<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>You Always There.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671180</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Mrs.Sensetive. All Rights Reserved.</copyright><image><title>You Always There.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671180</link><url></url></image><item><title>כלוםכלוםכלום! :)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671180&amp;blogcode=11567009</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפעמים מישהו שאני לא כל כך בקשר איתו ואנחנו לא חברים קרוביםכותב לי פתאום &quot;היי&quot; ו&quot;מה קורה&quot; באייסי או בפייסבוק, ממש משום מקום.
כאילו, אני לא ממש מעוניינת לענות כי בסך הכל מה אכפת לי מהבן אדם הזה, מי הוא בשבילי ולמה שאני אפתח איתו שיח ומה לאזעאזל הוא רוצה\צריך ממני...
אוקיי זה היה סתם מידע סתמי.
בכל מקרה, היה לי היום מבחן בפסנתר בבוקר. קיבלתי מצוין :) אבל, הפסדתי 2 מבחנים בביה&quot;ס, 3 מסתבר...נאמבר 1: מבחן בספורט, לא יכלתי לעשות ביום שני אז זה נדחה להיום ועוד נאמבר 2: מבחן במורשת. אה והשלישי זה בוחן פתע בהיסטוריה. בהיסטוריה נראה לי שהייתי מקבלת בסביבות ה-50. אין לי מושג למה המלך והאפיפיור הסתכסכו ביניהם. לא, רגע, אני זוכרת! אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאה......שכחתי.
באמת שבא לי לבכות מלראות איך אני מבזבזת את הזמן שלי לשווא. אשכרה לא עושה כלום, כלום!






&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 03 Feb 2010 17:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Mrs.Sensetive)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671180&amp;blogcode=11567009</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=671180&amp;blog=11567009</comments></item><item><title>שיר כתבתי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671180&amp;blogcode=11532907</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חוקיהמשחק ברורים לי מכל.
שחק בי,
אתה יכול.
רגע,
אינני רוצה בכך,
אינך מבין?
את ידי בידך תיקח,
את ראשי על כתפך ארכין.
ותשרור שלווה של אוהבים
ושמחה של נעורים
אךחוקי המשחק תמיד לי ברורים.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 18 Jan 2010 18:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Mrs.Sensetive)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671180&amp;blogcode=11532907</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=671180&amp;blog=11532907</comments></item><item><title>; )</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671180&amp;blogcode=11528735</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוקיי, הפעם עשיתי לי מערכת חיוניתבוורד ליום שבת כדי שאני אדע שלא בזבזתי אותו לשווא ולא התבטלתי כל היום מול מסך המחשב.אז לא התבטלתי כל היום, אבל אני עדיין מרגישה שכן. עשיתי כל מיני דברים חשובים אבל עדיין...אני פשוט מרגישה כאילו בזבזתי את היום הזה. 
דרך אגב, מי קבע את האופנה הזאתי של לא לקשור את השרוכים ולדחוף אותם לאלוהים יודע לאן?! מי?! זה פשוט מעצבן ולדעתי זה גם לא נראה אסטתי ובכלל לא יפה.

מכירים פשוט את התחושה שיש לכם תחושת מועקה וזהו? שפשוט אתם רועדים מבפנים? ולא כי עשיתם משהו רע, זה יותר בכיוון של...לא מסודר אצלכם בחדר, או שלא גמרתם משהו עד הסוף, טוב אז זה פשוט מחרפן כי זה מה שאני מרגישה עכשיו. אני חייבת להירגע.אני חייבת לעשות יוגה. לספור עד 10. 1......2....3.....

