http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660235החיים איך שאני רואה אותם...heCopyright 2026 White_girl. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660235http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/35/02/66/660235/misc/19505704.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660235&blogcode=11520290<div align="right" dir="rtl">אני רוצה למות, להיעלם.. לא להיות. אני רוצה להיות במקום אחר, שאני לא ארגיש שם אף פעם כאב.. שאני יהיה בסדר, שאף פעם לא יפגעו בי, ואני לא אתאכזב.. שאני לא אבכה, רק אחייך.. פעם הייתי ילדה מחוייכת, נחמדה, טובה.. עכשיו הכל הפוך, לפחות ככה אומרים לי. אני לא עצמי, השתנתי.. אני כבר לא חוזרת הביתה מביה"ס מחוייכת, אני חוזרת עצבנית או עצובה.. היום בהפסקה בכיתי, כולם היו לידי, שאלו אותי מה קרה, לא כ"כ שמעתי אותם, שמעתי מוזיקה שירים שקטים ועצובים, רציתי להתנתק מהעולם הזה לכמה דקות... כל מה שאני צריכה זה חיבוק חם, חיבוק חם ממישהו שבאמת אוהב אותי. נמאס לי כל הזמן שאני אומרת משהו אחד וכולם נפגעים ממני, נמאס לי להיפגע מאחרים, אני רוצה להיות שמחה שוב, אני רוצה את החיים הקודמים שלי שוב. אני רוצה אהבה, חברות, את המשפחה שלי כמו שהייתה פעם חזרה. אני רוצה שאנשים יראו לי כמה שאני חשובה להם, ולא רק יגידו עליי דברים מעליבים ופוגעים. או שלא ירדו עליי, אפילו אם זה בצחוק, והם רואים שאני לא כ"כ צוחקת.. אני כ"כ זקוקה לה, אבל היא לא רואה את זה.. יש לה יותר מדי דברים על הראש.. לצערי, היא לא רואה כבר אותי.. כמה שאני אוה</div>Tue, 12 Jan 2010 17:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (White_girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660235&blogcode=11520290http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660235&blog=11520290http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660235&blogcode=11508878<div align="right" dir="rtl">מתי הוא יבוא? הבנאדם שיאהב אותי. שאני אוהב אותו, שהוא ילך איתי יד ביד, ביום שמש חמים, בלילה גשום תחת במטריה, וילחש לי באוזן "מאי, אני אוהב אותך" ואני אגיד לו "גם אני אוהבת אותך" שכל פעם שלא ארגיש טוב, יבוא אליי ואשים את ראשי על ברכיו, והוא ילטף את שערי, והוא יגיד לי כמה שהוא אוהב אותי.. הוא יעזוב אותי אחרי שכל היום היינו ביחד ויגיד לי: "אני אוהב אותך, אהובתי.. ניפגש מחר" ואני אסתכל עליו בעיניים ואשתוק ופשוט אחבק אותו ולא אעזוב אותי.. אני רוצה להתעורר בבוקר, ולראות שהוא שלך לי SMS של "בוקר טוב" כנראה שאני חולמת יותר מדי.. ממש יותר מדי.. יש שני אנשים שצצים לי בראש כאש אני חושבת על אהבה.. אך לצערי ומניסיון קודם.. אני מעדיפה להשיר אותם בנתיים לעצמי.. אם יתפתח משהו בליבי. אולי אכתוב פה.. בנתיים אני בבית חולה, מחכה שהאהבה תדפוק לי על הדלת.. מצבי מחמיר מרגע לרגע, מרגישה כאילו עוד דקה מתה, רק לוקחת כדורים.. אבל בנתיים אף אחד לא מרפא את החור בלב.. מחכה, אולי הוא יבריא.