http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290מקום מפגש לאנשים שאוהבים לקרוא ספרים, לכתוב ולדבר על ספרים.heCopyright 2026 מועדון קריאה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290&blogcode=13538315<div align="right" dir="rtl">אספלט מאת: מיכל פיטובסקי ASPHALT &ndash; Michal Pitowsky הוצאת: כתר שנת הוצאה: 2012 מס' עמודים: 309 ירושלים, שנות ה-90 (ימי ילדי אור הירח של אביב גפן, ג'ינס קרועים, ונעלי דוקטור מרטינס), והאלימות במיוחד זו של בני הנוער חוגגת. אספלט הוא ספר ששם במרכזו חוויות אלימות בבית ספר המופנות בעיקר כלפי ילדות ונערות. הוא מביא את סיפורן של נערה ושל ילדה, כל אחת מהן חורגת באופן אחר מקבוצת השווים שלה &ndash; ועל כך נענשת באכזריות. "אספלט" הוא גם ספר על בדידות. הוא מספר על התחושה של היות יחיד מול כל האחרים, ואת חוסר היכולת לדבר בשפה שהם מדברים. והשפה הזאת היא שפת האלימות. <p d</div>Sun, 04 Nov 2012 10:54:00 +0200moadon.kriah@gmail.com (מועדון קריאה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290&blogcode=13538315http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=668290&blog=13538315http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290&blogcode=13531499<div align="right" dir="rtl">קיארה גַמבּרַלֶהּהאורות בבתים של אחרים לפעמים אנחנו אפרוח שרצה לחפש אם אחרת, יש רגעים בהם אנחנו עומדים בערב ברחוב, כמו הגיבורה של צרויה שלו ב"שארית החיים" - רואים את האורות הבוקעים מהחלונות, בטוחים ששם כל כך טוב, הרבה יותר טוב משלנו עכשיו &ndash; והיינו רוצים לגור שם, במקום האוטופי הזה. המוטו לספר זה:לפעמים, בעת שהלכת ברחוב,האם לא התעורר בך רצון, ליד חלוןמואר, לומר שם, או לילה?רק שתיקתך ענתה לך.אבל הכוכבים זהרו כמקודם.סנדרו פֶנָה (מוזרויות) לרגעי הבריחה האלה הספר מכוון. את רגעי הפנטזיה האלה ממלא אצלנו הספר הקסום הזה. "מריה הייתה מאשרת את זה, על זה אתה חושב, נכון? כל הכבוד, ג'נפייטרו: בזה בדיוק כולנו משוכנעים. מצד שני צריך קצת פנטזיה, אחרת החיים, שהם שתלטניים, משתלטים עלינו בסוף והופכים אותנו לעבדים &ndash; לא הייתה אסיפת דיירים שבה מריה לא חזרה על זה לפחות שלוש פעמים, אמרה הסיניוריה ברילה, ואני נשבעת לך באלוהים שבדיוק באותו רגע חשבתי בדיוק על אותו דבר. צריך קצת פ נ ט ז י ה . מריה שיננה את זה כמו מזמור" (ע' 50) הספר מנותק מקום וזמן. בבית בן 5 קומות גרות 5 משפחות שהשכנות טובה בעיניה</div>Tue, 30 Oct 2012 07:43:00 +0200moadon.kriah@gmail.com (מועדון קריאה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290&blogcode=13531499http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=668290&blog=13531499http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290&blogcode=13524493<div align="right" dir="rtl">הר החול מאת: יואנה באטור תרגום מפולנית: עילי הלפרן "הר החול" הוא סיפורן של שלושה דורות של נשים פולניות (זופיה, יאדז'יה הבת, ודומניקה הנכדה) הנפרש על פני המחצית השנייה של המאה העשרים ונשזר בסיפורה של פולין. פולין החרבה מאימי המלחמה, אחריה פולין הקומוניסטית, ולבסוף פולין המודרנית המתנערת ומגלה סימני קדמה. זופיה, שחוותה את המלחמה על בשרה, נשארת לגדל לבד את בתה יאדז'יה. לבתה היא מספרת שאביה המת הוא גיבור מלחמה אבל האמת שונה מהסיפורים, וזהות האב אינה בטוחה. האם זהו היהודי שהצילה והחביאה בעליית הגג