http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=661215heCopyright 2026 Sweet Death - פרק 4.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=661215http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=661215&blogcode=11344230<div align="right" dir="rtl"><P align=center><FONT size=3><FONT face="Times New Roman"><?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /><o:p><FONT size=1><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE><FONT size=1><FONT size=3><STRONG><U>פרק רביעי- החטיפה.<BR></U></STRONG></FONT>~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~</FONT></SPAN></FONT></P> <P align=right><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>היא ניגשה אל הדלת והציצה דרך חור המנעול.לא היה שם דבר. באותו רגע ארטמיס הרגישה ששפיותה מתנדפת; הרחשים לא היו אמיתיים.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>זה היה מבטו המנאץ של אדוארד שהספיק להתעורר, אותו מבט שגרם לה להרגיש איך המוות לוחש באוזנה בצורה רכה כל כך.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>היא עמדה אליו עם גבה והביטה לכיוון הדלת בשעמום, מחכה לשמוע את צלצול הפעמון המבשר על בואו של אלכס.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>סכין בצבץ מתוך שרוולו של אדוארד. הוא שיסף את החבל שקשר את ידיו בתנועות זהירות ומיד לאחר מכן קרע את החבל סביב צווארו ורגליו.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>הוא קם מהכיסא וניקה אבק מבגדיו, מחייך למראה של ארטמיס שלא שמה לב כלל. פרץ הצחוק בו לא היה מסוגל לשלוט גרם לה להסתובב אליו בחדות.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>הוא מיקד בה את מבטו, בעיניה התכולות אשר שידרו מנכוליה מסויימת.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"איך עשית את זה?" היא שאלה בארשת פנים משתאה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>אדוארד התיימר לבעוט בבטנה של ארטמיס אך היא השמיטה גופה תחת רגלו. הוא הניח את זרועו על גבה ומנע ממנה להתייצב על רגליה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>אדוארד סובב בעט פעם נוספת ברגליה על מנת להפר את שיווי משקלה ולגרום לה לצנוח לקרקע במהירות.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>היא הוטלה על צד גופה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>ארטמיס עצמה את עיניה והתרכזה בכאב שחשה באותו רגע. היא הניחה לאזיקי הפלדה להתהדק סביב ידיה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"את מקסימה, ילדה. בלי הרבה התנגדויות." הוא אמר בעוד חיוך נפרש על פניו.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"אני לא ילדה, אני ארטמיס." היא אמרה לו בקול רגוע שנשמע מלאכותי הפעם. היא רצתה לשמור על קור רוחה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE><o:p>&nbsp;</o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>כשארטמיס התעוררה היא הוטלה על מיטה רכה. היא הרגישה הלמות של כאב בעורפה אך הניחה לכר.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>היא עצמה את עיניה והתכוונה להתהפך על צידה ולהתנתק מהדאגות אך חבל שקשר את פרק זרועה לידית של שידת העץ מנע ממנה לעשות זאת. <o:p></o:p></SPAN></P><SPAN class=msgconin><SPAN style="COLOR: black; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN class=msgconin><SPAN style="COLOR: black; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE><FONT face=Arial>השפתיים שלה נעו ללא יכולת, והפיקו צליל קצר ומוכר.</FONT></SPAN></SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; COLOR: black; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE><BR></SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"אלכס..."<o:p></o:p></SPAN></P></SPAN></SPAN> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><FONT size=3><FONT face="Times New Roman"></FONT></FONT></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"הוא לא כאן, ארטמיס. את לא יכולה לברוח מהמציאות, בעיקר בגלל השבב... אנחנו תמיד נוכל לראות אותך."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"מה אתם רוצים מאיתנו בכלל?" היא שאלה בקול מעט מנומנם.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"זה לא אנחנו, זאת פרנקה בלס." הוא השיב באדישות.