http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659484heCopyright 2026 Luny.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659484http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659484&blogcode=11260086<div align="right" dir="rtl">נוהגים לומר שאתה מי שאתה בזכות החברים שלך, או במילים אחרות "תראה לי את החברים שלך, ואני אראה לך מי אתה...".נכון לעכשיו, הסטנדרטים שלי לגביי אותם "חברים" השתנו. בגדול - כי נמאס לי, וסכ"ה אני לא באמת מאמינה יותר במושג הזה..או שאולי זאת באמת אני, שהשתניתי.לא ברור אם זאת ההצטננות שמדברת מתוכי, או שזאת אותה שעת ייאוש, בגדול התמונה השתנתה מאוד וזה קרה די בהדרגתיות..י"ד כבר מתקתק לו, ואני רואה רק ג'יבריש בעיניים. ומה אם כל זה גדול עליי? וזה הדבר האחרון שאני רוצה שיסתובב אצלי בראש ובכל זאת, עובר ושב.דברים הוכיחו עצמם, לטוב ולרע, ואני כמו כולם - צריכה ללמוד מהם את הלקח. אז כך ש...אין פה על מה להצטער, ובטח ובטח שלא להתמרמר.אני יכולה להגיד שהתנסיתי לא מעט, וישנם דברים בעולם הזה שאני אולי יודעת קצת יותר מכל השאר תחושות, דרכים.ואני גאה בעצמי ויודעת שמעולם לא הייתי תלותית.On the other hand, גם קיימים דברים מסויימים שטרם חוויתי.יש לי כ"כ הרבה דברים להספיק עד מאי שזה גורם לי מדי פעם לשכוח את שמי... בני-אדם לא תמיד מה שהם מציגים עצמם בפני אחרים, גם לא אלה שהכי קרובים והכי מצפים מהם לבטחון הזה שיש במי ל</div>Mon, 21 Sep 2009 21:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (Luny.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659484&blogcode=11260086http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=659484&blog=11260086http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659484&blogcode=11090766<div align="right" dir="rtl">23.07.09 בערך 23:30יש לי שיזוף בצורת משולש על הרגליים מהכפכפים של האש פאפיז, הראש שלי עוד הסתחרר קצת עד אחר הצהריים אחרי הלילה השתייני שהעברנו אתמול, ולפני בערך כשעה עוד רעדו אצלי קצת הידיים מרוב התרגשות, לראשונה אני טסה לבד הביתה.אנחנו כבר באוויר עכשיו, השורשים האוקראיניים שלי אי-שם מאחוריי.אני זוכרת את הפעם האחרונה שהייתי שם, עוד לא הייתי מקבלת מחזור סדיר, צפיפות הפצעונים על פניי השתוותה לזו של סין, הייתי ישנה קצת יותר מ4-5 שעות בלילה ושותה עדיין "שוקולית" בבקרים, הטלויזיה שבחדר אורחים של סבא וסבתא הייתה חומה עדיין ושידרה בשחור-לבן. ואכן, פעם אחרונה הייתה בהחלט לפני 5 שנים.ואומנם נוכחות של סבתא ושלי בין אותם ארבעת הקירות זאת סכנה למין האנושי ואף חשש לפריצת מלחמ"ע שלישית, הזדמנות אחרת בזמן הקרוב כבר לא תהיה לי, מאי 2010 כבר צריך להתחייל..לכן אפשר היה להתפשר על 3 שבועות ודי...I must say שזה היה אחד הביקורים הטובים שלי, בעצם היו רק 4 ובכולם נהניתי, אבל זה בהחלט היה שווה. אני שוקלת את האופציה להתגורר שם מדי חצי שנה פחות או יותר אחרי הצבא והתואר הראשון, וכמובן, אחרי ברזיל. כשלמען האמת שער</div>Fri, 24 Jul 2009 04:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (Luny.