http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667537לרצות את ההפך,להמשך לבלתי ניתן. להשיג את הלא אפשרי לשעבר.heCopyright 2026 פוביית יצהר. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667537http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/37/75/66/667537/misc/19773990.gifhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667537&blogcode=13576161<div align="right" dir="rtl">הוא מחכה לך בחדר, חדש מהניילון. מרעיף עליך מבטים חמים ומלאי תחנונים... &quot;קחי אותי!&quot; הוא ממלמל לך... ואת החלפת את הערפול חושים שיכל להעניק לך, בשיכר.</div>Sun, 02 Dec 2012 18:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוביית יצהר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667537&blogcode=13576161http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=667537&blog=13576161http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667537&blogcode=11957603<div align="right" dir="rtl">אני אוהבת להתגעגע אליך,אוהבת לסבול בנעימותלהריץ תמונות בראשילשחזר,מבטים,מגעהרוך התמידי.למצוא אותך בכל דבר קטן,לחפש בעננים,לנסות להרגיש את קיומך.אני מדמיינת אותך כותב,כמה שורות..ואז טועה במילה קטנה ומקשקש עליה כמה קווים לא מסודרים,כאילו היא אשמה שנדחפה פתאום,ואז אתה מרצין וממשיך,ולקראת הסוף כשאתה גורם למילים האחרונות להשמע כל כך חמות מחבקות אוהבות וכנות,אתה מרוצה,ומחייך לעצמך ומנסה לדמיין איך אני אגיב ואחוש כשאקרא את זה,מילות הפרידה,סוחפות איתן אופטימיות אל החוף,אתה מקפל את זה כמה פעמים,והקיפול האחרון בצורה מושלמת אינו מדוייק.רק עכשיו אני מבינה למה בכל הטיול רק רציתי לישון,חיפשתי אותך מחבק אותי בחלומות.וביינתים נפשי כמעין אותן שקיות סופר ישנות שמתרוצצות ולא יודעות לאן כאשר באה רוח חזקה מידי,היא רק מחפשת איזה עץ יציב להתקע ולהתכרבל בענפיו.</div>Wed, 04 Aug 2010 23:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוביית יצהר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667537&blogcode=11957603http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=667537&blog=11957603http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667537&blogcode=11729417<div align="right" dir="rtl">רצית לברוח, לגזור מראות להתרחק ממאורעות, לרכך פינות מיותרות. לא לקחת בחשבון , למי תהפכי להיות. נהיית אחת מכל השנוא עליך תדאגי,תחליקי את כל משאלותייך, חבל שרק לא ידעתי, שלכל מקום אליו אברח,תמיד את עצמי לשם אקח.</div>Mon, 19 Apr 2010 17:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוביית יצהר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667537&blogcode=11729417http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=667537&blog=11729417http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667537&blogcode=11712501<div align="right" dir="rtl">מקובע באדמה ניצב לו גזע מהורהר, ראה והרגיש כל הזמן בחסרונותיו. בחלומות, רץ,ורקד,הסתלסל וקפץ לשניה הוא לא נעמד. רצה לעוף,להתנדף . לשוט ולאבד יציבות להיות כולו רק עלה אחד,צבוע ירוק. הגורל אכזר, באדמה הוא כל הזמן נשאר. ועם הימים נדדו עיניו לעבר העצים הגבוהים, כל ימות השנה הם היו מלאים. והוא, חפץ היה בשכבות בגדים ירוקים, נפח ופאר היה רגיל לראות רק אצל אחרים, הרי במה עוזר גזע יפייפה עם ענפיו נשארים ריקים? הוא לא ידע, מאחוריו עץ נפלא עמד. והשלים את כל מרווחי ענפיו.