<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>stories of my life</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682548</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 amelia jean. All Rights Reserved.</copyright><image><title>stories of my life</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682548</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/48/25/68/682548/misc/20229958.jpg</url></image><item><title>לונדון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682548&amp;blogcode=13783033</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חזרתי מלונדון לפני שבועיים.
אני וחברה שלי טיילנו מיום ראשון עד חמישי במיליון אטרקציות בעיר כמו: הביג בן, לונדון איי (הגלגל הענק), ארמון בקינגהם, הייד פארק, מוזיאון השעווה של מאדאם טוסו,המוזיאון הבריטי, כיכר פיקדילי, כיכר טרפלגר ואפילו באולפני וורנר היינו על הסט של הכנת הארי פוטר! ועוד מלאמלא דברים :)

אממ.. אז יצא לי קצת לחשוב על הסיפור שלי, שמתרחש בלונדון וכשאמשיך אותו זה יהיה הכי מגניב מבחינתי כי אדע בדיוק על מה ועל איפה אני כותבת.
למרות זאת החלטתי להקפיא אותו עד להודעה חדשה .(כאילו שעד עכשיו זה לא היה המצב) 
ודווקא עלה לי רעיון למשהו חדש לגמרי. אני אתן לעצמי זמן לגבש את הרעיון ונראה אם יצמח מזה משהו, בתקווה שכן.
(התחלתי לכתוב קצת, איזה שני עמודים, אבל אני מחכה להמשך,לפרץ השראה!)

עד אז- נשיקות! :-*

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 17 May 2013 16:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (amelia jean)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682548&amp;blogcode=13783033</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682548&amp;blog=13783033</comments></item><item><title>היי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682548&amp;blogcode=13757992</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מה המצב?

התגעגעתי.
התגעגעתי לבלוג, התגעגעתי אליכם, התגעגעתי לעצמי כותבת.


אני עדיין מנסה לשכנע את עצמי שעוד אחזור לכאן.ויכול להיות.יכול להיות מאוד.
רק לא יודעת מתי.
אני יודעת שלבקש מכולכן שתישארו כאן עד אז יהיה יותר מדי, אבל אעריך כל אחת שתהיה כאן :)

וזהו.
רק רציתי להגיד שהתגעגעתי ושאוהבת :)
שתהיה שבת שלום!


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 26 Apr 2013 14:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (amelia jean)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682548&amp;blogcode=13757992</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682548&amp;blog=13757992</comments></item><item><title>פרק 7</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682548&amp;blogcode=13398052</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;בבקשה&quot; סיננתי והופתעתי לגלות בקול שלי שמץ של תחינה &quot;עזוב אותי&quot;
&quot;מבטיח&quot; אמר &quot;בתנאי אחד.&quot;

פילבלתי בעיניי ונתתי בו מבט לא-מרוצה &quot;שיהיה.מהו?&quot;
&quot;תני לי לנסות לסדר לך עבודה במשטרה&quot;.
היה קשה להגיד שראיתי את זה מגיע.הבטתי באדם זמן ארוך מבלי להוציא מילה.לבסוף מלמלתי &quot;לך מכאן&quot; והתכוונתי להגיב בהתעלמות לנסיון המאוד מוצלח,עלי להודות,למשוך את תשומת ליבי.הפנתי אליו את גבי והתחלתי ללכת.
&quot;אני רציני לגבי זה,למה את כל כך עקשנית?&quot; צעק אדם מאחוריי &quot;אני רוצה לעזור לך&quot;
עצרתי במקומי והסתובבתי אליו.
&quot;אתה-זר מוחלט שפגשתי רק פעם אחת בחיים קודם לכן וגם אז זה היה בנסיבות לא כל כך נעימות-מציע לעזור לי להתקבל לעבודת חלומותיי.כן,בטח.כאילו שאני קונה את זה&quot;
&quot;אני מכיר מישהו שיוכל אולי להכניס אותך&quot; אמר אדם &quot;לפי מה שראיתי,אם תהיי במשטרה תהיי שוטרת מעולה.זאת החלטה שלך אם לקבל את ההצעה שלי או לא&quot;.
שקלתי את מה שאדם הציע.ובמחשבה שניה לא הייתה לי שום סיבה לסרב.נכון,אני לא מכירה אותו בכלל ולעולם אין לדעת מהי התוכנית האמיתית שלו,אבל בשלב זה לא ראיתי שום סכנה להיענות לו.מקסימום תהיה לי משרה במשטרת לונדון.אם זה יקרה זה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 03 Aug 2012 14:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (amelia jean)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682548&amp;blogcode=13398052</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682548&amp;blog=13398052</comments></item><item><title>פרק 6</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682548&amp;blogcode=13325233</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חזרתי מהמתים.
והעלתי פרק.