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659484&blogcode=11090766http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=659484&blog=11090766http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659484&blogcode=10898869<div align="right" dir="rtl">זה פשוט כ"כ אני -החישוב הנומרלוגי לתאריך 01/06 - השפעה אסטרולוגית - כוכב נפטון ומזל דגים. תכונות אסטרולוגיות – עידון, אהבה, יצירה ומיסטיקה. מאפיינים מרכזיים – אישיות רוחנית ואנרגטית. יכולת אמפתיה גבוהה ביותר, תחושה של כאב הזולת. שתקנות, שאיפה להומוגניות ושקט, געגועים וכמיהות גדולות. הרבה מאוד סלחנות ויצירת תקשורת בלתי-אמצעית – ללא מלים. חסרונות וקשיים – נטייה לקורבנות, הרס עצמי ומצבים של שכחה בלבול ואבדן זהות. תחומי עניין/קריירה – משיכה לנופים ומקומות הומוגניים, כמו מקווי מים ומדבריות. אזהרה – הקשר לעולם הרוחני בלבד גורם לתחושה קשה של בלבול וחוסר תקשורת. נתיב חיים לתאריך 01/06 -חיים לא קלים, עליו להשקיע הרבה מאמץ, עבודה, מחשבה, מרץ ואנרגיה ברמות שונות. זהו אדם אשר עד גיל 40 בערך צריך להשלים חובות קארמתיים, מגיל 40 דברים מתחילים לזרום יותר והאדם מרגיש קליל יותר וצעיר יותר. זהו אדם אשר נועד להיות חזק ומוצלח. עליו לעבוד קשה ולהסיק מסקנות, יש לבדוק ולבחון את המעשים ואת הגורמים אשר מובילים אותו לביצוע ההחלטות שלו. הוא ניחן ביציבות, בטחון ושלי</div>Thu, 28 May 2009 00:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (Luny.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659484&blogcode=10898869http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=659484&blog=10898869http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659484&blogcode=10833152<div align="right" dir="rtl">או שמא עליי לאמר - שפעת חזירים?אומנם לא יצא לי עוד להתקל בספר, בנתיים יש לי 3 שמנים על הדרך..אבל זה די רלוונטי למה שעובר עליי בימים האחרונים.הייצורבת-ים, עירי היקרה, ברוב הודה, פארה וצבעיה, ידועה בין היתר גם כמדינת הערס הקטנה שמסתתרת בשמה (בוא תראה - יש מכות).בתור מישהי שמתגוררת כבר כ-9 שנים בשכונת עמידר הנפוצה, צפויי שתהיה לי היכרות מעמיקה עם מדינת הערס..אובכן, הסיפור מתגלגל לו כך-היה היה לו זעטוט קטן שאם להתייחס למראהו,הייתי קוראת לו קוף ים ולא אחרת, אם לשפוט למה שנהפך מאותו זעטוטון מדובר.בצעירותו היה ילד כאפות לא קטן שהיה זה מנהג להריץ עליו דאחקות.למשהו, הזעטוט תמיד החשיב עצמו כמישהו קשוח יחסית למעמדו הנלעג.עם השנים הוא התפתח וגדל אט-אט ובבטחון יתר יש לאמר, לייצור נלעג אף עוד יותר.תכונת ההישרדות שלו הקנתה לו את הרגליו הפרמטיביים, מה שבסופו של דבר הפך אותו לערס קלאסי מצויי.טבעי שהתנהגות כשלו תתאים למראהו החיצוני; מבנה גולגולת צר וקטן מימדים, מצח חשוף וגבוה, לסת נוטה מעט קדימה ותיתכן אף נסיגת שיניים, עיניים שקועות ומבט סתמי בהחלט. צוואר לא נכלל באנטומיה שלו והליכתו מדומה לזו של גבר שכ</div>Sat, 09 May 2009 12:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (Luny.