http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67112heCopyright 2026 .Ronit. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67112http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67112&blogcode=13863393<div align="right" dir="rtl">מצחיק, כל פעם שאני חוזרת לכאן הפרשי זמן מתרחקיםלהסתכל על הפוסט האחרון מלפני שנתיים בו כתבתי על מרמורי הפסיכומטרי פתאום גורם לכל להתגמד לעומת החיים של היוםאני כבר סמסטר שני באוניברסיטהזה דבר באמת גדולתמיד אנשי האוניברסיטה נראו לי בוגרים וגדולים מראות עיניה של הילדה הקטנה בביתיש כ"כ הרבה דברים שאני חווה כרגעשבינהם הגדול ביותר זה התחלת הלימודים באוניברסיטה כמו שכבר ציינתיובקרוב מאוד הועלה הרעיון לעבור לגור ביחד עם חבר שלי..מחוץ לבית בפעם הראשוןודווקא אני, שמרגישה כבוגרת צעד אחד מכולם, מרגישה שהחיים פתאום נהפכים לגדולים ממניהקשר שלי עם חבר שלי מדהים (טפו טפו טפו)אנחנו קודם כל חברים הכי טובים וזה, כך אני חושבת- הסוד להצלחהלפחות עד כה זה עובד יפה חחאני מרגישה שהוא אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לי בחייםומצחיק (או שלא) כמה הגורל מביא אלינו דברים נפלאים בדיוק ברגעי המשבר הכי גדולים בהם נראה שכבר הכל לא שווה דבראבא שלי נפטר לפני כ-4 וחצי (כמעט) שניםזו היתה ועודכנה נקודת שבר עצומה בחייאני מתקשה לעבור יום אחד בלי לעצור, לחשוב, להיזכר ולהזיל דמעהלא תמיד הדמעות מגיעות אבל זה בהחלט הרגשת חנק בגרוןאין</div>Mon, 29 Jul 2013 11:16:00 +0200ronitsol@hotmail.com (.Ronit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67112&blogcode=13863393http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=67112&blog=13863393http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67112&blogcode=12501593<div align="right" dir="rtl">חזרתי. שוב כמעט אחרי שנה, אבל חזרתי.. כ"כ משונה לחזור לכאן אני אפילו לא יודעת איך הגעתי למצב שאני פה מול המחשב כותבת את זה אני אמורה ללמוד לפסיכומטרי, אין לי זמן לדברים האלה. אה, כן.. משוחררת כבר כמעט שנה ולומדת בלי סוף מקווה שיגיע יולי בצעדי ענק וככה אוכל להתחיל לחשוב על טיסה או משהו שנכללת בו המילה 'כיף' מוזר לחזור לפה אחרי שנה בעיקר כי הרבה דברים השתנו שזה דיי הגיוני, לא? אני כמעט בטוחה שכבר אף אחד לא עובר כאן ואני כותבת לעצמי כרגע שדווקא מזה אני כן מרוצה זה נחמד שזה מקום פרטי שכזה.. המקום הזה מזכיר לי בנאדם ספציפי מאוד שכל פעם שאני חושבת על בלוגים הוא ישר עולה לי לראש מצטערת שאני "חוטאת" אבל מותר לי לחשוב על מי שאני רוצה ומתי שאני רוצה (ולפעמים גם כשאני לא באמת רוצה) למען האמת זו מישהי אני מרגישה בחיסרון, אל דאגה, אני בטוחה שתשמחי לדעת את זה אבל יותר מהכל כואב שאת לא מבינה מה עובר עליי וכנראה גם אף פעם לא תביני חבל חבל על הרבה מאוד דברים שנזרקו לפח ככה ברגע. אבל אני לא פה בשביל זה, מצטערת, ברח לי.. האמת שאני לא יודעת למה אני פה אני בעיקר מבול</div>Thu, 19 May 2011 17:44:00 +0200ronitsol@hotmail.com (.Ronit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67112&blogcode=12501593http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=67112&blog=12501593http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67112&blogcode=11581851<div