קפה במרחק מאה מטרים מבית הקפה שבו השלכתי אותך אל החיים האמיתיים ועיניי מזגזגות בין נשים ועשן סיגריות. אני מחפש מצבים לכתוב אותם אבל אני והחיים האמיתיים זה כמו שמן ומים. א&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 12 Mar 2012 11:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (&quot;תעשה איש חשוב&quot;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682719&amp;blogcode=13102017</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682719&amp;blog=13102017</comments></item><item><title>יושב בכיס</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682719&amp;blogcode=13070455</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;23.2.12

היית רוצה שאשאר קטן
תמיד יהיה לי נוח בכיס שלך
עוד לא ידעתי שיש לך מאהב
בכיס שלך יושב

היית שמחה בשבילי
כשהיית רואה את האישה שלי
יושבים שלושתנו לקפה
מה עוד נעשה

אשליות זה נעים
אם יש לאן לצנוח אחרי כמה שנים
מחוץ לכיס היית רואה אותי
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 23 Feb 2012 15:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (&quot;תעשה איש חשוב&quot;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682719&amp;blogcode=13070455</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682719&amp;blog=13070455</comments></item><item><title>סיפור בהמשכים vol.2</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682719&amp;blogcode=13065553</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הוא מאד מרוכז בזחיחות. ואין לו את זה - להיות לא מרוכז. הוא רואה דרך המשקפיים שלו גם בחושך שחיים שלו יפים. כולנו נפגשנו בביתו. כשהגעתי כבר היו שם המאסטרו ופוקי הקירח, הרגשתי שהגעתי בדיוק בזמן אבל אולי הייתי יכול לחכות קצת עם הכניסה שלי אחרי כל כך הרבה שנים של בדידות. פוקי חייך כמו אז והבריש בידו את הקרחת מאז, הוא קם נתן לי חיבוק גדול מהגוף הגדול והמריח שלו.
הזחוח והמאסטרו עוד ישבו ודיברו בינהם כשהמאסטרו נשען קדימה בזוית שנראת כאילו עוד רגע הוא נופל מהכיסא, והזחוח בפרצוף זחוח - היה שקוע בהקשבה וגבו כמעט זקוף על כיסא העץ בעל המשענת הגבוהה.
פוקי היה הדבר הכי טוב שיכולתי לבקש בכניסה למפגש&lt;span&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 20 Feb 2012 12:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (&quot;תעשה איש חשוב&quot;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682719&amp;blogcode=13065553</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682719&amp;blog=13065553</comments></item><item><title>מתחיל לדהות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682719&amp;blogcode=13065230</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
לי קשה מאד לראות
העבר מתחיל לדהות
ואת, בפרסומת אמריקאית
מחייכת לאהוב
(מצמידה לו גוף אל גוף)
ואני הולך לישון
עם מחשבה שנתקעת בגרון
הלילה, אני פה ואת בזוג
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 19 Feb 2012 23:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (&quot;תעשה איש חשוב&quot;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682719&amp;blogcode=13065230</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682719&amp;blog=13065230</comments></item><item><title>שידור חוזר של שנה חדשה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682719&amp;blogcode=12999869</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;צפתי בשידור החוזר של נפילת הכדור הגדול בכיכר טיימס בניו יורק. כבר עברו יומיים בתוך השנה החדשה אבל אצלנו היהודים אם שמחים בתפוח הגדול אז כנראה שגם אנחנו צריכים להיות שמחים. שלושה מיליון איש, מיליון חתיכות קונפטי וגם את והחברים החדשים שלך שם בקהל.בתוכנית בידור מראיינים את המפיק של האירוע בניו יורק שהוא במקרה ישראלי שעובד בחברה ישראלית שבמקרה קיבלה את הזיכיון על הפקת אירועי השנה החדשה לככה וככה שנים, שוב המח הישראלי ושוב הספירה לאחור והפעם זאת ליידי גאגא לבושה כחללית וראש עיריית ניו יורק בסריג עם דגל ארצות הברית של אמריקה. מרגע לרגע אני מחמיץ פנים ומרעיד רגל ימין ופתאום אני בעד משטרים מופרכים שיעיפו כבר איזה טיל על התפוח המרקיב הזה ואם אפשר, אז זילזל מדויק על בית הספר הצרפתי לבישול.קמתי ויצאתי לסיבוב. במדרגות שמעתי את השותף שלי וחברתו עולים מולי, &amp;ldquo;שלום-שלום&amp;rdquo; מהיר ואני מתכנס בתוך מעיל העור שגנבתי לאבא. סיבוב מהיר שמלווה בנשימות סדורות כדי להוריד את הדופק רק גורמות לאדם לחשוב שהוא לחוץ. פרישמן-בן יהודה-בוגרשוב-חובבי ציון-פרישמן-סירקין ואז שוב.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 16 Jan 2012 02:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (&quot;תעשה איש חשוב&quot;)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682719&amp;blogcode=12999869</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682719&amp;blog=12999869</comments></item></channel></rss>