http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67819heCopyright 2026 ja. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67819http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67819&blogcode=4598589<div align="right" dir="rtl">אני יושבת בחדר, מקשיבה לרדיו, שירים מרגיעים עמוקים.רק חזרתי מהעבודה, לא הספקתי להוריד נעליים וכבר שירן דופק בדלת.עם החיוך הטיפשי שמעוות לו את כל הפנים הרציניות שהיו לו קודם, צועד מבסוט ונמרח על הספה, מביט בי מצועף ומתחיל לצחוק."מה קורה?" שאלתי בהיסוס, "כלום" עונה ומדליק סיגריה."שיו, ג'ני!" פתאום נזכר," לא תאמיני מה קרה לי אתמול...את זוכרת את הבלונדה הגדולה מהמסיבה?" "כן" עניתי..." היא נתנה לי בוקס, אחרי שהלכת!" "מה?" שאלתי בתדהמה, "למה?"..."היא נדלקה על זאת שרקדתי איתה והיא אמרה לי לתפוס מרחק"..."איך פיספסתי את זה!"...."וואלה...תגידי מה עושים היום?""וואלה, לא יודעת אני די שפוכה מהעבודה, תכננתי לישון קצת לפני הערב"."איזו כבדה! למה את תמיד כבדה?""קודם כל, אני לא תמיד כבדה...שנית אני באמת הרוגה מעייפות..""למה תמיד כולם יוצאים ורק אנחנו נשארים בבית?", "מה יש בחוץ שאין בפנים?" שאלתי"אוויר! אני צריך אוויר, טוב אני יוצא ל5 דקות כבר חוזר..."טוב, אני אחזור למחשבות שלי...למה אני לא יוצאת? אין לי כסף, אין לי כוח, קר בחוץ, אני עצלנית...אבל בעיקר אין לי כסף...מאז שעברתי לגור בתל אביב, לפני חודשיי</div>Thu, 10 Aug 2006 15:43:00 +0200kolminja@yahoo.com (ja)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67819&blogcode=4598589http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=67819&blog=4598589http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67819&blogcode=2397170<div align="right" dir="rtl">פעם אחר פעם עושה את אותה טעות שוב ושוב נעלבת מכל שטות מנסה ללא הרף להבליג ולשכוח אך הלב לא נותן לי מנוח פעם אחר פעם שואלת שוב ושוב למה לא יכול להיות יותר פשוט משתדלת להשתנות להתבגר ולצמוח שיבוא האושר שיתן לי כוח</div>Wed, 31 Aug 2005 01:30:00 +0200kolminja@yahoo.com (ja)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67819&blogcode=2397170http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=67819&blog=2397170http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67819&blogcode=2264973<div align="right" dir="rtl">"עכשיו נפל לי האסימון" מילמלה ג'ה מבין שפתייה, שוקעת בהירהורים כיצד לנסח את תלונותיה בצורה המתוקה ביותר. ישבו שם איתה שאר תושבי העמק במרפסת של דמולינו, משום מה הרבה פגישות נערכות שם.ג'ה שילבה ידיה ונשמה עמוק "כל היום אני מתרוצצת, עובדת קשה, מכינה יוקדת במרץ על כל ממתק וממתק כדי שיצא בצורה הכי טובה והכי ממצה בתיפקודו וכל מה שאני מבקשת בתמורה זה כל שביכולתו של כל אחד לתת, אם זו משרוקית או שרוך נעל, כמו זו שנתן לי דמולינו עבור הממתק שהכנתי עבורו כדי שירגיש איך זה להיות צב יום אחד". פונה ג'ה לדמולינו בחיוך "מאוד עזר לי השרוך הזה כשנקרעה לי הרצועה של אחת הסלסלות שלי, תודה". "השרוך, אה...יופי..." ענה דמולינו במבט סתמי..."בכל אופן...לעניינו של דבר...לאחרונה אני חשה שהרבה מכם נהנים משירותיי בעמק ונהנים מהממתקים הארבים לחייך שאני מכינה...." הינהנו כולם בהסכמה..."תגיעי כבר לפואנטה!" ילל דופי בחוסר סבלנות..."אבל מלבד שאתם נעזרים בשירותיי אני חשה שאינכם נזקקים לי מעבר לכך, את הפגישות החברתיות ואת הדיונים שברומו של עולם, אינכם משתפים אותי בהם, אינכם חפצים בדעותיי רק בממתקיי ושאלתי אליכם, מדוע זה</div>Thu, 11 Aug 2005 00:50:00 +0200kolminja@yahoo.com (ja)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67819&blogcode=2264973http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=67819&blog=2264973http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67819&blogcode=1980179<div align="right" dir="rtl"></div>Thu, 23 Jun 2005 14:54:00 +0200kolminja@yahoo.com (ja)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67819&blogcode=1980179http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=67819&blog=1980179http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67819&blogcode=1972343<div align="right" dir="rtl">השעה 01:36, היום שלי התחיל, כרגיל, מאוחר ממה שהתכוונתי . אבל מלבד העובדה ששוב לא אכלתי ארוחה נורמאלית ( פרט שבדיעבד דיי מדאיג אותי , אני אדאג לכך שהנושא יטופל) אני לא מצליחה למצוא סיבה למה הייתי צריכה. היה לי יום רגוע בעבודה, על ההתחלה קיבלתי "הצעה מגונה" ואת כל שאר הזמן העברתי בשיחות מעמיקות על נושא העלייה בארץ. בין לבין מעבירים דאחקות על הקול שמעבר לצד השני של השפורפרת. אני ראינתי אחד בגיל84 וסיפרתי לכולם שהוא ענה לי מאוד יפה , אז חמי צעק "ענה לי! ענה לי!.(יענו אנלי- למי שלא הבין ) בדרכי חזרה כשחיכיתי לאוטבוס פטפטתי קצת עם אחד שעובד איתי , דיברנו על אופניים ועל זה שאחותו לא החזירה לו את האופניים ועכשיו הוא נוסע להביא אותם, כי הוא השאיל ממנה את האופניים כדי לקנות דברים בשוק והיא חאפרית באה לקחת את האופניים שלה ולא החזירה את שלו.... ואז הגיע האוטבוס. ירדתי באלנבי קרוב לפינת שינקין ועליתי במעלה הרחוב, בדרך עצרתי לקנות קצת חטיפים ושתיה. אמרתי שלום לעדי, כפרות עליו, ושוחחתי קצת עם לודה על משחות לשרירים תפוסים, כי מי אם לא אני מבינה בענינים של שרירים תפוסים... הגעתי הביתה,</div>Wed, 22 Jun 2005 01:29:00 +0200kolminja@yahoo.com (ja)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67819&blogcode=1972343http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=67819&blog=1972343http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67819&blogcode=1759235<div align="right" dir="rtl">קמתי מהשינה, קצת מאוחר ממה שרציתי, אבל עדין נחושה לעשות את כל מה שתכננתי. מישהו לא מזמן אמר לי שהאושר נמדד במעשים שלנו. כל עוד אנחנו נמצאים על אותו מסלול לקראת הגשמת "החלום" הפרטי שלנו, אנחנו מאושרים. אם נעשה כל יום משהו שמקרב אותנו טיפה לקראת משהו שאנחנו רוצים, נהיה מאושרים. אם אנחנו לומדים משהו שאוהבים או עובדים בעבודה שתמיד רצינו- האושר בידנו. האושר לא נמדד בכסף ולא ביופי ולא בשום דבר חומרי. כמו שאהבה לרוב מוצאים ברגע שלא ממש מחפשים אותה והזדמנויות קורות כשלא מצפים להן לקרות. ברגע הכי לא צפוי, הכל יכול להשתנות. תוכניות של העתיד מקבלות פתאום תפניות שונות ומשונות. האושר בא והולך, צריך לעבור הרבה תפניות בחיים כדי להבין שהאושר והאהבה היחידים נמצאים אצלנו בראש. צריך להיות ברי מזל כדי להבין את זה, זה רק לשנות משהו בגישה. אושר פחות או יותר זה שינוי בי משהו בחופש שלי אושר בא והולך אני רואה אותך מביט בי, רואה את חום גופי עולה אני יודעת בדיוק איפה אני אבל בכמה פינות אני צריכה לפנות? כמה פעמים אני צריכה ללמוד שכל האהבה שלי בראשי? אני ברת מזל, עם אש בידיי אושר</div>Wed, 11 May 2005 16:53:00 +0200kolminja@yahoo.com (ja)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67819&blogcode=1759235http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=67819&blog=1759235http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67819&blogcode=1567271<div align="right" dir="rtl">במקום לא מציאותי, בין שמים לארץ, ישנו מקום קסום שהזמן בו הוא הרגע. פה ועכשיו אני מוכרת הממתקים הקטנה. לא הרבה אנשים שמעו על המקום הזה, אבל מי שכן, יודע כי הוא מתקיים בזמן נתון אך לא מוגדר והחיים בו לא כל כך שונים ממה שבד"כ חושבים. עושים את אותם הדברים, עובדים, לומדים, ישנים, אוכלים, אוהבים, נותנים, מקבלים... יש לי חנות קטנה שנמצאת ליד האגם. בחנות יש מדפים עמוסים בצנצנות עגולות ושקופות מלאות בשלל מסטיקים וסוכריות בכל הצבעים והצורות. יש לי ממתק לכל רגע ואירוע, לכל מצב ולכל תחושה שמישהו יחפוץ. הממתקים הפופולרים אצלי הם: anergygum- מסטיקעגול בצבע כתום שגורם לתחושת עירנות. focos- מסטיקמשולש בצבע ירוק שגורם להתמקד על פרטים. cloud 9- סוכריה אובלית בצבע סגול שמעודדת יצירתיות ומשרה מוזה. fireball- סוכריה עגולה