</div>Sun, 11 Apr 2010 21:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוביית יצהר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667537&blogcode=11712501http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=667537&blog=11712501http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667537&blogcode=11652888<div align="right" dir="rtl">ללכת לישון עם שמיים מפותלים,סחרחורות,מערבולת-רוח,מעבירה אותך לעולם ..מנגד מחשבות,מייצר חלומות.מגשים משאלות.משלים קרני השמש-אף לא אחת.בולע,מסתיר את עצי הצד.אוח..המרקם.</div>Tue, 16 Mar 2010 18:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוביית יצהר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667537&blogcode=11652888http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=667537&blog=11652888http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667537&blogcode=11642698<div align="right" dir="rtl">מילון חלקים משלימים.אין סופי,אך בעל צורה,מספר זוגי.אדום כבאגדות,אבל מורכב מכל הצבעים.פועם ללא עצור,ומאיים לפרוץ,בלי תנאים.אבל בסך הכל רק משני עלים חצויים.יש אומרים שם דלתות וחדרים נסתרים..כדורים זורמים..לך תדע..לך תבין.בועה בעולם קסום בו הכול נצבע גוונים,כאשר מאחורה משאירים את הבניינים אפורים.לפתע הכל מקבל חיים.צומח,פורח מלבלב ונפתחמקבל צורה מעבר לתלת מיימד.ישנו מגנט קטן אחד,נמצא בתוך כל אחד.התברך ביכולת משיכה אדירה.נצמדים,מתכסים..בשכבות עלי כותרת גדולים.העולם מסתובב סביבינו,מחליטים.&amp;;לאן לפנות,.מציירים את עולמינו במכחולים איכותיים.בוחרים כיוון,ושטים...נחשפים לנופים,לא יאומן. כה יומיומים.&amp;;לא מוכר...איך זה אתה מסתכל אחרת על ענן.?שם לב לנמל.ומאחוריו במין נקבה,קצת יותר גדולה.איבדה פרופורציה.התבלבלה.צמחה,רצתה לחקות שאיפות ענף.וכל הענפים,מעצים רבי השנים-מלאי קמטיםחושבים כי גם מלאי חיים.מרוב שנים התבלבלו להם המיליםאומרים שטויות,הכל שוכחים.לא מבינים,כי אין שם כלום בעננים,לא דמות ולא שניה לפני,נגיעה עם אלוהים.סתם את ראשם מרימים.כלום לא רואים.אך באמונה מלאים.חבל יתאכזבו,כבר זקנים.נמלה</div>Thu, 11 Mar 2010 22:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוביית יצהר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667537&blogcode=11642698http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=667537&blog=11642698http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667537&blogcode=11609764<div align="right" dir="rtl">תמנעי ממראות,חיוכים ומצלמות.מחמאות נראות צבועות.מחשבות שזורות,כגבעול מפותל שואפות.מאבדת ערך במסתכלים על הקליפה.שילוב מקסים של סגול וכחול,לא בשמיים,או בעננים אלא במצניעי הפגמים.הבד עוטף את הקימורים,מבליט,את שלך הפחדים.מה זה משנה?כשהצבעים מותאמים.אולי זה כי הגרעין רחוק נורא.בכורח תחזרי למוטב,לאורך עורך תרגישי את המיותר.לעבר הישימון,-ללכת.-לאיבוד.ולמצוא,את עצמך.תושיה.</div>Wed, 24 Feb 2010 17:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוביית יצהר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667537&blogcode=11609764http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=667537&blog=11609764http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667537&blogcode=11581493<div align="right" dir="rtl">הלואי שלבי יפתח לפני צפריםזעירות שהן סודות החייםכל מה שהן שרות טוב מלדעתואם בני האדם לא ישמעון אזי הם זקנים.