או אולי השכן הקנאי שבא חשבון עם זופיה ואנס אותה. כך או כך יאדז'יה הילדה גדלה עם אם שאינה מסוגלת להעניק אהבה לבתה. יאדז'יה, "דור שני" לשואה. המנסה לחיות את החיים הבורגניים בימי המשטר הקומוניסטי. היא שייכת לקבוצה חברתית גדולה של איכרים עירוניים שקמה בפולין אחרי מלחמת העולם השנייה. עבורה חירות משמעותה שחרור מהעוני והדיכוי. היופי האולטימטיבי נמצא במגזיני האופנה הגרמניים. ברגע שהיא מב</div>Thu, 25 Oct 2012 08:41:00 +0200moadon.kriah@gmail.com (מועדון קריאה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290&blogcode=13524493http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=668290&blog=13524493http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290&blogcode=13520603<div align="right" dir="rtl"> בריאן סלזניק/מעשה פלאים מאנגלית: שרון פרמינגר "עלילת הספר מגוללת את סיפורים של בן ורוז, החיים במרחק חמישים שנה זה מזה, ושניהם מתגעגעים למשהו חשוב ומסתורי שחסר בחייהם. בן חולם על האב שמעולם לא הכיר, ורוז חולמת על שחקנית קולנוע מסתורית. באחד הימים מגלה בן רמז משונה בחדרה של אמו, ואילו רוז מגלה קצה חוט בעיתון, וכל אחד מהם יוצא לבדו למסע נועז אחר האמת שאבדה לו." ספר מקסים זה מורכב משילוב של מילים ואיורים. "מעשה פלאים הוא וריאציה של נובלה גרפית המכילה כ- 460 עמודים של איורים מקוריים וכ- 150 עמודים טקסטואליים." כשראיתי לראשונה את הספר, נרתעתי בתחילה מעוביו. רפרוףמהיר העלה שהספר מורכב ברובו מתמונות והספר בהתאםאכן נגמע במהירות. <span</div>Mon, 22 Oct 2012 11:18:00 +0200moadon.kriah@gmail.com (מועדון קריאה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290&blogcode=13520603http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=668290&blog=13520603http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290&blogcode=13510551<div align="right" dir="rtl">העיניים הצהובות של התנינים - קתרין פנקול מצרפתית: עדינה קפלן ז'וזפין הייתה בת 38 כשחל שינוי בחייה. השינוי החל עם התפוררות נישואיה. עד אז המעיטה בערך עצמה. ברגע שנפרדה מבעלה הבוגד והבטלן שלא עבד אך נסך בה ביטחון כוזב, לקחה את עצמה לידיים. זהו ספר על העצמה נשית, על דרך לא קלה אך מספקת של שחרור עצמי, תהליך של שינוי שלוקח זמן. בתחילה פחדה, פחדה שלא תצליח לבד, הדאגה לביטחון בנותיה הדירה שינה מעיניה, דאגות הפרנסה והשרידות הכלכלית היו בהתחלה עמוד התווך בהחלטותיה. משפחתה לא מעריכה אותה - אחותה היפה ,המוחצנת והבטלנית הנשואה לפיליפ הבנקאי העשיר, אמה השולטת בכולם ובמיוחד בבעלה השני, בת מרדנית בגיל ההתבגרות, לא ממושמעת וכועסת עליה. אך הדברים עומדים להשתנות... "כשמפחדים צריך להישיר תמיד מבט לפחד ולקרוא לו בשם. אחרת הוא מוחץ ונושא אותך כמו גל מרושע."[עמ' 39]. ז'וזפין בהחלט מתחילה ללמוד את הלקח. היא גם מגלה ש"האושר עשוי מדברים קטנים. מצפים לו תמיד בגדול אבל הוא מגיע אלינו ברגליים שבריריות ועשוי לחלוף מתחת לאפינו מבלי שנשים לב אליו." ז'וזפין מומחית לתקופת ימי הביניים והיא מתחילה לכתוב ספר.