http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669892הכול על טומב ריידר 5, ו-7heCopyright 2026 lara croft. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669892http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/71/00/67/670071/misc/19816269.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669892&blogcode=11433480<div align="right" dir="rtl">כן, וכתבתי את זה בגדול בפייסבוק:) מי שרוצה את הפייסבוק שלי, הוא: marie bondarov ויש תמונה שלי כשהייתי בת 3:) אה, כן: I LOVE BRAD ARNOLD (אל תתייחסו, זו התפרצות קטנה:] בראד? לאב יו)</div>Fri, 04 Dec 2009 21:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (lara croft)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669892&blogcode=11433480http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669892&blog=11433480http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669892&blogcode=11432764<div align="right" dir="rtl">-אני שונאת את "כמעט מלאכים" -אני מתה מתה מתה על שוקולד -אני שונאת את "כמעט מלאכים" -3doors down שולטים! -אני שונאת את "כמעט מלאכים" -אני שונאת "חצויה" -אני שונאת את "כמעט מלאכים" -אני צריכה דחוף בגד ים חדש!! -אני שונאת את "כמעט מלאכים" -אני שונאת את "כמעט מלאכים" -אני שונאת את "כמעט מלאכים" -אני שונאת את "כמעט מלאכים" -אני שונאת את "כמעט מלאכים" -אני שונאת את "כמעט מלאכים" -אני שונאת את "כמעט מלאכים" ולא מעניין אותי שיש כאלו שאוהבים את זה!!!!!!!!!!!!!!!!!!! </div>Fri, 04 Dec 2009 16:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (lara croft)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669892&blogcode=11432764http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669892&blog=11432764http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669892&blogcode=11432750<div align="right" dir="rtl"> לארה קרופט-הסיפור שלי: http://laracroftmystory.tipo.co.il הסיפור על אמנדה: http://amandastory.tipo.co.il צונאמי- עיר ויטואלית: http://zunamiii.tipo.co.il ונסה-סיפור בהמשכים: http://vanessa.tipo.co.il קשת בענן: http://ananm.tipo.co.il אלכס-סיפור בהמשכים: http://Alexandra's.tipo.co.il סקייט פארק סיטי-עיר וירטואלית: http://skateparkcity.tipo.co.il האתרשל סימה: <a target='newWin' class</div>Fri, 04 Dec 2009 16:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (lara croft)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669892&blogcode=11432750http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669892&blog=11432750http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669892&blogcode=11432684<div align="right" dir="rtl">אין משהו מרגש יותר מ... מ.... מ... אוקיי, אין לי דוגמא לזה אבל לא משנה. אני זקוקה בדחיפות לאח או אחות. יש לי שניים שהם כמעט כמו אחים (היי מרינה, היי אורי) אבל אני זקוקה לקשר דם. מצאתי את עצמי שוקעת במחשבות על האח שאיבדתי. בעצם, ההורים שלי איבדו. אני לא נולדתי אז. תאונת דרכים, זה ההסבר שלי. אומרים "לי זה לא יקרה", ובסוף זה קורה. לכן צריך להיות זהירים, להשמע לכללי בטיחות. לא בהכרח בהקשר של תאונות דרכים, אלא בכלל. הכול רק כדי שנישאר לראות את הזריחה, השקיעה, את הציפורים שמצייצות ואת הגלים מתנפצים לאורך החוף. כדי שנוכל לשמוע מוזיקה נעימה לאוזן, שנוכל להריח את הפרחים. הכול בשביל שנישאר בחיים. אולי זהו מוסר השכל לכל אלא שלא נזהרים. אבל אם חושבים על זה, לאן באמת הולכים כל המתים? האם אכן קיים גן עדן? כל אחד מגלה את זה בזמן