http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674379ילדים, כבר בגיל 13 אבא שלכם חשד שהוא הומו, אבל עד שהוא הפך לשלם עם הרעיון והתחיל אפילו להנות מזה - לקח לו למעלה מעשור. זה הסיפור על איך פגשתי את אבא שלכם.heCopyright 2026 גיא בר-און. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674379http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/79/43/67/674379/misc/19961226.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674379&blogcode=13968369<div align="right" dir="rtl">ילדים, הנה סיפור שלא סיפרתי לכם בעבר, למרות שכרונולוגית - הוא קרה כמה חודשים לפני שסיימתי את תפקידי בבסיס הסגור. פשוט חיכיתי שתגדלו קצת... כל מה שמספרים על בסיסים סגורים נכון. כשאנשים רואים את חבריהם רק פעם במספר שבועות, החברים מהבסיס הופכים לתחליף ראוי. וכן, זה תקף גם מבחינת זוגיות. הזוגות שאני מכיר שהכירו בבסיס רבים מספור, ועוד יותר מכך רבים הרומנים המזדמנים שקרו בבסיס - לפעמים סתם כדי לפרוק עול אחרי שבוע לחוץ. בבסיס היו מגוון פינות חשוכות וסודיות שניתן היה לא פעם למצוא בהן עדויות לפעילות מאומצת. וזה עוד בלי לכלול את המגורים ה"מופרדים" בין הבנים לבנות, שבסופ"שים הרבה פעמים הפכו למגורי Unisex. ולמרות כל ההקדמה הזו - לא יצא לי שום דבר בבסיס. לא שלא היו הומואים בבסיס, כמובן שהיו, חשדתי בכמה ואפילו היה איזה אחד מוצהר. אבל מכיוון שבבסיס הייתי מאוד בארון, ואין דבר שעבר יותר מהר בבסיס מאשר רכילות, נשמע כמו צעד חכם להמנע מהרפתקאות רומנטיות. מה גם שלך תתקע באנשים שיצאת איתם וזה לא היה מוצלח בכל שני וחמישי. עם החבר'ה שהכרתי באטרף זה פשוט לא קרה - יום אחרי שהפסקנו לצאת ידעתי שלא אתקל בהם</div>Sun, 17 Nov 2013 23:52:00 +0200sososo@gmail.com (גיא בר-און)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674379&blogcode=13968369http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=674379&blog=13968369http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674379&blogcode=13955540<div align="right" dir="rtl">ילדים, רן העיף את אבא שלכם לעננים תוך שני דייטים. שיא שלא נראה כמותו. כאילו מישהו שם למעלה תכנן אותו בדיוק במידות הנכונות כדי להתאים... נו אתם יודעים, סירים, מכסים וכו' וכו'... למחרת הדייט החלומי עם רן התעוררתי בבוקר וכאילו דילגתי על עננים, יצאתי לעבודה עם חיוך. רק לאורך היום התחלתי להרגיש כאב ראש די רציני, בחלק האחורי של הראש שלי. הכאב הזה התברר מאוחר יותר כפצע שנגרם ע"י לא אחר ממסעד הדלת בו השתמשתי ככרית בלילה לפני. כמובן שהייתי חייב לחלוק את הגילוי המרעיש הזה בהודעה לרן, והוא היה משועשע מאוד מהנושא. לאורך כל היום החלפנו הודעות חמודות, ומאוד חיכיתי לערב כדי ממש לדבר איתו. לבסוף הגיע לו הערב, ורן התחבר למסנג'ר. אחרי הגינונים המתבקשים הוא הגיע לעניין - "היה לי ממש נחמד אתמול בערב" הוא אמר "גם לי! מחכה לעוד ערבים נחמדים כאלה..." השבתי בתמימות "תקשיב, זה ממש בלתי אפשרי בשבילי להתחיל עכשיו משהו. זה יהרוס לי את כל הלימודים"הוא הנחית פתאום "אוקיי... אני גם הייתי סטודנט, זה רק עניין של ניהול זמן אתה יודע..." "כן, אבל אני לא טוב בזה. ואני לא מוכן לזה... אני בכלל לא בטוח שאני רוצה ל</div>Sat, 02 Nov 2013 22:49:00 +0200sososo@gmail.com (גיא בר-און)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674379&blogcode=13955540http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=674379&blog=13955540http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674379&blogcode=13868098<div align="right" dir="rtl">ילדים, כבר סיפרתי לכם לא פעם שדייטינג הוא עסק טריקי, קודם כל - למצוא את הבחור הנכון. עכשיו, כנראה יש