ודי המון זמן אני מרגישה שאני צריכה לדבר עם מישהו, מישהו מקצועי. אז הלכתי ליועצת, והתחלתי סתם לשאול מה תפקידה בביה&quot;ס, כדי לדעת בכלל אם זה המקום הנכון לפנות אליו. אז זה התחיל בשאלה פשוטה כזאת ונגמר בבכי. ולא שהיא העליבה אותי או משהו, אבל הייתי נורא לחוצה. הייתי בעבר אצל פסיכולוגית, הייתי שנתיים בערך אצל פסיכולוגית ות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 16 Jan 2010 19:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Mrs.Sensetive)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671180&amp;blogcode=11528735</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=671180&amp;blog=11528735</comments></item><item><title>כמה תהיות :\</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671180&amp;blogcode=11513930</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום קראתי על דעת עצמי שיר (או פואמה? אני לא בדיוק יודעת...איזו כסילה אני) של חיים נחמן ביאליק (ז&quot;ל) על דעת עצמי. השיר נורא מורכב לפיענוח בשבילי, אבל היה שם סיכום שלם על השירובעיני זהיפה ומעניין המשמעות שביאליק החביא בתוך השיר שלו. 
שמתי לב שאני פשוט מפחדת לשאול ולדבר עם חברות שלי על דברים שאני מרגישה שירתיעו אותן במובן הזה שזה לא לגילנו, ושאנחנו עוד צעירות מכדי לדבר על דברים כאלה (וזה לא מה שאתם חושבים, על זה דווקא הן יכולות לדבר). למשל פוליטיקה. אף אחת מהבנותשאני מכירהממש לא מתעניינת או מתעמקת בפוליטיקה, אועל העסקה להחזרתגלעד שליט ובכלל...אני מכירה אנשים שאין להם פשוט תחומי עניין. אני מכירה המון אנשים כאלה. אני לא יודעת אם להגדיר את האנשים האלה ואת האישיות שלהם כשטוחה, כי אני עוד לא מכירה אותם ממש לעומק אבל לפי מה שאני רואה ושומעת מהם, הם לא מעניינים במיוחד.
נכון, אני לא אגיד שאני לא אוהבת לפטפט על הנושאים הרגילים כגון בגדים, תוכניות בטלויזיה כולל האח הגדול.
אבל לפעמים אני שמה לב שבאמצע שיחה כשדבר מגלגל דבר ואני מתחילה לדבר על משהו שהוא לא כל כך מוכר או בעניינים אז אנירואה שאנשים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 09 Jan 2010 18:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Mrs.Sensetive)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671180&amp;blogcode=11513930</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=671180&amp;blog=11513930</comments></item><item><title>ילדה טובה אני D:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671180&amp;blogcode=11497036</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;וואו. שבוע ומשו שלא עדכנתי, ועכשיו אני לא מבינה איך זה יכול להיות שכבר עבר שבוע ומשו. הזמן כנראה טס לי.
אוקיי אז כידוע לכם או שלא, אתמול חגגתי את בוא השנה החדשה יחד עם המשפחה. לצערי לא יכלתי להישאר עד השעות הקטנות של הלילה כמו שהיה פעם, כי בחטיבה ובתיכון זה נחשב כחיסור לא מוצדק ואני? אני הרי תלמידה מצטיינת ; )
השבוע וחצי האחרון היה עמוס במבחנים. יותר נכון השבועיים האחרונים. באמת שכל פעם שמגיע סופשבוע אני פשוט לא מאמינה שהשבוע עבר מהר כלכך, וגם בדרך כלל אין לי תוכניות לשישי-שבת. 
אה וקיבלתי מתנות מקסימות לחג! (לבוא השנה החדשה שבעברית באמת שאין לי מושג איך לקרוא לחגהזה וזה לא סילבסטר ולא חג מולד! בין היתר גם לא כריסטמס!)
אני לא רוצה לפרט כאן את המתנות (מוזר, הא?) אבל אני יכולה לאמר בוודאות שפשוט לא יכולתי לבקש מתנות יותר טובות מאלו!
ווי, אני זוכרת שהיה לי ממש הרבה מה לכתוב בפוסט אבל פתאום הכל ברח לי מהראש. 
טוב בכל מקרה, נקווה שזה יחזור ובינתיים, בבי, תהנו בסופשבוע D: 