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"פרנקה בלס?" היא חזרה על מילותיו, "היא עדיין מתפקדת?"<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"לצערך, היא מתפקדת. היא זכרה אותך, מתוקה." הוא אמר לה, "את הפתיון המושלם בשביל אלכס."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"הוא לא יבוא." היא אמרה, "אני לא דואגת. הוא לא מגיב לדברים האלו... אני אסתדר לבד."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"כן, את תסתדרי לבד." הוא אמר בזלזול ולגם מכוס קפה שהייתה מונחת על השולחן. "ממש כמו שהסתדרת עכשיו."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"רגע... אמרת שבב?" היא תהתה לרגע. "איזה שבב?"<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"זה שאני ופרנקה התקנו לך בעורף." הוא צחק, "את באמת לא זוכרת את זה?"<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"לכל הרוחות." היא סיננה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"אל תדאגי, יטפלו בך טוב כאן." הוא אמר ונשען לאחור על הכיסא.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"אל תשקר." היא אמרה לו, "אם אתם תתפסו את אלכס אתם תהרגו אותי אחר כך."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"למה שנהרוג נכס יפה כמוך? את בטח תיהיי אסירה, עוד אחת."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"אתם לא נורמליים." היא לחשה לו, "המשפחות של האנשים שרצחנו לא העזו לפגוע באלכס. אתם תעזו?"<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"הנזק המינימלי יהיה לאבד שלוש אצבעות ועין." <o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"איך הנקמה תעזור לפרנקה?" היא הרגישה איך הטירוף הולם בה, "שתתן לנו לחיות את החיים שלנו בשקט."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"היא לא יכולה לחיות את החיים שלה בשקט בגלל אלכס, את מבינה? חייבים לנקום, לעשות משהו... בעיקר אם מקבלים על כך משכורת גבוהה."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>המילים שלו גרמו לה בהלה. היא הושיטה את ידה לכיוון הקשר והניחה אותה עליו, מתכוונת לפתוח אותו במהירות.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"תזהרי במעשים שלך." הוא אמר ושלף אקדח בעל צורה מוזרה מכיסו.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>אדואר הקפיץ אותו כמה פעמים בידו. ארטמיס הרימה אליו את מבטה. החיוך שהתנוסס על פניו זעזע אותה. <o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"אם את לא מוכנה לשתף איתנו פעולה." הוא קם מהשולחן והתקדם לעברה באיטיות, מניח את קנה האקדח על צווארה ולוחץ על ההדק.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE><o:p>&nbsp;</o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>אלכס הצמיד את הטלפון הסלולארי שלו לאוזנו ושמע את ההודעה שפרנקה השאירה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"לעזאזל..." הוא חשב, "ידעתי שסיפור האהבה עם פרנקי לא ייגמר בטוב."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>הוא נכנס למכונית והניח את המזוודה הכסופה על ברכיו. היא הדיפה ריח של שטרות חדשים שלא עניינו אותו כלל.</SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>&nbsp;</P></SPAN> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal align=center><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE><FONT size=1>~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ ~ @ ~ <BR><FONT size=2>אני יודעת שממש התעכבתי עם הפרק- יש לי כמה בעיות בלימודים וזה בגלל זה כנראה.<BR>אוליי יש לי שגיאות הקלדה כאן כי לא ממש עברתי עליו ~<BR>אוהבת,<BR><IMG style="WIDTH: 160px; HEIGHT: 87px" border=0 src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/15/12/66/661215/posts/19650181.png"></FONT></FONT></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal align=center><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>שרוצה לציין שהפרק הבא כבר מוכן ויעלה ב37 תגובות, כרגיל ~</SPAN></P></o:p></FONT></FONT></div>Sun, 25 Oct 2009 19:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (Sweet Death - פרק 4.