http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680261heCopyright 2019 Anticipation. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680261http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680261&blogcode=12697942<div align="right" dir="rtl">עננת עשן אחת גדולה אופפת אותי בערך מה26 בחודש שעבר. טוב לי, אני מאושרת, אני מכירה בתחושה געגוע, ופרפרים בבטן וכמיהה עזה... אבל, אני לא יודעת אם זו המציאות. האם זוהי המציאות?לא עובר יום, מאז לראשונהדרכהכף רגלי במקום, ועד החפץ האחרון שלי אשר הונח באחד מהארונות בדירה הזו, שאני מנסה לשכנע עצמי שאני אפעל, ואעשה ואצור ואלמד ואגש ואסע... כלום זז. אני עודנה אותה מלצרית בחומוסייה רגילה שמרוויחה מספיק בשביל לקיים את עצמה באופן מינימלי, ותו לא. ואני מפנטזת וצוחקת ומבטיחה והכל כל כך נאיבי וכאמור במרחק נגיעה, כל שעלי לעשות זאת 'לפעול', אותה פעולה שאני שוב ושוב מזכירה בכל פעם מאותן שיחות חולין מאולתרות...כבר לא יודעת מה טוב לי, כבר לא יודעת אם מספיק טובה בשבילו. הוא לא פה עכשיו בכלל, נסע לעבוד ליד ים המלח עד מחר... זה מוזר, לעבור לבית חדש בזמן כשהחבר שלך לא נמצא איתך יותר משני שליש בחודש.אני מנסה לפתוח יום נוסף בתקווה שהפעם זה לא יהיה נגיש, ולא אתפתה ואולי אפילו אצליח לא לחשוב, אבל זה תמיד שם, וזה נחמד ומרגיע... אבל בכל שאיפה ונשיפה זה שורף, משבת, מוחק. תא נוסף. חלקיק זכרון נוסף. וזה מוגזם כבר... זה</div>Sun, 21 Aug 2011 09:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (Anticipation)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680261&blogcode=12697942http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=680261&blog=12697942http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680261&blogcode=12689849<div align="right" dir="rtl">חודש עבר מאז המילה האחרונה שלי, החיים שלי הספיקו להשתנות בלפחות 137 מעלות, אם לא יותר.הכרתי מישהו, הנשיקה הראשונה לא מיהרה להגיע, אבל באה בדיוק במקום, ניצוצות ופריחות, משהו מדגדג שם למטה, הדופק עולה רק מלחשוב, אני אוהבת אותו.זה מרגיש לי מוזר באופן שאפילו אנימופתעת מרמת המוזריות שבו.ארזתי אתמול מזוודה שמתי את מלוא הבגדים שאני יודעת במאה אחוזים כי הם ילבשו במהלך הזמן הלא מוגדר הזה, ואין סיבה לחשש שיתפסו סתם מקום מיותר בארון. יצאתי כקילומטר מזרחה מכיוון ביתי, אל ביתו של החבר שלי. הוא מתעקש שעתה זה יקרא 'ביתנו', אבל... אוף... קשה לי. מאיפה קפץ עלי כל העול הזה?עול... לא מילה שבדיוק ממחישה את מה שהולך איתי, אבל היא חדורה שם לאחד מהתאים שמרכיבים את כל הראש ההזוי המוזר והאיטי הזה ששמו דניאל.אחת ל... כל הסאבטוחה בראש נרגעת, אבל אז שוב הקולות האלה חוזרים, זה רק עניין של זמןחוסר ביטחוןהשפלהדיכאוןומרמוררגשות ותחושות פנימיות שתוקפות אותי יום יום שעה שעה, ועל אף החיוכים והשירים והשטויות, זה הכל מעטפת וזו לא אמתואני לא מבינה למה, למה זה ממשיך, למה אני לא מצליחה להתנתק מאזיקי הסדום האלהאני מקבלת אהבה,</div>Wed, 17 Aug 2011 08:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (Anticipation)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680261&blogcode=12689849http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=680261&blog=12689849http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680261&blogcode=12636183<div align="right" dir="rtl">יום מיותר אתמול היה לי עוד יום מיותר, כמו היום שלפניו, ולפניו, ולפניו, ו..