<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>עוד לא הוחלט במערכת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660611</link><description>שבסוף חלומות מתגשמים</description><language>he</language><copyright>Copyright 2019 Intsi. All Rights Reserved.</copyright><image><title>עוד לא הוחלט במערכת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660611</link><url></url></image><item><title>מרחב זמן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660611&amp;blogcode=14993626</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;השאלה הראשונה ששאלתי את פרופ&apos; משה כרמלי בפגישתנו במשרדו באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע הייתה: &quot;האם הזמן הוא כמו המרחב בתורת היחסות של אינשטיין&quot;?

פרופסור משה כרמלי, היה ראש מכון אלברט איינשטיין בבן-גוריון. המנחה שלו לדוקטורט היה לא אחר מאשר פרופ&apos; נתן רוזן (מתוך פרדוקס ה- EPR). פרופ&apos; כרמלי הוזמן ארבע פעמים על ידיהאקדמיה המלכותית השבדית למדעים כדי למנות מועמדים לפרס נובל בפיזיקה. 

לאחר ששאלתיו את השאלה, הוא ענה:

&quot;אחרי הכל, הזמן מופיע בסימן שלילי, במינוס, במשוואה המחברת בין מרחב וזמן, שאיינשטיין משתמש בה&quot;.

הקשר הזה שעליו דיבר הפרופ&apos; מופיע במשוואה:

x^2+y^2+z^2-c^2 t^2=R^2

שבה מינקובסקי משתמש בהגדרת מרחב-הזמן שהגדיר, וכן יש בה שימוש בתורת היחסות המיוחדת של איינשטיין.

במשוואה אנו יכולים לראות שהמשתנים x, y ו- z קיבלו סימן חיובי, אך המכפלה c^2 t^2 קיבלה סימן מינוס.

קפצתי משמחה, גם אני קיבלתי את אותו הדבר בעבודתי.

לקחתי גיר והתחלתי לכתוב על הלוח שבחדרו את הקשר בין הזמן למרחב שכבר מצאתי.

בסיום הפיתוח, אמר פרופ&apos; כרמלי והדוקטורנטית שלו שנכחה אף היא בחדר, שמה שכתבתי מא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 27 Jun 2019 19:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Intsi)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660611&amp;blogcode=14993626</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660611&amp;blog=14993626</comments></item><item><title>חדש</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660611&amp;blogcode=14978800</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בשבועות האחרונים רציתי לכתוב פוסט על סאדי קרנו ואיגנץ זמלוויס, לשניהם היה גורל דומה בתגליות ומחקרים שהובילו כל אחד מהם לכתוב ספר שלא התקבל בזמנו, אושפזו ומתו צעירים בבית חולים לחולי נפש (36 קרנו, 47 זמלוויס). ראיתי לנגד עיניי את הסיכוי לכך שהספר שכתבתי ומלווה אותי כבר 21 שנים יתקבלבקהילה המדעית. ואיך אמר לי פרופ&apos; אגסי: &quot;למורה שלי, (פופר), לקח 30 שנים, והוא עוד היה דוקטור&quot;. אז לפני שהמשכתי לכתוב את המאמר על הזמן, שמחכה כבר מזמן....פתאום צץ לו עוד רעיון לפטנט.הזמנתי חלקים (מנוע, קונטרולר, XXX...) מסין ובניתי אב טיפוס ועכשיו הוא משמש אותי בצורה נהדרת . התחלתי לרשום בקשה חדשה לפטנט בימים האחרונים ושוב אותה ההתרגשות של משהו חדש שנולד.אז זהו עדכון קצר. ארחיב בהמשך על פועלם של קרנו וזמלוויס (שתגליתו הצילה עד היום מיליוני נשים ממוות).&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 09 Jan 2019 09:21:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Intsi)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660611&amp;blogcode=14978800</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660611&amp;blog=14978800</comments></item><item><title>עדכון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660611&amp;blogcode=14968324</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היה זה לפני מספר שנים. המנהלת קידמה את פני לשלום בפתח בית הספר בבוקרו של האחד ביוני. &quot;בוא ניגש אל משרדי&quot; היא אמרה לי בעודה צועדת מהחצר אל הכניסה לבניין.
הבנתי ממנה שכבר אין צורך שאגיע יותר ללמד את התלמידים מאחר שהם בחזרות לטכס הסיום.
היה זה כעשרה חודשים לאחר שעברתי מדרום הארץ לצפונה והתחלתי ללמד מתמטיקה, כפי עשיתי במשך מס&apos; שנים כשלימדתי פיסיקה בתיכון, היה זה לפני עידן ההיי-טק שלי.
מייד כשחזרתי לביתי התחלתי לרשום בקשה לפטנט חדש ותוך שבוע הוא כבר הגיע למשרד הפטנטים האמריקאי.
זו היתה בקשה הקרויה בקשה זמנית, שונה קצת מבקשה רגילה שנרשמה מעט מאוחר יותר, ויתרונה שניתן לכתוב אותה ללא חלקים הדרושים בבקשה מלאה ובכך היא חוסכת הרבה זמן.
במהלך אותה שנה רשמתי והגשתי את הבקשה המלאה לפטנט, אבל מכתב אחד שהגיע לדואר והוחזר על ידו לארה&quot;ב בטרם הגיע אלי,
גרם לביטול בהבקשה מאחר שלא שילמתי בזמן אגרה מסוימת. הגשתי ערעור אבל הוא לא התקבל ולכן הגשתי בקשה חדשה בשנת 2012. לאחר 3 שנים של עבודה מאומצת להגנה על הפטנט, הוא התקבל לבסוף גם בארה&quot;ב וגם בארץ, עדיין קיימת בקשה בבריטניה.