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=661215&blogcode=11344230http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=661215&blog=11344230http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=661215&blogcode=11302849<div align="right" dir="rtl"><P align=center><STRONG>פרק שלישי- כשלון חרוץ(תרתי משמע).<BR>- -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- -</STRONG> </P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>מול אדם בחדר קטן עמדה נערה. עינה האחת הייתה תכולה ולשניה גוון ירקרק יותר. שניהם התאימו בצורה מופלאה לשיערה השחור שנגע בקלילות במרפקיה. היא אחזה מספר דפים בידה השמאלית כיוון שידה הימנית מנתה רק שתי אצבעות. כל השאר נכרתו.<?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /><o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"אנחנו חייבים להרוג אותו, אדוארד." היא הניחה את הדפים על שולחן העץ. היא הרימה את מבטה לכיוון הנער שנשען על הקיר הלבן בחדר.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"מה האדם המסכן עשה לך?" הוא שאל באדישות מטריפה דעת.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"אתה רוצה לדעת על בשרך?" היא חייכה ברשעות.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"קודם כל, אני אקח את כלי הנשק שעזר לו לעשות את זה." היא אמרה ופתחה את אחת המגירות.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>היא תפסה באקדח שחור שהיה דומה לשל ארטמיס ואלכס בצורה מסויימת. היא התקרבה אליו והניחה את האקדח על עורפו.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"ואז אני אירה..." היא אמרה, "נכון, הנזק יהיה יותר גדול. זה גורם למוות. אני רק איבדתי עין וכמה אצבעות... לא כך?"<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"ח-חכי, פרנקה." אדוארד גמגם.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>הוא ניסה להלום בבטנה בעזרת מרפקו ללא הועיל. היא הרימה את רגלה וגרמה לידו להתנגש בברכיה, מה שכאב לו יותר.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"אל תשכח שאתה עובד אצלי." היא אמרה בקשיחות, "אם תפשל- תמות."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>היא שחררה את האחיזה ומיהרה לבעוט אותו לכיוון הקיר. אדוארד התנגש בשולחן ולאחר מכן נפל לקרקע.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"כלבה." הוא אמר.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"פודל." היא השיבה בקרירות למראה התלתלים על ראשו של אדוארד.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>הוא היה נער צנום, בערך בגילה של פרנקה. למרות זאת, מעולם לא הבין איך נערה כמוהה הצליחה כל כך בחיים, והוא, נער אשר השקיע את כל זמנו בלמידה, עובד תחתיה.<BR>מאז ומתמיד היא הייתה מוצלחת. היא סיימה את הלימודים בשנה הראשונה שלה בתיכון כיוון שהשלימה את כל&nbsp;החומר והמבחנים הדרושים במהירות. היא עבדה אצל אביה, מקים החברה לכלי נשק ורעלים, אך מתאווה לכסף התנקשה בו והותירה עצמה יתומה וחלולה לגמרי.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"אז מה אתה מציע?" פרנקה אמרה בעליצות והתיישבה על השולחן, תוך כדי שהיא מנדנדת את רגליה באי מקצועיות.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"תפגעי בנקודה רגישה." <o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"אתה מתכוון לילדה הזאת?" היא הפנתה את מבטה אליו.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"כן." הוא אמר וקם.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>אדוארד התיישב באחד מכיסאות המשרד בניחות וסיכל את רגליו. "זה רעיון טוב."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"נכון." פרנקה הייתה חייבת להסכים.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>היא החמיצה פנים על כך שהוא הגה רעיון טוב בפעם הראשונה בחייו.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"תביא אותה."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"מה?" הוא שאל בפשטות.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"לא שמעת?" היא שאלה בשיניים חורקות, "תפסיק להתעצל ותביא אותה כבר!"<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"הילדה הזאת רוצחת. היא של אלכס, נו באמת." הוא אמר, "אני לא יכול להביא אותה בלי לחטוף איזה כדור."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"אם אתה לא תביא אותה אתה תחטוף כדור ממני. ותנקה את שובל הדם הזה מהאף. קוֹף." היא אמרה בבוז.