<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>פאטה מורגנה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=676325</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 פראני.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>פאטה מורגנה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=676325</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=676325&amp;blogcode=14959089</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הדבר הראשון שחשבתי עליו היה לכתובכל מילה ממה שאמרנו שם על הספסלכל מה שאמרנו מאותו רגעכל מה שאמרתי לך כל מה שחשבתיכל מה שרציתי להגיד ולא אמרתילכתוב לך שאני אוהב אותך כנראה לנצחושהלוואי שהתפאורה הייתה אחרתואת היית בדיוק אותו דבר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 10 Jul 2018 18:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פראני.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=676325&amp;blogcode=14959089</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=676325&amp;blog=14959089</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=676325&amp;blogcode=14955738</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפעמים יש ימי חסד. כמעט אין הבדל בין מי שמתעורר מסיוט לבין מי שמתעורר מחלום טוב - שניהם מוכים בהלם הפער מול המציאות שניצבת מולם בבוקר. רוב הימים אני מרגישה כאילו חזרתי לקנזס מהעולם המקביל של עיר הברקת בארץ עוץ: הכל לאט יותר, הבגדים נוחים יותר, השמש שוקעת לאיטה והנה עבר עוד יום ובו העולם לא קרס. גם לא היה קרוב ללקרוס.אני הולכת לישון בזרועותיה של אהובתי, ומתעוררת, והיא עדין שם. הכל נהיה שלו כל כך, ימי הקיץ מתארכים ואני לא נצרבת בלהט. קניתי משקפי שמש לראשונה מזה שנים ואני מרגישה שיש בהם שאריות של תל-אביב. מה זה משנה. בקרוב שוב ארגיש את התהום הארורה. שוב אותה תחושה שיש חלקים בי שפשוט לא יכולים לחיות יחד. העיר והמדבר לא יכולים להתקיים בלב אחד.הקיץ מביא איתו תחושות חדשות וזכרונות ישנים וזה לא שאני מפחדת זה פשוט שלראשונה מזה המון זמן הכל פשוט מתקדם קדימה. אין תאריך יעד, אין מטרה נראית לעין, יש רק דרך ארוכה שמאמנת הכושר שלי קוראת לה &quot;חיים של גדולים&quot; ופתאום יש לי נעליים אדומות ואני דורותי, הולכת לעבר הקוסם שלעולם לא יתן לי את מה שאני רוצה.ולא כתבתי כבר המון זמן ומי יודע בכלל מי נשאר במקום הזה ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 13 Jun 2018 17:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פראני.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=676325&amp;blogcode=14955738</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=676325&amp;blog=14955738</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=676325&amp;blogcode=14935411</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הרבה דברים הייתי רוצה לזכור אבל באופן כללי אני אדם שמעדיף לשכוחלהתראות.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 17 Dec 2017 02:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פראני.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=676325&amp;blogcode=14935411</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=676325&amp;blog=14935411</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=676325&amp;blogcode=13885612</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תמיד אמרת לי שאני אביב ואת גבריאל. שאת טובה בנאומים, בכתיבת אסוציאציות, בלזרוק הכל ולא לקחת כלום. אמרת לי שאני הצד השקט שלך, הצד שיודע לחבר לחנים מסודרים והרמוניות בנויות היטב שיתאימו לכאוס שיש לך בראש. אמרת לי שביחד אנחנו יצירת המופת של בתוך הצינורות.

גבריאל מת לפני שעתיים. אני מתקשה לעכל את העובדה שהאדם שראיתי אותו בתור דוגמא חיה שאפשר לשרוד, שאפשר לנצח, התאבד היום. קשה לי להסביר איזה מקום מילאת בחיים שלי בשנתיים האחרונות. קשה לי להסביר את הבלבול של איך ממשיכים מכאן, למרות שמבחוץ זה לא נראה כמו אבל, שהרי לא הכרתי אותו. מבחינתי זה רק הופך את זה ליותר גרוע.
כל הזמן הזה נאחזתי בסיפור שלו כמוצא תקוה אחרון. כהוכחה שאפשר לצאת מזה. שכן אפשר שלא ליפול. כשהרוח נכנעה לאבק, הוא היה בשבילי דוגמא שיש סיבה לחיות. יש סיבה להלחם. יש סיבה להתאמץ ולהשקיע, ולהאבק כל עוד אפשר וגם כשאי אפשר. לפני כמעט עשרים שנה התעקשת ש&quot;יהיה טוב, אני בטוח&quot;, ואני נאחזתי בצמד המילים האלה כבגלגל הצלה. נאחזתי בסוד שלך, בשיר שנכתב עליך שאומר שסירות ההצלה בדרך לכאן. אתה גרמת לי להאמין שהן יבואו.

אולי הפרידה הזו משניכם ת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 20 Aug 2013 20:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פראני.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=676325&amp;blogcode=13885612</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=676325&amp;blog=13885612</comments></item><item><title>הוראות שימוש</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=676325&amp;blogcode=13782445</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;1. להשאיר קרוב לטבע.2. לספק מוסיקה כמעט כל שעות היממה.3. להאכיל ולהשקות.4. להשרות בצל.5. להבין את השתיקות.6. לא להכריח, אבל להתעקש כשצריך.7. לאהוב חזק.8. לאפשר מרחב.9. ללמד דברים חדשים.10. לדעת לומר את המילה הנכונה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 16 May 2013 23:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פראני.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=676325&amp;blogcode=13782445</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=676325&amp;blog=13782445</comments></item><item><title>בצורת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=676325&amp;blogcode=13560411</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תראו כמה בוערת אש הסערה שאני
איך אני מתעקל ועולה בלהבות זוהרות כל כך
אני בלתי מנוצח. אני על גג העולם
נבער ונבער ובוער

וכלה וקמל ומתכלה עד שלא נשאר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 20 Nov 2012 23:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פראני.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=676325&amp;blogcode=13560411</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=676325&amp;blog=13560411</comments></item><item><title>פניה אישית נרגשת כי חרדות זה כיף</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=676325&amp;blogcode=13377263</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמו שאני מכירה אותה היא בטח תשנא את עצמה מאוד
אבל זו לא אשמתה, ואין לה שום סיבה לשנוא
שלב 4 הושג בהצלחה, נראה לי
ואני לא יכולה שלא לבקש ממנה סליחה
כי אני יודעת שהיא לא התכוונה שככה יגמר.
[ועוד סליחה אחת כי יש לי הרגשה שהיא לא תדבר איתי יותר]&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 21 Jul 2012 23:33:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (פראני.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=676325&amp;blogcode=13377263</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=676325&amp;blog=13377263</comments></item></channel></rss>