<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>רק לא אותי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667171</link><description>אני הומו באופן חד משמעי. בלי שום צל של ספק.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 skink. All Rights Reserved.</copyright><image><title>רק לא אותי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667171</link><url></url></image><item><title>חיים את החיים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667171&amp;blogcode=13183573</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כנראה המשכתי כבר הלאה. זה טוב, כי זה אומר שאני בשלב שונה בחיים, ושכחתי כל מני דברים שכבר הייתי אמור לשכוח מזמן. מצד שני זה רע, כי השלב הנוכחי די משעם.אני משרת בגלילות. בתפקיד ממש סבבה. לא רק בגלל שאני יוצר כל יום הביתה בארבע בערך, אלא בגלל שכן יש בו דברים מעניינים, כן לומדים כן מתקדמים, כן מקבלים מקצוע בעתיד. אבל גם פה יש &quot;מצד שני&quot;. כי מצד שני מחשבים ואני זה לא הכי אחי... ולמרות שאני כן מתחיל להיות טוב בזה (בזכות עצמי אגב), זה לא בדיוק מה שאני מתכנן לעסוק בו אחרי הצבא. ממש ממש לא. חיל תקשוב זה לא בדיוק בשבילי, וקצת משעמם לי לעסוק בזה. אני לא רואה את עצמי מתעסק ברשתות, מתקן תקלות ומתקין מדפסות של מפלי בזלת. למרות שברגעים מסויימים, במיוחד כשיש שם הרבה אנשים, זה יכול להיות ממש ממש כיף.חשבתי לצאת לקצונה יום אחד, או לנסות להעלות פרופיל ואז לעבור להיות תומך לחימה איפשהו. או שבעוד כמה זמן, אחרי שאני אלמד לעומק את התפקיד, לנסות להיות איכשהו מדריך קורסים (וזה מה שאני הכי רוצה). אני לא כל כך יודע איך לעשות את זה, ואני בכלל לא בטוח שיש אופציה כזו, אבל תמיד אפשר לנסות. או להתחנן. למפקד שלי יש הרבה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 31 Mar 2012 00:54:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (skink)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667171&amp;blogcode=13183573</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=667171&amp;blog=13183573</comments></item><item><title>כוס.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667171&amp;blogcode=13044216</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זו פעם ראשונה במהלך כל השירות הצבאי הקצרצר שלי שהגעתי לנקודת שפל מבחינת הצבא. עד עכשיו הכל היה טוב, זורם, קליל, מפקדים טובים. אבל עכשיו - כוסאמק.נמאס לי. נתחיל מזה שבכלל לא קיבלתי לשרת בבסיס סגור, בלי שום סיבה מוצדקת. זה פשוט לא הוגן. ביקשתי, הייתי בין היחידים שביקשו בסיס סגור מכל הקורס, ובכל זאת קיבלתי בסיס פתוח. כל הנסיעות האלה זה משהו שכל כך לא רציתי להיות חלק ממנו, פשוט לא רציתי את זה, ורציתי גם את האווירה של בסיסים סגורים, אני אוהב את השטויות האלה. אבל לא.ויש לי מפקדת מטומטמת. כוסאמאשלה, מטומטמת. מה נראה לה בכלל. נמאס לי לעשות מאמצים ללמוד את התפקיד חדש, אבל ממש הרבה מאמצים מהרגע שדרכתי שם בפעם הראשונה, ואז שהיא תגיד לי שאני לא מתאמץ מספיק כדי ללמוד. סליחה, זה לא שהיא אומרת לי באופן אישי ומנסה לעודד אותי, אלא היא אומרת לאנשים אחרים מאחוריי הגב שלי, מדברת עליי כשהיא חושבת שאני לא שומע. זונה. אני מוכן לשים כסף על זה שיש הרבה אנשים אחרים, אם לא רובם, שהיו זורקים זין על כל התפקיד הזה ורק מנסים כמה שיותר לא לעשות כלום בלי שאף אחד ישים לב (וזה מאוד אפשרי בבסיס שאני נמצא בו).מעבר לזה, וז&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 07 Feb 2012 19:33:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (skink)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667171&amp;blogcode=13044216</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=667171&amp;blog=13044216</comments></item><item><title>שוב להתחיל מחדש</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667171&amp;blogcode=13020175</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז סיימתי את הקורס בשעה טובה ומוצלחת. באמת מוצלחת אם לומר את האמת, כי זו אחת התקופות הכי טובות שהיו לי בחיים מבחינה מקצועית. ממש ממש נהניתי, וקצת חבל לי שאני מסיים עם זה והולך למקום חדש.
לצערי הרב מאוד מאוד, אני כנראה אהיה בקרייה. כוסאמאשלהם. -ביקשתי- בסיס סגור. דירגתי -רק- בסיסים סגורים מבין כל האופציות שנתנו לי, ועדיין אמרו לי להגיע לקרייה ביום ראשון הזה. יש יותר אידיוטים מזה?
לפני איזה חודש וחצי כבר שלחו אותי לעשות ראיון שם, וסירבתי בתוקף לקבל את התפקיד הפקידותי שהציעו לי. ומה הקטע שהם החזירו אותי לשם? כאילו את מי כבר יש להדריך בקרייה... אני לא עשיתי קורס רק בשביל שיהיה לי סיכה ושרוך ירוק. שימותו.
כל מה שנשאר לי לקוות זה שבאמת רק יקלטו אותי בקרייה, ואז יישלחו אותי משם לבסיס אחר. ושיהיה בסיס סגור. אם כי אני קצת פסימי לגבי זה.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 27 Jan 2012 09:57:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (skink)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667171&amp;blogcode=13020175</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=667171&amp;blog=13020175</comments></item><item><title>אין כוחות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667171&amp;blogcode=12967596</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא ברור לי למה אני כותב כאן עדיין. אני בכלל לא רוצה את הבלוג הזה יותר. כבר הרבה זמן שאני לא חושב שזה מתאים לכתוב פה, ובגלל זה גם לא ניגשתי לכאן הרבה זמן.