אדם רוזנבאום.בן 27.יליד ארה&quot;ב.
אלה הפרטים שסיפקה לי התעודה המזהה שלו והם היו כתובים שחור על גבי לבן.
והם היו נראים לי שקריים ביחס למבט החד שאדם נתן בי,זה שהבהיר לי שהוא יודע בדיוק מה עשיתי והוא בכל זאת בחר להעלים עין.

פרק 6
&quot;הגלידה&quot; מיהר אדם להגיד והגיש לי אותה כנראה שניה לפני שיתחרט ויזרוק לי אותה בפרצוף.לקחתי אותה,הודתי לו והמשכנו ללכת.
אדם פתח את משקה האנרגיה שקנה לע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 20 Jun 2012 22:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (amelia jean)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682548&amp;blogcode=13325233</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682548&amp;blog=13325233</comments></item><item><title>פרק 5</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682548&amp;blogcode=13215556</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היי כולם!!
איך עבר פסח? ספרו לי משהו מהחוויות שלכן (הנעימות יותר,לא כאלה שבהן המצות גרמו לכן להתעלפויות מסתוריות)

הנה עוד פרק עולה ונשאלת השאלה: (אני שואלת את עצמי,אני בטוחה שכמה מכן בטח תוהות את אותו דבר,כי הכל דיי מעורפל עדיין ולא ברור לאן הרוחות נושבות)
מתי הסיפור באמת יתחיל ?
ואני עונה לעצמי: (ולכן)
בפשטות פשטוטית ביותר:ברצח הראשון.
זהו.אפילו לא מילה אחת נוספת.
סתם שתדעו.


ניגש אלי בחור אחר &quot;היי&quot; הוא אמר ונראה קצת מוטרד &quot;תהיתי אם תוכלי להיפגש איתי מתישהו השבוע.את יודעת...לאכול גלידה או משו&quot;
גיחכתי וסרקתי אותו במהירות.מטר כמעט-שמונים,65 קילוגרם לכל היותר,עיניים בהירות ושיער קצת יותר ארוך ממה שמומלץ לו.בגדיו היו כשל סטודנט לרפואה והתאים לו שם שמתחיל בג&apos;.
&quot;אני לא חושבת&quot; חייכתי בנימוס וקיוותי שילך
&quot;זה לא דייט&quot; הוא מיהר להגיד והבחנתי שאין לו מבטא.הוא לא מכאן. &quot;סתם יציאה קטנה.אולי חד פעמית.אפשר?&quot;
&quot;אני לא נוהגת לבזבז את זמני&quot; התנצלתי &quot;וזה מה שאתה עושה.ביי&quot;

&lt;img src=&quot;http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/48/25/68/682548/posts/251540&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 17 Apr 2012 21:57:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (amelia jean)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682548&amp;blogcode=13215556</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682548&amp;blog=13215556</comments></item><item><title>פרק 4</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682548&amp;blogcode=13192057</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ניגשתי אל הדלת ופתחתי אותה.מולי עמד שוטר במדים כחולים של משטרת גרמניה,הבעתו שידרה קשיחות תהומית וידו הייתה מונחת על האקדח שבנרתיקו,רק כדי להזכיר לי מי בעמדת הכוח כאן.הוא אמר &quot;את עצורה לחקירה&quot; בפשטות ופסע אל תוך דירתי תוך שהוא סוגר אחריו את הדלת.