לפני כשנה החלטתי לנסות למכו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 04 Oct 2018 13:22:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Intsi)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660611&amp;blogcode=14968324</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660611&amp;blog=14968324</comments></item><item><title>תגובה לתגובת יונתן ליפשיץ מהפוסט הקודם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660611&amp;blogcode=14966745</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;התגובות שלי בכחול.


יונתן ליפשיץ(האתר שלי) , 23:12 18/9/2018:
אי אפשר להפריד תאוריות על הזמן מתאוריות על היקום.
לפי מיקובסקי ואיינשטיין הזמן הוא מימד אחד מתוך ארבעת מימדי מרחב-זמן הקיימים, ולכן הזמן קשור למרחב.
לדעתי התאוריה ה-4 מימדית נראית קצת אחרת:

היקום הפיזי הוא רשת תלת-מימדית דחוסה של אטומים, ורק הצבע והמוצקות של הכל משתנה עם התנועה שלך (כתודעה).

אני לא חושב שניתן לקשר את המושג הפילוסופי &apos;תודעה&apos; עם מושג הזמן (אף על פי שיש המקשרים ביניהם דוגמת דר&apos; אבשלום אליצור בספר &apos;זמן ותודעה&apos;.
כי גם לאבן חסרת תודעה, הזמן הוא גורם משפיע.
המושג &apos;רשת&apos; נכון לדעתי לגבי המבנה של המרחב, אבל לא תמיד למיקום האטומים. זה נכון לדוגמא במבנה הגביש כאשר האטומים מסודרים בסידור של תאים אבל לא בכל מצב.

אז יחידת הזמן הקטנה ביותר היא הזמן שלוקח לאטום בודד לזוז על פני יחידה של הרשת (לא משנה הכיוון, זה רשת תלת מימדית דחוסה של אטומים). זה פשוט מסתדר לי יותר מאשר התאוריה שישנם &quot;ריקים&quot; בחלל.