קיבלתי תפקיד ממש מגניב בצבא, אחרי הרבה מאוד התעקשויות ומניפולציות רגשיות שעשיתי ברוב גאונותי שכבר שכחתי שקיימת בי.
זה תפקיד שכולל בתוכו גם מחשבים וגם הדרכה, ותכלס זה בדיוק מה שרציתי. אני גם אנסה להצטיין כמה שיותר בקורס, כדי שאולי אולי אולי גם בסופו של דבר ייקחו אותי להדרכת קורסים שזה פחות או יותר חלום חיי בכל מה שנוגע לשירותי הצבאי. אבל זה כבר יותר שלב של פנטזיות, ובינתיים אני מסתפק בתפקיד שקיבלתי.

בקורס עצמו ממש כיף לי. זה קורס של בנות, וחוץ ממני יש עוד בן אחד, ככה שאני משתלב מצויין. ממש התחברתי שם עם הרבה בנות, ויש כמה שאני בטוח אשמור איתן על קשר. האמת שמזמן לא היו לי אנשים חדשים שהופכים לחברים לחיים, ויש בזה משהו ממש נחמד לחוות את זה שוב.

אבל עדיין חרא לי. נראה לי זה בגלל שחזרתי הביתה. באמת שלא בא לי לחזור הביתה יותר. אני -חייב- להתעקש שיציבו אותי בבסיס סגור אחרי הקורס. זה באמת עושה לי טוב להיות רחוק, ועושה לי טוב לא לחשו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 30 Dec 2011 22:22:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (skink)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667171&amp;blogcode=12967596</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=667171&amp;blog=12967596</comments></item><item><title>כנראה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667171&amp;blogcode=12897737</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחרי שחיכיתי שעות ארוכות ארוכות במדור קורסים המטומטם הזה בכפור אלוהים כמו כלב - אני הולך כנראה להיות פקידה בקרייה.זה עדיין לא 200% סגור, אבל כנראה שזה מה שהולך להיות.עוד לא החלטתי אם זה טוב או רע לי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 27 Nov 2011 21:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (skink)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667171&amp;blogcode=12897737</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=667171&amp;blog=12897737</comments></item><item><title>בייביי טירונות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667171&amp;blogcode=12894468</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;סיימתי עם הטירונות המקוללת. עבר ממש סבבה דווקא. אין לי ספק שהמפקדת שלי חשבה שאני מפגר, אבל למי אכפת.
אני עדיין לא יודע מה יהיה התפקיד שלי. מחר אני הולך לבקו&quot;ם (התגעגעתי, ממש) למדור קורסים שם כנראה יגידו לי. נראה מה יהיה. אני בלחץ אש.

יש לי דייט היום. בקטע הדייטי אבל, לא בקטע של הסקס. כמה זמן זה לא היה ככה.

