<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>סיפורים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680593</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 LenSem. All Rights Reserved.</copyright><image><title>סיפורים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680593</link><url></url></image><item><title>-פרק1-</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680593&amp;blogcode=11831957</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ואווו כפייים! חחח טוב אז פרק 2 יהיה סופ&quot;ש הבאא.... (קצת עמוס פה עיניין הבגרויות אבל כשיתחיל החופש אני אפציץץ פה בפרקים! בטירוף שלנו....)-פרק1-

&quot;מה קורה?&quot; שאלה ליהי בזמן שהתיישבה בכיסא לייד
נערה ברונטית עם עניים בצבע דבש. 

&quot;לא יודעת&quot; ענתה בקול מתוק ובמבט ריקני.

&quot;אמה?&quot; שאלה ליהיו כשראתה את המבט הריק. היא הייתה
רגילה שאמה תוססת ועושה רעש. 

&quot;הא?&quot; שאלה אמה בחולמנות. 

&quot;הכל בסדר?&quot; 

&quot;לא, אני אספר לך אח&quot;כ&quot; התחמקה אמה כשהמנהלת
עלתה על במת האודיטוריום. 

&quot;נו!&quot; לחשה ליהי.

&quot;ליהי לא עכשיו!&quot; 

&quot;יש לי הודעה חשובה מאוד למסור לכם&quot; התחילה המנהלת
לדבר, היא הייתה נמוכה מאוד בעלת שער שחור וסבוך. 

&lt;span lang=&quot;HE&quot; style=&quot;font-s&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 05 Jun 2010 22:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (LenSem)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680593&amp;blogcode=11831957</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=680593&amp;blog=11831957</comments></item><item><title>הקדמה :)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680593&amp;blogcode=11821048</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב אז ככה... אני לא אוהבת לעשות פוסט דמויות וכאלה אתם תכירו אותם לאט לאט בסיפור..... תהנו נשמות 3&amp;gt;-הקדמה-ירד גשם חזק מאוד. אבל זה לא הפריע לה,
להפך, ככה לא יהיה שם אף אחד. היא הגיעה לפתח של הפארק ונכנסה פנימה, היא לא היססה,
היא ידעה לאן היא הולכת. ידיה שלובות והיא רועדת קצת. השער הארוך והבלונדיני שלה
היה ספוג כמו כל שאר גופה והיא המשיכה ללכת, מהדקת אחיזתה בגיר שהיה בידה. בסוף היא
הגיעה אל החומה השחורה שבפארק. היא נעמדה מולה. החומה הייתה חצי מלאה בקשקושים
וציורים מדהימים, היו עליה שירים ותווים וסיפורים וכל מיני דברים כתובים בלבן. הכל
היא כתבה, כל פעם שהרגישה משהו שלא יכולה לבטא אחרת, לא על דף, לא איפה שידעו שזאת
היא. היא התחילה לצייר במהירות ומיומנות, הפעם קווים חדים ועבים. היא לא שמה לב
אבל היא בכתה תוך כדי, הגשם בלבל אותה. היא המשיכה לצייר עד ששמעה רחש מבעד לגשם
וקפאה עם הפנים לחומה. 

&quot;ליהי?&quot; היא שמעה קול גברי. היא
הסתובבה לאט וראתה אותו עומד מולה. הוא התקרב לאט לאט. &quot;מה את...?&quot; הוא
שאל מופתע. הוא היה ממש קרוב אליה עכשיו וראה כל נמש שהיה על הפנים שלה. ליהי הייתה משות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 31 May 2010 21:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (LenSem)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680593&amp;blogcode=11821048</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=680593&amp;blog=11821048</comments></item></channel></rss>