ואדומה, מעוררת תשוקה. shanti- shanti-סוכריה בצורת ענן בצבע כחול בהיר שעוזרת להירדם ולחלום חלומות. אתם מוזמנים לקפוץ לחנות ולטעום. ja </div>Tue, 29 Mar 2005 13:10:00 +0200kolminja@yahoo.com (ja)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67819&blogcode=1567271http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=67819&blog=1567271http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67819&blogcode=1537951<div align="right" dir="rtl">התעוררתי בבהלה... אותה מחשבה רודפת אותי שוב. חלום שחלמתי היה כל כך מוחשי ואותה הרגשת החמצה שמלווה אותי בעירנותי, ליוותה אותי בשנתי. חלום ומציאות שהתערבבו השאירו אותי תלושה ואבודה. ידעתי וחיכתי לרגע שיגיע, אבל עכשיו שהוא כבר פה, אין לי דבר לעשות חוץ מלחכות שהוא יעזוב אותי. שוכבת ערומה מתחת לשמיכה העבה מתפתלת ומסתובבת עד אובדן נשימה. בין החיוכים, בין המסכות, בין העיניים הבוהות ישנו עולם מלא מחשבות עצורות. כמיהה בלתי מוסברת, רצון עז למשהו בלתי מושג. מן פנטזיה שיכולה להתגשם, אבל כל כך הרבה דברים מפריעים בדרך, כאילו בזדון איזה כוח עליון לא לטובתי. בנתיים אני נשארת תוהה וחבוטה באפלה. יצר עלוב, תשוקה בזויה, לא רוצה אתכם בקרבי יותר- רוצה להיות חופשיה. </div>Tue, 22 Mar 2005 13:02:00 +0200kolminja@yahoo.com (ja)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67819&blogcode=1537951http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=67819&blog=1537951http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67819&blogcode=1503796<div align="right" dir="rtl">אתמול היה לי חלום, שהתחיל קצת מוזר. התפוצץ לי בלון מסטיק על האף ואז מצאתי את עצמי מוקפת צמחיה, בתוך שדה פראי. ריח מתוק של אביב באויר ופרפרים עפים לכל עבר. פתאום ראיתי שאני נמצאת במרומיו של הר ונוף של מרבץ הרים ירוקים נגלה לפני. באחד מן ההרים, זה שהיה מולי, ראתי בראשו מגדל ופתאום מאחד מחלונותיו הופיע דמולינו וצעק : " עד שאת באה, יא צ'ריפחה!", "אני באה" צעקתי, בעודי מחליפה בטעם חדש, פותחת אריזה של מסטיק כתום, המסטיק הקשה שנלעס בנתיים מילא את החיך שלי בטעם מתוק ומחייה. במדרון ההר שבו ניצבתי נגלו מדרגות שהובילו לעמק, המדרגות היו מוסתרות אך הרגשתי שאני מכירה אותן כבר היטב. בעוד אני מתחילה לתכנן את צעדי , הרגשתי נגיעה רכה על כתפי השמאלית. נעמד על ידי גבר גבוה ושרירי, עורו היה כהה ובעל שיער ארוך ושחור עד הישבן. <P class</div>Mon, 14 Mar 2005 14:21:00 +0200kolminja@yahoo.com (ja)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67819&blogcode=1503796http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=67819&blog=1503796http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67819&blogcode=1402547<div align="right" dir="rtl"> come up to meet ya tell ya i'm sorry you don't know how lovely you are i had to find you tell you i need you tell you i set you apart tell me your secrets and ask me your questions oh let's go back to the start running in circles coming up tails heads on a silence apart nobody said it was easy it's such a shame for us to part nobody said it was easy noone ever said it would be this hard oh take me back to the start i was just guessing at numbers and figures pulling your puzzles apart questions of science science and progress do not speak as loud as my heart tell me you love me come back and haunt me ooh and i rush to the start running in circles chasing our tails coming back as we are nobody said it was easy it's such a shame for us to part nobody said it was easy noone ever said it would be so hard i'm going back to the start</div>Fri, 18 Feb 2005 00:17:00 +0200kolminja@yahoo.com (ja)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67819&blogcode=1402547http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=67819&blog=1402547