http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660598זמרת/ שחקנית. חולת אופנה, טלויזיה, מחשב ורכילויות מעולם הבידור ההוליוודי !!!!! בזמני הפנוי כותבת, תופרת, שומעת מוזיקה, מנגנת בגיטרה או בפסנתר, שרה בקולי קולות..... ולישון זה התחביב האהוב עלייheCopyright 2026 RanDyisaw3Some. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660598http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/98/05/66/660598/misc/28780406.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660598&blogcode=14309151<div align="right" dir="rtl">טוב, אז לסיפור שהחלטתי לכתוב קוראים "רייצ'ל החדשה". והוא מבוסס על הפרק ה-1, מהעונה ה-4 של "גלי". זוהי גירסה שונה מלאת טוויסטים והוספתי בה דמויות מסאגות אחרות. את השמות של הדמויות כולם מכירים, אבל היו דמויות ששיחקתי עם שמם האמיתי ( במציאות ) ושם משפחתן ( בסרטים ), אז כן - זה נשמע מוזר, אבל רציתי שגם יוכלו לזהות את הדמויות הללו גם בדמיון. הערות קטנות : עלילת הסיפור מבוססת על הסידרה ''גלי'' ששודרה בערוץ פוקס. זהו פאנפיק על הסידרה ועל דמויות משניות שצירפתי לפיק מסדרות שונות של סאגות מפורסמות שכולם מכירים, מ'דמדומים' ומ'משחקי הרעב'. ב'גלי', ידוע הרי שתיכון מקינלי וכל האירועים שקרו בעלילתה המקורית של הסידרה התרחשו במדינה אוהיו, שבארצות-הברית. לכן העברתי את כל תוכן העלילה לסן-פרנסיסקו, קליפורניה. תהנו !!! Glee Characters : Finn Hudson Artie Abrams Rachel Berry Quinn Fabray Samuel " Sam " Evens Blaine Anderson Kurt Hummel No</div>Fri, 10 Apr 2015 13:16:00 +0200raz_n1@walla.com (RanDyisaw3Some)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660598&blogcode=14309151http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660598&blog=14309151http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660598&blogcode=14308952<div align="right" dir="rtl">היי, אני יודעת שעבר הרבהמאודזמן מאזשפירסמתי כאן סיפוריםאוניסיתילפרסם. זהלאחשוביותרואנימעדיפה לעבור הלאה.אני יודעת שחלק מכם לא יקבלואת זהבהבנהואוליזהסתם קשקוש, אבל מאזשהסידרה GLEE פרצהלתודעתנו ושודרה לראשונהבטלוויזיה, נעשיתי מכורה. לא באופןאובססיבי-כפייתי,אבל הסידרה כל כך עזרה לי במשברים אישיים ומורכבים ביותר בחיי מבחינת משמעותיתוגם במובן המוזיקאלי, בייחוד בפעמים שהיו לימשברי אמונה בעצמי ובכישרון השירה שניחנתי בו.הייתישרויה במצבשל' למהאני ממשיכהלעשות זאתלעצמי ?עובדת כל-כך קשה, בשביל לשיר ? להופיע ? לזכות בהכרה ?לקדם את הקרייררה המוזיקאליתשליולנסותלפתח ולהתפתחכאמנית-זמרת-כותבתשירים ?' אז מסתבר שהסידרה המעולה הזו והזמרת האהובה עליי, טיילור סוויפט- עזרו ליהרבה יותר ממהשיכולתיאפילו לתאר לעצמי. שמרו על שפיותי, החזיקו ראשי למעלה,לעמוד זקופה וגאה על מי שאני ושהשלמות והמושלמות שבי היא מה שאני צריכה וסוף-סוף מתאימה לפאזל שלי. שני הדברים הללו גרמו לי לא להיכנע ולא לוותר לעצמי לא משנהמה אחרים אומרים לגבי שכל מה שקשורבשירה זהבזבוז זמןושלא אצליח.. לכן החלטתילחזור ולכתוב. הסיפור שכתבתי מבוסס לפי</div>Fri, 10 Apr 2015 04:15:00 +0200raz_n1@walla.com (RanDyisaw3Some)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660598&blogcode=14308952http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660598&blog=14308952http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660598&blogcode=11429710<div align="right" dir="rtl">היי. זה יהיה הפרק האחרון שאפרסם, כי רק מעטים נכנסים לכאן ורק מעטים מגיבים לי. איני רוצה שיגידו לי כל מיני שטויות שלזה ככה לפעמים