http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=681822"את עדיין ילדה, את ודאי לא יודעת, את אשר שתי עינייך מבקשות..." heCopyright 2026 ^^". All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=681822http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/22/18/68/681822/misc/20267187.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=681822&blogcode=13188089<div align="right" dir="rtl">אז כן. חזרתי אחרי המוןהמון זמן. למה? בעיקר כי אין לי מחברת כרגע ואני נורא נורא צריכה לפרוק. אז חזרתי לפה. מקום שפעם היה בית. אבל כלכך הרבה אנשים כבר מכירים אותו אז אני פשוט צריכה להגביל את עצמי. ואני ממש לא רוצה. ממש לא. הראש שלי מתפוצץ כרגע מעשרות דברים. ממיליון דברים. ואני לא יודעת אם אני יכולה לכתוב אותם פה. אכלתי. אכלתי צ'יפס ונקנקיות ושוקולד. ואני מרגישה מטומטמת. מרגישה כישלון. סופסוף יש משהו אחד שאני יכולה לעשות, שתלוי בי, רק בי, שאין לי תירוצים להאשים אחרים כמו שאני עושה- ואפילו אותו אני לא מצליחה. ולא שתגידו שאני מצליחה לפעמים- לא. אני פשוט לא מצליחה אפעם. כי אני פשוט עלובה! אני לא אנורקסית, ואני גם לא מתכננת להיות. אני צריכה להוריד את ה7 קג האלו. חייבת. ואני אעשה את זה בעזרת צימצום הכמויות וספורט. אבל אני כן רואה יופי באנורקסיה. לא בגוף השלדי, אלא ב... בחוזק. העניין הוא הרי היכולת עמידה בפיתוי, השליטה, החוזק והכוח רצון המטורף. הסופסוף להשיג משהו- אתה, כי אתה יכול. כי אתה מוכשר. אבל לא. אני לא אהיה כזאת. אז תפסיק כבר לדאוג לי! או/ו להגיד כמה</div>Mon, 02 Apr 2012 16:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (^^")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=681822&blogcode=13188089http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=681822&blog=13188089http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=681822&blogcode=12706826<div align="right" dir="rtl">אהבת אותי. כל הזמן אמרת כמה אתה אוהב אותי. ואם כל כך אהבת, אם כל כך היה אכפת לך- למה? הרגשתי כל כך קטנה לידך. כל כך חסרת אונים. לא ידעתי איך להגיד לך לא. לא ידעתי. הרבה זמן חשבתי שאם רק הייתי אומרת לך לא- היית מפסיק. הרי אהבת אותי, ובחיים לא תעשה משהו שיפגע בי. לא? אני רוצה להיות חזקה ממש. אבל אני לא.</div>Thu, 25 Aug 2011 12:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (^^")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=681822&blogcode=12706826http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=681822&blog=12706826http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=681822&blogcode=12704970<div align="right" dir="rtl"> דיברתי עם הפסיכולוגית שלי. (הידד!) אני מתקדמת. אני משתפרת. אין לי מושג במה. אני רק יודעת שעכשיו רע לי יותר. היא שמעה שאני בוכה המון. והיא חשבה שזה מצויין. "אחלה! תבכי את כל מה שהיה אסור כל כך הרבה שנים" אני שונאת לבכות. אני באמת שונאת. אני בוכה כלכך הרבה שהראש שלי כואב. כל הזמן. ואני צריכה להיות נחמדה ולחייך. ולא באלי. לא בא לי להיות חברותית. בא לי להיות במיטה ולא לצאת. או- יותר טוב- לישון. לישון טוב. ואו, כל כך בא לי. וההרגשה היא... שאני לבד. ממש לבד. אף אחד לא ממש מבין. לאף אחד לא ממש אכפת. <p style="ma</div>Wed, 24 Aug 2011 14:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (^^")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=681822&blogcode=12704970http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=681822&blog=12704970http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=681822&blogcode=12702910<div align="right" dir="rtl">כואב לי. רע לי. מה שתרצו. לבכות עושה לי רע. וואו. כמה בכיתי בימים האחרונים. כל דבר עושה לי פלאשבק. "כמעט מלאכים" עושה לי פלאשבק! כמעט מלאכים! איך הגעתי לזה? "תראי איזה גדולה את. זהו, את כבר בת 10. את כבר אישה! ואת כבר ממש בוגרת וגדולה..." אני לא.. לא מספיק גדולה ובוגרת. לא בשביל זה. וידעת את זה. הרסת אותי. אתה יודע את זה? כל פעם שהתקרבת... ניסיתי לעצור את הנשימה, לעמוד ולא לזוז... שאולי הפעם... שאולי הפעם לא תיגע בי. שאולי הפעם תיתן לי ללכת. אבל אני עדיין זוכרת את היד שלך. בכל מקום. בכל מקום בגוף שלי. אני זוכרת את זה. אני יכולה להרגיש את זה. כל לילה, לפני שהייתי הולכת לישון, הייתי מדברת עם אלוהים. הייתי אומרת לו שאני אהיה ילדה טובה. ילדה ממש טובה- ואז שיעזור לי ושיפסיק את זה. ובאמת ניסיתי להיות ילדה טובה. הילדה הכי טובה. ולא הצלחתי. לא הצלחתי. והוא לא עזר. לא משנה כמה ביקשתי. לא משנה כמה התחננתי. הוא לא הפסיק את זה. וזה המשיך והמשיך והמשיך והמשיך. "זה נעים? זה נעים?? תעני לי!. זה נעים לך? כן.... יופי. אני שמח." ואיך אני לא ארגיש גרו</div>Tue, 23 Aug 2011 14:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (^^")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=681822&blogcode=12702910http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=681822&blog=12702910http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=681822&blogcode=12698661<div align="right" dir="rtl">אני שונאת אותך. אני ממש ממש שונאת אותך. אני רוצה להוציא מהראש את כל המחשבות עלייך, שלא עוזבות, שלא מרפות. הן כל הזמן, כל הזמן אצלי בראש, ואני פשוט רוצה לנוח קצת. אני רוצה שקט. אני רוצה לצרוח, להרביץ, להכאיב לי אפילו רק כדי שהמחשבות האלה ילכו. ילכו קצת ויתנו לי שקט. אני שונאת אותך. הלוואי שתמות. הלוואי שיכאב לך כלכך. שיכאב לך כמו שכואב לי. שיכאב לך ותשכב בלילה ותתחנן למות. רק כדי להפסיק להרגיש את הכאב הזה. הלוואי שתרגיש את ההרגשה הזאת. אני אפילו לא יודעת איך להתחיל לתאר אותה. את החוסר אונים הזה, ואת הכאב, הכאב שבכל מקום ואתה לא יכול לעצור אותו. ואתה רק רוצה להיעלם, להתפוגג ולא להרגיש אותו. אבל אתה מרגיש אותו שוב ושוב ושוב. ולא משנה כמה אני אגיד לעצמי שאתה כבר לא פה- שאתה לא יכול לפגוע בי- אני עדיין מפחדת. אני רועדת מפחד לראות אותך פעם ברחוב. אני כלכך מפחדת שתגיד לי לבוא, ושוב אני לא אגיד לא. ושאני אעצום עיניים, ואפקח, ואשכב על הבטן, ואז על הגב, ואפתח רגליים, הכלהכל- לבקשתך- הכל רק שתיהיה מרוצה. אני שונאת אותך. פשוט. </div>Sun, 21 Aug 2011 16:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (^^")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=681822&blogcode=12698661http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=681822&blog=12698661http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=681822&blogcode=12698511<div align="right" dir="rtl">אני לא רוצה לדבר על זה. לא איתך ולא איתך ולא עם אף אחד. זה לא משהו אישי נגדכם, אתם