http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669590יש דברים שרציתי לאמר ומעולם לא מצאתי איך...heCopyright 2026 נפש לא שקטה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669590http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/90/95/66/669590/misc/19801782.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669590&blogcode=14811041<div align="right" dir="rtl">הייתי בת 18 וחצי, לקראת סוף שנת השירות בשומר הצעיר. אחת השנים המשמעותיות והמדהימות שעברתי בחיי, מכל כך הרבה בחינות סותרות ומנוגדות.הייתי כבר לקראת סוף שנת השירות כשקרסתי נפשית טוטאלית. המוות של אבא שלי שאליו הייתי קשורה בנימי נפשי ומי שכנראה עיצב את מי שאני היום, הפגיעה המינית הקשה והממושכת בגיל 15 שנשמרה בסוד ועוד כמה דברים שמי שיודע יודע ומי שלא, מוטב כך כנראה; כל אלה גבו את מחירם והתמוטטתי לחלוטין. גם טיפול פסיכולוגי לא הצליח לאושש אותי. עלו רמיזות על כך שאולי עדיף שלא אתגייס. לא הייתי מוכנה לשמוע זאת לשניה. חונכתי על ציונות ואהבת הארץ ולא היה מצב שלא אתגייס.באופן לא מפתיע הטירונות גרמה להחרפה אף יותר קשה במצבי הנפשי. הייתי בתחתית.למזלי פגשתי בטירונות מפקדת מופלאה וקב"נית נפלאה (הלוואי ויכולתי היום לאתרן כדי פשוט לאמר להן תודה) שראו אותי. ממש ראו אותי. ולא היו מוכנות לוותר עלי.כן, בתוך המערכת הצבאית הלפעמים כה איומה היו מפקדת וקב"נית מזן אחר. עברתי את הטירונות בתמיכה ובסיוע מסור שלהן שעד היום חרוט בנפשי.מצבי הנפשי לא היה טוב אז במקום להיות עם כל הגרעין שלחו אותו להיות פקידה של מפקד</div>Sat, 25 Jun 2016 11:22:00 +0200yael.soul@gmail.com (נפש לא שקטה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669590&blogcode=14811041http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669590&blog=14811041http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669590&blogcode=14415506<div align="right" dir="rtl">אני כותבת כי אני חייבת לצרוח לפני שאשתגע.לפני שמונה חודשים הותקפתי מינית ע"י רופא בכיר ברמב"ם. אני רוצה לספר לכולם מה עבר ועובר עלי בשמונת החודשים שחלפו מאז. בייחוד לאור אירועי הימים האחרונים.אני כבר בת 40, חולה מאוד ובמצב חצי סיעודי. מאז המצב רק הידרדר עוד ועוד וכיום לא נותרו תרופות להציע לי. זו התמודדות איומה עם כאבים קשים ומצב פיזי ירוד ובעייתי. אבל לא על כך באתי לכתוב.לפני שמונה חודשים הותקפתי מינית ע"י רופא. רופא בכיר אליו פניתי לאור מורכבות מצבי. הגעתי אליו לקליניקה הפרטית דרך כללית מושלם מתוך ידיעה שהוא רופא בכיר ברמב"ם וכך יוכל להיות בקשר עם שאר הרופאים המטפלים בי. קביעת תור ברמב"ם פירושה המתנה ולכן הלכתי דרך המושלם כדי לקבל מענה קרוב ובהמשך תכננתי להגיע לרמב"ם.הפגישה נראתה נורמלית. פגשתי הרבה רופאים בחיי, חלקם היו מלאכים בהתגלמות אדם, חלקם היו לא נחמדים והיו גם הרבה שבאמצע (כמו בכל מקום). לפני הפגישה החלטתי שאם אני כבר מגיעה לרופא בכיר, הגיע הזמן לחשוף את סוד רפואי אינטימי שנצרתי אצלי בסוד במשך שנה וחצי. במשך שנה וחצי נצרתי את הסוד ופחדתי לספר, התביישתי. לפני הפגישה עם אותו ר</div>Thu, 03 Dec 2015 12:17:00 +0200yael.soul@gmail.com (נפש לא שקטה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669590&blogcode=14415506http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669590&blog=14415506http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669590&blogcode=14120960<div align="right" dir="rtl">נערה בודדה שוכבת על הבטון הקר מנסה להסתיר את ערוות גופה הערום מאחורי ספסל. עץ גבוה בשמים מבטי נשוא אליו מחכה שייגמר. בכיתי, ייללתי, התחננתי, הוא לא מקשיב לי; גוהר עלי וכל כובד משקלו עלי הוא דואג שלא אוכל לזוז כדי שיוכל לעשות כרצונו גוהר, נאנח ומתעלם מדמעותיי המבקשות רחמים. גופי קפוא ומאובן. הזיכרון לא נמחק הזיכרון לא יימחק לעולם. לא יכולה לחזור למקום ההוא אך כלואה בו לשארית חיי. </div>Sat, 24 May 2014 18:40:00 +0200yael.soul@gmail.com (נפש לא שקטה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669590&blogcode=14120960http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669590&blog=14120960http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669590&blogcode=14120959<div align="right" dir="rtl">אם החיים יתנו לי רק ללכת, להגיד די ולסגת. לא כולם נועדו לחיות, אני רוצה, אבל לא מצליחה להיות. הזמן מתקתק אם החיים יתנו לי רק ללכת, כלואה בגוף ונפש שאינם מצליחים לחיות, מן בושה שכזאת. רואה בדמיוני מצבה בבית קברות עם שמי עליה, ומתחת הכיתוב "ניסתה אבל לא הצליחה להיות". והרגע הכי נורא בכל יום הוא רגע היקיצה בבוקר המוביל לשום מקום.