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>למרות נזיפותיה המשפילות, היא ידעה כי היה בחור יפה תואר. היה לו שיער חום ומעט מתולתל, עיניים ירוקות והוא היה מקפיד על לבוש יפה והולם.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal align=center><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>***<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>עוד באותו יום&nbsp;אדוארד מצא עצמו עומד מול דלת ביתו של אלכס. הוא השעין את אוזנו על הדלת ושמע רק את שירתה המשועממת של ארטמיס מלווה בנגינת פסנתר ענוגה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"איך היא יכולה להיות רוצחת?" הוא גיחך לעצמו, "זה לא ממש משנה."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>הוא שלף מן מוט מתכת קטן וסובב אותו במנעול. הוא ידע לפרוץ דלתות במהירות. זו הייתה אחת הסיבות שפרנקה השתמשה בו.<BR>ארטמיס שמעה את הצליל ומיד רצה לכיוון הדלת בצעדים קלילים, נצמדת לקיר שמאחורי הדלת.<BR>אלכס לימד אותה לעשות זאת במידה שיפרצו לביתו. גם כשהוא היה זה שקיבל אותה, תמיד הכריח אותה לבצע זאת. הוא חשב על הכל.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>אלכס פתח באיטיות את הדלת. הוא אחז בממחטה לבנה ספוגה בחומר שקוף שגרם לריח חריף להתפשט בבית.<BR>כשהוא התכוון לסגור את הדלת ולחפש אחר נגינת הפסנתר שפסקה, הוא לא שמע אותה עומדת מאחוריו.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>ארטמיס הספיקה לחטוף את הממחטה מידו. היא זיהתה את הריח הזה.<BR>היא הצמידה אותה לאפו במגע רך ומהיר. הוא הופתע מההשתנקות המופתעה שהחומר גרם לו. אדוארד נפל לתוך חיקה של ארטמיס שהשליכה אותו על הריצפה. היא דילגה מעליו לכיוון הדלת וסגרה אותה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"עוד אחד מהם." היא נאנחה, "זה לעולם לא ייגמר. הלוואי שאני ואלכס היינו חיים לבד בעולם..."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>היא אמרה בעודה ניגשת לפינת האוכל. היא גררה משם כיסא חום והרימה את גופו של אדוארד באיטיות, מושיבה אותו על הכיסא בצורה שתהיה נוחה לו.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>ארטמיס לקחה אחד מסרטי המתנות בעזרתם הייתה מכינה מתנות לאלכס. היא קשרה את ידיו ואת רגליו במהירות.<BR>היא קרעה חתיכה מחולצתו, כמעט ללא בושה. ארטמיס קשרה שני חוטים מחוץ לפינות וקשרה אותם מסביב לפיו, מהדקת זאת בחוזרה אל עורפו.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"צריך לאלתר לפי מה שיש בבית." היא נאנחה, "זה לפחות ימנע ממנו לדבר. אני שונאת אותם, את הדברים האלה."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>ארטמיס ליפפה חתיכת חוט סביב צווארו והשחילה את הקצה מתחת ללולאה שנוצרה בצורה רופפת. היא קשרה את הקצה הנותר לכיסא מטבח נוסף.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"אם הוא ישתולל בכיסא החוט יימשך והוא יתלה את עצמו... אני לא אשמה." היא חייכה והתקדמה בחזרה לכיוון הפסנתר.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>זה היה פסנתר כנף חום שניצב בפינת הסלון. היא החליטה כי תחזור למלאכתה.&nbsp;היא התיישבה על השרפרף שהיה בצבע הכיסאות בדיוק. <SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN>ידיה החלו לקפץ בין הקלידים בקצב מסחרר וקול שירתה הדהד בסלון. לא היה לה מושג כמה זמן המשיכה כך, לפחות עד ששמעה דפיקה רמה בדלת.<o:p></o:p></SPAN></P> <P align=center> <P align=center><STRONG>- -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- -</STRONG> <BR><IMG style="WIDTH: 115px; HEIGHT: 75px" border=0 src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/15/12/66/661215/posts/19567945.png"><BR>שרוצה תגובות(ומבקשת שתגיבו).</P> <P></P></div>Thu, 08 Oct 2009 17:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (Sweet Death - פרק 4.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=661215&blogcode=11302849http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=661215&blog=11302849http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=661215&blogcode=11300626<div align="right" dir="rtl"><P align=center><STRONG>פרק שני- מאור עיניים.