http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669829בלוג עם סיפור D:heCopyright 2026 פשוט ליה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669829http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669829&blogcode=11748730<div align="right" dir="rtl">שלום ! קודם כל, מלא זמן לא עדכנתי ואני מצטערת על זה, פשוט לא היו לי הרבה קוראים ותגובות וזה די עצבן אותי בהתחשב שישבתי שעות מול המחשב והקלדתי את הפרקים, לפני כמה ימים נכנסתי וראיתי די הרבה תגובות בפוסט האחרון שיצא וזה גרם לי לחשוב האם כדאי לפתוח שוב את הבלוג ולהמשיך ? ראיתי שהיו כאלו שאהבו, אז אם אתם חושבים שכן- ולא סתם חושבים אלא באמת תקראו&gt; תגיבו פה.</div>Wed, 28 Apr 2010 14:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (פשוט ליה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669829&blogcode=11748730http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669829&blog=11748730http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669829&blogcode=11435548<div align="right" dir="rtl">הלו ? אנשים! מה קורה ? טוב עכשיו אני מעלה לכם את פרק 4, אני נורא מקווה שתגיבו הרבה! תהנו .. פרק 4 לא הבנתי מדוע ערן משך אותי אליו. פתאום, שמתי לה שהגוץ שלו ממש צמוד לגוף שלי ושהוא מסתכל עלי. חשבתי לעצמי ; מה הולך לקרות עכשיו ? האם הוא ינשק אותי ? האם הוא יציע לי חברות ?! לא הייתי מוכנה לסבול את המחשבות האלו. אני באמת באמת מחבבת את ערן אבל רק כידיד טוב. אני לא מוכנה לאבד אותו ושנהיה חברים, הוא חשוב לי מידי, הוא הידיד הטוב היחיד שלי, שאני יכולה להיות איתו עצמי. עם כל שאר ה'ידידים מהשכבה' שלי, אני סתם צוחקת, הם ידידים שלי כי אנחנו בשיעורים ביחד לפעמים, לפעמים מבקשים ממני עט, מחק, לפעמים אני מבקשת מהם, ולפעמים הם מעתיקים ממני או אני מהם שיעורים. אני בטוחה שאם מישהו ישאל אותי <SPAN dir=ltr style=</div>Sat, 05 Dec 2009 19:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (פשוט ליה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669829&blogcode=11435548http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669829&blog=11435548http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669829&blogcode=11429933<div align="right" dir="rtl"> פרק 3 היום יום שישי. שום דבר חדש לא קרה מלפני יומיים.עדיין לא שמענו מתום, גל הייתה עדיין מדוכאת בגלל סבתא של תום. היא ניסתה להסתיר את זה, אבל כשהיא חייכה, עיניה הכחולות נראו עצובות. אני כל כך מכירה את גל, שכשאני רואה אותה, זה כמו לקרוא ספר ; כשהיא באה עם קוקו לבית הספר- סימן שבבוקר היא רבה עם אמא שלה, כשהיא עצובה, גוון הקול שלה פחות חזק, כמעט ואי אפשר להבחין בזה. כשהיא שמחה העיניים שלה נפתחות ונראות כאילו הן מחייכות וכשהיא עצובה זה ההפך, כמו עכשיו..."היום יש לי פעולה בצופים" הודעתי."יוצאים היום ?" שאלה אותי ואת גל דנה."מתי ולאן ?" שאלה שירן הרכלנית.דנה לא ענתה לה, כנראה שהן שוב רבו."אז יוצאים, ליה ?" שאלה אותי דנה."נראה לי שאני יכולה. בא לכן לגלידרייה ?" שאלתי.ארבעתנו עמדנו בשער בית הספר. ככה זה כל יום שישי ; בתחילת היום כל חבורת הבנות שלנו עומדות בשער, מחכות זו לזו ומדברות. אחר כך, חבורת בנים מכיתה ז' היו חולפים על פנינו כשנכנסו דרך השער ומדברים על תוכנית ריאליטי שהייתה אתמול. ואז היינו רואים את ולאד המורה למתמטיקה של הקבצה ב' נכנס דרך השער לבוש במעיל עור, גרביים עד למעלה וכובע,</div>Thu, 03 Dec 2009 07:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (פשוט ליה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669829&blogcode=11429933http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669829&blog=11429933http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669829&blogcode=11425895<div align="right" dir="rtl">אני מצטערת שזה כזאת חפירה, אבל אני עושה את מה שאני יכולה הכי טוב, ונראה לי [אני גם מקווה] שזה שווה את זה :O פרק2 תום לקח אותי לחצר בית הספר, הלך לספסל, חיכיתי מספר שניות, שיתחיל לדבר, לומר לי מה קרה."