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 01 Jan 2010 19:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Mrs.Sensetive)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671180&amp;blogcode=11497036</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=671180&amp;blog=11497036</comments></item><item><title>אהא :)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671180&amp;blogcode=11470575</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחרי שישבתי שעה על תרגיל באלגברה (10 דקות מתוך השעה הזאת הייתי עסוקה בלבכות ולמרוח את דמעותיי על לחיי) , הצלחתי לפתור אותו.
אף פעם לא אהבתי מתמתיקה...רק כשאני מבינה את החומר, אז אני די בסדר עם זה ולפעמים זה די מהנה לפתור תרגילים ובעיות בעיקר כשזה לוקח לך3 דקות אם לא פחות.
זה פשוט לא התחום שלי. למרות שאני בכתה מיוחדת כזאת ~שיש לה שם מיוחד אבל אני לא רוצה לאמר אותו~, שזו כתה לתלמידים בעלי יכולות מרשימות במתמתיקה וכל מיני מקצועותכאלהוחשיבה מתקדמת, ואני הכי שמחה שבעולם שהצלחתי להתקבל לכתה הזו ואני מודה לה&apos; על זה כל זמן (משפט זה לא היה לצורך השווצה).
אבל בעיקרון נורא רציתי להתקבל לכתה הזו כי אם אלמד שם רוב הסיכויים שתהיה לי בגרות טובה, ואם תהיה לי בגרות טובה אוכל לבחור ללמוד כל מקצוע שארצה בעתיד. 
אני עוד לא בטוחה איזה מקצוע אני רוצה לעתיד שלי. תמיד רציתי משהו יצירתי או בתחום הפסיכולוגיה. אבל עכשיו אני באמת לא יודעת מה אני רוצה. אני מגלה המון מקצועות חדשים שיכולים להיות מעניינים לי ולא קשורים לאמנות ופסיכולוג&apos;י.
בכל מקרה זה נושא נורא מבלבל ובקושי יש לי מושג למה פתחתי אותו ככה! 



&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 20 Dec 2009 18:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Mrs.Sensetive)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671180&amp;blogcode=11470575</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=671180&amp;blog=11470575</comments></item><item><title>-</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671180&amp;blogcode=11467075</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הרבה פעמים אני שואלת אתעצמימה אני עושה פה.
בסך הכל זההכל וירטואליפה בישרא, ואני צריכה לחיות את החיים האמיתיים.
אבל כנראה שעדיף לי עם ישראבלוג. אני לא יודעת למה. לפעמים זה סתם מבזבז לי את הזמן, ותאמינו לי יש לי דברים יותר חשובים לעשות שהם קשורים לעולם האמיתי שלי, לחיים שלי בקיצור.
אני זוכרת שבבלוגים הקודמים שלי אז ניסיתי פשוט לכתוב בצורה כזאת שאנשים יגיבו לי ודברים כאלה, אבל עכשיו כבר לא ממש אכפת לי. עכשיו אני פשוט כותבת את מה שאני חושבת ומה שקורה לי כי אני פשוט אוהבת לכתוב.
לפעמים יוצא לי גם לכתוב יומן אישי, שאותו אני כותבת בעיקר בשביל הזכרונות. כדי שאחר כך כשאני אתבגר אני אוכל לקרוא את זה ולנסות לחשוב אם השתנתיואיך הייתי פעם...
אבל אם אני כותבת יומן, למה אני צריכה בלוג? 
אולי בעצם כי אני גם רוצה שאנשים אחרים יוכלו לחדור לעולם שלי. כן, כנראה זה ככה.