4
&quot;ג&apos;רי!&quot; מצאתי את עצמי צורחת בפראות וגוררת את השוטר אל תוך ביתי,תוך כדי שאני מטילה את עצמי עליו בחיבוק מוחץ עצמות &quot;חתיכת ממזר! כמעט הבהלת אותי!&quot; נזפתי בו תוך כדי שאני נותנת לו אגרוף ידידותי בזרועו.ג&apos;רי חייך חיוך גדול מתחת לשפמו המסודר בקפידה &quot;מה המצב,ילדה?&quot; הוא שאל והרשה לעצמו לפסוע פנימה אל המטבח ולהתיישב על אחד הכיסאות.
&quot;אני כרגיל&quot; עניתי בעודי מדליקה את הקומקום ומוציאה שתי כוסות מהארון &quot;מסתבכת בצרות&quot;
&quot;אני יודע&quot; אמר ג&apos;רי ולרגע נראה רציני &quot;בדיוק בגלל זה אני פה&quot;
בחנתי את פניו ברצינות.ג&apos;רי היה אחד הבחורים שליוו אותי במהלך הקורס בבית ספר לשוטרים.הוא היה בשנות השלושים המוקדמות לחייו ,ושירת כשוטר כבר תשע שנים,שש מתוכן במטה המשטרה במקומית בברלין.
הוא היה לי למעין מורה רוחני במהלך הקורס ולעיתים גם ליותר מכך.תמיד מצאתי אצלו אוזן קשבת,כתף תומכת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 04 Apr 2012 21:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (amelia jean)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682548&amp;blogcode=13192057</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682548&amp;blog=13192057</comments></item><item><title>פרק 3</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682548&amp;blogcode=13136789</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;מה לעזאזל קרה?&quot; שאלתי בחשדנות,סורקת את מבטיהם המאושרים של שני הוריי.עבר הרבה זמן מאז שראיתי אותם כ&quot;כ שמחים,מסתכלים עליי במבט מלא גאווה.
&quot;טום הרגע ביקש מאיתנו אישור לבקש את ידיך&quot; אמרה אימא בחיוך ומיהרה לזנק עליי שוב בחיבוק אימתני &quot;ואנחנו הסכמנו.את מתחתנת שלי,מזל טוב&quot;
3
הבטתי על הוריי בהבעה שאמרה שהייתי מעדיפה שיספרו לי שהם אחיי התאומים מאשר מה שהם אמרו.
&quot;אני מצטערת אם אני מדברת בבוטות,אבל הבדיחה הזאת פשוט נשמעת חולנית&quot; אמרתי בקול נגעל &quot;מה זה לעזאזל אמור בכלל להביע?&quot;
אבי ואמי החליפו ביניהם מבטים מודאגים כאילו כבר אינם מזהים אותי בתור הבת שלהם,וזה היה מוזר כי כשעשיתי דברים גרועים בהרבה לא הייתי זוכה למבט הזה,השמור רק לאירועים קיצוניים בהם אני מתנהגת כמו משוגעת עם קבלות.
&quot;שלי,חמודה?&quot; ניסה אבי בקול תומך לגרום לי להסביר את עצמי &quot;את מרגישה בסדר,מותק?&quot;
&quot;לא,האמת שלא&quot; הודתי בתסכול &quot;שמעתי הרגע את החדשות הכי גרועות שיכולתי לשמוע.&quot;
&quot;אבל למה?&quot; שאלה אמי והניחה יד תומכת על כתפי.זה השלב שבו ידעתי שכל מילה עלולה להיות זאת שתגרום לאימי לפרוץ בבכי תמרורים-לכן ניגשתי ישירות לעניין &quot;איפה המנוול?&quot; ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 22 Mar 2012 20:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (amelia jean)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682548&amp;blogcode=13136789</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682548&amp;blog=13136789</comments></item><item><title>פרק  2</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682548&amp;blogcode=13090401</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ה-מ-ש-ך.

עיניי חשכו למראה מה שהתגלה מולי בשירותים,והחלק הכי גרוע בכל זה היה שידעתי בדיוק על מה אני מסתכלת וידעתי שזאת המציאות החיה.
2.