תום!" סבלנותי פקעה.תום ישב, הסתכל על הרצפה בהבעה לא מובנת.תום נראה די בסדר. יש לו שיער שחור קצר עור שזוף, עיניים חומות כהות... הוא בדרך כלל היה דברן גדול, לא מהסוג ההוא שמדבר ומדבר ולא בא לך להקשיב לו, אלא דברן שמדבר על דברים מעניינים."תום?!" קראתי חסרת סבלנות.תום עדיין הסתכל על הרצפה, כאילו לא שמע.לפתע התנגן צלצול הבית ספר, המרמז ללכת לכיתה ."טוב תום.. אני הולכת." לא תכננתי לבלות את כל שעת גיאוגרפיה בשתיקה עם תום- החבר של גל.הפניתי אליו את גבי והתחלתי ללכת לכיוון הכיתה.תום תפס בידי, הסתכל עלי במבט עצוב. פתאום הבנתי שקרה משהו.מוזר שהוא לא משתף בזה את גל אלא את החברה הכי טובה שלה.במוחי צצה פתאום מחשבה מטרידה ; האם הוא רוצה להיפרד מגל דרכי?"ליה... אני צריך לבקש ממך משהו..." אמר תום. דבריו קטעו את קו המחשבה שלי, אני לא יודעת כמה שניות או דקות עמדנו ככה ; כשהוא מחזיר את ידי ועיני</div>Tue, 01 Dec 2009 07:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (פשוט ליה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669829&blogcode=11425895http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669829&blog=11425895http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669829&blogcode=11424853<div align="right" dir="rtl">היווש כולם!! מחר עולה פרק 2, אבל אני רוצה לראות הרבה תגובות XD להית'. </div>Mon, 30 Nov 2009 19:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (פשוט ליה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669829&blogcode=11424853http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669829&blog=11424853http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669829&blogcode=11422816<div align="right" dir="rtl"> פרק 1 זה היה עוד יום,רגיל ושיגרתי,הייתי בדרכי, הולכת לתחנת האוטובוס עם חברתי הטובה גל.גל הייתה חברתי הטובה ביותר מתחילת כיתה ז' , היא ילדה מקסימה ויודעת לשמור סוד.גל גם יפה ; יש לה שיער ג'ינג'י- חלק לשם שינוי, עור בהיר ועיניים בצבע כחול כהה.היא כל כך יפה ומקסימה! אין פלא שיש לה חבר כמו תום!"אני לא יכולה לבוא איתך היום לקניון.." אמרתי בעודי מביטה לרצפה."למה ?" שאלה אותי גל."כי יש לי היום צופים, אני לא יכולה לוותר על עוד פעולה, בסוף לא ייתנו לי להדריך!" אמרתי בייאוש.אני עכשיו כמעט בסוף כיתה ט,ועוד מעט יהיו מבחני הקבלה למדריכים. אני כבר מחכה ליום הזה מכיתה ח'! בתחילת כיתה ח', באו לבית הספר שלי, אלונים, שני צעירים בבגדי חאקי ירוקים שהציגו את עצמם ואמרו ששמם מיכאל וולריה. הם סיפרו לנו על התנועה החדשה בעיר, הישגי הצופים בערים אחרות, על פעולותיהם, הטיולים המדהימים שהיו ויהיו, על דברים שנלמד לעשותצ כמו לקשור סנאדות..... כל הכיתה נורא התלהבה מרעיון הצופים והפעולות, כמעט כל הכיתה באה לפעולות הראשונות, אך עם הזמן, מספרם פחת ואני נשארתי היחידה, היו גם ילדים משכבת ז' וו' וגם ילדים בגילי, מבתי</div>Sun, 29 Nov 2009 19:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (פשוט ליה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669829&blogcode=11422816http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669829&blog=11422816