http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=664084heCopyright 2026 הקרקס § כותבת. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=664084http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=664084&blogcode=11516691<div align="right" dir="rtl">כמות התגובות בפרק הראשון קצת אכזבה אותי, אבל נדמה לי שהסיבה היא שהפרק היה קצר. בכל אופן, הפרק הזה ארוך יותר.זאת הפעם השנייה שאני מעלה אותו, כי ישרא קצת מסבכים לי את החיים -.- העלילה בפרק נהיית הזויה יותר ויותר, והיא לא חד משמעית. זאת אומרת, יש מעין עלילה כפולה. אני סוגדת לאלו שיצליחו לקרוא בין השורות ולפענח על מה הקטעים המודגשים- מה שבטוח אני לא מגלה עד הסוף אני נורא מקווה שכל חוסר ההבנה ייגרום לכם להסתקרן ולהסחף עם העלילה, כי זאת בעצם המטרה שלי: למתוח אתכם כמו מסטיק שלעסו יותר מדי XD תהנו, דניאל. פרק שני – חדר המראות. היריד. כל כך כל כך דומה לקרקס, אבל כל כך שונה ממנו. יותר מדי אנשים, יותר מדי דוכנים, יותר מדי רעש. אני מרגישה כל כך קטנה כאן, בין יותר מדי אנשים. הברך שלי לא כל כך כואבת היום. למרות שהתעוררתי בבוקר והרגשתי כאילו סכין חדה חוצבת בין עצמותי, כדור אחד של משכח כאבים העלים את הכאב. "מה את רוצה לאכול ג'ו?" שואלת אותי סמנתה. היא אקרובטית. יפה כל כך. "תביאי לי המבורגר." עניתי לה באדישות שמתאימה לי בצורה מדהימה. "לכו לתפוס שולחן!" צעקה סמנתה שנבלעה</div>Sun, 10 Jan 2010 21:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (הקרקס § כותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=664084&blogcode=11516691http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=664084&blog=11516691http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=664084&blogcode=11514441<div align="right" dir="rtl">אני נורא רוצה לעשות פה משהו מרתק. אני רוצה להוכיח משהו בכתיבה שלי. הפרק הראשון קצר בכוונה. מקווה שתהינו &lt;: פרק ראשון – ליצנית בוכייה. בלי מטרייה. אני רוכבת בגשם, בלי מטרייה. בלי מטרייה, ובלי מעיל. קר לי. לעזאזל. מדמיינת איך אני נראית. על האופניים שלי עם הצפצפה, לבושה עדיין באותם בגדים משונים, האיפור הססגוני בטח מרוח על פני, ובמקום חיוך ליצני, צויר עצב ליצני. אדום כדם. אני מושכת את הפאה המגרדת מעל הראש שלי. מרגישה כיצד טיפות הגשם הקרירות מפלחות לי את הקרקפת, ואני רועדת מקור. הדברים שלי עוד שם, הבגדים, הספרים, האיפור. המחברת. בעוד האפניים מחליקות על הרצפות החלקלקות של הנכביש ההולנדי האין-סופי הזה, נופלים על הקרקע והצפצפה נלחצת ומשמיעה קולות נוראיים, כאב חוצה את הדרך מהעור החשוף אל עצם הברך, ומתפשט אל כל הרגל. כואב לי, קר לי, אני רואה שחור מכוסה בדמעות. מתי ראיתם בחייכם ליצנית בוכה, שהדמעות פורצות מעינייה כמו זכוכיות קרות ושורטות לה את הלחי המאופרת? הפאה הצבעונית מתלכלכת בבוץ. אני נשכבת על גבי. לא אכפת לי להתרטב, לקפוא. גם ככה קר לי ואני רועדת. ליצנות זו</div>Sat, 09 Jan 2010 21:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (הקרקס § כותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=664084&blogcode=11514441http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=664084&blog=11514441http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=664084&blogcode=11514110<div align="right" dir="rtl">חוזרת בסיפור אחר. הפרק הראשון יעלה בשעה 21:00 פלוס מינוס היום. 'הבלרינה' נתקעה לי, ואני לא ממש מוצאת רעיונות שיהיו מקוריים- לכן אני פשוט אתחיל מההתחלה. תאחלו בהצלחה, ותהנו. </div>Sat, 09 Jan 2010 19:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (הקרקס § כותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=664084&blogcode=11514110http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=664084&blog=11514110http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=664084&blogcode=11470933<div align="right" dir="rtl">לא יכלתי לשכוח מהבלוג ולא להתעלם ממנו. גם לא מהתגובות שלכם שנהניתי לקרוא כל פעם מחדש - למרות שאלו שני פרקים בלבד. אני כותבת את הפרק השלישי, מבטיחה להעלותו בקרוב. 3&gt; דניאל &lt;:</div>Sun, 20 Dec 2009 20:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (הקרקס § כותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=664084&blogcode=11470933http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=664084&blog=11470933http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=664084&blogcode=11343789<div align="right" dir="rtl">היי לכם ושלום ^^ הפרק הבא מוקדש בהרבה אהבה לליבי - אני אוהבת אותך כל כך &lt;: &#9829; מהפרקים הבאים העניין יתחיל להיות פחות קיטצ'י &gt;&lt;" מקווה שתהנו, באהבה, דניאל. ב - אנחנו ואור הירח. "ת ומאס! את חסרת ריכוז!" רג'ינה צעקה את שם משפחתה של אמבר, והעירה אותה מנדודיה אל ארץ הנשיקות המדהימות, הרחוקה מכאן כל כך. <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0c</div>Sun, 25 Oct 2009 17:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (הקרקס § כותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=664084&blogcode=11343789http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=664084&blog=11343789http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=664084&blogcode=11338960<div align="right" dir="rtl">היי לכם שם. הפרק הראשון, סיפור חדש. האורך הוא של שניים וחצי עמודי וורד XD קצת הרבה, וקצת לא מרתק, אבל שווה את המאמץ. עדיין לא הגעתי לשלב שבו אני יודעת על מה בדיוק אני הולכת לכתוב, על מה תהייה העלילה. אם זה ארוך מדי, תגידו לי בבקשה, ואני אדאג לקצר להבא. &#9829; דניאל. א - שני בבוקר, יום יפה. ה שעה אחת וחצי בלילה. חצי שעה אחרי שחזרה אמבר. <SPAN</div>Fri, 23 Oct 2009 17:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (הקרקס § כותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=664084&blogcode=11338960http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=664084&blog=11338960http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=664084&blogcode=11338382<div align="right" dir="rtl">שבת שלום. קוראים לי דניאל. יש מלא בלוגי כתיבה בישרא-בלוג. אני לא רוצה להפוך ל"עוד סתם סיפור." למרות שאני יודעת שבהתחלה זה יהייה סתם. נמאס לי לכתוב למגירה, החלטתי שאני רוצה להראות טיפה מה אני יודעת ואוהבת לעשות - כתיבה זה כמעט הכל בשבילי. אני אוהבת את האפשרות לבטא את המחשבות בכתב, לתאר בכתב את מה שאני רואה ושומעת, ואני מאמינה שאם תקראו את הסיפור הזה, גם אתם תהנו. באהבה, דניאל (:</div>Fri, 23 Oct 2009 14:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (הקרקס § כותבת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=664084&blogcode=11338382http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=664084&blog=11338382