הי קטע, גם כמו ההוא הבא לפניו ! כל יום אני מתחילה לעבוד ב12 ומסיימת ב6, לרוב אני עם אופניים אז ישר אחרי עבודה חותכת לדרום ונשארת אצל חברים. ובכך זה נגמר, נשארת אצל חברים. אני לא אוהבת את אורח החיים שלי, אז סבבה אני מתפקדת באופן רובוטי, עובדת ו.. זהו.. אבל לאחר מכן אני הולכת להיות עם חברים שלי, נתקעת שם עד למחרת כי אני לא מסוגלת אחרי זה לנסוע הביתה וחוזר חלילה לא יודעת מה נסגר מה פתאום הגיעה החולשת אופי הזו, כל יום אומרת לעצמי 'דניאל, היום לא הולכים אליהם אחרי העבודה, אבל אוטומתית כבר אני רגילה לנסוע לכיוון יהודה הלוי... קיצר, מצב לא כיף כיופאק. אתמול כרגיל סיימתי לעבוד נסעתי למקום הרגיל, לאחר מכן בסביבות 22:00 חתכתי לחברה שגרה בקרבת מקום, אחרי שעתיים לעוד חברה ביקרתי אותה בעבודה, ולבסוף אל חברה שגרה בכלל על יד דיזינגוף סנטר... שמה מתתי באיזה 4 לפנות בוקר, הזמנתי מונית כי אמרתי אין מצב אני נוסעת ככה הביתה ועוד עם אופניים... והשארתי את האופניים שם... ועוד שעה יש ליעבודה, ואין כוחות ._. עוד משהו שמעצבן אותי</div>Fri, 22 Jul 2011 09:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (Anticipation)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680261&blogcode=12636183http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=680261&blog=12636183http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680261&blogcode=12634338<div align="right" dir="rtl">אז החלטתי לחזור ולנטוש את היומן (שפעם אחרונה שכתבתי בו היה לפני שעזבתי את הבלוג, כלומר, מרץ 2011), כי גם ככה אני יותר בחוץ מאשר בבית, והמחברת במגירה לא בטוחה יותר. בלוג לעומת זאת, זה הרבה יותר סבבה. אז שוב שלום אני דניאל היום בת 19 ומתגוררת בת"א פתחתי את הבלוג לפני שנה וחצי עקב הפרעות אכילה שגרמו לי להגיע בסופו של דבר למשקל מגוחך של 47 קילוגרמים, מספר שגרם לשחרורי מהצבא בנובמבר 10', ובזאת גם תמה תקופת האנורקסיה שטרפה בי. מאז עליתי במשקל (היום קרובה ל60 ק"ג), חזרתי לחיים נורמליים פחות או יותר (נורמלים = יש קורת גג, עבודה, חברים, הכל טוב המורה) וזהו... עדיין מנסה להסתגל לחיים פה אני עובדת בעבודה שנוחה לי ולשעות שלי אבל עדיין מרגישה שה לא מספיק, לא מבחינת שכר אלא מבחינה כזו שאני מרגישה שאני לא מנצלת את הזמן הזה כמו שצריך ובמקום זה ממלצרת באיזו חומוסיה בשביל 25 לשעה, שזה נחמד, אבל לא... אני מציירת וחולמת לעסוק בציור במשך כל חיי אבל משום מה משהו עוצר בי מלהתפתח ובאמת לזרום עם העניין הזה, אולי זו עצלנות, פחד, יאוש... לא יודעת. או שאולי אני סתם נהנית מהעובדה שסדר היום שלי הולך באופן הזו</div>Thu, 21 Jul 2011 10:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (Anticipation)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680261&blogcode=12634338http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=680261&blog=12634338http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680261&blogcode=12364073<div align="right" dir="rtl">חזר לי המחזורררררררר קולולולולוללווו בהעדר של שנה + חודשיים, הוא חזר! איזה כיף איזה כיף! זו באמת סיבה למסיבה! הלכתי לקחת לי פרוסת עוגה משמינה ועתירת קלוריות D: piece~ \\o</div>Thu, 10 Mar 2011 09:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (Anticipation)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680261&blogcode=12364073http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=680261&blog=12364073http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680261&blogcode=12267040<div align="right" dir="rtl">כבר מזמן שלא סופרת קלוריות ודופקת חשבון על מה שנכנס לי אל תוך הפה אפשר לומר שגיל 18 נזרק לפח בגלל טמטום כמו הרצון להיות רזה והשגתי את מה שרציתי אבל זה לא היה כזה כיף... ממש לא. הייתי ב48 קילוגרם ואפילו ב46, וחוץ מלהזרק מהצבא זה לא עזר לי בכ"כ הרבה וואלה טוב לי עם ה52 ק"ג שלי וזין על הכל אוהבת לאכול... והרבה ומה שנכנס בסופו של דבר גם יוצא. אז אני