מצאתי את טום עסוק במיוחד בנשיקה לוהטת עם בחורה ברונטית יפה.לפי איך שהמצב ביניהם היה נראה,היה קשה לי להאמין שזאת הפעם הראשונה שלהם.
&quot;חתיכת מנוול!&quot; צרחתי וקפצתי עליו עם אגרופים והתחלתי להכות אותו.ואז גם לבעוט בו.
אם היה דבר שבו לא היו לי מתחרים מבנות מיני-היה זה המכות.
כבוגרת בית ספר לשוטרים וסתם חובבת פרועה של אומנויות לחימה,העברתי את מיטב שנותיי בלימוד ג&apos;ודו וטאקוונדו.ואפשר היה להגיד שגם הייתי דיי טובה בהם.טום היה יכול להעיד על כך בכל הסימנים הכחולים שיפרחו לו על הגוף תוך כמה שעות.
המשכתי להרביץ לו אף על פי שהייתי קצת מסוחררת מהאלכוהול.שימחה אותי המחשבה שמחר בבוקר הוא בקושי יצליח לזחול מהמיטה,שלא לדבר על לעמוד על הרגליים.
&quot;שלי?&quot; טום ניסה להדוף אותי ממנו.
לקחתי לי שתי שניות הפסקה כדי להביט בו וגיליתי שכל אזור הפה שלו והצוואר מרוחים באודם.העפתי לו סטירה חזקה לפנים מבלי לחשוב פעמיים.
&quot;היי היי,תרגעי!&quot; הוא קרא ועמד לתפוס בשתי ידי ולהצמיד אותי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 05 Mar 2012 20:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (amelia jean)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682548&amp;blogcode=13090401</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682548&amp;blog=13090401</comments></item><item><title>פרק 1</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682548&amp;blogcode=13076651</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היי קוראות הורסות שכמותכן!!
(ואם יש פה במקרה (או שלא במקרה) גברבר-אני אשמח אם הוא יעיר לתשומת ליבי וימנע ממני להבא לכתוב בלשון נקבה בלבד)

אז...אממ...
זה באמת קורה,הא?

אחרי שסידרתי את העניין עם העיצוב-לדעתי הוא מקסים.מה אתן חושבות?
והבטחתי לכן שברגע שזה יוסדר-פרק יעלה.אז הנה לכן.עמדתי בהבטחה.

כמו שאתן יכולות לראות שיניתי גם את שם הבלוג (stories of my life)-סבירו
וגם את הכינוי,שהוא עכשיו amelia jean- וזה בעצם כי לא היה לי רעיון אחר שלא היה תפוס.וזה שם של שיר של אחד הזמרים האהובים עליי.
...שאגב...הציטוט שכתוב למעלה הוא ממנו :)
ו...וגם מצאתי סופסוף שם לסיפור הקודם.אני יודעת שהבלוג וגם הסיפור היה מוצג כ&apos;עד שתשקע השמש&apos;-אבל זה היה בעיקר זמני וחיכיתי לזמן שייפול לי לראש שם נורמלי ואני אשנה אותו.לקח לזה קצת זמן,אבל השם נמצא.קראתי לסיפור &apos;אויב יקר שלי&apos;-חשבתי שזה השם שיתאים הכי הרבה למה שקרה שם.
מקווה שאתן מסכימות איתי.

וזה הזמן להתחיל מהתחלה.
רק כמה דברים בנוגע לסיפור החדש:
*לא הכנתי לסיפור פוסט דמויות ואני גם לא מתכוונת להכין,אלא אם כן אחת מכן תגיד לי שהיה תשמח לזה.

*הסי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 26 Feb 2012 22:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (amelia jean)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682548&amp;blogcode=13076651</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682548&amp;blog=13076651</comments></item><item><title>אני צריכה עזרה קטנטונת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682548&amp;blogcode=13067482</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היי חברעל&apos;ך!
אני צריכה לבקש את עזרתכם:
אני חייבת דחוף עיצוב חדש לבלוג ואני צריכה שזה ייעשה ע&quot;י מישהו\י שטוב בכך.
אז אם אתם מכירים מישהו כזה ואתם יכולים להפנות אותי אליו או אם אתם בעצמכם כאלה-
בבקשה תיצרו איתי קשר!

הפרק הראשון כבר מוכן והוא יעלה ברגע הראשון שיהיה לי עיצוב חדש.מצידי עוד חמש דקות.

תודה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 21 Feb 2012 16:57:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (amelia jean)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682548&amp;blogcode=13067482</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=682548&amp;blog=13067482</comments></item></channel></rss>