http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675725heCopyright 2026 Thin Ice - The Writer. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675725http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675725&blogcode=11534572<div align="right" dir="rtl">יוו איזה כיף P: פרק 2 יוצא לדרך D; בשביל רענון, אני אשים בכל פרק קטע קצר מהסוף של הפרק הקודם P: ~~~~~~~~~~~~~~~~ מהפרק הקודם: כולם התלחששו. אף אחד לא הבין על מה לינקס ואני מדברים. "תתרחקו" ציוויתי וכולם התרחקו ויצרו מעין מעגל אליפסי סביב לינקס, אר ואני. הושטתי את ידיי מעל לרגלו הפצועה של אר. הוא הסתכל עליי באי הבנה, כמו שכולם הסתכלו עליי באי הבנה. עצמתי את עיניי ומלמלתי, "קלירו" והאור הכחול שיצא מידיי, נראה אפילו מבעד לעיניי הסגורות. פרק 2 פתחתי את עיניי, וראיתי איך רגלו של אר מחלימה. אר הסתכל עליי, חלש ומבולבל. כמו יתר האנשים שהיו בחדר. "איך אני אמורה עכשיו למחוק להם את הזכרונות?!" התעצבנתי על לינקס. "תנסי איכשהו!" אמר לינקס. עצמתי את עיניי וחשבתי רק על: שלא יזכרו כלום ממה שקרה... שלא ייזכרו כלום... שלא ייזכרו... ואז לפתע כל החדר התמלא בעשן סמיך. כולם השתעלו ואז לפתע, העשן נעלם. אר עמד ביחד עם ביל וג'ייקוב, חבריו ללהקה, ג'ני ונולה פטפטו איתם בשמחה, הילדים ניסו למשוך את תשומת לבם של החדשים... ולינקס ואני? עמדנו והסתכלנו על המחזה. "אני מניח שזה עבד..." אמר לינקס בבל</div>Tue, 19 Jan 2010 14:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (Thin Ice - The Writer)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675725&blogcode=11534572http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=675725&blog=11534572http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675725&blogcode=11528566<div align="right" dir="rtl">טוב, אז היי :) אני מרי [שם בדוי] ואני מאוד אוהבת לכתוב [כפי שאפשר לראות ברשימות D;]. אני חושבת שכדאי שאני פשוט אתחיל לכתוב, לא? XD ~~~~~~~~~~~~~~~ "למען השם, דפני!" אמר לינקס בעצבנות. "תתעוררי כבר! ב-ו-ק-ר-!" "תעזוב אותי..." מלמלתי בפינוק. לינקס הוא פשוט בן-אדם מעצבן. בייחוד על הבוקר. "אם את לא תקומי עכשיו, גברת צעירה, ותעזרי לי להעיר את כולם..." "אוף בסדר!" התעצבנתי וקמתי מהמיטה. חציתי את החדר לעבר הדלת בהליכת ברווז, ופתחתי את הדלת. "את עוזר לי או לא?" שאלתי בזעף את לינקס. "זו העבודה שלך, בתור סגנית מנהל הפנימייה!" מלמל לינקס ונשכב לו על הפוך שבסלון. "ותעשי טובה, יש לך חדר, נכון? אז תשני בו ולא במקום ציבורי!" "אני רק בת 15 ואני כבר סגנית מנהל, טוב לדעת!" אמרתי בכעס והלכתי לחדר של הבנים. חמשת הבנים ישנו, ונראו כאילו הם מתים. מת'יו בן ה-5, ג'ון בן ה-8 ורין בן ה-10 כבר הראו סימנים שהם בדרך להתעורר. "יאללה! לקום!!" צעקתי בקולי קולות. "תעזבי אותנו..." מלמל פוג'י בן ה-12. "קדימה! מת'יו, רוי..." לבסוף הם קמו ודחפו אותי החוצה כדי שיוכלו להתארגן לקראת בית הספר. צחקתי לעצמי ו</div>Sat, 16 Jan 2010 18:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (Thin Ice - The Writer)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=675725&blogcode=11528566http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=675725&blog=11528566