<BR>- -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- -</STRONG> </P> <P align=right><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>אור פילח את החשכה, חותך אותה כמו סכין עד שנוצרה שריטה ארוכה של לובן מסמא עיניים</SPAN><SPAN dir=ltr></SPAN><SPAN dir=ltr></SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" dir=ltr><SPAN dir=ltr></SPAN><SPAN dir=ltr></SPAN>; </SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt"><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN><SPAN style="mso-spacerun: yes">&nbsp;</SPAN><SPAN lang=HE>השריטה גדלה והתפשטה עד שנהייתה אין-סופית. ארטמיס פקחה את עיניה בהיסוס. היא הניחה להן להתרגל לאור שגרם להן לצרוב. אט אט היא החלה להרגיש את מגע השמיכה החמה על עורה.<?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /><o:p></o:p></SPAN></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>היא הרימה את מבטה לכיוון העיניים שנראו מעליה- אפורות ויפות כל כך.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"אלכס?" היא מלמלה, "מה קרה אתמול?"<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"אל תתני לזה להטריד אותך, יקירה. את לא צריכה לזכור..." הוא אמר בקול שהסעיר אותה יותר.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"מה קרה אתמול?" היא שאלה אותו בקול עבה יותר, "הסתבכנו?"<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"לא." אלכס ענה והתיישב לצידה על הספה, "היום אני הולך לקחת את הכסף."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"כבר?" עיניה כמעט נפערו, "מה השעה עכשיו?"<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"שתים עשרה וארבעים דקות." הוא אמר.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"ואתם לא עושים את זה בלילה?" היא שאלה אותו, "יתפסו אתכם."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"כן, בטח." הוא צחק, "עם המשטרה של היום?"<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"תתפלא." ארטמיס אמרה בציניות.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"תתפלאי את." אלכס החזיר גיחוך, "המשטרה לא יכולה לעשות כלום לעומתינו."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"באמת?"<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"אבל האנשים האחרים כן. אבל את רצחת, לא אני."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"אתה רציני?!" היא שאלה בקול מעט מעורער וקולני.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"את חושבת?" אלכס שאל בציניות והתיישב לצידה על הספה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"אני כבר לא יודעת מה לחשוב." היא נשענה בחזרה לאחור.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"זה מעולה." הוא אמר וצבט את הלחי שלך, "כי יש לנו עבודה היום."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"רק אתמול..." היא החלה לומר, אך השתנקה למראה ידו המסמנת לה להפסיק.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"את תתרגלי." אלכס אמר לה, "הבאתי לך משהו."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>הוא תחב את ידו לתוך כיס מעיל העור הרגיל שלו ושלף משם אקדח שחור. הוא זרק אותו לידיה והיא תפסה בו במהרה כשארשת מבוהלת עוטה את פניה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"זה בלי מחסנית, אם חשבת." אלכס גיחך. "זה שלך, דרך אגב."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"קנית אותו?" היא שאלה בהתלהבות, "הוא באמת שלי?"<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"עושה לך חשק?" הוא גיחך.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>היא התבוננה באקדח, נמנעת מלענות לו. הוא היה בצבע שחור מבריק. היא העבירה עליו את אצבעותיה תוך כדי שחיוך נפרש על פניה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"אפילו יש בו משתיק קול. כמו באקדח שלי..." הוא הוסיף בקולו האדיש למרות שהיה נסער בתוכו.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"למה קנית חדש?" היא שאלה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"פחדתי שתהרסי את שלי." הוא אמר בפשטות.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"הֵיי!" היא התעצבנה מעט ופערה את פיה כדי לדבר, אך ידו הקדימה אותה וחסמה את פיה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"עדיף שתשתקי." הוא גיחך וקם מהספה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>היא עקבה אחרי דמותו שנעלמה במסדרון. לאחר מכן היא שמעה טריקת דלת רמה שהותירה אותה המומה. היא תמיד הופתעה ממעשיו של אלכס, כך ידעה. הוא תמיד היה מוצא דרך להראות לה צד אחר שלו ולסחרר אותה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>היא הרימה את השמיכה מעליה והתבוננה שוב בדירה. זו הייתה דירה גדולה ומרווחת בעלת רצפת פרקט כהה. היא נשענה על ספת עור כהה כשמאלכסונה כורסה זהה ושולחן זכוכית יוקרתי.