הלואי שרוחי תהלך רעבהאמיצה וצמאה וגמישהוגם ביום טוב לו אהיה בין טועיםכי כל הצודקים שבעי ימיםוהלואי שעצמי בדבר לא יועילויאהב את עצמך בלב מלא גילמעולם לא היה כסיל כזה שנכזבבמשכו בחיוך השמים עליורזיה גורמים לבשר כל אדםללבוש חלל ולמוחו לפשט זמן.א.א. קאמינגס1894-1962שנאת העיגולים,ניחום עצמי.רדיפה אחרי רגעים מתוקים,שרק אחר כך בך מתנקמים.דאגה,אכפתיות,שאלות ותהיות.הכחשה,או אולי אותם רגעים של ניסיון להוכיח הפוך לעצמךשאינך מפחדת יותר,את לוקחת סיכון ונכנסת לבוץ,ואז מתעוררת ממש בשניהשניה מנערת,שניה מחזירה.ואז נזכרתמה את שווה.עד כמה את רופפת,חלשה.אין יופי בחוסר אופי.רגעים ורודים,הרים סגולים,מחשבות טובותחלומות מתוקים,ספינות באמצע הרים,וכמה עצים בודדים,ענפים שואפים לעבר העננים,אולי שם יפגשו עם אלוהים,נמלים,כגודל הפחד,אך למנות אי אפשר.אולי האופק יביע תקווה,או אולי זו הנקודה הכי עמוקה.קצת ירוק באמצע,כי אחרת אי אפשר מסביב ורוד,על הרים בוודאי,אולי אשליה,אולי אמיתי.בעולם העלים,עץ גופים,עולם העלים,בר</div>Wed, 10 Feb 2010 17:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוביית יצהר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667537&blogcode=11581493http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=667537&blog=11581493http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667537&blogcode=11574195<div align="right" dir="rtl">ישנו מקום בעולם,קטן..או גדול..זה כבר עניין יחסי.מקום מופלא,מקום קסום.מקום עם נוף,מקום עם אווירה,מקום של אהבה,מקום עם תקווה.מקום המלווה בהרגשה טובה,מקום אשר מעלה חיוך.מקום של משפחה.מקום של בדידות.מקום השמיים.מקום של דשא.מקום עם מרחב.מקום עם צבע.מקום עם ענן.מקום של צלילים,מקום של השראה.מקום של איחוד,מקום של הצלחה.מקום של איבוד.מקום של בריחה.מקום עם יער,מקום עם חיות,מקום עם נשמה..מקום של בועות,מקום של צלילה.מקור של סוד.מקום מזמין,אך כה רחוק.ועכשיו מרגיש כהמקום שבו הכי טוב לחיות.בלבול לא קטן עוטף את כל כולי,חבל שענפיו לא מספיק ארוכים.</div>Sat, 06 Feb 2010 21:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוביית יצהר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667537&blogcode=11574195http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=667537&blog=11574195http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667537&blogcode=11569471<div align="right" dir="rtl">איכס.איזו זוועה.פשוט נגעלת מהשתקפותך במראה.רוצה בפנים,לשנות משהו-להפסיק להגזים.מין רצון ,רק של מילים.לא ממומש,מזל שאלוהים בוכה את שלך הכאבים.בחוץ גשום,ולך חמים.השנאה מתגברת וזה לא נעים.היו ימים,היה לך עוד אכפת מעצמך,היית משקיעה כדי להרגיש טוב עם גופך.היית מנסה,היה לך חשוב,עכשיו אדישות נוראית,מלחמה אינסופית.וכמו תמיד יוצאת קצת חלשה.,חלשה מידי,גם אין תקווה.אולי הכד יספיק לשמונה שנים,זה לא ישנה את המיימדים.ממש מתפוצצת,השאלה בשביל מי?ובשביל מה?תענוגות קטנים המביאים עליך כעסים,לעומת מימוש ויזע שיצמיח את שלך הגזע.להיפטר מכבדותך המעיקה,גם על המחוג,וגם נפשית,אני מניחה.להפסיק לנסות למצוא את שלך החן.כי בכל מכור רק חור מסתתר.בלי ניסיונות להדגיש את החסר,לייפה את שלך המעשה.פשוט לרוץ מעצמך.</div>Thu, 04 Feb 2010 20:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוביית יצהר)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667537&blogcode=11569471http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=667537&blog=11569471