</div>Thu, 07 Jan 2010 10:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (White_girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660235&blogcode=11508878http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660235&blog=11508878http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660235&blogcode=11492172<div align="right" dir="rtl">סיכום שנתי - שנת 2009.. השנה שלי.. זה התחיל עוד בשנת 2008.. הייתי שמחה, מאושרת.. הייתי סגנית יו"ר ח' של מועצת תלמידים הבית ספרית.. המשפחה שלי הייתה מאושרת, אני הייתי מאושרת. ואז ביום אחד, היא נפלה, האישה הכי חזקה שהכרתי, שאף פעם לא ראיתי כאב, או צער.. חוץ מלפני שבע שנים.. ככה כלום, היא הייתה חזקה כ"כ.. עד שהיא נשברה לי מול העיניים, ושבוע אחרי, כבר בבית חולים.. זה היה קשה, במיוחד עם אמא, לראות אותה עצובה כ"כ.. עובדת כ"כ קשה, גם אבא.. וזה מעציב אותי.. היו לי כ"כ הרבה דברים השנה, הצטרפתי לצופים, שזה טוב, נבחרתי למועצת תלמידים פעמיים (כיתה ח' וט') נבחרתי לסגנית יו"ר במועצה, אך לא ליו"ר.. ונבחרתי לסגנית יו"ר שניה בפרלמנט.. הייתי מאושרת, הייתי בדיכאון.. אבל הכי אני אזכור, את תקופת האהבה שלי.. שבה הייתי מאוהבת עד מעל הראש, ואיך שכחתי ממנה, כ"כ מהר.. כל צעד שהוא היה עושה, כל חיוך שהיה מחייך, כל דבר, הייתי מוקסמת ממנו.. הוא היה נחמד, מצחיק, ילד טוב.. ותמיד, תמיד חלמתי ליום שבוא הוא יגיד לי שגם הוא אוהב אותי.. אבל זה לא קרה.. ואז אני זוכרת את היום המקולל ההוא, הראשון בחודש יולי.. שבוא הכל הפך לס</div>Wed, 30 Dec 2009 19:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (White_girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660235&blogcode=11492172http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660235&blog=11492172http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660235&blogcode=11487707<div align="right" dir="rtl">כנראה אתמול היה היום המאושר ביותר בזמן האחרון..  אתמול, קודם כל לא הייתי בבי"ס, והדבר שהכי ציפיתי וקיוותי לו היה:  שנבחרתי לסגנית יושבת ראש שניה בפרלמנט הנוער!!! :)  ואני מאוד מאוד מאוד שמחתי!  כולם פירגנו לי ממש כולם (חוץ מאחת שהכי ציפיתי בתשמח בשמחתי, אבל כנראה שזה קשה מדי בשבילה..) כולם ממש פירגנו והרגשתי ממש טוב עם זה.. זה גרם לי להרגיש יותר חזקה, אבל זאת שממנה הכי ציפיתי, ממש אכזבה אותי, ולא רק זה היא פגעה בי בעוד משהו, והיא לא מבינה את זה.. לא נורא, לפחות קיבלתי פירגון ממש טוב מאחרים, כנראה אני צריכה להיות שם בשבילה והיא לא יכולה להיות שם בשבילי &gt;&lt;  הבעיה היא, שהשמחה הזאת התחלפה מאוד מהר בעצב.. העצב שהיה לי וכנראה שתמיד יהיה..  כואב לי, למה אף אחד לא מבין את זה?! אולי אני לא בוכה באמצע בי"ס, מפסידה שיעורים, אבל אני לומדת לפחות משתדלת, כל היום הראש שלי במחשבות של עצב ודיכאון.. למה אני צריכה להבין את כולם, ואף אחד לא יכול להבין אותי? למה אני צריכה להיות ה"אוזן" של כולם, ואף אחד לא יכול להיות שלי.. לצערי, יש אנשים שכמה שהם אומרים שאני יכולה להיפתח אליהם, ולספר להם הכל,</div>Mon, 28 Dec 2009 19:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (White_girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660235&blogcode=11487707http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660235&blog=11487707http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660235&blogcode=11477373<div align="right" dir="rtl">די.. זה חוזר לי שוב, הפעם בצורה של כאב בכל הגוף.. אם הייתי יכולה להפסיק את זה, הייתי.. החור שהיה לי פעם בבטן, נפער שוב, כנראה הפעם יותר גדול, יותר כואב. עוד דקה מתמוטטת.. ממש, אבל.. אף אחד לא רואה.. כולם חושבים שאני אופטימית, אבל הם לא מבינים שבין חיוך על הפנים, לבין חשיבה אופטימית אין כ"כ קשר.. נכון שמישהו אופטימי מחייך. אבל מי שמחייך, לא תמיד שמח, אופטימי. חזרתי