<BR>היא ידעה שהעבודה של אלכס הניחה לו להשיג את כל הרהיטים בפשטות ושהחיים שלהם יהפכו לטובים ביותר כשהיא תעזור לו בכך.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>ארטמיס עדיין זכרה איך נפגשו; בכל זמן בו עצב היכה בה הייתה שולפת את הזכרון הזה מראשה ומעלה חיוך על שפתיה. למרות זאת, היא החליטה לשלוף אותו גם כעת. <o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>מאז ומתמיד ארטמיס שנאה אנשים. מאז שהייתה צעירה הם היו מתלחששים מאחורי גבה, זועפים עליה ומרעיפים הרגשות רעות ובעיות על ליבה. <o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>הוא היה החבר היחידי שלה. החבר היחידי להחריד. מאז ומתמיד הוא ידע על תחושת האנתרופופוביה שלה, על הפחד הזה מאנשים. הוא העניק לה תחושת בטחון וגרם לטירוף שלה להתפרץ עד כלות.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>לאחר ששאל אותה אם תרצה להיות שלו, היא השיבה בחיוב. היא ידעה כי הייתה ברגעים טרופים בין השנאה לאנשים ואהבה מוחלטת אליו, לתחושה שהעניק לה. היא מעולם לא ידעה מה היא רוצה. <BR>ארטמיס זכרה איך היה מספר לה שיום אחד תוכל לנקום בהם על כל אשר עשו, אך מעולם לא תיארה זאת בדרכה שלה. היא הסתפקה ברצחים שאלכס היה מבצע והתבוננה במסך החדשות בחיוך שליו, מכורבלת בין ידיו של אלכס כשראשה נח על כתפו. הוא היה מחייך ומתבונן בתמונות המבחילות האלו בחיוך גאה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"הנקמה באמת שווה את זה?" היא שאלה את עצמה, אך זכרונות אחרים תקפו אותה באותו רגע.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>גופה השברירי הונח בתוך שלולית באמצע הרחוב. הגשם המטיר עליה וגרם לה לרעוד. היא התרוממה בעזרת מרפקיה באיטיות והבחינה בחבורת ילדים רצים מהמקום במהירות ומצקקים להם בין המטריות הצבעוניות.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>המים גרמו לחבלות לשרוף והכעס חנק את דמעותיה כמו דמעות.<BR>ארטמיס מיקדה את מבטה באקדח והעבירה את אצבעותיה עליו בשנית.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"אלכס צודק." היא צחקה, מנסה לשכנע את עצמה. "צריך לנהוג ביד קשה. צריך להרוג אותם... בשקט."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>אלכס הביט בה מבעד לפינת החדר. עיניו נאורו אודות החיוך התמים שנפרש על פניה בעודה אומרת את אותן מילים. הוא הביט בה, מרוצה וגאה כל כך.<o:p></o:p></SPAN></P> <P align=center><STRONG>- -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- - - -&nbsp;- -</STRONG> <BR><IMG src="http://up162.siz.co.il/up1/2ftztdjncnki.gif"><BR>שנואשת לתגובות?</P> <P align=center>&nbsp;</P></div>Wed, 07 Oct 2009 21:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (Sweet Death - פרק 4.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=661215&blogcode=11300626http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=661215&blog=11300626http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=661215&blogcode=11296186<div align="right" dir="rtl"><P align=center><STRONG>פרק ראשון- בחזרה לעבר.<BR>- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -</STRONG></P><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE> <P align=right><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>נערה ישבה מחוץ לחדר החקירות בחוסר תנועה והאזינה מבעד לדלת.<BR>היא נראתה כבובת חרסינה עדינה הניצבת במקומה, מחכה שמישהו יפעיל אותה בעזרת כבלים בלתי נראים. עיניה התבוננו בשקיקה דרך חור המנעול.<BR>היא הקשיבה לאותן מילים הנועדו לחרוץ את גורלה.<?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /><o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal align=right><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>אותה נערה הייתה נערה רגילה; היו לה עיניים בצבע כחול בהיר שדמה לצבע פלדה מנצנץ.<BR>שיערה החום נגע קלות במותניה וישר בצורה חסרת כל פגם. מעל גופה השברירי לבשה שמלה צחורה ומהודרת שהשוותה לה מראה יוקרתי ותמים.