align="right" dir="rtl"> חשבתי כ"כ הרבה פעמים לברוח לפה, לשפוך אבל לא חזרתי לא הצצתי אפילו והינה אני, כותבת כאילו זה הכי טבעי בעולם הרגע קמתי משינה והדבר הראשון שחשבתי עליו זה במקום הזה קראתי לרגע את הפוסט הקודם שלי בדיעבד, לא ידעתי שכתבתי ככה אפשר להגיד.. יפה אפילו קצת מרשים בעיני בכל מקרה, עברתי יותר מדיי בשביל לשפוך את זה סתם ככה מצד שני, חיכיתי לרגע שבו אני אחזור לכתוב פה ולשפוך באופן דיי רישמי את מה שקרה אז, לפני כמעט שנה חשבתי על לחזור חשבתי שאולי הספיקו למחוק לי אותו אבל כנראה שהוא תמיד יהיה המקום שלי הבלוג שלי. אני עוד אחזור מבטיחה.</div>Wed, 10 Feb 2010 19:33:00 +0200ronitsol@hotmail.com (.Ronit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67112&blogcode=11581851http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=67112&blog=11581851http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67112&blogcode=10591187<div align="right" dir="rtl"> נראה לי חח מחקתי 2 מנויים של הבלוג הזה :O אם מישהו מכם שם לב, תתחברו וזה.. מעבר לזה, חודש חדש החיים ממשיכים ואנחנו ממשיכים לרוץ אחריהם כאילו מנסים לתפוס או להשיג משו רצים סביב השעון סביב מטרות סביב מחוייבויות סביב אחריות סביב אנשים סביב כסף אבל לפעמים נראה כאילו הכל רחוק ורק דבר אחר נשאר הכל ממשיך לרוץ ואנחנו נשארים ומאבדים כיוון</div>Mon, 02 Mar 2009 19:22:00 +0200ronitsol@hotmail.com (.Ronit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67112&blogcode=10591187http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=67112&blog=10591187http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67112&blogcode=10137220<div align="right" dir="rtl"> בלי יותר מדיי רצון פשוט.. התגייסתי ולא היה הרבה זמן עד עכשיו בבית אבל מהשבוע הכל הרבה יותר טוב סך הכל בצבא.. אני תצפיתנית ואכלתי מספיק חרא אבל אני בטוחה שיהיה לי עוד הרבה בזמן שיש לי לשרוף עד לקצונה ומה שבעצם רציתי להגיד שעכשיו דיי טוב יציאות טובות מספיק זמן לעצמי אבל בטוחה שלאט לאט אני אתמקם יותר שם עם המחשבה שכל דבר שלא מסתדר בצבא זה בגלל ש"אין הגיון בצבא" פשוט מקלה על הכל :P מצב קצת קשה בבית לא יודעת, חצי מהדברים לא מספרים לי מאוד דואגים לזה שכשאני אחזור לא יהיו לי צרות על הראש מה שהם לא מבינים זה שנאי רוצה להיות מעורבת, לעזור כמה שאני יכולה וזה לא יעזור אם אני אגיד את זה כי כבר ביקשתי ודיברתי שומדבר. זה נראה כמו ירידות ועליות.. דיי חדות אפילו הם כבר מתמוטטים אז למה לא לבקש עזרה ממני? מה זה משנה שאני בצבא ורוב הזמן לא פה ו? אבא שלי נשחק ואמא שלי כבר לא יכולה לסחוב על עצמה אבל תאמת הפעם זה נראה שונה יותר טוב כל התקופה פיתאום יש רצון וכוח אבל עדיין אני מפחדת שזאת רק תקופה ואולי זאת רק אני או הרגשה אני באמת שמחה שיש לי</div>Thu, 06 Nov 2008 12:51:00 +0200ronitsol@hotmail.com (.Ronit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67112&blogcode=10137220http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=67112&blog=10137220http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67112&blogcode=9475305<div