http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=662469כל תהיות החיים,הרהורים,מסקנות ולפעמים יציאות חכמות להחריד:] ואם יהיו קוראים,יהיו הפתעות (:heCopyright 2026 jessica_kari. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=662469http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/69/24/66/662469/misc/19591042.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=662469&blogcode=11312725<div align="right" dir="rtl"> ניסיתי לחשוב מה זה בעצם געגוע? תחושה זמנית? אוסף רגשות? תוצאה של ייאוש? האם געגוע הוא דבר חולף? התשובה היא לא. כל החיים שלנו הם געגוע מתמשך. געגוע לתקופה טובה, געגוע לאדם שאיננו, געגוע למישהו רחוק, געגוע לחבר שלא ראינו הרבה זמן. לרוב הגעגוע הוא לאדם מסויים, שלא ראינו הרבה זמן, שחסר לנו. תמיד אנחנו מתגעגעים, גם אם אנחנו לא שמים לב, אבל ברגע ששמים לב זה הופך את השיגרה למתסכלת, או להפך, למרתקת - מעלים זכרונות מתקופות טובות, אנשים אהובים. למה הגעגוע חוסם את המעבר הלאה בחיים? למה רק חלק מהאנשים מסוגלים לגבור עליו? כמה חוזק נפשי צריך בשביל זה? אני והחבר הקודם שלי נפרדנו לפני חצי שנה, ושכבר חשבתי שהתגברתי עליו והמשכתי הלאה הכל חזר אליי, עכשיו בתקופה האחרונה. תמונות,מילים,זכרונות,קולות,אנשים, הכל. וזה הקשה עליי, הכרתי מישהו חדש,באמת חמוד אמיתי,איכותי ויש לנו סיכויים טובים (אפילו מאוד) להיות יחד, ובכל זאת, הגעגוע הזה חוסם אותי באיזו מידה. הצמרמורת כשאני שומעת את השם,הרעד כשאני רואה תמונות שלו, והצחוק והדמעות שמלווים את הזכרונות שלנו. לפני שבועיים ישנתי אצל סבתא שלי, היא אלמנה כבר מגיל</div>Sun, 11 Oct 2009 21:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (jessica_kari)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=662469&blogcode=11312725http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=662469&blog=11312725http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=662469&blogcode=11310181<div align="right" dir="rtl">טוב, זה מוזר להתחיל לכתוב בלוג. כרגע רק אתה קורא אותו,אין לך כיוון לאן זה יוביל. החלטתי להתחיל לכתוב בלוג כי אני צריכה מקום להוציא את כל מה שיש בי, מחשבות, תובנות [רק שלא יחשבו שאני איזה פרופסור לפילוסופיית החיים בסוף. לא אני לא למי שתהה ] פשוט במקום לתפוס את עצמי מדברת למראה בחדר על דברים שקרו ועל מה שאני חושבת - אני יכתוב כאן!מקווה שמי שקורא יהנה מוזמנים להגיב - השאלון אם היית גוססת ברגעים אלו מה היו מילותייך האחרונות? אני חושבת שמשהו כמו: "אני אוהבת אותכם מאוד. תזכרו אותי כמו שהייתי,ברגעים טובים,מביכים,מצחיקים. תמשיכו הלאה בחיים ותמיד אני אשמור עליכם מלמעלה. תשמרו על עצמכם" (אני חייבת להודות שזה היה נאום מרשים אם הייתי רוצה להיות מיס אמריקה ) אם הייתה לך מכונת זמן,לאיזה זמן היית רוצה לחזור,ולמה? לקיץ של שנה שעברה. שהיה לי חבר שמאוד אהבתי והיה לנו ממש טוב ביחד. מה הלקח הכי גדול שלמדת מהחיים?לחיות את הרגע כי אין לנו מושג מה יהיה מחר, אם נקום בבוקר בכלל. לא להצטער על מה שנעשה ולהאמין בעצמנו בכל מצב! איזו עצה היית נותנת לילדייך בתחום החברתי? קודם כל להיות עצמם ת</div>Sun, 11 Oct 2009 01:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (jessica_kari)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=662469&blogcode=11310181http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=662469&blog=11310181