http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=673884במילה אחת: בלוג. בשתי מילים: בלוג סיפורים. בשלוש מילים: בלוג הסיפורים שלי. (:heCopyright 2026 כותבת הסיפור "לרוץ עם הרוח". All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=673884http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=673884&blogcode=11901210<div align="right" dir="rtl">היי התאכזבתי מכמות התגובות של הפרק הקודם, אז אני מקווה שלזה יהיו יותר תגובות. תיהנו! תקציר הפרק הקודם "ניק," קרא לו המורה אחרי השיעור. זה היה השיעור האחרון, וכולם כבר יצאו מהאולם ולקחו את התיקים. "אני לא מוכן לסבול התחצפויות," אמר לו המורה בקשיחות. "אתה כבר לא ביסודי, שם היו מתחצפים כל הזמן. פה אין דבר כזה. אני רוצה שתישאר כאן ותטאטא את האולם פה. הוא מלא בחול, ילדים לא מנגבים את הרגליים כשהם נכנסים." "מה?!" התקומם ניק, "אבל-" "בלי אבל ובלי כלום," קטע אותו המורה. "זה לא הרבה עבודה. המנקים עושים את זה כל יום. זה לוקח מקסימום חמש דקות. אחרי זה תלך, השרת ינעל עוד מעט." "איפה ניק?" שאלה לינוי בדאגה את קרין. "ראית אותו?" <SPAN lang=HE dir</div>Thu, 08 Jul 2010 22:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת הסיפור "לרוץ עם הרוח")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=673884&blogcode=11901210http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=673884&blog=11901210http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=673884&blogcode=11878774<div align="right" dir="rtl">היי מצטערת שהפרק התעכב כל כך. היו לי מלא בעיות עם המחשב. אבל חזרתי לכתוב, אז הנה הפרק הרביעי! תיהנו [= - - - - - - - ניק השתנה מאד מהיום בו אדם ושני החברים שלו איימו עליו ולקחו לו את הכסף. הוא נהיה מתוח ועצבני. הוא לא התרכז בשיעור. הוא לא הצליח להתרכז כשניסה להכין שיעורי בית, ולכן לא הכין אותם כלל. ביום שני בשיעור ספורט הוא אפילו התחצף למורה, דבר שאף פעם לא עשה. הוא גם הפריע לו בכוונה. ניק בעצמו לא ידע למה. זה סתם בא לו ככה. "ניק," קרא לו המורה אחרי השיעור. זה היה השיעור האחרון, וכולם כבר יצאו מהאולם ולקחו את התיקים. "אני לא מוכן לסבול התחצפויות," אמר לו המורה בקשיחות. "אתה כבר לא ביסודי, שם היו מתחצפים כל הזמן. פה אין דבר כזה. אני רוצה שתישאר כאן ותטאטא את האולם פה. הוא מלא בחול, ילדים לא מנ</div>Mon, 28 Jun 2010 11:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת הסיפור "לרוץ עם הרוח")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=673884&blogcode=11878774http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=673884&blog=11878774http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=673884&blogcode=11833999<div align="right" dir="rtl">היי! תקשיבו, אני יודעת שבינתיים הסיפור מספר רק על לינוי וכל זה, אבל אתם תראו שלאט לאט מתפתחים עוד סיפורים עם שאר הדמויות. אז יש למה לחכות. הנה הפרק השלישי, תיהנו! - - - - - - - "קרין," אמרה נועה, המורה בחוג תיאטרון. "אפשר להחליף איתך מילה?" "בסדר," הופתעה קרין, אבל בכל זאת לקחה את התיק שלה והתקרבה אל נועה. זה היה סוף החוג, והאולם כבר היה ריק. "טוב, פשוט שמתי לב שיש לך כישרון מדהים." קרין חייכה. "תודה." "באמת. כבר הרבה זמן שלא יצא לי לראות שחקניות כמוך." היא חיטטה לרגע בתיק שלה, ואז שלפה משם עלון צבעוני: "אשתו של אחי מנהלת פנימייה למשחק ותיאטרון. תעיפי מבט. היא תמיד נותנת לי כמה כאלה אם אני רואה שחקנים מוכשרים." "אה, אבל כבר שנת הלימו</div>Sun, 06 Jun 2010 22:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת הסיפור "לרוץ עם הרוח")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=673884&blogcode=11833999http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=673884&blog=11833999http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=673884&blogcode=11817961<div align="right" dir="rtl">היי אני שמחה שנשארו עדיין קוראים קבועים כדי לקרוא את הסיפור החדש. אם אתם עדיין לא קוראים קבועים או