ולא ככה, ותעשי מה שבא לך ואל תעשי זה או זה.. אפילו, סתם... סתם, נונסנס אני מדברת. בסך-הכול ולעניין, זה יה הפרק האחרון שלי ולא אפרסם את ההמשך פה ואנסה להמשיך מה שאוכל רק אצלי, במחשב. סורי שאני ככה, אבל מה לעשות ? אם אני רואה שהתגובות שלי שואפות לא כמעט עד לאפס, אלא רק אחת או שתיים - בשבילי זה פתטי. אז למה שאשקיע פה, בסיפור משלי, כשאף-אחד אחר עוד לא נתן לי הזדמנות ? קראתי סיפורים אחרים מהתחלה ועד</div>Wed, 02 Dec 2009 22:48:00 +0200raz_n1@walla.com (RanDyisaw3Some)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660598&blogcode=11429710http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660598&blog=11429710http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660598&blogcode=11424417<div align="right" dir="rtl">היי... מה קורה ???? אצלי הכול נחמד, כרגיל. אני ממשיכה לקרוא את ה- "Interview with the Vampire", והוא קצת מעיק לי. לפעמים, כי הכתב ממש קטן שזה הכי מעצבן. ולמרות הזיכרון המדהים שהשתפר אצלי והמילים החדשות, לפחות לעומתי שלמדתי - זה מרגיש לי כאילו לא בא לי לקרוא אותו. ואני מכריחה את עצמי. למה ? כי אם לא אעשה את זה, ארגיש שאני לא עושה משהו פרודקטיבי עם עצמי, ואף שאני לא חכמה מספיק. אין לי מושג למה אני חשה ככה, כנראה שזה כך. אני רק יודעת שזה באמת ספר מדהים, ושהצבתי מטרה יחידה, לנסות לקרוא לפחות ספר אחד טוב. ואם זו רייס במקרה, זה מעולה בשבילי. אני בדיס-אוריינטציה כרגע, ומאוד לא מפוקסת כרגע. המוח שלי עייף. אני עייפה פסיכולוגית ומנטלית. אני זקוקה למנוחה. טוב, אני אעבור לחדשות אחרות. הסרט החדש מסאגת דמדומים, ירח מולד עלה לאקרנים החודש ב-51 מדינות !!! ובחודש הבא אולי יגיע אלינו. אולי, אני מדגישה. העלילה בחלק השני מתקדת על התאוששותה של בלה מתקיפתו של הערפד שתבע את חייה, וכעת היא חוגגת את יום הולדתה עם אדוארד ומשפחתו. אולם, לאחר תאונה קטנה שקרתה במהלך החגיגה כתוצאה מדם שנזל מבלה, מראה שהיה</div>Mon, 30 Nov 2009 15:22:00 +0200raz_n1@walla.com (RanDyisaw3Some)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660598&blogcode=11424417http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660598&blog=11424417http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660598&blogcode=11415519<div align="right" dir="rtl">לא אשתמש במשפט פתיחה צולע. הנה פרקנוסף - קריאה מהנה !!! 3&gt; 3&gt; 3&gt; 3&gt; לאב יו, סוויטיס !!! מאירועי הפרק הקודם - " למה את מתנהגת ככה ?!", שאל והיא נטרפה מדעתה ולפתע החלה תוקפת אותו. הוא עצרה את ידה, בה החזיקה את שבר החרסינה ואת ידה השנייה. היא צרחה והוא סובב אותה אליו והחזיק בזרועותיה. " אני מצטער ", התנצל. " אני..." " פפפ... ", גנחה. " תוריד ת'ידיים שלך, חתיכת סוטה !" הוא שיחרר מעט את אצבעותיו שנכרכו והחזיקו בה והיא משכה אליה ידיה חזרה. היא ידעה מה לעשות עכשיו... היא נשאה אליו מבט אימתי מקפיא וזדוני. " אתה עוד תשלם על כך... קונור. " * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * - פרק 11 - <FONT face="Time</div>Thu, 26 Nov 2009 17:03:00 +0200raz_n1@walla.com (RanDyisaw3Some)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660598&blogcode=11415519http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660598&blog=11415519http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660598&blogcode=11414000<div align="right" dir="rtl">טוב, הבטחתי - אז אני מקיימת. עד כמה שאפשר... האמת, ניסיתי להמשיך קצת מאיפה שנתקעתי ויצא נחמד. עכשיו, אני רוצה וצריכה לעבור לקטע אחר ואין לי מושג מה לעשות, מאיפה לכתוב ועל מה. לפי התגובות שקראתי הבנתי שעליי להשקיע במערכת היחסים בין קירה וקונור. ו...