</div>Mon, 15 Oct 2012 07:30:00 +0200moadon.kriah@gmail.com (מועדון קריאה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290&blogcode=13510551http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=668290&blog=13510551http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290&blogcode=13502861<div align="right" dir="rtl">נשים נשואות לא מדברות על אהבה / מלאני גידיאון. מאנגלית: יעל סלע-שפירו וזה &ndash; כלומר שמו העברי של הספר, השונה לגמרי מהלועזי &ndash; בעצם כל העניין: נשים נשואות לא מדברות על אהבה עם הבעלים שלהן. כלומר, לא כולן, לא בהכרח, ולא רק נשים, ובכל זאת. הן מוכנות לדבר עליה עם הבנות שלהן, הן מוכנות לדבר על העדרה עם חברותיהן. אבל רבות מהן מוותרות על ניהול מערכת היחסים הרגשית עם מי שהפכו ברבות השנים לשותפיהן למשימות החיים. לתוך הפער הזה נכנסים בדידות, תסכול, ונישואין שנכשלים. הספר בוחן את האפשרות של דיבור &ndash; לאו דווקא על אהבה, אבל מתוך אהבה &ndash; בין אישה לסובבים אותה, באופן מעניין. במשך כל הקריאה הספר נע בין רמות שונות של חביבות, אך לא מעבר לכך. אולם העמוד האחרון של הספר הוא מה שהופך אותו לשווה מחשבה. די בכך שאומר שמיד לאחר שסיימתי את הספר התחלתי לדפדף בו שוב מהתחלה ולהבין מחדש את כל הסיפור. והערה אחת בכל זאת צריך: נניח שהתרגום המפוענח של שם הספר מוצדק (הגם שאינו הכרחי ונראה מונע משיקולי מכירות). איזה טעם היה לתרגום שם המחברת &ndash; Gideon, לגידיאון, כאשר זהו פשוט הכיתוב הלועזי של</div>Wed, 10 Oct 2012 07:49:00 +0200moadon.kriah@gmail.com (מועדון קריאה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290&blogcode=13502861http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=668290&blog=13502861http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290&blogcode=13481134<div align="right" dir="rtl"> הילד שאהב לאכול ספרים/ כתב ואייר אוליבר ג'פרס * הוקרא ליאיר בן החמש ו-9 חודשים "הנרי, גיבור הספר, מגיע לקריאת ספרים דרך פעולת האכילה שהיא בבסיס כל בן אנוש ומבעד למערכת העיכול. הנרי מתחיל לאכול מילים בודדות וממשיך לאכול משפטים, הוא לועס ובולע ספרים שלמים. אחרי חודש בערך הוא כבר לומד לזלול בתאווה ספר שלם. הנרי לא בוחל בשום נושא וזולל ספרים בכל התחומים האפשריים." איזה קסם של ספר! י</div>Thu, 27 Sep 2012 10:15:00 +0200moadon.kriah@gmail.com (מועדון קריאה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290&blogcode=13481134http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=668290&blog=13481134http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290&blogcode=13475514<div align="right" dir="rtl">"השפעה" / ג'יין אוסטן. מאנגלית: מיכל אלפון "אין ספק שאין אנו שוכחות אתכם במהירות שבה שוכחים אתם אותנו. אפשר שזהו גורלנו ולאו דווקא מעלתנו. בעל כורחנו כך הוא. אנחנו גרות בבית, שוקטות, מסוגרות, טרף לרגשותינו. אתם נקראים לפעולה. לכם יש תמיד מקצוע, עיסוקים, עסק ממין זה או אחר, המחזירים אתכם מיד לחברת בני אדם ותעסוקה מתמדת... רגשותיכם אולי עזים יותר... אך באותה רוח של הקבלה יורשה לי לטעון ששלנו עדינים יותר. הגבר איתן מן האישה, אך אין הוא מאריך ימים יותר ממנה וזהו בדיוק ההסבר של השקפתי על טבע אהבותיהם... עליכם מוטל להתמודד עם קשיים ומצוקות וסכנות די והותר. תמיד אתם עובדים ועמלים, נתונים לכל עקה וסכנה... לא זמן לכם, לא בריאות ולא חיים הנתונים בידכם. אין הדעת סובלת... שלכל אלה יתווספו גם רגשות אישה... בבקשה ממך, בלי דוגמאות מתוך ספרים. לגברים היה יתרון גמור עלינו והם שסיפרו את סיפורם. הם זכו להשכלה הרבה יותר. העט היה בידיהם. אינני מוכנה לקבל שום הוכחה מהספרים... אני מאמינה שתעמדו בכל מאמץ כביר ובכל