align="right" dir="rtl">כי אני פחדנית כי אני לא באמת יודעת מה אני רוצה אני יודעת שהריטלין לא בדיוק עוזר ורק משפיע יותר על המחשבות שלי עליך עליי עלינו אז יכול להיות שאני מתכחשת לזה שישנה אפשרות שאולי ורק אם והינה אני שובמציבה תנאים בעצם רציתי להגיד שהרגשות שלי כלפיך לא ברורים וזה הדבר הכי ברור כרגע כן, יש שם משו ולא, אני לא חושבת שאני רוצה להחצין אותם אם לא היה לא הייתי נשארת כמו מטומטמת אז נכון שאני לא עושה כלום ואולי אני אשמה כי תמיד אתה מחפש אשמים אז בבקשה מצאת אחת אשמה שאנחנו כאילו מתקדמים וכאילו משנים אבל הכל נשאר במקום אני מרגע לרגע חושבת שזה נכון ושאני רק מתכחשת לכל כך הרבה דברים כמו הנוחות הזו שיש לך בן זוג רק שאתה רוצה אותו שם או שהוא שם רק שאתה בוחר ו זה בעצם אותו דבר רק בזווית שונה רק בשיחה אחת ביום רק במסיבה רק שנפגשים אם בכלל אז מה אתה אומר? שנמשיך? הרי כל כך נוח לנו ביחד לחוד כי הרי זה מה שאנחנו ביחד אבל כל אחד לחוד עם החברים עם החיים ושהדברים האלה שהכי חשובים לנו נפגשים מדיי פעם להגיד שלום ואחרי החיוך הזמני לא ברור מ</div>Mon, 30 Jun 2008 01:47:00 +0200ronitsol@hotmail.com (.Ronit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67112&blogcode=9475305http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=67112&blog=9475305http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67112&blogcode=9430640<div align="right" dir="rtl"> התוכניות לזמן הקרוב הן (לפי תאריכים): 24/6- יומולדת לאסתר 25/5- בגרות בכלכלה 25/5- יומולדת לחן 25/5- טיסה של נועה 30/6- בגרות בהיסטוריה 2/7- יומולדת לגל 4/7- בגרות בחיבור 7/7- בגרות באזרחות 12/7- נשף י"ב 16/7- טיסה של גל זה המון וזה יהיה וישר אחרי אני מתגייסת 21/7, כן כן.. פחות מחודש אבל בין כל זה -אני-טסה לא יודעת לאיפה, מתי, ואיך.. אבל אני טסה ובין כל זה אמורה להיות איזושהי מסיבת גיוס לא יודעת מה לעשות ואיך כי גם אם אני רוצה אין לי זמן לסדר כלום אז חה. למרות שזה בכלל לא משעשע ולא כיף לי עם זה.. אבל יומולדתייייייייייים ומתנות שזה תמיד כיף והוו (: ואיי צריך כסף חח אני פשוט שמחהשהכירוליאת העבודה הנוכחית שלי עם כל המגבלות שבה היחס כל כך שונה אנושי באמת שטוב שם מזה קולנוע בכלל?! פחח לוקח את זה בישיבה עם בירה וחיוך אופטימית כי מה כבר יכול היות עוד דימעה שעוברת עוד כאב שחולף בסוף, גם אם זה חסר תכלית ומטרה כמו עכשיו הכל טוב הייתי פה, שבוע טוב (פוסט הזוי. להלהלה.)</div>Mon, 23 Jun 2008 17:39:00 +0200ronitsol@hotmail.com (.Ronit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67112&blogcode=9430640http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=67112&blog=9430640http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67112&blogcode=9407241<div align="right" dir="rtl"> למצוא זמן למצוא כוח למה? להכל למה שאני מחפשת לדברים הקטנים להתייחס לחזרה הזאת להרגיש שהוא שם להיות אכפתית יותר לחיים שלי להיות ובקיצור לא לא יודעת אם אני מרגישה משו לא יודעת אם אני רוצה את זה ההודעות האלה לא עושות לי הרבה גם לא הנשיקות החיבוקים זה הדבר שהכי עשה לי טוב וגם זה כבר לא עושה בי כלום פעם הכל מסתכם בזה. זה היה ולא נראה לי שיחזור כי אני לא מרגישה שזה קרוב אלי זה עובר לידי ולא אכפת (אולי היא קרובה ולא קרובה עושה לך טוב קח אותה.)