מהצופים, וראיתי מישהו שהרבה זמן לא ראיתי.. שכ"כ הרבה פעמים פעם ראיתי אותו, בתקופה שהיה לי עוד טוב.. ובתקופה שהיה לי רע לא ראיתי אותו, ולחשוב שאולי הוא גר ממש קרוב אליי. אבל, אם הוא, ועדיין כואב לי, אולי הוא בעצם מבסר שזה יעבור? אני יושבת שמגחחת, בזמן שהלב שלי כואב, ואני מרגישה את הכאב הזה, אני נאנקת מכאב כמעט.. הוא כ"כ דומה, לבנאדם ההוא, ששינה לי את החיים ביום.. אבל אין אותו יותר, זהו.. המוח אומר לי משהו אחד, אבל הלב, הולך אחרי משהו אחר.. סתומים שניהם &gt;&lt; **אני מתמודדת לתפקיד ס.יו"ר 2 בפרלמנט הנוער של ראשון.. (סגן יו"ר שני, במועצת תלמידים העירונית של ראשל"צ) אבל אף אחד לא יכולה לפרגן ולהגיד בהצלחה, כי כולם עסוקים.. בכל מ</div>Wed, 23 Dec 2009 20:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (White_girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660235&blogcode=11477373http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660235&blog=11477373http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660235&blogcode=11457357<div align="right" dir="rtl">סוף סוף עידכון.. בזמן האחרון עברתי הרבה דברים.. כמו לריב עם ההורים שלי, והם אסרו לי הכל, את כל התוכניות לחופש, ואז הם היו נחמדים והרשו לי ללכת אליהם.. הם בהתחלה לא הרשו לי ללכת ללילה לבן של הפרלמנט, או למסיבה של הפרלמנט, או ליומולדת של חברה שלי, או לסמינר מועצות תלמידים (שזה מחר ומחרותיים) או לסרט דימדומים - מולד הירח.. ומזל שבסוף ביקשתי מהם סליחה והם הרשו לי.. ביום שישי קיבלנו תעודות, התעודה שלי דווקא סבבה חוץ ממתמטיקה ואנגלית (בגלל המורה הזונה שלי לאנגלית &gt;&lt;) ירדתי קצת משנה שעברה, אבל לא נורא, יש לי עוד שליש לשפר לפני התיכון! הלילה לבן היה ממש כיף, לא הפסקנו לצחוק שם, הייתה לנו סדנה על מישהי בשם חגית, והיה קטע שהיה בן אחד "רווק" ועוד שלוש בנות (אני הייתי אחת מהן) ולכל אחת הביאו דמות, וכמובן שלי יביאו את הברבי &gt;&lt; אתמול בלילה הייתה את המסיבת חנוכה, בהתחלה היה מעפן בגלל דודו אהרון הזה, אבל אח"כ עם הDJ היה סבבה! היום יותר מאוחר אני הולכת לראות סופסוף את מולד הירח!! ומחר ומחרותיים הולכת לסמינר מועצות עם עוד כמה חברים שלי מהצופים ומהשכבה 3&gt; בזמן האחרון אני מסתכלת עליו יותר מ</div>Tue, 15 Dec 2009 12:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (White_girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660235&blogcode=11457357http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660235&blog=11457357http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660235&blogcode=11416841<div align="right" dir="rtl">כ"כ ציפיתי לזה, כ"כ רציתי את זה.. אבל זה לא קרה, אני לא יושבת ראש מועצת התלמידים, אני רק הממלאת מקום שלה &gt;&lt; כל אתמול בכיתי, כבר כואב לי כל הגוף, אז אני לא הולכת היום לבי"ס.. טוב, לפחות נבחרתי לפרלמנט הנוער, שזה יותר שווה ומגניב :) כי הפרלמנט של שנה שעברה, אירגן המון דברים, מסיבות חוף, מסיבת פורים, הם השתתפו ברוק עצמאות!!! יש גם אנשים נחמדים שם (הייתי בשתי פגישות כבר) וכבר בחנוכה, על היום הראשון, יש לילה לבן :) שעודים לנו פעיליות כאלה מגניבות.. אני כבר לא יכולה לחכות P: יו"ר אני יהיה כבר פעם אחרת.. יום טוב לכולם 3&gt; white_girl</div>Fri, 27 Nov 2009 07:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (White_girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660235&blogcode=11416841http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660235&blog=11416841http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660235&blogcode=11407336<div align="right" dir="rtl">הקטע הקודם נחמק.. כי נפגעתי ופגעתי חזרה.. אבל עכשיו, אני ממש רוצה למות :/</div>Sun, 22 Nov 2009 18:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (White_girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660235&blogcode=11407336http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660235&blog=11407336http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660235&blogcode=11390880<div align="right" dir="rtl">אז כמו הכותרת, אתם יכולים להבין שיש לי טוויטר.. אבל אני ממש חדשה שם, אז אני לא יודעת מה לעשות &gt;&lt; ככה, ביום שישי (שישי ה13, שלא היה כ"כ מפחיד/חסר מזל בשבילי - כמו אצל הנוצרים.. דווקא להפך) היו כמה דברים שהיה לי ממש כיף :) קודם כל, בבי"ס נבחרתי למועצת תלמידים!!! וקיבלתי 92 במתמטיקה (אחרי בוחן ומבחן נכשלים &gt;&lt;) בצהריים הייתה לי מועצת שבט (בצופים) היה מטומטם.. באנו לעשר דקות והלכנו &gt;&lt; בערב הייתי במסעדה עם השמפחה, שכבר הרבה זמן לא ראיתי! ואח"כ הלכתי למסיבת יומולדת של שתי חברות טובות שלי! היה לי כיף דווקא.. אחרי שניסיתי לגרום לאחת הבנות לחייך (ועוד ביומולדת שלה.. שהיא הייתה בשיא הבאסה, ולא יכלתי לראות אותה ככה מבואסת..) טוב.. היום מבחן בביולוגיה, ופגישת יו"רים בצהריים.. יום טוב לכולם.. תוסיפו אותי לטוויטר (Mai Zachor) ביי white_girl</div>Sun, 15 Nov 2009 07:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (White_girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660235&blogcode=11390880http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660235&blog=11390880http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660235&blogcode=11383085<div align="right" dir="rtl">איך הכל משתנה.. מאושר לדיכאון ולהפך.. איזה חיים יש לנו, לפעמים אנחנו למעלה ולפעמים למטה.. אנחנו צריכים ללמוד מהם, על המשכם.. הייתה היום אסיפת הורים, לא הלכתי, הייתי צריכה להתכונן למבחן מחר בהיסטוריה (ואני עדיין מתכוננת) אבא חזר טוב, נחמד.. לפחות הם לא עושים לי את הקטע הזה של "מאי, את ילדה חכמה, ואת טובה בכל המקצועות חוץ מ.. מתמטיקה, את צריכה להשקיע, אם את רוצה להיות יו"ר, או אם את רוצה להיות בצופים, ובפרלמנט.. ובכלל בגימנסיה" ובלה בלה בלה.. אבל אחלה.. מתמטיקה אני צריכה עוד קצת להשקיע, ויהיה לי סבבה :) מחר הבחירות למועצת תלמידים.. בתחילת השבוע היינו שישה מתמודדים, עכשיו אנחנו שלושה.. אני מקווה מאוד להיבחר.. אם אבחר יהיה מאושרת! אני אתן למועצה את כל נשמתי כדי שתיהיה לנו מועצה מצויינת! ביום שישי, אין פעולה :( אבל יש את פגישת מועצת השבט הראשונה.. כן, כן אני גם במועצת שבט :) חח זה מה שאני רוצה להיות בו השנה: שתי מועצות (שבט ותלמידים) צופים, פרלמנט, ופיתוח קול (הלוואי!!) ביום שישי בערב אני הולכת (סופסוף) לאכול עם המשפחה במסעדה.. ובלילה אני הולכת למסיבת יומולדת של חברות שלי 33&gt; לילה טוב לכ</div>Wed, 11 Nov 2009 19:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (White_girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=660235&blogcode=11383085http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=660235&blog=11383085