חייבים להבין. אני פשוט לא רוצה לדבר על זה. זה לא משנה עם מי. אני לא רוצה לדבר על זה, אני לא רוצה לחשוב על זה. אני לא רוצה להתעסק בזה. יותר. לעולם. אז. אני ככה. ותקבלו את זה. אל תבקשו לדבר על זה. זה לא שאני לא רוצה ליפול על אנשים. אני פשוט יודעת שאם אני אדבר על זה אני אפול. נקודה. וממש לא באלי ליפול שוב. ואני פשוט מפחדת. רועדת מפחד. מחזיקה את עצמי חזק-חזק כדי לא ליפול למקום הזה שוב. נזהרת כל הזמן, כל היום. כאילו אני מתחת למים ומחזיקה את האוויר בריאות. ואם אני לא אעשה את זה אני אטבע. וזה די קשה. אבל זה יותר טוב מהאופציה השנייה. אז פשוט לא באלי לדבר על זה. החיים יפים וממש טוב לי בהדחקה. הידד! (לא אתם לא. נהנהבננה)</div>Sun, 21 Aug 2011 14:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (^^")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=681822&blogcode=12698511http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=681822&blog=12698511http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=681822&blogcode=12690386<div align="right" dir="rtl">המוןהמוןהמון זמן לא הייתי פה, הא? אני יכולה להאשים בזה רק אותך איש-עם-אף-לא-גדול. אני אפילו חושבת שאף אחד כבר לא נכנס לפה. חוץ ממך כמובן. וזה די מוזר שלמרות הכל המשכת להיכנס לפה ולבדוק. זה מחמיא באיזה שהוא אופן... אבל כבר אמרתי לך, את הרגשות שלי אני פשוט מוציאה שוב ביומן. אבל עכשיו חופש (חחח החופש האחרון והכי ארוך שלי!) אז יש לי מלאמלא זמן פשוט להיות מול המחשב. ובגלל השיחה שלנו, פתאום חזרתי. זה כזה מוזר. אתה בצבא עכשיו. כולם מתגייסים עכשיו... אני כבר מתה שתחזור הביתה ותספר איך היה.... ובכל זאת. פחד מוות. פחד לאבד אותך, פחד לראות את כל החברים שלי מתגייסים- כל החברים שלי חוזרים בסופ"שים, ואני בבית. חחחח.. כן, ברור שאני אתגייס, פשוט.. עם כל הסיפור עם הרגל, מי יודע מתי זה יקרה? קטן.... אני לא יודעת אם נכנסת לפה בכלל. אם קראת משהו בכלל. שלחתי לך, ולא הגבת. אז אין לי מושג. לא רציתי שתראה את זה. כי.... זה החליף את היומן שלי. זה כמו שתראה את היומן שלי. האישי- שלי. אבל... הרגשתי מוזר שידידים וחברים (לא משנה כמה קרובים הם), כן יש להם את הבלוג- ולך אין. ואמרתי לעצמי ש</div>Wed, 17 Aug 2011 15:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (^^")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=681822&blogcode=12690386http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=681822&blog=12690386http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=681822&blogcode=11938414<div align="right" dir="rtl">היו םמתחילים פסיכומטרי, פיזוטרפיה כל יום, הליכה בים- כל יום חצי שעה, חברה הכי טובה שנוסעת לשוויץ לחודש- וחייבים לארגן לה משהו, חברים שאני לא רוצה לאבד, חברים שצריך לפגוש כי לא ראיתי מלא זמן, לבלות קצת בחופש, לפגוש אותה, פשוט לחץ מטורף. ואני מתנהגת די טוב במצבי לחץ. באמת, אני עומדת בהם. אני פשוט לא אוהבת אותם. אני לא יכולה לחשוב בהם באופן נורמלי. שלפעמים אני די אוהבת את- פשוט חיים מיום ליום. אבל מצד שני.. אני שונאת שיש דברים שאני לא יודעת. שאני צריכה לשבת ולחשוב עליהם. אני שונאתת לזרום עם החיים. אני צריכה לדעת לאן אני רוצה להגיע- ולשאוף לשם. לשים את כל הכוחות שלי כדי להגיע לשם. אבל אני לא יודעת לאן אני הולכת אני חייבת לעשות את זה איכשהו. אני מרגישה שאני כמו לוליין, הולכת על חבל, ומנסה לא להביט למטה, לא ליפול.. והחבל לא נראה שנגמר אפעם. כמה עוד אני אוכל לשמור על שיווי משקל? מה אני רוצה? מי אני רוצה? מי אני? על מה אני מוכנה להילחם? מה סדר העדיפויות שלי עכשיו? ואיך אני עושה את הכל ביחד?