הקרבה בחיי המשפחה ובלבד... ובלבד שתהיה לכך תכלית. כלומר, כל עוד האישה האהובה חיה, וחיה למענ</div>Sun, 23 Sep 2012 13:04:00 +0200moadon.kriah@gmail.com (מועדון קריאה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290&blogcode=13475514http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=668290&blog=13475514http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290&blogcode=13470737<div align="right" dir="rtl">"העיניים הצהובות של התנינים" / קתרין פנקול. מצרפתית: עדינה קפלן איזה ספר נהדר! השם של הספר משך את דמיוני בחבלי קסם וגרם לי לבחור בספר לקריאה. ההתחלה לא הרשימה במיוחד, אך ככל שהתקדמתי בקריאה שקעתי יותר ויותר בחייה של הגיבורה. הייתי עדה למאבקיה, לקשייה, לנחישותה, לאורך רוחה, לביטחון העצמי הירוד שלה ולהצלחותיה.הגיבורה נראית בתחילה אפרורית וחסרת ייחוד, אך מקבלת צבע בהמשך.כגולם ההופך לפרפר בסיומו של תהליך ארוך ומתיש, כך מתפתחת הגיבורה במהלך העלילה ומשילה מעליה את נשל אישיותה הקודמת. זהו ספר ראשון בטרילוגיה שבמרכזה עומדת דמותה של ז'וזפין קוֹרטֶס. העלילה מגוללת את חייה של ז'ו, חוקרת של ימי הביניים, אמא למופת ורעיה לתפארת. חייה אינם סוגים בשושנים, בלשון המעטה. חיי הנישואים שלה עולים על שרטון, בעלה מובטל מזה כשנה ולא ממהר למצוא עבודה חדשה, בתה הבכורה סנובית, מנוכרת לאמה ואף ובזה לה.ז'וזפין המפרנסת העיקרית, אך איש אינו מעריך את מאמציה. יום אחד מילותיו של בעלה גודשות את הסאה וז'ו עושה מעשה אמיץ מבחינתה. היא זורקת את בעלה מהבית וכעת עליה להתמודד עם החיים כאם חד הורית ענייה. חברתה ושכנתה הטובה</div>Thu, 20 Sep 2012 08:49:00 +0200moadon.kriah@gmail.com (מועדון קריאה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290&blogcode=13470737http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=668290&blog=13470737http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290&blogcode=13458950<div align="right" dir="rtl">"מעשה פלאים" / בריאן סלזניק, מאנגלית: שרון פרמינגר מי שמכיר את "התגלית של הוגו קברה" יזהה מיד את מגע ידו של בריאן סלזניק ב"מעשה פלאים": גם הספר הזה הוא שילוב של מילים ותמונות, כאשר התמונות לא מלוות את הסיפור אלא מקדמות אותו באופן עצמאי, לא פחות מהמילים, וגם במרכזו יש ילד שנאבק על קיומו ומחפש את זהותו ואת שורשיו. ב"הוגו" סלזניק גם לימד את תולדות הקולנוע בראשיתו, ואילו כאן הוא שוזר בסיפורו את תולדות המוזיאונים. אבל הלימוד אצל סלזניק הוא לא דידקטי-חיצוני, הוא ארוג כל כך חזק בחיפושי הזהות של הגיבור, שהקורא מקבל אותו כחלק טבעי וזורם (ומלהיב) של הסיפור. ב"הוגו" התקשיתי עם השילוב בין מילים ותמונות, רציתי שיחליטו כבר אם אני קוראת ספר או רואה סרט, אבל ב"מעשה פלאים" התמסרתי לזה לגמרי, כילדה מול פנס קסם. אולי הודות לכך שהפעם החלוקה הייתה ברורה יותר: ב"מעשה פלאים" יש שני קווי עלילה, האחד &ndash; הכתוב - מתרחש בשנות השבעים וגיבורו הוא הילד בן המחפש אחר אביו, והאחר &ndash; המצויר - מתרחש בשנות העשרים וגיבורתו היא ילדה ושמה רוז. רק בסוף מתברר הקשר בין השניים, אך במהלך הקריאה/צפייה אפשר פשוט ליהנו</div>Wed, 12 Sep 2012 07:34:00 +0200moadon.kriah@gmail.com (מועדון קריאה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=668290&blogcode=13458950http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=668290&blog=13458950