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal align=right><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>סרט שצבעו כשמיים נקשר סביב מותניה הצרות והבליט את שפתיה הורדרדות והבשרניות.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"ספר לי את כל המקרה. מההתחלה ועד הסוף, בבקשה." נשמע קולו הכבד של השוטר.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>מבעד לחור הקטן היא ראתה רק את כתפו. הוא לבש חולצה מכופתרת בצבע כחול כהה. הוא לא נראה לה נחמד.<BR>קולו נשמע קשוח ומאיים והעביר בה מעין צמרמורת, אך היא בחרה להתעלם.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"בסדר." היא שמעה את הקול המוכר אותו לא שמעה מזמן. "אני אספר לך הכל."<BR><o:p></o:p></SPAN></P> <P style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal align=center><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE><o:p>&nbsp;</o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>הכל התחיל בלילה סתווי אחד. רוחות עזות נשבו, הרחובות היו ריקים מאדם ושום אור לא נראה מכיוון הבתים. ארטמיס ניצבה במרכז הרחוב ואחזה אקדח בידה הרועדת.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>אותו אקדח היה מיוחד הודות למשתיק הקול שהותקן עליו. הוא סיפר לה שזה האקדח המושלם לרצח פשוט שכזה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>היא רכנה מעל אדם מעולף. מעט דם נזל מאפו הודות למכות שהטיחה בו. על ידיה עטתה כפפות חמות ושחורות אשר מנעו ממנה להשאיר את טביעות אצבעותיה עליו.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"את צריכה עזרה?" קול נשמע מאחוריה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>היא נבהלה וסובבה את פניה לאחור במהירות. מאחוריה ניצב נער נוסף. עיניו האפורות השתלבו בנוף המרגיע של אותו לילה ושיערו השחור כמעט שנבלע ברקיע.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>הוא לבש מכנסיים מבד ג'ינס וחולצה מכופתרת וגם על ידיו עטה כפפות.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"אני יודע שזה הרצח הראשון שלך. את תצטרכי להתרגל, יקירה שלי." הוא אמר והתכופף לעברה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>הנער תפס בפרק כף ידה על מנת להעניק לה בטחון. הוא היה האדם היחיד עליו סמכה מבד לכל האנשים אותם תיעבה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>הוא תמיד היה מספר לה כי הוא שם קץ לחייהם של אנשים קשי-לב ובכך פועל לעולם טוב יותר. מאז ותמיד הסיפורים שלו ריתקו אותה.<BR>היא אהבה להאזין למילותיו המלוות בקולו האדיש. אך כשהוא ביקש ממנה לנסות זאת בעצמה כדי שתהווה מכך חלק, היא כמעט וסירבה לו.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>הוא הוביל את ידה לכיוון מצחו של אותו אדם השרוע על המדרכה והניח את הקנה במרכז מצחו.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"תלחצי, יקירה." לחש לה, "אם הצלחת לעלף אותו, וודאי שתצליחי להרוג."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"זה למטרה טובה, נכון?" היא שאלה בקול רועד.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"כן. זה בשביל שנינו." הוא אמר לה, "אנחנו נהיה יותר מאושרים ככה."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"בסדר." היא אמרה לו, "בשבילך, אדוני."<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>היא הידקה את אצבעותיה סביב ההדק ולאחר מכן לחצה עליו. קול ירייה חלוש פילח את ראשו של האדם. <BR>המדרכה התמלאה בשביל דם שזרם אט אט לכיוון אצבעותיה של ארטמיס. הדם הכתים את הכפפות השחורות והעביר בה גועל.<BR>"קומי, ארטמיס." הוא ציווה עליה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>היא קמה באיטיות, עדיין לא מנתקת את מבטה מהמראה המזוויע. היא פשטה את הכפפות המוכתמות מעל ידיה וחשפה אצבעות ארוכות השומשו בעיקר לנגינה בפסנתר.<BR>היא הושיטה את האקדח לכיוון הנער שתפס בו בזריזות. הוא תחב את האקדח לתוך ג'קט העור שלבש ולאחר מכן התחיל לפסוע במורד הרחוב, משאיר את ארטימיס מאחור.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"מה אתה עושה?" היא שאלה אותו ולאחר מכן השתתקה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"בואי כבר." הוא אמר לה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>היא רצה אחריו במורד הרחוב במהירות. כשהגיעה אליו היא חיבקה את ידו ושניהם החלו ללכת לכיוון המכונית. בדרך היא חשבה על כך שחייה ישתנו כעת.