אויי...! עכשיו, אני יודעת איך להמשיך. בקיצר, הנה הפרק ה-10. מאירועי הפרק הקודם - " שמעתי אותך מתנשף ונראה לי שאתה מיואש ", סחה. " היית רוצה שאלמד אותך ?", הציעה. הוא מילא פיו מים וחשק שפתיו. " א.. למה לא ?", השיב חיש מהר. " תודה. " " אין בעד מה ", לקחה שוב את עטה בידה הימנית והחלה ממשיכה לרשום. * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * - פרק 10 - קרני השמש של אחר הצהריים הפיצו את אורם על גג ביתו של קונור מקנייט וחדרו דרך חלונות הזכוכית המרובעים והמעוצבים. הן הזהירו באור נוגה ומעומעם את חפצי הבית ורהיטיהם - שולחן העץ החום האליפסי, שהיה ישן ועתיק ובעל רגלים מסולסלות, כוסה במפת קרם לבנה רקומה פרחים. אותו שולחן הוצב על שטיח פסים אנגלי אדמוני, ומנגדו התבססה ספה ארוכה ופשוטה דו-מושבית, מבד נ</div>Wed, 25 Nov 2009 17:23:00 +0200raz_n1@walla.com (RanDyisaw3Some)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660598&blogcode=11414000http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660598&blog=11414000http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660598&blogcode=11410869<div align="right" dir="rtl">טוב, אני יודעת שכבר ימים רבים עברו מאז שעדכנתי ולא היה פרק נוסף. על זה אני בהחלט מתנצלת. אני פשוט בתקופה משונה, עם מלא עליות ומורדות. ו.. לא משנה, כמה אני מנסה לשנות או להרים את המצב רוח, יוצא לי דווקא כן מהפעמים להיות שמחה יותר ולהשתמש בחוש ההומור. ולפעמים בימים אחרים, אני פשוט פשוט יוצא לי לבכות. אבל לא בהיסטריה או הרבה, אלא קצת. בחפיף, בקטנה. אני לפחות, משתדלת להמשיך לנסות ולעמוד על הרגלייםולהסתדר עם מה שיש - כי אין ברירה לפעמים. ולמרות הכול, למרות כל הציניות ולעיתים הרצינות והמרירות המעטה שנותרו בי, אני באמת מנסה להיות אופטימית יותר. יוצא לי עכשיו לכתוב שירים, אם לתקן עצמי, שיר אחד - שיצא בדיוק כמו שצריך: משמעותי. חשוב, שמעביר מסר. ציינתי בפרק הקודם שכתבתי שיר שנקרא הבטחות. שאותו שכתבתי, הלחנתי ותירגמתי ללועזית. כיוון, שאני חשה בטוחה בעצמי עם שירים לועזיים. אז, הנה הוא, אשמח כמובן שתגידו מה דעתכם. ואת הדעה האמיתית, ולא איכפת לי יותר מלקבל ביקורת בונה או לא. כי לפחות אני יודעת ובטוחה בשבילי שזה אחד מהשירים היותר טובים שכתבתי בחיים. אז, בלי התפלספויות, הנה הוא - הבטחות אנ</div>Tue, 24 Nov 2009 10:29:00 +0200raz_n1@walla.com (RanDyisaw3Some)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660598&blogcode=11410869http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660598&blog=11410869http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660598&blogcode=11390985<div align="right" dir="rtl">אוף, אני ... היום זה יום מאוד רגיש אצלי. ולא שמנה כמה אגיד את זה, ההרגשה הזאת לא תחלוף. אני מאוכזבת. לא מעצמי, אלה מאחרים - חלק מפה, חלק מהמשפחה. למרות שזה לא אומר שאני לא אוהבת את כולם ולא תומכת בכולם, או מקשיבה למישהו. אני באמת מנסה... ועם זאת, אולי בעצם אני לא מתאמצת מספיק. כל מה שאני יודע כגרע ובטוחה בו זה שיש דברים שאני יודעת שאני אשמה ויש דברים שאחרים אשמים בו, ולא מודים שהם אשמים או שמשהו באמת קרה. היום אני חשה מאוכזבת מעצמי ואותו חבר משפחה שזה הטריד אותי כל כך שחלמתי חלום על זה. אני כבר לא זוכרת מה היה, מה שכן - אני זוכרת שחלמתי על המשפחה שלי. כולם היו שם, הם דיברו איתי - אבל כאילו, אני עשיתי הכול: אני נהגתי, אני זכרתי את הדרך, הייתי סופר אחראית. ובגלל זה, כתבתי