לא מעט בחורים נכונים (אני ממש לא מחסידי "האחד"), אבל למצוא את הבחור הנכון בזמן הנכון? זה בהחלט אתגר רציני... את רן הכרתי באטרף, בלילה אחד של בדידות. רן היה בחור מאוד שונה משאר הבחורים שנתקלתי בהם באתר - קודם כל כי הוא היה בארון, שנית כי הוא נשמע בערך כמוני. כן כן, דמיינו לעצמכם שיום אחד אתם משוטטים ברשת ומתחילים לדבר עם עצמכם! אותו הומור, אותם תחומי עניין... זה פחות או יותר מה שקרה שם. רק שרן היה הרבה פחות מנוסה ממני (למעשה, הוא יצא רק עם בחור אחד אי פעם), והרבה יותר ביישן... (ובארון כבר אמרתי?). אז בגדול אני ממש לא מאלה שיסננו מישהו כי הוא בארון, בטח לא כשהוא נשמע כמו החצי השני שלי - אי לכך החלטתי לתת לרן צ'אנס ועברנו כלאחר כבוד לדבר במסנג'ר. השיחה כמובן זרמה כמו אמריקאית שיכורה ב"תגלית", ולמרבה ההפתעה גילינו ששנינו משרתים באותו הבסיס. אם אתם חושבים שזה פרט חיובי - חשבו שוב. רן היה ארוניסט גדול - ולכן המחשבה שאולי אתקל בו בצבא בוודאי שלא הרגיעה אותו. בכל מקרה אני הייתי נחוש שלא ל</div>Sat, 03 Aug 2013 00:10:00 +0200sososo@gmail.com (גיא בר-און)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674379&blogcode=13868098http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=674379&blog=13868098http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674379&blogcode=13818852<div align="right" dir="rtl">ילדים, לפעמים אהבת חייכם מסתתרת מתחת לאף שלכם, ואתם, במקום לחבק אותה בשתי ידיים - מקנחים אותו והיא נעלמת. אז אחרי תקופה גדולה מאוד של יובש (אבל לא מחוסר בבחורים, אלא פשוט מחוסר בבחורים ראויים...) הכרתי את יגאל. ויגאל היה הכל - חכם, יפה, מושך. והדייטים התקדמו וזרמו להם, ולאט לאט התקרבנו עוד ועוד. נדמה לי שהפסקתי את הסיפור באותו ערב בבית הוריו של יגאל, כשבפעם הראשונה ראיתי באמת את כולו... ואין שום ספק שאהבתי את מה שראיתי. ונמשכתי למה שראיתי... והיה לנו כל כך כיף, כמו שהרבה מאוד זמן לא היה לי. יגאל היה פשוט אוצר וכל מה שהייתי צריך הוא לשמור אותו לעצמי לנצח. אז אחרי הערב החלומי אצלו בדירה המשכנו כרגיל להתכתב בהודעות ולשוחח בטלפון, אבל איכשהו עדיין לא הרגשתי בנוח להזמין אותו אלי הביתה. אולי כי זה היה מוזר להביא גבר הביתה, למרות שההורים יודעים כבר הרבה זמן (ואפילו מתחילים להתרגל לרעיון...), ואולי כי לא היתה לי מיטה זוגית. כן כן, באותו זמן עדיין ישנתי במיטת יחיד, ואמנם אהבתי אותה מאוד - אבל בהחלט לא היה אפשרי להזמין אף אחד לישון אצלי ככה. אגב, מספר חודשים אחר כך אכן החלפתי את המיטה</div>Mon, 17 Jun 2013 22:43:00 +0200sososo@gmail.com (גיא בר-און)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674379&blogcode=13818852http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=674379&blog=13818852http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674379&blogcode=13787222<div align="right" dir="rtl">ילדים, אביכם תמיד חשב שהיסטוריה זה משעמם. אולי זה היה קשור לחוסר היכולת הכללי שלו לשנן נתונים ומכאן גם להישגים לא ממש מרשימים בנושא בבית הספר... בכל מקרה, לפעמים מבט קל לאחור חושף כל מיני דברים שלא שמתם לב אליהם, ואפילו כאלה שאפשר ללמוד מהם. אני לא בטוח אם זה המקרה, אבל הנה תמצית של האירועים המרכזיים (או לחילופין - אלה שבחרתי לספר לכם עליהם), שקדמו לסיפור על איך פגשתי את אבא שלכם. אז נולדתי. בשעה טובה, עד כאן הכל תקין. סימנים מעידים לזה שאני הולך לצאת הומו? לא היו יותר מידי. בגן היו לי כמה ידידות... זה נחשב? היו גם חברים בנים. יאי. טוב האמת שקצת אהבתי לשיר, אבל זה סטריאוטיפי מידי לא? יש המון זמרים סטרייטים. העניין עם הידידות הפסיק בכיתה א', מאז היו לי רק חברים בנים (עד כיתה ז' בערך). אבל אתם