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 19 Dec 2009 10:57:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Mrs.Sensetive)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671180&amp;blogcode=11467075</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=671180&amp;blog=11467075</comments></item><item><title>...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671180&amp;blogcode=11465828</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני כבר לא מפחדת להודות בתכונות הטובות שישבי ובדברים שאני טובה בהם, אבל בלי להשוויץ.
וזה עושה לי טוב :)
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 18 Dec 2009 19:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Mrs.Sensetive)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671180&amp;blogcode=11465828</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=671180&amp;blog=11465828</comments></item><item><title>:)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671180&amp;blogcode=11462888</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז חזרתי מאשדוד, מקרנ,והיה ממש נחמד וכיף :)
יום ראשון כשבאתי אליה אז היה קצת אי נוחות כי בכל זאת לא התראנו ממש הרבה זמן...ובערב יצאנו לטייל בשכונה שלה שמה. 
נו ואחרי זה עוד יותר בערב ראינו האח הגדול...תוכנית שאני לא צופה בה בדרך כלל אבל אוחח זה ממכר &amp;gt;&amp;lt;&quot;
יום שני ישר יצאנו למסע שופינג ברחבי הקניונים בעיר D: יואו וראינו את עינב בובליל!!1 ראינו גם את בעלה ואת אמא שלה ומסתבר שיש לה חנות בקניון שמה.היה כיף, אבל לא קניתי כלכך הרבה דברים , לא נורא..:)
אחר כך חזרנו ועשינו עוד משו שזכרוני אינו זוכר כרגע. 
יום שלישי נסענו לבילו סנטר ששמה קניתי סווצ&apos;ר מזברה ב20 ש&quot;ח!! היה מבצע שזה היה אמור לעלות 30, אבל בסוף זה עלה 20 D::: אולי בהזדמנות אני אצלם ואעלה תמונה לכאן.
קיצר יום רביעי עשינו עוד כל מיני דברים וגם היום לפני שנסעתי הביתה.אז עכשיו כשחזרתי אני צריכה לעשות את כל העבודות בביה&quot;ס שנתנו לנו לעשות לחופש...סיימתי כמעט הכל עוד לפני שנסעתי אבל עדיין נשאר לי כמה דברים. ואני גם צריכה להתאמן רציני בפסנתר סופסוף. 
ואני לא מבינה למה יש אנשים שמבריזים כל הזמן משיעורים ושונאים ביה&quot;ס. טוב אני כן מ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 17 Dec 2009 17:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Mrs.Sensetive)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671180&amp;blogcode=11462888</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=671180&amp;blog=11462888</comments></item><item><title>אצל קרנ : ), משקפיים!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671180&amp;blogcode=11453692</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז...אני אצל קרנ ויש לה לפטופ, וזה כזה חמוווד :)
אוקיי אז אני רוצה לדבר על משהו חשוב.
שמתי לב שלעוד ועוד ילדים ובני נוער שמים משקפיים (או עדשות). והסיבות העיקריות זה המחשב והטלויזיה. ואני יודעת, שגם אני אחת מאלה שיושבות מלא זמן במחשב ואני מנסה להיגמל אבל מה לעשות, זה קשה. 
למרותשלפעמים אני מוצאת את עצמי מחטטת במחשב בכל מיני דברים שלא נותנים לי כלום, סתם בזבוז זמן! והזמן יקר.
אז אני חושבת שלפעמים אוליכדאי להגביל את הזמן שאנחנו יושבים במחשב, אלא אם כן זה בענייני עסקים (שלל העבודות לביה&quot;ס וכאלה).

טוב בכל מקרה כמו שכבר הזכרתי פעמיים אני אצל קרנ (היא נורא מתעצבנת מזה שאני לא כותבת את השם שלה עם נון סופית אבל זה הכי יפה ככה!) ולא ראיתי אותה כבר מלא זמן, היא אחת הבנות החמודות :) היא באמת חברה אמיתית בשבילי.
טוב אז אנחנו מסתכלות עכשיו האח הגדול, נא לא להפריע. (אני לא רואה את זה בדרך כלל כי זה סתם בזבוז זמן אבל עם חברה זה נחמד D:).
חג שמח, תנצלו את החופש! 

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 13 Dec 2009 22:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Mrs.Sensetive)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=671180&amp;blogcode=11453692</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=671180&amp;blog=11453692</comments></item></channel></rss>