אין לי כוח לעדכן בכלל. סתם כתבתי את זה כי זה באמת ציון דרך שאני חייב לזכור, וכי אני בלחץ.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 26 Nov 2011 09:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (skink)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667171&amp;blogcode=12894468</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=667171&amp;blog=12894468</comments></item><item><title>מחנה 80</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667171&amp;blogcode=12867810</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;האוכל במחנה 80 לא כזה נורא כמו שאנשים מעידים. כאילו, זה גם ככה מה שאני אוכל כל הזמן - ירקות, גבינה לבנה, ודייסת סולת (אם כי הדייסה שלהם היא על בסיס מים [או פיפי?]. אין תקציב לחלב כאילו? וקצת קינמון? זה עושה פלאים לדייסת סולת.)עוד שבועיים וזה נגמר. אני סוגר בשבת הקרובה, ככה שאלו יהיו שבועיים רצופים, ואז זהו. מזל שזה יצא ככה, כי זה יעבור מהר יותר.באופן כללי לא טוב לי. מדעמם לי שם. אני מרגיש שאני משחק בלהיות חייל. ומזמן לא יצא לי מצב שבו לא יכולתי לספר לאנשים על זה שאני הומו. כאילו, אני לא מסתיר את זה בכוונה, אבל אני גם לא בדיוק צורח &apos;אני הומו!@3&apos; באמצע המסדר הנפה או משהו כזה. זה כאילו עומד באוויר, אנשים כנראה מבינים איכשהו (לפחות החכמים שבהם), אבל אני לא ממש מדבר על זה. לא מבושה, כי לא קיים אף אחד בעולם שיחזיר אותי לארון, אבל פשוט... כי זה לא מתאים. גם לא מפריע לי שהם לא יודעים. זה מוזר לי. מזמן לא הרגשתי ככה.זה מצחיק איך החיים שלך נפסקים כשאתה בצבא. אפילו לצאת ביום שישי אין לי כוח. פשוט אין כוח. זה רק בגלל שזה טירונות וזה סוחט פיזית ברמות מטורפות.נראה לי המפקדות שלי חושבות שאני סוג של מ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 12 Nov 2011 18:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (skink)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667171&amp;blogcode=12867810</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=667171&amp;blog=12867810</comments></item><item><title>טירונות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667171&amp;blogcode=12851682</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;איכשהו, אני ממש נהנה בטירונות שלי, למרות שאני ממש סובל שם. זה מתחלק ככה: הסבל בא מסבל פיזי (כי כבד, מעייף, לא ישנים, לא אוכלים אוכל משהו משהו, רצים, סוחבים דברים כבדים אחושרמוטה למרות הפטור של עד 10% מהמשקל בגלל התת משקל שלי, צורחים עליך, צועדים כמו נאצים בגשם זלעפות, וכוכו&apos;), וההנאה באה מהנאה נפשית (כי הצוות והמחלקה ממש סבבה, יש כמה אנשים שבאו איתי מהסיפוח לפני שבוע וחצי בבקום שהתחברתי אליהם ממש, מצחיק לי, נראה לי המפקדת אוהבת אותי אבל אני לא בטוח [המ&quot;מ כן אוהבת אותי! והסמל הומו אז יש לי נקודות זכות אצלו], איכשהו כיף לי בשעורי נשק, אני מותח את הגבולות הפיזים השבריריים שלי, והאוכל חרא אבל גם ככה אני אוכל כל דבר שזז ולא זז אז אני מסתדר ממש טוב).
אז נחמד לי סך הכל. היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. יש שם אנשים ממש הזויים בקטע הטוב. ואני לא מתקלח עם כולם, אישרו לי להתקלח לבד (למרות שזה מקשה עליי נפשית אפילו יותר מלהתקלח עם כולם בגלל לוגיסטיקה מטומטמת).

הדבר היחיד שמדאיג אותי זה התפקיד שאין לי מושג מה הוא הולך להיות. זה הדבר היחיד שממש מעיק עליי ואני לא יודע מה לעשות איתו. קשה לי עם זה. ד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 04 Nov 2011 21:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (skink)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667171&amp;blogcode=12851682</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=667171&amp;blog=12851682</comments></item><item><title>צבא צבא</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667171&amp;blogcode=12810015</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נחמד בצבא. אפילו נחמד מאוד. בינתיים אני לא בטירונות אפילו, כי סיפחו אותי ועוד איזה חמישים חבר&apos;ה לעזור לקלוט את המחזור גיוס הקרוב. שזה נחמד, כי בינתיים אני לא עושה יותר מדי והפז&quot;מ דופק. מה שעוד יותר טוב, זה שאם אני אנסה מספיק, ככל הנראה אני אצליח לפגוש שוב קצין מיון, וככה זה יעזור לי אולי לקבל תפקיד נורמאלי ויעיל. אני לא רוצה להיות פקיד, זה יחרפן אותי, ואין לי יותר מדי אופציות כשהפרופיל שלי הוא 45... נראה, אולי אני גם אצליח להעלות פרופיל (אם כי אני בספק. אני מתפלא בכלל שגייסו אותי. צריך להיזהר).
החברה ממש נחמדה בסך הכל, הרבה אנשים חמודים. הכי מצחיק שהתחברתי הכי הרבה למישהו שהוא דתי, ממש מתוק! כיף לי שם מדי פעם, לא יותר מדי, אבל אני מאמין שאחרי החג כשהעבודה תדרוש פחות מאמצים זה ישתפר. בכל אופן, גם אם לא, אני אהיה שם כולה חודש אז זה לא נורא.

הצבא בינתיים נותן לי איזשהו כיוון טוב בחיים, גם אם זה לא הכי מסודר ויציב שיכול להיות עדיין. אני יודע שלא משנה לאן אני אלך, בסוף יהיה לי טוב שם. העובדה שסיפחו אותי כרגע זה הדבר הכי טוב שיכולתי לבקש,ואם אני אנצל מספיק טוב את ההזדמנות אולי עוד ייצא ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 16 Oct 2011 18:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (skink)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667171&amp;blogcode=12810015</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=667171&amp;blog=12810015</comments></item><item><title>שיט זה פאקינג מחר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667171&amp;blogcode=12783972</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני בלחץ, והתיק קטן, ואני לא יודע לאן אני הולך.
הצילו. אני מתגייס מחר.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 05 Oct 2011 20:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (skink)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=667171&amp;blogcode=12783972</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=667171&amp;blog=12783972</comments></item></channel></rss>