קיימת יחידת זמן קטנה ביותר ואורך קצר ביותר - אורך פלאנק וזמן פלאנק, כך שמה שאתה מציע תואם את התיאוריה העכשוו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 22 Sep 2018 11:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Intsi)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660611&amp;blogcode=14966745</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660611&amp;blog=14966745</comments></item><item><title>תגובה לתגובות שקיבל הפוסט הקודם בנושא הזמן מהבלוגר גכעמדכעמדכמ</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660611&amp;blogcode=14966366</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;התגובה שלי מופיעה בכחולזמן הוא שינוי. זמן הוא אך ורק שינוי. זמן הוא מדד שרירותי לקצב של השינוי.טענת שהזמן הוא שינוי. אם כן שינוי של מה? כמו כן כתבת אח&quot;כ שהזמן הוא קצב השינוי שזה דבר שונה משינוי (כמו מהירות לעומת תאוצה).נניח שישנם שני מאורעות והזמן הוא שינוי המאורעות. כל מאורע מכיל שני פרמטרים - זמן ומקום, לכן לא יכול להיות שזמן הוא שינוי של מאורע (שהרי הוא מורכב מפרמטר זמן, ולא יתכן שזמן הוא שינוי בזמן). מתקבל שזמן הוא שינוי מקום. זו טענה שטוען פרופ&apos; ברבור, שזמן אינו קיים בעצם, ושינוי במרחב מבטא בעצם זמן. הוא נותן דוגמא - אם יש בידינו אוסף של תמונות שצילמנו נניח מכונית שנוסעת לאורך רחוב, והתמונות התפזרו על הרצפה, נוכל לסדרן מחדש גם אם לא מצוין באיזה זמן צולמה כל תמונה. אבל אני טוען שאם נצלם (או נסריט) למשל זבוב שעף, לא נוכל לסדר את התמונות בשל כך שהמעוף שלא אינו בתנועה קצובה או מואצת בקו ישר, בוודאי בתנועת חלקיק או בתנועה בראונית או אקראית לא נוכל לסדר את התמונות.כל עוד המערכת אינה בשיווי משקל, וקיים מצב בו המערכת יכולה להתקיים באי סדר יותר גדול, יהיה שינויעניין של שיווי משקל הוא עניין&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 18 Sep 2018 15:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Intsi)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660611&amp;blogcode=14966366</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660611&amp;blog=14966366</comments></item><item><title>זמן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660611&amp;blogcode=14952221</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הדבר הראשון שעשיתי הבוקר היה לבדוק אם הוא עמד בזה. מאמץ אדיר של למעלה משש שעות בתנאים קשים. הקלדתי Giro stage 10 results

והתברר לי שגיא שגיב שמתחרה בג&apos;ירו הצליח לעמוד בזמנים ולהשאר בתחרות. שאפו. לא שוכח גם את גיא ניב שפרש, אך הוא יצבור עוד נסיון.

אני עוקב אחרי התחרות שאף עברה ליד ביתי וראיתיה מהמרפסת. בשבת האחרונה הם עברו את סלרנו שבאיטליה ונזכרתי בשהייתי באיזור הזה של מפרץ נאפולי לפני 20 שנה. הרצאתי אז בכנס בינלאומי בסורנטו בנושא הדמיות זרימה, הצגתי את התיאוריה ואת האלגוריתם שפיתחתי. 

זה היה שיא. חזרתי קודם לכן לארץ משהות בת שנה בפיניקס שם עבדתי ומיד טסתי לשבוע לאיטליה.





תמונה של סורנטו שצילמתי מהמלון שהתגוררתי:











אני חוקר עכשיו את מושג הזמןולאחרונה מצאתי טעות בהרצאתו של פרופ&apos; סוסקינדהמתאר את דיאגרמת מינקובסקי וטועה בה (ב-14:29 בסרטון). שלחתי אליו אימייל ועדיין לא קיבלתי את תגובתו (וכנראה שגם לא אקבל...), אבל גם בכתבה על הג&apos;ירומאתמול שם נכתב שהרוכבים רכבו יותר מחמש שעות כשבעצם הם רכבו יותר משש שעות, בעצם מה משנה לכתב אם זו שעה יותר או פחות? אבל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 16 May 2018 19:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Intsi)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660611&amp;blogcode=14952221</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660611&amp;blog=14952221</comments></item><item><title>עדיין באוויר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660611&amp;blogcode=14937768</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מודה לכל העושים במלאכה לשימורו של האתר באוויר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 03 Jan 2018 14:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Intsi)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660611&amp;blogcode=14937768</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660611&amp;blog=14937768</comments></item><item><title>בדרך לצפת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660611&amp;blogcode=11286869</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

העמסתי את כל הספרים, המחשב הנייד והבגדים על הרכב.
שנת 2001, שעת ערב. אמנם ערב חג הסוכות אבל הדרכים אינן עמוסות. אותות למלחמה הנתשת מזה כשנה. 
נסעתי צפונה.
עברתי את תל אביב , התקרבתי לקריות- המפרץ. קריית-אתא, קריית-מוצקין ולבסוף קריית-ביאליק, מקום מגורי הורי.
בצומת עמדה טרמפיסטית צעירה, סימנה בידה למכוניות החולפות .
עצרתי.&lt;/sp&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 02 Oct 2009 19:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Intsi)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660611&amp;blogcode=11286869</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660611&amp;blog=11286869</comments></item></channel></rss>