מנויים, תירשמו! [= חוץ מזה הנה הפרק השני, תיהנו... - - - - - - - נשמעה דפיקה בדלת הכיתה. "כן?" קראה נאווה בקול, ובחורה צעירה נכנסה פנימה. כולם הרימו את ראשיהם מעל למחברותיהם. "היי," אמרה הבחורה. "אני נועה, מהחוג לתיאטרון. אפשר רק לקחת כמה דקות מהשיעור?" "אה, זה," אמרה נאווה בחוסר- רצון בולט. "טוב, אבל שיהיה מהר." נאווה לא אהבה שהפריעו לה באמצע, והיא גם לא אהבה שגזלו זמן מהשיעור. אבל בכל זאת היא נעמדה בפינת הלוח ושתקה. "היי," אמרה הבחורה, נועה, ונעמדה מול כולם. נשמעו כמה 'היי' פה ושם. "קוראים לי נועה, ואני מהחוג לתיאטרון. יש פה ילדים שאוהבים משחק?" כמה ידיים הונפו ברחבי החדר, גם</div>Sun, 30 May 2010 14:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת הסיפור "לרוץ עם הרוח")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=673884&blogcode=11817961http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=673884&blog=11817961http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=673884&blogcode=11812262<div align="right" dir="rtl">היי! פלודר עיצובים הכינו לי עיצוב חדש. ואני גם מתחילה סיפור חדש. [= לסיפור קוראים "לרוץ עם הרוח". בהמשך יהיו עודהרבה דברים, אתם תראו בהמשך. חוץ מזה, אני אשמח מאד אם תגיבו, ואם אתם רוצים להיות קוראים קבועים או מנויים- תירשמו! זאת הזדמנות טובה לעקוב אחרי הסיפור מההתחלה. חוץ מזה, תיהנו - - - - - פקחתי את עיניי, כשהשמש מעט מסנוורת אותי. קפצתי מהמיטה, דבר מאד לא אופייני לי, ובדקתי במהירות מה השעה. 7:20. אם אני עוד רוצה להספיק להתקלח, כדאי שאזדרז, הלימודים מתחילים עוד שעה... הלכתי במהירות לחדר האמבטיה והוצאתי מגבת מהארון. כמובן שאחרי פחות מדקה שמעתי דפיקה בדלת. "לין, צאי כבר!" שמעתי את אחותי התאומה, שני, צועקת מבעד לדלת. "אבל הרגע נכנסתי!" צעקתי לה ב</div>Thu, 27 May 2010 20:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת הסיפור "לרוץ עם הרוח")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=673884&blogcode=11812262http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=673884&blog=11812262http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=673884&blogcode=11793649<div align="right" dir="rtl">היי. לאחרונה די נמאס לי מהסיפור הזה, ויש לי בראש התחלה לסיפור חדש. נראה לי שעשרים פרקים לסיפור אחד, ועוד פרקים ארוכים כאלה, זה יפה מאד, גם אם לסיפור אין סוף. אולי אני אעשה לו סוף פעם. אז אני אתחיל לכתוב את הסיפור החדש. נראה לי שזה יותר נוח ככה. ועוד משהו. אם אתם חושבים שהסיפור מטומטם, צפוי, ילדותי, לא- הגיוני, משעמם או כל דבר אחר- פשוט תצאו. אף אחד לא מכריח אתכם לקרוא. ומי שאוהב לקרוא כאן, אני מאד שמחה לקרוא את התגובות שלו, ואשמח אם הוא גם ימשיך לקרוא את הסיפור הבא. אני צריכה בינתיים להזמין עיצוב חדש, אז זה בטח ייקח קצת זמן. חג שמח. </div>Wed, 19 May 2010 12:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת הסיפור "לרוץ עם הרוח")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=673884&blogcode=11793649http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=673884&blog=11793649http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=673884&blogcode=11777182<div align="right" dir="rtl">היי. הזנחתי המון, פשוט לא היתה לי מוטיבציה. ירד לי החשק לגמרי. אבל אחרי שכמה הגיבו לי שחבל, כי יש אנשים שכן רוצים לקרוא את הסיפור, גם אם זה לא ארוך ולא הכי טוב שיש, רק משהו, גמרתי את הפרק. חוץ מזה, תגיבו. כי זה מה שמביא לי את המוטיבציה. - - - - - - - פיהקתי לקראת עוד בוקר של יום שישי. הבוקר הזה היה שונה משאר הימים, שהיו אפורים וקרירים. בחוץ נשבה רוח חמימה, וקרני שמש זהובות ממש האירו את הרצפה שבחדר שלי מהחלון הפתוח. שמעתי גם ציוץ של ציפורים ומכוניות שנוסעות בשעה מוקדמת. השעה היתה רק חמישה לשבע, אבל היה לי חשק מוזר לקום מהמיטה ולהתחיל את היום. קמתי מהמיטה, ולבשתי את הבגדים ששמתי לי אתמול על הכיסא- טרנינג כחול וחולצת בית- ספר לבנה. נעלתי נעלי ספורט, הסתרקתי ואספתי את השיער שלי