</div>Sat, 24 May 2014 18:36:00 +0200yael.soul@gmail.com (נפש לא שקטה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669590&blogcode=14120959http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669590&blog=14120959http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669590&blogcode=14120955<div align="right" dir="rtl">מה לא בסדר בי? מה דפוק בי כל כך? אני לא מצליחה לגדול ממך עדיין מחכה שתבקרי עדיין מחכה שתחבקי עדיין מחכה שתאהבי. מה כל כך גרוע בי ולא בגלית ובחגית? תמיד דאגת שכלפי חוץ הכל יראה מושלם אני שיחקתי את המשחק איתך אבל לא יכולה יותר.</div>Sat, 24 May 2014 18:34:00 +0200yael.soul@gmail.com (נפש לא שקטה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669590&blogcode=14120955http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669590&blog=14120955http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669590&blogcode=14120953<div align="right" dir="rtl">לאורי, אני אוהבת אותך. אני מצטערת שכל חייך אני מבלה בבתי חולים, אני מצטערת שאני לא יכולה ללכת איתך לטיולים ולעשות דברים שאימהות בריאות יכולות. אתה ילד טוב ומקסים. טוב הלב שלך כובש את כולם ואני גאה בך על כך. הלוואי ויכולתי להיות לך אמא בריאה, הלואי ולא היית צריך לראות אותי מפסיקה לנשום, הלואי ולא היית צריך לראות אותי פעמים רבות כל כך מחוברות לשלל צינורות שיוצאים מגופי. אבל אני גאה בך על איך שהתמודדת ועל איך שאתה מתמודד. אני רואה את האהבה שלך אלי והקשר המיוחד שנרקם ביננו, קשר שאולי לא היה נוצר בנסיבות אחרות. אני אוהבת אותך, אמא.</div>Sat, 24 May 2014 18:26:00 +0200yael.soul@gmail.com (נפש לא שקטה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669590&blogcode=14120953http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669590&blog=14120953http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669590&blogcode=14120946<div align="right" dir="rtl">השעה שמונה בבוקר. זו השעה שבה אדם יוצא למסע, אם הוא יוצא. עצירת נשימה ודקירה קלה בלב; כך תמיד בתחילת המסע. הרכבת כבר ניצבת בתחנה, קול המנוע כבר פועם בתוך מעיו של הקטר, והנוסע הנרגש, שיצא מביתו רענן ודרוך לקראת הנסיעה, חש לפתע כי המזוודה שלו כבדה והוא מניח אותה לרגע על הרציף, מוציא מטפחת מכיסו, מנגב את הזיעה שעל מצחו, ושואל את עצמו האם יש לי כח? מאין אשאב את הכוחות הנשגבים הדרושים למסע? הנוסע חוכך בדעתו. הוא חש כי אין לו כח למסע אך חושש לפספסו. אם יישאב למסע ייתכן כי יאזלו כוחותיו בדרך ויוותר לצד הדרך, בודד, נטוש ונטול כוחות. אם יוותר על המסע יישאר לנצח עם תחושת ההחמצה ועם התחושה של "אולי יכולתי" ו"מה הפסדתי". הרכבת כבר יצאה מן התחנה והנוסע נותר בודד על הרציף אך אינו הולך משם, אינו יודע אם ללכת או לחכות לרכבת הבאה.</div>Sat, 24 May 2014 18:18:00 +0200yael.soul@gmail.com (נפש לא שקטה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669590&blogcode=14120946http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669590&blog=14120946http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669590&blogcode=14120942<div align="right" dir="rtl">לא אדע אף פעם מנוחה, בתוך ים שוצף עולמי נסחף. ושם מעל בשמיים האם גורלי כבר נקבע או שמא הוא סתם לא נודע? גלי הים מטלטלים את נשמתי כל גל מביא עימו עומס על נפשי ואזעק: הצילו אותי!</div>Sat, 24 May 2014 18:14:00 +0200yael.soul@gmail.com (נפש לא שקטה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669590&blogcode=14120942http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669590&blog=14120942http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669590&blogcode=14048422<div align="right" dir="rtl"> הבריחה מן החושךהיא המסע של חיי.נוסעת אל הבוקר אך לעולם איני מגיעה.החושך מקיף את חיי הקמלים,ומסביבי כולם עמלים;מנסים להחזיק אותי כאן, בעולם.אך פניי איכה מועדות, לאן?האם לא הגיע הזמן לוותרולהשלים עם "היא לא יכולה יותר"?הבריחה מן החושךהיא המסע של חיי.תרה אחר הבוקר החמקמקאך גופי נותר, כתמיד, משותק.</div>Sat, 22 Feb 2014 17:57:00 +0200yael.soul@gmail.com (נפש לא שקטה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669590&blogcode=14048422http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669590&blog=14048422http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669590&blogcode=14048416<div align="right" dir="rtl">מסטולה מקנאביס רפואיעומדת ומביטה בראירואה שם הר אדםלא מזהה את מי ששםואלפי תודות לתרופות ולמצבי הנפשי והרפואישהביאוני עד הלוםובדרך הרסו כל חלום</div>Sat, 22 Feb 2014 17:56:00 +0200yael.soul@gmail.com (נפש לא שקטה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=669590&blogcode=14048416http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=669590&blog=14048416