שלו. אבל אני לא רוצה לחכות כ"כ הרבה. אני רוצה לדעת לאן אגיע בסופו של דבר. זה מקום יפה? זה מקום בו אהיה לבד עם עצמי או עם עוד נשמות אחרות? האם בכלל אגיע לאנשהוא? האם מלאכים אכן קיימים? במקום הזה אזכה לראות את ה'? יהיה איך לשרוד? אני אוכל לשמוע מ</div>Fri, 04 Dec 2009 15:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (lara croft)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669892&blogcode=11432684http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669892&blog=11432684http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669892&blogcode=11432506<div align="right" dir="rtl">I belive I can fly אני שמחה, מאושרת ונלהבת (שוב) ללא כל סיבה! החיים שלי יפים מאוד מאוד מאוד, אבל די משעממים יחסית לשישי בצהריים. סיימתי עוד ספר של "חלומות מתוקים". מעניין, עם כל האופטימיות הפתאומית הזו, אני אצליח לאסוף את הזהב של בוליביה?(המבין יבין. מרינה?) טוב לי ושמח לי וכל הכיף שבעולם ללא סיבה הגיונית however, אני צריכה לשמוח מהיום הזה. כמעט שכחתי שמחר אני לא הולכת לביה"ס. שוב. לא לומדים ימי שישי, היי לא לומדים ימי שישי, היי (לקרוא כמו שיר אופטימי במיוחד) עד הפעם הבאה, מארי(או מרינה. או לאריסה)</div>Fri, 04 Dec 2009 14:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (lara croft)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669892&blogcode=11432506http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669892&blog=11432506http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669892&blogcode=11431181<div align="right" dir="rtl">יש לי מצב רוח לכתוב משהו.. כל דבר.. ובגלל שכבר פרסמתי פה שני שירים, אז החלטתי לכתוב סיפור הפעם. מקווה שתהנו! ++++++ סיפור מצמרר מאת מרינה-לאריסה "למה, אלוהים, למה?" קראתי לרחוב. איש אינו שם לב. כולם ישנים. כבר שתיים בלילה, ואין מה לעשות ברחוב החשוך. אני חוזרת למה שהיה פעם הבית שלי. אני רואה את מה שהיה פעם החדר שלי ומתישבת על קצה המיטה שהייתה פעם שלי. השמיכה שהייתה פעם שלי נראית רכה כל כך.. וחמימה.. חום.. משהו שכבר לא ארגיש. גם קור לא. שכחתי מה זה עבר, אין לי עתיד ורק ההווה נתקע. אני מרגישה את הדמעות מגיעות, אבל אז נזכרת שאני לא מסוגלת לבכות. לא במצב כזה. בשנייה אחת השמש יצאה. כבר עשר בבוקר. עוד מעט אמא תקיש על דלת חדרי. עוד מעט היא תיכנס להעיר אותי. עוד מעט היא תשים לב שאין רוח חיים בגופתי...</div>Thu, 03 Dec 2009 20:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (lara croft)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669892&blogcode=11431181http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669892&blog=11431181http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669892&blogcode=11431065<div align="right" dir="rtl">אין לי מושג איך להסביר את הרגשות שלי כרגע. אני גם לא יודעת אם לשמוח או לבכות. אני צריכה חבר שיעמיד אותי במקום, זה מה שאני צריכה. או לפחות ידיד. בקיצור, כל מי שהוא לא אישה/נערה/ילדה. אני זקוקה כרגע למשהו.. משהו. לא תמיכה, לא עזרה. גם לא לדבר עם מישהו. כבר הזכרתי את זה שאני ממש מתחברת לחושך? זהו! אני צריכה את החשכה. וודאי שמתם לב שהבלוג הזה צבוע בצבעים כהים. אם כבר העולם הקטן שלי, אז שיהיה אפל וחשוך. בדיוק כמו שאני אוהבת. קור, שקט, אפלה. מה שאנקרא אצלי "אוויר לנשימה". "נשימת תשוקה" אפילו. גם לזה כתבתי שיר קצר: אני נושמת אפלה, חיה על בסיס חושך תמידי אין איש מסביבי, שקט של בית קברות אמיתי השקט לא נשבר, צריך לשמור עליו הנה אמא אומרת "לא לבכות אם נשפך החלב" למה אמא? למה את