בטח שואלים מה הזיכרון ההומואי הראשון שלי. מעניין שזו עובדה שיכולתי להודות בה רק אחרי כ-20 שנה, אבל אני זוכר בצורה די טובה שכשהייתי בכיתה ב' (!) הייתי דלוק לחלוטין על בחור אחד בכיתה ו'. הוא נראה ממש טוב, ומידי פעם הייתי עוקב בחצי עין אחרי מעלליו בהפסקות. בנוסף לכל הצרות שנאתי לשחק כדורגל,</div>Mon, 20 May 2013 23:07:00 +0200sososo@gmail.com (גיא בר-און)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674379&blogcode=13787222http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=674379&blog=13787222http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674379&blogcode=13756275<div align="right" dir="rtl">ילדים, דייטים הם עסק הפכפך. לא תמיד קל לקבוע תוך ערב אחד האם הבחור היושב מולנו הוא אביכם העתידי או סתם מתחזה, ולעתים אפילו נדרשים שפע של בירורים נוספים. כשאפשר לפסול על הסף - זה מעולה, אבל מה עושים אם לא? אין ברירה... מתחילים קשרים ומקווים שיגיע מהשמיים רמז שיוביל אותנו אל האמת. גם את יגאל הכרתי באטרף, שהפך לאחר האפיזודה המטרידה עם יוחאי שוב לאתר-הבית השני שלי. יגאל היה קצין משוחרר טרי מחיל המודיעין, מבוגר ממני בשנה, וכבר מההודעות הראשונות נשמע שיש לי עסק עם בחור לא רגיל. אז לאחר שעברנו למסנג'ר וראיתי שבהחלט מדובר בבחור איכותי ואינטליגנט, ואחרי שהחלפנו תמונות וראיתי שהוא די חמוד - הוחלט להפגש. למרות שהגעתי לדייט הראשון בחששות כבדים (ודי סטנדרטיים), ולמרות שהבחור איחר במשהו כמו 10 דקות וגרם לי לנסות מגוון זוויות תצפית על הכניסה לבית הקפה שבו קבענו, כך שאני אראה אותו קודם - היה לו קסם ששבה אותי מייד. חיוך מקסים, גוף מעט מלא אך די אתלטי, עיניים חכמות - ללא ספק היה פוטנציאל גדול. התיישבנו לנו והתחלנו לדבר, ומהר מאוד השיחה גלשה לה למחוזות מעניינים עד מאוד. הוא היה בחור מרתק, עם המון</div>Wed, 24 Apr 2013 21:01:00 +0200sososo@gmail.com (גיא בר-און)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674379&blogcode=13756275http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=674379&blog=13756275http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674379&blogcode=13711607<div align="right" dir="rtl">ילדים, פעם, מזמן, לא היה פייסבוק. הייתם מאמינים? היום קשה מאוד להבין איך אפשר לאהוב מישהו בלי לעשות לו לייק, או לברך מישהו ליום הולדתו בלי לכתוב לו על הקיר, ובכן פעם היינו עושים דברים כאלה. מחבקים במציאות, מתקשרים לאחל מזל טוב, מתכנסים כל החבר'ה כדי לראות תמונות... אבל מאז עברו המון ביטים באינטרנט וגדל לנו דור של הפרעות קשב וריכוז. רק כדי שתבינו למה אבא ואבא לא מרשים לכם להשתמש בסמארטפון בזמן הארוחה... אבל על זה אולי אספר בפעם אחרת. בכל מקרה, האגדה מספרת שהפייסבוק התחיל מאתרי ה-"Hot or Not", כאלה שמראים לך תמונות של אנשים ואתה מחליט האם הם שווים עוגיה או לא. אם הם שווים עוגיה אז גם יש לך סיכוי לעשות עם זה משהו... לכן לא תתפלאו לשמוע שכשנכנס הפייסבוק לארץ אחת האפליקציות הפופולריות ביותר בו היתה אפליקציית היכרויות שכזו. אתה מתקין אותה בחשבון שלך, ואומר לה האם אתה רוצה לראות בנים או בנות - והיא כבר מראה לך תמונות של אנשים ומאפשרת לך לבחור האם אתה רוצה להכיר אותם או לא. אם כן - היא גם מאפשרת לך לשלוח להם הודעה ולהקים בית בישראל. נפלא. למותר לציין שהאפליקציה הזו הצליחה לשבור את שיאי</div>Tue, 19 Mar 2013 23:34:00 +0200sososo@gmail.com (גיא בר-און)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674379&blogcode=13711607http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=674379&blog=13711607http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674379&blogcode=13678959<div