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659484&blogcode=10833152http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=659484&blog=10833152http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659484&blogcode=10795309<div align="right" dir="rtl">לפני כמה רגעים בדיוק קלחתי את הכלבה הנאמנה [הלא כ"כ] שלי :)סליחה, כיבסתי. נו..זה משהו שלי ושל אימוש, שאגב חגגה בדיוק אתמול את יום הולדתה ה-48 . וטפו טפו טפו נראית בת 40 להרבות!היא ובלופי, ששינה קידומת. (: חוץ מזה, ניפתרתי ממיטתה של כלבה שלי שנהפכה יותר לעיסה מאשר מיטה..ו..אני אפתר ממנה סופית אחרי שאימוש לא תנסה לעשות שום שיחזורי פח זבל למיניהם כשתגלה מעיל שחור גדול ומגושם בשקית ליד הדלת שנהייה כבר לבן מרוב שהוא מלוכלך. נשבעת בעציצים שעומדים לידו ליד הדלת כניסה!אתמול, מלבד לימי ההולדת, שכבת י"ד התמודדו בפעם האחרונה למען ציוניהם מול צוות מורים + שתי בוחנות שהיו מעירות את פושקין מרוב ההערות החופרות שהן הביאו בהצגה הסופית של הפרוייקטים.הם נבחנו, ואנחנו, הי"גים קיבלנו את קובץ התכנון והבנייה [שעלה לנו ביוקר. כי 195 ש"ח זה באמת לא זול!], והוא יישמש אותנו לעשרת השנים הבאות וכל עדכון יישלח בדואר תמורת חמישה עשר שקלים חדשים בלבד.שכפרות עליו רק שהוא שוקל כמעט חצי ממני, אם לא יותר..אין לי מושג איך אני הולכת עכשיו לסחוב אותו איתי בתיק, שגם ככה נראה כמו סוג של בית כשהוא על גבי. באמת שאין לי.ב3 במאי</div>Tue, 28 Apr 2009 18:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (Luny.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659484&blogcode=10795309http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=659484&blog=10795309http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659484&blogcode=10705529<div align="right" dir="rtl">מוזר, אבל ככל שאני נכנסת לפה יותר - אחרים נכנסים לכאן פחות..ומסתבר שגם ההיפך. כבר לא עידכנתי זמן מה, מה שאומר שזה הולך להיות פוסט אחד עמוס וטעון במיוחד =] אז ככה- קודם כל, הימים עוברים עליי פחות או יותר בסדר. תודה לאל :) בנתיים הספקתי להעביר את חשבון הטלפון על גבי הצעיר כך שעוד מעט תכף ידרשו ממני דמי שכירות חודשיים לחדר שאני ישנה בו. נקווה שזה לא יקרה..כן? מסלול חיילים זה דבר מאוד משתלם כשאתה לקוח פלאפון גם בגיל 80, באחריות! בין היתר גם הLG החמוד הזה. אני מעדיפה אותם עם המקשים לבנתיים, למרות שהמסכי מגע האלה באמת משהו.. סיימתי את "כמה טוב להיות פרח קיר". "אמא שלי והדודה הלן לקחו אותי לגן-חיות. אני חושב שהייתי בן שלוש. אני לא זוכר את החלק הזה. בכל אופן, הסתכלנו על שתי פרות. אמא פרה והעגל התינוק שלה. ולא היה להם הרבה מקום להסתובב בו. בכל מקרה, העגל עמד ממש מתחת לאמא שלו וסתם הסתובב לו שם, והפרה פתאום חירבנה לו על הראש. חשבתי שזה הדבר הכי מצחיק שראיתי בחיים וצחקתי במשך שעות בגלל זה." גם אני הייתי צוחקת :) זה רק חלק קטן מהכתוב, והאמת שהסגנון כתיבה הכללי מאוד שונה בכ</div>Sun, 05 Apr 2009 04:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (Luny.