תמיד מתערבת? למה אמא? למה את תמיד חייבת? למה את תמיד חייבת לבדוק מה קורה איתי? את לא סומכת עליי, שאסתדר בסביבתי? חריקת דלת, האור נדלק החושך כבה, האפלה בגודל חיידק אין היכן להסתתר מהאור שמציף הנה הרבי הזה, שמוסר הוא מטיף למה אמא? למה את לוקחת ממני את האפלה? למה אמא, את האור אתמדליקה? למ</div>Thu, 03 Dec 2009 19:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (lara croft)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669892&blogcode=11431065http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669892&blog=11431065http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669892&blogcode=11430733<div align="right" dir="rtl">היא מופיעה במגזינים של האמהות שלנו, היא נמצאת כמעט על כל מדף דיסקים והיא תמיד תהיה שם כשאנחנו מחפשים אקשן. לארה קרופט-האישה והאקדח- משתלטת על העולם! האם יש משהו (מישהי ליתר דיוק) יותר יפה ממנה? אני חושבת שכן. אבל מה לעשות, לבחורה יש גוף מושלם ואישיות נהדרת. שילוב קטלני במיוחד&gt;&lt; להוסיף לזה את הבגדים הטו מאץ' חושפניים, שני אקדחים ומבטא בריטי... יוצא מה שנקרא "אפקט לארה קרופט". המסכנה חייה חיים אולי יותר מדי קשים... היא איבדה את שני הוריה, קרובי המשפחה שלה שונאים אותה והיא נאלצת להתבודד רוב הזמן בפינות המרוחקות של העולם. התירוץ שלה הוא "יש לי שני ידידים טובים במיוחד ואני לא מחשיבה את ווינסטון למשרת, אלא לבן משפחה", אבל כולם יודעים שקשה לה. היא נמצאת על הגבול בין החיים למוות בכל מקום אפשרי, והיא לא מסוגלת לשבת בחיבוק ידיים באחוזה שלה. ככה נוצר המצב של "חיים או מוות". מי מאמין כיום בחפצים מיסטיים חוץ ממנה?</div>Thu, 03 Dec 2009 17:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (lara croft)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669892&blogcode=11430733http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669892&blog=11430733http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669892&blogcode=11430295<div align="right" dir="rtl">מי קובע מה יקרה עכשיו ומה יקרה מחר? מי קובע אם אני אכשל במבחן או לא? מי קובע מה יהיה טוב או לא? התשובה להכול היא "אנחנו". אין לאן לברוח, אנחנו שולטים בגורלנו. השמיים הם לא הגבול, אחריהם יש גם את החלל, ואת היקום האין-סופי. עובדה, אנשים הצליחו להמריא מעל לשמיים. אם אנחנו פוחדים, סימן שיש משהו מפחיד. אם אנחנו כועסים, סימן שמשהו הרגיז אותנו. אבל אנחנו אלה שמחליטים להרגע ולשלוט בכעס, או להפסיק לפחד ולעשות משהו עם עצמך. "דרך חיים", או בשם השני שלה: "צומת מרכזית" (ע"ע שיעור מחשבת ישראל). זה המקום להחליט, לקבוע מה יהיה איתנו בהמשך. אבל אם נעשה צעד שגוי? לא נצליח להגיע להחלטה הנכונה? טוב, זו כבר בעיה שלנו...</div>Thu, 03 Dec 2009 14:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (lara croft)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669892&blogcode=11430295http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669892&blog=11430295http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669892&blogcode=11429379<div align="right" dir="rtl">אני נשבעתי לא לגלות, אז אני לא כותבת למה. אבל זה כבר לא משנה. אני אוהבת את אורי בתור ידיד טוב מאוד, וזה גם היחס שלו כלפיי. אני נהנית מזה. פשוט נהנית מהידידות הזו. וזהו.</div>Wed, 02 Dec 2009 21:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (lara croft)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669892&blogcode=11429379http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669892&blog=11429379