<BR>היא ידעה כי היא בוטחת באדונה בעיניים עצומות.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>שמו היה אלכס. הוא היה נער טיפוסי בין עשרים שעסק ברצח בשכר. אלכס תמיד מבצע את עבודתו בזריזות ומשאיר זירה חסרת כל תועלת לחוקרים שיבואו אחריו.<BR>הוא היה נהנה מצפיה בחדשות, בה היה רואה את הגופות אותן רצח מככבות. מאז ומתמיד הוא רצה לשתף את ארטמיס בעונג הזה.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>היא הייתה נערה בעלת מראה תמים, הוא ידע. הוא היה בטוח כי מעולם לא יתפסו אותה, את אותה נערה מבוהלת.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>הם פסעו במורד הרחוב לכיוון מכוניתם שנראתה מרחוק. זו הייתה מכונית שחורה ומפוארת שהתמזגה עם שמי הלילה.<BR>אלכס רכש את אותה מכונית לאחר חמישה רצחים בלבד. הוא היה הטוב ביותר וידע לנצל זאת. תמיד היה לוקח שכר גבוה מהאחרים.<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; mso-outline-level: 4" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"את טובה, יחסית לרצח ראשון." אלכס מלמל, "בא לך שנלך לשתות קפה בסטארבקס?"<o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"זה לא פתוח בשעה הזאת." היא גיחכה. <o:p></o:p></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal align=right><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE>"שיהיה." הוא השיב בקול קר, "נשתה קפה בבית."</SPAN></P><SPAN style="FONT-FAMILY: Arial; FONT-SIZE: 10pt" lang=HE> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal align=center><BR><STRONG>- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -<BR></STRONG>זה הפרק. אני יודעת שלא סיימתי אותו בנקודה מותחת,<BR>אבל שיהיה. זה יצא קצת קיטש,<BR>אבל בהמשך יהיה יותר מעניין. ~<BR>אני מבקשת מכם להגיב, זה חשוב לי.<BR>אוהבת,<BR><IMG style="WIDTH: 143px; HEIGHT: 37px" border=0 src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/15/12/66/661215/posts/19553254.gif"></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal align=center><BR><BR><BR>&nbsp;</P></SPAN></SPAN></div>Tue, 06 Oct 2009 09:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (Sweet Death - פרק 4.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=661215&blogcode=11296186http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=661215&blog=11296186http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=661215&blogcode=11291442<div align="right" dir="rtl"><P align=center>שלום לכולם. אני כריסטינה. עוד עליי תוכלו לקרוא ברשימות. עוד כמה ימים אני מתכננת להעלות סיפור חדש.<BR>זה לא הולך להיות סתם עוד סיפור אהבה. זה יהיה סיפור מתח בעל רמה גבוהה והשקעה מרובה.<BR>הסיפור יעסוק ברובו בארטמיס, נערה צעירה ששונאת בני אנוש ובאדון שלה, האווארד.<BR>אך ארטמיס והאווארד הם לא סתם אדון ונערה. הוא לימד אותה לרצוח במיומנות כדי שתבצע עבורו שליחויות.<BR>היא משוכנת שמעשי הרצח הם לא פשע ומבוצעים עקב כוונות טובות. אט אט היא הופכת לאחת הרוצחות המיומנות והמבוקשות<BR>והיא והאווארד נאלצים להתמודד עם כך. הם נכנסים למרדפים מסוכנים, שליחויות ומסתבכים יותר ויותר עם הזמן.<BR>אני מבקשת מכם שתקראו את הסיפור. הפרק הראשון כבר מוכן והוא יצא מעולה. אף פעם לא נראה סיפור מתח בישראבלוג,<BR>לפחות אחד שאני ראיתי. כולם היו סיפורי אהבה עם תלמידים חדשים, אנשים שעוברים דירה ודברים טיפוסיים שחזרו עליהם עשרות פעמים.<BR>אני מבקשת מכם לא לפסול את המקוריות עליה חשבתי זמן רב. אני מקווה שההשקעה לא תהיה לחינם, שאתם באמת תגיבו ותהיו צמאים לפרקים נוספים.<BR>אני לא הולכת לספר לנקר לכם במוח עכשיו. אני רק אבקש דבר אחד,תגיבו.<BR>אני רוצה לדעת אם אתם מעוניינים בסיפור ואם שווה להעלות אותו.</P> <P align=center><IMG style="WIDTH: 160px; HEIGHT: 72px" border=0 alt="From Blog 661215" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/15/12/66/661215/posts/19542700.png"></P></div>Sun, 04 Oct 2009 15:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (Sweet Death - פרק 4.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=661215&blogcode=11291442http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=661215&blog=11291442