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659484&blogcode=10705529http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=659484&blog=10705529http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659484&blogcode=10620078<div align="right" dir="rtl">קצב ההיכרות שלי בפני שירים וספרים חדשים צובר תאוצה בערך כמו מספר הגברים בחיי, בנתיים יש לי מספיק אצבעות על הידיים ועל הרגליים לספור את כולם (לפחות מהתקופה האחרונה..). רק מפחדת שהמצב יחמיר..גם ככה הוא מספיק מטריף את הדעת..אין תגובה.גם לתופעה הזאת אין לי תגובה..אני נראית גמישה להפליא בתמונה הזאת, הא?כנ"ל לגביי האירועים שקרו בחיי לאחרונה שבשביל לציין אותם מאז ה"עדכון האחרון" (נשמע כמו אובססיית ישראבלוג) ייקחו לי לפחות יומיים, מהפנט ואיזה שעון שמחוברת אליו שרשרת מתכתית..אבל אפשר כמובן לתמצת;-בירה דובדבן זה בערך הדבר הכי טעים ששתיתי מימיי, מיד אחרי נקטר קוקוס אננס מעורבב היטב עם 40 ומשהו אחוזי אלכוהול טובים לפני איזה שנתיים פלוס מינוס..-להירטב בגשם יומיים ברצף זה לא תמיד להיט מאילנית אבל, מצחיק ובמידה מסויימת גם מומלץ. סתם בשביל הבידור העצמי..-בוקסר של בובספוג לבנות זה דבר שולט ומאוד נוח, מניסיון אישי!-לקבל דובים מידידים שנתפסו כ"קרובים", חצי ממני בגודלם (אני מדברת פה על הדובים, יותר נכון אריות, יותר נכון אריה), אחרי מריבה מפגרת במיוחד - זה מביך!!!-צריך להתחיל לחסוך לTiesto עד ל04.04.09.. ו</div>Wed, 11 Mar 2009 03:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (Luny.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659484&blogcode=10620078http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=659484&blog=10620078http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659484&blogcode=10550945<div align="right" dir="rtl">אני זקוקה לחופשה טובה..ואם זאת לא ברזיל, אז לא אכפת לי סתם לישון איזה יום שלם, ולטבוע בתוך הרחמים העצמיים שלי ובתוך הכרית והסדינים הטריים שרק אתמול החלפתי..לבנים עם פסים תכלת, מרעננים משהו..!אמורה להיות אצלי חופשת סמסטר מה1 במרץ עד ל17 שאני מחכה לה כבר בקוצר רוח..עד לשם יש לי לעבור עוד 3-4 מבחנים, ביניהם מתכונת אחת שאין לי שמץ בכל מה שנוגע לחומר הנלמד..כך שמצבי עגום ביותר, בערך כמצב הכניסות לפה (זה לא באמת נכנסים לפה 2 איש ביום, זאת אני בודקת..לא יכולתי שלהתאפק ).מאחר שהייתי נמצאת בסטטוס ה"לא!" הכמעט לגמריי תמידי שלי, החלטתי שלא יזיק קצת שינוי בהחלטות המאוד צפויות שלי..אז החלטתי שלא יזיק מדי פעם לפעם פשוט.."לזרום".אז פתחתי פייסבוק, ומצאתי שם את אחת האהבות היותר עתיקות שלי..שהסיפור שלה מתחיל איפשהו מימי החטיבה..בכל אופן, זה עדיין לא משנה כי זה ממילא התגלגל לשנאה בלתי מעורערת בימי התיכון. ובפייסבוק זה כמו הודו- אתה פוגש את הבנאדם ששנאת בעבר הלא כזה רחוק בכל מעודך כשלפתע אתם ניצבים אחד למול השני ולא מפסיקים להתלהב מהרגע-"הא אחי!!""מה קורה איתך אחותי?!?""מעולה!! איזה כיף לראות אותךךךך!!!!!</div>Wed, 18 Feb 2009 22:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (Luny.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659484&blogcode=10550945http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=659484&blog=10550945http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659484&blogcode=10479860<div align="right" dir="rtl">אורנג'?