בגומייה. אחרי זה הלכתי לאמבטיה, שטפתי פנים וצחצחתי שיניים. חזרתי לחדר, ובדקתי מה השעה- רק שבע וחמישה. מוזר קצת, זה שאני קמה בלי בעיות וכל זה. </div>Tue, 11 May 2010 20:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת הסיפור "לרוץ עם הרוח")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=673884&blogcode=11777182http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=673884&blog=11777182http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=673884&blogcode=11719723<div align="right" dir="rtl">היי! הנה הפרק ה-19, מקווה שתאהבו אותו. ואל תשכחו להירשם לקבועים או למנויים אם אתם עוד לא רשומים! קריאה מהנה - - - - - - - מורן ישב על הכיסא המרופד שבחדרו, מול המחשב. המסך היה מכובה, ושום דבר בו לא עניין אותו במיוחד; השעה היתה בערך שבע בערב, ובחוץ כל הרחוב היה חשוך לגמרי; הוא רק הסתובב על הכיסא כל פעם לכיוון אחר, וחשב. חשב על מאי. כמה שמשעמם לו בלעדיה. תום ומיכאל היו אמנם חברים מצוינים, וגם נדב ושחר ועמרי ולירן ואפילו דין, שהם החליטו לשבת איתו קבוע בקפיטריה ולהסתובב איתו בהפסקות. אבל היום היה יום רביעי, וזו היתה הפעם השנייה השבוע שהוא נאלץ לראות את מאי בזווית העין שלו במשך עשרים דקות לפחות. בשאר הימים, בהפסקות בין השיעורים, הוא ראה אותה מרחוק, ופעם אחת אפילו עבר ממש לידה במסדרון. היא התעלמה ממנו. <SPAN lang=HE dir=rtl style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: A</div>Thu, 15 Apr 2010 15:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת הסיפור "לרוץ עם הרוח")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=673884&blogcode=11719723http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=673884&blog=11719723http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=673884&blogcode=11709880<div align="right" dir="rtl">היי! שמחתי לראות את כמות התגובות בפוסט הקודם, תמשיכו להגיב... חוץ מזה אני מקווה שתקראו, תיהנו, תגיבו ותירשמו למנויים או לקבועים אם אתם עדיין לא שם. [= - - - - - - - השעה היתה תשע בבוקר. אני עמדתי מול המראה, השיער שלי רטוב, אני לבושה בחלוק, ואין לי שמץ של מושג מה ללבוש לפגישה עם מורן. אם הוא יבוא, זאת אומרת. בהתחשב בזה שנתתי לו סטירה... אבל זה לא שאני מצפה שהוא סתם יבוא. כבר הספקתי לשלוח לו אס-אמ-אס, נתראה מחר בעשר בבית- הקפה. אנחנו צריכים לדבר על מה שקרה. קיבלתי בחזרה אס-אמ-אס שהיה כתוב בו טוב. לא ידעתי מה אני הולכת לעשות. מצד אחד- למה לא כדאי לי לנתק את הקשר עם מורן: הוא נחמד, ההורים שלי מרוצים ממנו, וכיף לי להיות איתו. למה כן כדאי לי לנתק איתו את הקשר- הוא החטיף לידיד הכ</div>Sat, 10 Apr 2010 19:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת הסיפור "לרוץ עם הרוח")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=673884&blogcode=11709880http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=673884&blog=11709880http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=673884&blogcode=11697222<div align="right" dir="rtl">היי! מאד שמחתי לראות את כמות התגובות, תודה רבה, זה ממש משמח אותי. הנה הפרק ה-17, ושימו לב שמצטרפת דמות חדשה בסוף, היא עוד תופיע די הרבה בהמשך... תיהנו! - - - - - - - הוא התקשר. זה היה בערך ב-23:00, כשכבר החלטתי לוותר וללכת לישון. כשראיתי שעל הצג כתוב 'מורן', הלב שלי קפץ איפשהו לגרון. אולי כי כל- כך רציתי להסביר לו למה לא באתי. זה לא ש'הברזתי' לו, רק הייתי חולה... "הלו?" הוא אמר. "מורן?" שאלתי. הקול שלי היה טיפה גבוה. למה תמיד כשאני רוצה להסביר את עצמי אני עושה את הקטעים האלה?! "מה את רוצה?" הוא שאל. הקול שלו היה אדיש, כמעט אטום. <SPAN lang=HE dir=rtl style="FONT-SIZE:</div>Mon, 05 Apr 2010 13:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת הסיפור "לרוץ עם הרוח")http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=673884&blogcode=11697222http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=673884&blog=11697222