</div>Mon, 26 Jul 2010 11:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (^^")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=681822&blogcode=11938414http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=681822&blog=11938414http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=681822&blogcode=11929984<div align="right" dir="rtl">חרא הרגשה. אני חושבת שזה פשוט לא יצא לפעול. מלא דברים קטנים שקורים.. אני הולכת לידה על קצות האצבעות (במובן המילולי. פיזית אני לא כלכך יכולה לעשות את זה)- והיא לידי. לא מספרת לי יותר מדי על חייה. הולכת מסביב לנושא. מדברות אבל בעצם לא, על דברים שבאמת עוברים עלינו. אני רואה אותה יום,כנראה, בערב. אומרים לי ליזום דברים- כי אם לא- לא יקרה בסופו של דבר כלום. אומרים לי לא לקבוע- ולראות לאן הפגישה תזרום. אומרים לי לא לעשות כלום- כי היא סתם מבולבלת. ובכלל, פשוט לקחת בחשבון שרוב הסיכויים שלא יצא כלום. ולי סתם מתפוצץ הראש. אני מרגישה זוועה. ממש זוועה. לפעמים.. אני מרגישה כלואה בתוך עצמי. שאני רוצה לקרוע מעליי את כל השכבות, את כל המסכות- ולהסתובב. חופשייה. בלי שאנשים אחרים יסתכלו עליי, ידברו עליי, ילכו, יחזרו.. בלי שזה יכאב לי. <P style="TEXT-ALIGN: right; unicode-bidi: embed; DIRECTION: rt</div>Thu, 22 Jul 2010 11:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (^^")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=681822&blogcode=11929984http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=681822&blog=11929984http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=681822&blogcode=11925889<div align="right" dir="rtl">כן, ביפוביה קיימת. אולי היא קצת שונה מהומופוביה, אבל היא בהחלט קיימת. הומופובים, ששונאים הומואים ולסביות כי זה נגד הדת, או נגד הטבע- גם ישנאו ביסקסואלים. מאותה סיבה בידיוק. הומופובים ששונאים הומואים- כי זה ממש דוחה, ומה הם צריכים שאיזה מתרומם יסתכל עליהם ויתחרמן, אבל לסביות הם ממש מחבבים, כי זה ממש סקסי, מה לא?, יחבבו את הביסקסואליות. לגבי הביסקסואלים, אני מניחה שפחות. את הביסקסואליות הם מאוד יחבבו ואולי אפילו יפנטזו על איזה שלישיה חמודה עם עוד אישה. אישה שמתנסה עם בנות- זה פשוט סקסי. סקסי. סקסי. סקסי. כל עוד מדובר בסקס פתוח וחסר מעצורים- שמבחינתה זה לא בסדר, אלא מעולה להביא עוד אישה למיטה- והגבר הרי מאושר. אבל מה עם ביסקסואלים שלא מחפשים שלישיות? מה עם ביסקסואלים שבאמת ובתמים נמשכים לשני המינים, לעיתים גם לצד אחד יותר- כמו שכל סטרייט ימשך למגוון של נשים, אבל אולי יעדיף בלונדיניות על ברוטניות. גם אם הוא מעדיף בלונדיניות, אם הוא יכיר ברונטית חמודה- הוא לא יגיד לא. ואם הוא בקשר עם ברונטית, והוא יראה בלונדינית שנראת ממש ממש טוב ברחוב, כן, יש סיכוי שהוא ימשך אלייה- אבל זה</div>Tue, 20 Jul 2010 13:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (^^")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=681822&blogcode=11925889http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=681822&blog=11925889