אורנג' זה כתום, וכתום זה צבע חזק, שמח. כתום זה צבע אופטימי.וזה בדיוק כמו החברה - הם תמיד משאירים אותך אופטימיים לגביי המחירים שלהם.סלקום...סלקום סגולים.וסגול זה הריי צבע עז, מיסטי ומלא מיסתורין.וככה זה איתם בסלקום,אתה בחיים לא יודע איפה אתה נמצא..ופלאפון למשל כחולים,וזה כל-כך ישראלים, עם ראש כחול, כחול כמו הפורנו שהולך בכנסת כחול.וזה מה שהחברה הכי טובה בה - בזיוניי שכל!ומירס....מירס סטלנים ירוקים, תמיד. שלווים וכל הסרט הזה עובר להם באיזי..אז הבלוק (כמובן של מוטורולה..) שבק חיים - אז בקטנהה...לא נורא, לא קרה שומדבר..אני למשל יודעת איך פלאפון תפורים עליי P:ופייסבוק זה לגמריי הודו...אתה נמצא בסוף העולם שמאלה ולא מכיר אף אחד שם, ופתאום צץ לך איזה אחד שלמדתם איתו פעם בחטיבה ואז כל התיכון בכלל לא סבלתם אחד את השני..ועכשיו אתם פתאום סחבקים ומתים על התחת כל אחד של האחר.."הא אחיי!!!""הא אחייי!!! בוא'נה, איזה כיף לראות אותך פה, שיאאאאללה!.."אין. חיי כמו השיר Ironic. פשוט תפווור עליי!היום חזרתי בבוקר, עם סגירת מעגל ענקית מאחוריי, ואולי גם מלפניי..לא יודעת, הימים כבר יגידו את שלהם..ואני מדב</div>Sat, 31 Jan 2009 12:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (Luny.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659484&blogcode=10479860http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=659484&blog=10479860http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659484&blogcode=10471339<div align="right" dir="rtl">אני מאותם אנשים שההצתה שלהם כל כך מאוחרת שהיא נזכרת להגיע רק לקראת שינה.כל הרעיונות הגדולים לפתע מתגבשים יחדיו רק כשהבית שקט ודומם..טובנו, לא כ"כ.למרות שאני לא בדיוק הולכת לישון הלילה.אז במכללה העלילה החלה מעט להסתבך לה, החומר החדש נקלט בצורה כבדה מדי בראש ויש לי מן נטייה דפוקה כזאת לאחרונה לא להתעורר בזמן בבוקר. ואז זה מתפתח ללאחר בשיעור שלם או להברזה. ופרט למכללה אז גם בעבודה-למנהל שלי יש בדיחה חדשה. מהיום ימי גיבוש זה חובה.וכמובן שלא באתי. אבל לא בגלל הפרנציפ. סתם כי כבר קבעתי פגישה לפני שבכלל ידעתי על הרעיון של יום גיבוש בימים הקרובים.באחת המשמרות אני והבנות יירדנו למטה להחליף בגדים וכשחזרנו למעלה, הדלת מבפנים כבר הייתה נעולה ואף אחד לא ענה לטלפון.ככה שיצאנו מהיציאת חירום והמפתח נשאר אצלי להחזיר ליום שלמחרת.וכאילו שלא הספיק כבר זה שהוא איחר איזו חצי משמרת..שיייייאללה איתו.באחד הבקרים, כשירדתי בתחנה ליד המצבה בראשון, עמדתי וחיכיתי לי עם כל הבית הנייד שלי שנסחב איתי על הגב+אותה בזוקה שחורה של השרטוטים, בשקט על המדרכה..כשלפתע, ספלאאאש!!זרם עצבני של מים ישר בתוך העורף שלי!לקחו לי שתי ש</div>Wed, 28 Jan 2009 22:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (Luny.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659484&blogcode=10471339http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=659484&blog=10471339