הייתי פה, סביר להניח שגם לא אחזור מוזמנים לעקוב אחרי בגלריית ציורים שלי, כרגע זה הדבר היחיד שמעסיק אותי בחיים http://wannasleep.deviantart.com/ שיהיו לכולכם חיים יפים אלו שעדיין עמוק בתוך המחלה או מה שזה לא יהיה- אתן תקבלו שכל יום אחד, אבל המחזור לא יהיה שם (ויהיה לכן קשה מאוד להחזיר אותו) וגם החברים לא, ומי יודע אולי גם השיער יגיד ביי ביי. בקיצור, סלאמת :)</div>Thu, 13 Jan 2011 23:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (Anticipation)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680261&blogcode=12267040http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=680261&blog=12267040http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680261&blogcode=12195550<div align="right" dir="rtl">בוקר טוב לקוראים המעטים שעוד נותרו לבלוג הזה נתחיל בחדשות מרעישות ומשמחות, השרפה כבתה, וויפי דו! ועם הכבתה גם בא עלינו גשם של ברכה, ולכן קמתי היום שמחה מהרגיל ועם מצב רוח די מרומם =) מעבר לכך, חודש וחצי שלא עדכנתי פה, עברו עלי כל כך הרבה שיט בזמן הזה ראשית, סופית יצאתי מהצבא, מסתבר שהייתי עריקה לתקופה של חודש בערך, אבל הכל הסתדר בתחילת נובמבר וקיבלתי תעודת שחרור ומענק שחרור (500 שקל חח) ונפרדתי לשלום ולא להתראות מהמסגרת ששמה צה"ל (טפי.) לבנתיים, לרוב אני מבזבזת את הזמן שלי בעבודה או ברביצה בראשון לציון, כי בבית אני לא ממש מסוגלת להיות סבתא נורא פדנטית וקשה לי עם ההערות שלה והצעקות שלה והתלונות שלה, על אף שגורם הבעיה אלה אחותי ואמא, היא משום מה מרגישה צורך לפרוק את הפורקן שלה עלי ולזיין לי במוח מבוקר עד ערב עד כמה שאמא שלי כזו וכזו, ואחותי לא ממושמעת.. אז אני מעדיפה להתרחק ולא לשמוע, והמפלט שלי זו חברתי הטובה שגרה בראשל"צ. אוי, הנה זה מתחיל שוב (המחשב בסלון), שקט סבתא! אני לא אוהבת את המצב שלי לאחרונה, כפי שהזכרתי לעיל יוצא לי להיות המון בראשון לציון, משהו בסביבות 4-5 פעמים</div>Mon, 06 Dec 2010 07:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (Anticipation)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680261&blogcode=12195550http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=680261&blog=12195550http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680261&blogcode=12117292<div align="right" dir="rtl">stop eating, you stupid fuck.</div>Sat, 23 Oct 2010 12:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (Anticipation)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680261&blogcode=12117292http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=680261&blog=12117292http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680261&blogcode=12112419<div align="right" dir="rtl">באמת שישראבלוג זה מצחיק</div>Wed, 20 Oct 2010 19:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (Anticipation)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680261&blogcode=12112419http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=680261&blog=12112419http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680261&blogcode=12107619<div align="right" dir="rtl">מתגעגעת לתקופות שבהן התשוקות שלי היו כ"כ צנועות ותמימות, בין אם מדובר בכמיהה לצפייה בפרק החדש של פוקימון, או לאכילת לחמניה משוכה בשוקולד ובתור צ'ופר אם הייתי ילדה ממש טובה, הייתה מצורפת גם שקית שוקו.</div>Sun, 17 Oct 2010 23:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (Anticipation)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=680261&blogcode=12107619http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=680261&blog=12107619