</div>Fri, 20 Jun 2008 14:08:00 +0200ronitsol@hotmail.com (.Ronit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67112&blogcode=9407241http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=67112&blog=9407241http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67112&blogcode=9305511<div align="right" dir="rtl"> להיות כיפית להיות עצמאית להיות צינית להיות אופטימית להיות סקסית להיות ספונטנית להיות מפתיעה להיות מרגשת להיות מורגשת שכחתי להקשיב להנות להעריך לתת לדעת לקבל לפתות לסחוף לפלרטט לאהוב להרגיש לחלום לראות שכחתי לזכור ולכן, נהפכתי למישהי שאני לא אוהבת התחלתי להיות כבדה להיות מתוסכלת התחלתי לזלזל לצעוק להתנשא לחשוב שאני יודעת (כמעט) הכל לחשוב שכולם לא יודעים כלום להתלות באנשים לחפור לא להניח לעבר לא להקשיב, רק להשמיע להסתכל על החוסר לבדוק איפה לא טוב לחשוב שאין המשך לסמוך על אנשים (to fuking much) אז אני שואלת.. איפה אני ולאן דעכתי ונעלמתי?! והתשובה היא.. שאני לא זוכרת מתי הפסקתי להיות אני ואני לא זוכרת ששכחתי מי אני אבל אני חסרה לי פה כי האני שנמצא פה איתי, כאן ועכשיו זו מישהי אחרת ואולי זה צד אחר שלי אבל אני לא אוהבת אותו וזה לא שאני לא מסתדרת איתו אבל הוא פשוט משעמם אותי שגרתי כמו המציאות שסביבי (כרגע) אני צריכה משהו שיסעיר אותי משהו שיטלטל אותי מכל השגרה השקטה הזאת הבעיה העיקרית היא שרק אני מסוגלת לעשו</div>Wed, 04 Jun 2008 01:47:00 +0200ronitsol@hotmail.com (.Ronit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67112&blogcode=9305511http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=67112&blog=9305511http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67112&blogcode=9189246<div align="right" dir="rtl"> זה נגמר. והינה אני חוזרת אל הדף, שתמיד מקבל אותי בחגיגיות- כולו לבן, מחכה שאני אצייר את האותיות שמרכיבות את המילים ואת המשפטים שמשקפים את המחשבות והתחושות. את הפרידה כבר קיבלתי, ואפילו התחלתי להשלים עם זה שאנחנו לא נחזור להיות מה שהיינו פעם אחד בשביל השני. אבל השיחה הזו, המילים שנשפכו לך מהפה בערבוב עם אדיי האלכוהול מבלי להרגיש, או יותר נכון להביע את מה שאתה מרגיש. זה עשה לי טוב לשמוע את מה שנאמר זה עשה לי טוב לשמוע מבלי לדעת למה בכלל לא יודעת אם למחוק או להקשיב, לשמוע או להתעלם. אני מודה, הצלחתי להתבלבל ליום. ועוד יום. יושב על הלב. יושב שם, לצידך. בשביל זה אני כותבת, כדי שתעבור ותשב על הדף ותלכלך אותו את הטוהר, הלובן והחגיגיות שבו- תלכלך, אני מרשה לך אבל אותי? תשאיר נקיה. ממך ומהשיחה עם המילים ההן, שאגב היתה מן ווידוי שלך עם עצמך. לא דיברתי, הקשבתי. רציתי רק לשמוע ושמייד יצא מהאוזן השניה אבל זו לא אני, הכל נשאר אצלי, הכל נכנס למוח ונקלט הפלט לא בהכרח רצוי אבל זה המצוי כי אני.. אני מקשיבה לא מוחקת לא זורקת לא עוברת והינה הדף כבר כמעט מלא והמילים הי</div>Thu, 15 May 2008 14:44:00 +0200ronitsol@hotmail.com (.Ronit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=67112&blogcode=9189246http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=67112&blog=9189246