align="right" dir="rtl">ילדים, ספר חוקי ההיכרות של אביכם נכתב בדם. או לפחות ביזע ודמעות, אחרי המון דייטים כושלים ומסוכנים. טוב, לא באמת, יותר כמו אחרי קצת מחשבה והגיון בריא (שהבאתי מעולם הסטרייטים). ולכן חשוב מאוד לפעול על פיו. אך למרות ההקדמה המאיימת הזאת, חשוב גם לא לקחת את החוקים לאקסטרים, אחרת אתם עלולים לפספס את המטרה. את ירדן הכרתי באטרף, אתר היכרויות הגייז הידוע לשימצה. ירדן היה עוד הצלחה של שיטת הסינון הפסיבית שלי. נו אתם לא זוכרים? שיטת הסינון הפאסיבי אומרת "תזרעו פתיונות בכרטיס שלכם והדגים כבר יגיעו", אין צורך לעבור על כל הכרטיסים באתר.. גם ככה 99.99% מהם לא רלוונטיים. מה זה פתיונות? חלקים קטנים מהאישיות שלכם שאולי יעשו את זה למישהו אחר, מטבע הדברים הם חייבים להיות בצורת מילים - ציטוט משיר או ספר, משפט מתוחכם וכו'.אגב, אם כולם יעבדו בשיטת הסינון הפאסיבי - כנראה שהאתר יחדל מלהתקיים, אבל למזלנו יש שם לא מעט מסננים אקטיבית. ולא רק מסננים. בכל מקרה, איפה הייתי? אה כן! ירדן פנה אלי אחרי שהוא ראה ציטוט משיר שכתבתי בפרופיל. לא שיר טראשי ושחוק, אלא משהו יותר מתוחכם כמובן. ככה אתם מכירים אותי ילדים? </div>Tue, 19 Feb 2013 22:48:00 +0200sososo@gmail.com (גיא בר-און)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674379&blogcode=13678959http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=674379&blog=13678959http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674379&blogcode=13638830<div align="right" dir="rtl">ילדים, חופשות בחו"ל תמיד היו אהובות על אביכם (וגם על אבא שלכם למעשה...), ולמרות שמשלב מאוד מוקדם התחלנו לחסוך כספים כדי להביא אתכם לעולם - השתדלנו לא להזניח את האהבה הזו. אבל, נחזור לסיפור, כי בשביל זה אתם כאן הרי. בתום אותו קיץ סוער חזרתי לי לארץ אחרי חופשה ארוכה בחו"ל, חופשה שלאחריה עמדתי להתחיל תפקיד חדש בצבא, בבסיס חדש, עם אנשים חדשים. חופשה שאיפשרה לי לנקות את הראש מכל הדילמות והבלבולים של הארץ ולהתרכז במנוחה וחופש. הימים הכי קשים בחופשות האלה הם הימים הראשונים בהם חוזרים לשגרה. עד לפני רגע נהנת במקומות חדשים, במסעדות, בטיולים, במוזיאונים - ועכשיו, צריך לחזור לעבודה, לסביבה המוכרת והאפרפרה, התאקלמות לא פשוטה. בנוסף לכל אלה, היו לי כמה סוגיות פתוחות מלפני החופש - היחסים התלויים עם קובי, וכן הדייט האפלטוני עם ליאור. שני גברים, קצת דומים, אבל הרבה שונים. עם אחד כבר ביליתי שלושה דייטים ונכנסתי למיטה (למרות שלא באמת קרה כלום), עם האחר הכל הלך כל כך טוב אבל היה רק דייט ידידותי - ועכשיו כבר אין חו"ל כדי להצדיק את הדחיה. חייבים להחליט. אז בגלל שאני רומנטיקן חסר תקנה החלטתי לבחור בקו</div>Fri, 18 Jan 2013 23:24:00 +0200sososo@gmail.com (גיא בר-און)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674379&blogcode=13638830http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=674379&blog=13638830http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674379&blogcode=13468969<div align="right" dir="rtl">לקוראי הנאמנים - שנה טובה ומתוקה, מקווה שתזכו להתקרב השנה עוד טיפה לפסגת שאיפותיכם. החגים הם הזדמנות מצויינת לחשבון נפש. אבל יותר מזה - הם הזדמנות מצויינת לנסיעות לחו"ל ולכתיבת פוסטים בבלוג. וזה בדיוק מה שאני ואבא מתכוונים לעשות! (זאת אומרת, שנינו נטוס לחו"ל, ואני אכתוב איזה פוסט שיפורסם בקרוב). בקיצור, אחרי פגרת הקיץ - היכונו לעוד פרקים. שנה טובה! גיא</div>Wed, 19 Sep 2012 00:21:00 +0200sososo@gmail.com (גיא בר-און)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=674379&blogcode=13468969http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=674379&blog=13468969