גם שיר שמשקף מה אני חושבת - " הבטחות ", שזה על אנשים שאומרים משהו אחד ועושים דבר אחר, על פיצויים שלא מתממשים. על כך שהבטחות לא לעיתים מתקיימות. היום מרגיזה אותי העובדה, שאחותי שאני מתגעגעת אליה ( היא פשוט כבר לא גרה איתנו, אלא בתל-אביב ), לא מקיימת את ההבטחה שלה. מה שאני מקווה מאוד שלא ירגיז אותי ( כי זה כבר עובר לפחו</div>Sun, 15 Nov 2009 09:46:00 +0200raz_n1@walla.com (RanDyisaw3Some)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660598&blogcode=11390985http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660598&blog=11390985http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660598&blogcode=11383569<div align="right" dir="rtl"> עבר עליי יום טוב היום, אז החלטתי לצ'פר אתכם בעוד פרק. תהנו !!! מאירועי הפרק הקודם: הוא שילב את ידיו על חזהו ובטנו, ולבסוף השעינם על שולחנו, בוהה בה בעייפות. " עכשיו, אם אפשר לבקש ממך שתפסיקי להטריד אותי - אני לא מוכן לביקור נוסף. " הוא הרים זרועו הימנית והצביע באצבע המורה לעבר הדלת. " בבקשה, תלכי מכאן ", התחנן. " אל תחזרי לכאן, בשיא הרצינות. " אמר בציניות וחייך חיוך קטן וחסר תכלית. היא חייכה, נעמדה וקרבה לדלת בסוף יצאה. פרק 9 כשחזרה למיסדרון הלובי הבחינה בחבריה לכיתה ולשכבה ובעצם, בשאר התלמידים שמילאו את הרחבה. הם הסתודדו אחד עם השני בחבורות, קבוצות, זוגות, בודדים - כל אחד ואחד מתקדם לכיוונו עם ציוד משלו: ספרים, נגני מוזיקה, גיטרות ואחרים, ומפלח מקומו בין רעשים מגוונים. קרע עמוק נפער בין שתי חבורות שונות, אחת הייתה כיתת הדרמה ובאחרת השתלבו בנים ובנות אסייתים שמצאו את שפתם ותרבותם המשותפת ובאותו רגע, גלש קונור בין שניהם ובמזל לא נדחק או נתקל בהם. כשראה את קירה עומדת ליד הקיר, חייך. " היי !", קרא. " תהיתי מה קרה איתך.. הכול בסדר ? מתי הריתוק שלך ..?" " אין לי</div>Wed, 11 Nov 2009 20:01:00 +0200raz_n1@walla.com (RanDyisaw3Some)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660598&blogcode=11383569http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660598&blog=11383569http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660598&blogcode=11381411<div align="right" dir="rtl"> הגעתי לכל מיני מסקנות היום - מאוד מאוד אישיות, שלא כדאי לי לנסות ולהסביר אותן לכם - כי זה ממש ממש מורכב. אם וכאשר, ארצה לפתוח עצמי ולספר על הסוגיות המטרידות הללו בפניכם - אעשה זאת. בינתיים לא אעשה כן, לכן תאלצו להמשיך ולקרוא את הפרק השמיני. בהצלחה וקריאה נעימה !!!!! מאירועי הפרק הקודם - " יש לך בדיוק דקה לארוז את חפצייך ולצאת מכאן ישר למשרד המהנהל. תוכלי כבר עכשיו לחפש תירוצים בדרכך אליו. " היא פנתה לכיתה וראתה כי כמעט כל חבריה שולחים אליה את אותו מבט קפוא ושיפוטי כאשר כל אחד נשלח למשרדו של מנהל בית הספר. היא חזרה להביט (משהו ששכחתי להוסיף : ) בפנייו של גריפין והנידה ראשה כלא מאמינה, בעודה אורזת ומכניסה את ספר הביוכימיה והמחברת לתיקה האפור - ירוק המקושקש והמקושט ( * ) בסיכות בצעוניות מדליקות וציורים משורבטים. - פרק 8 - קירה המרוגזת והנבוכה צעדה בעצבים במיסדרון הארוך, אל גרם המדרגות בו מאורה הייתה לרדת לקומה הראשונה שם התמקם חדרו של המנהל, אוליבר ג'ונס. תחושת אי-הצדק שהרגישה לא נקלטה. ' אני לא מבינה מה ה הבעייה שלו ?? עניתי נכון לשאלותיו, למרות שלא ידעתי מ</div>Tue, 10 Nov 2009 20:21:00 +0200raz_n1@walla.com (RanDyisaw3Some)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660598&blogcode=11381411http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660598&blog=11381411